ספריית ליובאוויטש
אוצר החסידים חיפוש קטלוג מפתח links about
ספרי יסוד
תנ"ך
תלמוד בבלי
זוהר
שולחן ערוך

ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן

ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי
שערי אורה
דרושי תחונה

ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר

מסביב לחסידות

ספריית ליובאוויטש
פרק י(7521)

  

פרק י

ספריית ה"מרכז לעניני חנוך"

הספריה הזאת נזכרת לראשונה באגרת שכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א בי"ט כסלו תש"ט (אג"ק שלו ח"ג אגרת תכז):

בענין ספרי הרב א"ב שי' זילבערבערג דמחנם - הנה ספרי הנ"ל אינם אצלי ולא בספרי' של המל"ח.

היה זה אוסף קטן במשרד המל"ח של אז, שהוא כיום חדר היחידות של כ"ק אדמו"ר שליט"א. באוסף זה היו משתמשים, כנראה, העובדים בהו"ל של המל"ח וקה"ת.

רגיל היה כ"ק אדמו"ר שליט"א להשתמש בספריית אגודת חסידי חב"ד, שאודותה מסופר בפרקים הקודמים. הגיעו לידינו מספר כרטיסי השאלה שמילא כ"ק אדמו"ר שליט"א, או שמילא הספרן עבור כ"ק אדמו"ר שליט"א, במשך השנים תש"ד-תשי"ב; אך מלבד זאת היה אז גם אוסף קטן במשרד המל"ח של אז, שהיא ה"ספרי' של המל"ח" הנזכרת.

עיקר גידולה של ספריה זו היה לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, כאשר כ"ק אדמו"ר שליט"א עורר את אנ"ש לשלוח אליה ספרים, עד שבמשך השנים גדלה אף היא לממדים של ספריית אגודת חסידי חב"ד, ובכל אחת משתי הספריות האלו ישנם כמאה אלף כרכים.

* * *

הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח ספרים לספריה נזכרת ברבות מאגרותיו. כבר בה' מ"ח תשי"א כתב אל שליחו ה"ר מיכאל ליפסקר במקנס שבמרוקו (אג"ק שלו ח"ד אגרת תשפה):

ת"ח על שלחו הספר שנתן לו הרב דמידלת, ומטובו להזכירו מזמן לזמן ע"ד שאר הספרים. כן אם ישנם שם עוד מחברים או מגזע מחברים של ספרי קדש, מהנכון שיעוררם לשלוח ספריהם בתור תשורה להספרי' שלנו.

ובאשר לרכישת ספרים לספריה זו; תקציב מיוחד לקניית ספרים לא היה, אך מכיון שהוצאת ספרים קה"ת מאוגדת עם ה"מרכז לעניני חנוך" לכן היה כ"ק אדמו"ר שליט"א מורה לשלוח מספרי קה"ת כתמורה לספרים הנשלחים. וכך כותב הוא באותה אגרת "אם רק ירצו .. ישלחו להם מהספרים הנדפסים על ידינו". ועד"ז באגרות רבות הדנות במשלוח ספרים לספריה. ובי"ד מנ"א תשי"א כתב לו שוב הרבי שליט"א (שם אגרת א'קל):

ת"ח על השתדלותו בענין ספרים בשביל הספרי' שלי, ובטח ימשיך בהשתדלותו זו גם על להבא, שכפי הנשמע הנה בשנים האחרונות נדפסו הרבה ספרים באפריקה הצפונית, ספרי קבלה וספרי נגלה, ובטח יש להשיג רוב הגדול מהם בתור תשורה להספרי' שלי, או עכ"פ בתור חילוף על ספרי הוצאת קה"ת.

במשך אותה שנה נשלח למרוקו גם ה"ר שלמה שי' מטוסוב. בהגיעו לשם נתבקש גם הוא להשיג משם ספרים שלא נמצאים במקומות אחרים. וכך כתב לו כ"ק אדמו"ר שליט"א בכ"ג מ"ח תשי"ב (ח"ה אגרת א'רנ):

בטח משתדל כת"ר גם עתה בהשגת הספרים. וכמדומה שכבר כתבתי לו שאם קשור זה בהוצ"ק [בהוצאות קטנות] יוכל לעשות כזה, ויודיעני החשבון ואסלק כאן. ות"ח מראש על הטרחה בזה.

בתוכן דומה כתב כ"ק אדמו"ר שליט"א באגרות רבות לשני השליחים האלו, ולשאר אנ"ש ברחבי תבל (ראה המצויין בהערה שבשוה"ג שם. ובשאר כרכי אג"ק ע"פ מפתח המוסדות ערך "ספריה").

בחורף תשי"ב נסע ה"ר יוסף שי' וויינבערג בשד"רות לאפריקה הדרומית. בכ"ג טבת כתב לו כ"ק אדמו"ר שליט"א (שם אגרת א'שסד):

מהנכון .. אם ישנם עוד מחברים בהמקומות שמבקר, שישלחו מכל היו"ל על ידם להספרי' שלי, וגם להציע להם שישלחו להם תמורת זה מהיו"ל ע"י קה"ת ספרי דא"ח וכו', וכן בקשתי - אם אין טרחה יתירה בדבר - שבאם פוגש בספרים יקרי המציאות או שאינם מצוים כ"כ, ויש להחליפם באלו הספרים הנ"ל היו"ל ע"י קה"ת, לעשות גם בזה.

כעבור שנה וחצי, כתב לו הרבי בכ"ח מנ"א תשי"ג (ח"ז אגרת ב'ריג):

בודאי למותר לעוררו, אודות מה שדברנו כ"פ, שבהמקומות שמבקר יחקור אפשר ישנם בהבתי כנסיות או גם אצל פרטים ספרים שאין להם צורך בהם, וכאן אינם נמצאים. ובמקום שנחוץ יש לומר להם שיכולים להחליפם בהספרים שהדפסנו כאן.

ובכ"ב תמוז תשט"ו כתב לו שוב (חי"א אגרת ג'תרנח):

בודאי למותר לעוררו עוה"פ [עוד הפעם], במה שנדבר אתו בנוגע לאפריקה לפני שנתים, שכדאי לחפש ספרים בלתי מצויים או גם כתבי יד המתגלגלים אצל יורשים או גם בבתי כנסיות כאבן שאין לו הופכים, ולשלחם לכאן. ובמקום הדרוש להחליף זה בספרי הוצאת קה"ת.

בקיץ תשי"ב נסע ה"ר שלום שי' חסקינד בשליחות לאה"ק. בא' מנ"א כתב כ"ק אדמו"ר שליט"א על ידו לאנ"ש באה"ק (ח"ו אגרת א'תשמג):

מחפש הנני למלאות את הספרי' שלי גם בספרי המחברים הספרדים ובספרי קבלה הן מהספרדים והן מהאשכנזים. מובן אשר מוגבל הנני ביותר באמצעים לקנות ספרים אלו, וכיון שבאה"ק ת"ו נמצאים כמה מחברים וכמה ספרים מסוג הנ"ל ומהם אשר מונחים בבית אנשים פרטים או גם בבתי כנסיות ואין להם הופכים ומשתמשים בהם, הנה הייתי מכיר תודה אם היו משתדלים אוסף ספרים אלו ולהמציאם לאט לאט אלי.

ובאלו המקומות שאי אפשר יהי' להשיג בתור תשורה להספרי' שלי, הנה יש להציע להחליפם על ספרי הוצאת קה"ת. ולהעיר בזה אשר כמה ספרים מסוגים אלו הובאו לאה"ק ת"ו ע"י העולים הספרדים מצפון אפריקה, תימן פרס וכו', וכן נמצאים בין הספרים שנצולו והובאו מאשכנז פולין וכו'.

וממלא הנני את ידו בזה להודיע ע"ד בקשתי זו כנ"ל, לכל אלו השייכים בזה. תודתי נתונה לו מראש על ההודעה והעיקר על הביא הענין מהכח אל הפועל.

אופן משלוח ספרים אלו, הנה אפשר לשלחם לאט לאט, ובטח בלא"ה לא ישיגו את כל הספרים בבת אחת.

ולאלו שצריך לכתוב להם מכתבי תודה ע"ז הנה בטח יודיע ובל"נ יעשו את זה.

באותה שעה היה ה"ר צבי הירש שי' חטריק בשליחות בברזיל. בו' שבט תשי"ג כתב לו כ"ק אדמו"ר שליט"א (ח"ז אגרת א'תתקצט):

מטובו להתענין אשר אפשר נמצאים בבתכ"נ או גם אצל יחידים ספרים בלתי מצוים, או גם כתבי יד ובפרט מספרי הספרדים שאין משתמשים בהם, ואז כדאי שישלחום לכאן. ואם ידרשו, יש להחליפם על איזה מהוצאות קה"ת הידועים לכם.

בי"ג ניסן תשי"ג כתב אל עורך כתב-העת "הספר", ר' צבי הרכבי (שם אגרת ב'עח):

במענה על שאלתו, הנה מעונין אני בכל עניני דפוס שיש להם איזה שייכות ליהודים ויהדות. וכבר נהגו רבים ששולחים להספרי' שלי מכל הנדפס על ידם או היו"ל על ידם. ואף שאין אצלי קופה להוצאה ע"ז, אבל הספרי' שלי מחליפה למי שרוצה בזה על הספרים הוצאת קה"ת.

אגרות רבות בתוכן דומה נכתבו גם בשנים הבאות. ראה לדוגמה חי"ב אגרות ג'תתעז. ג'תתקכ. חי"ג ד'שלב. ד'תסג. ד'תתרפה. חט"ו ה'שצב. ה'תקי. ה'תקסג. ה'תרסז. ה'תשיא. חט"ז ה'תשצט. חי"ח ו'תתכד. חי"ט ז'רנט. ח"כ ז'תמו-ז ועוד.

* * *

בכל האגרות האלו מבקש כ"ק אדמו"ר שליט"א מאת שליחיו ברחבי תבל, פעם אחר פעם, שישתדלו להשיג ספרים עבור הספריה הזאת. באגרות אחרות אף מבאר את הנחיצות בזה "כיון שהספרי' שבכאן הוא ענין של רבים". כך כתב בד' תשרי תשט"ו אל ד"ר אברהם גולדברג (ח"י אגרת ב'תתקסה):

הספרי' שלי מקבלת ספרים ממחברים וממוסדות, כיון שלרגלי עבודת המוסדות חב"ד אשר כאן וכן עבודתי אני, משמשת ספרי' זו לתועלת הרבים, ובמילא רבים מעונינים שימצא בה הספרים וחוברות שמו"ל.

ובכ"ח תשרי תשט"ו כתב אל הרא"ח שי' גליצנשטיין (שם אגרת ב'תתקפט):

מהראוי הי' שהמחברים ובעלי המאמרים שבא עמהם בקישור יסביר להם שהספרי' שעל ידי הרי היא ג"כ תועלת הרבים ובמילא כמה מטובי המחברים ובעלי מאמרים שולחים אלי' המו"ל (מובן שבתור גומלין יש - כשידרשו - להחליפם על הוצאת קה"ת) בכדי שימצא בספרי' זו גם חוות דעתם ועניניהם הם.

וכעין זה באגרות רבות של השנים הבאות. ראה לדוגמה חי"ג אגרת ד'תקסט. חט"ז ה'תשצט. חי"ז ו'קפו. חי"ט ז'רנט. ועוד.

בקיץ תשי"ד נסע הרב בנימין שי' גורודצקי, בא-כחו של הרבי, לארה"ק. בכ"ד תמוז כתב אליו הרבי שליט"א (ח"ט אגרת ב'תתכו):

בודאי ידוע לו ע"ד מוסד הרב קוק שמדפיסים ספרים, וכן קשור עם זה הוצאת הירחון סיני שרובו מוקדש לעניני הלכה ואגדה. כשביקר [המזכיר] מר [ניסן] מינדל שי' אשתקד באה"ק ת"ו בקשתיו שיבוא בקשר עם הנהלת מוסד הנ"ל ויסדר שישלחו להספרי' שלי את היו"ל על ידם, והעיקר גם מה שהו"ל עד עתה, כיון שהספרי' שבכאן הוא ענין של רבים, ומובן שאין קופה לשלם בעד הספרים, ומובן ג"כ שישלחו להם מהוצאת קה"ת אם ומה שידרשו.

לצערי לא עלתה זה ביד מינדל שי', אף שהתראה עם איזה מההנהלה, באמרם לו שאין זה מנהגם ואין דרך אלא לקנות מאתם כו' כו'...

כדאי הוא שבשהותו באה"ק ת"ו יוודע במי הדבר תלוי, כי בלי ספק שבהסברה המתאימה יסכימו על הנ"ל. ומובן שהוצאות המשלוח דהוצאותיהם הקודמות, שבטח יעלו לסכום נכון, יש לקחת ע"ח אגו"ח וכיו"ב [כנראה הכוונה שיוקחו מעות אלו מקופת אגו"ח בארה"ק, על חשבון המל"ח].

ועל דרך זה יש להציע לשאר המו"ל באה"ק ת"ו ובפרט להוצאת תרביץ (שהיא המו"ל ספרי מדע), ההו"ל שע"י האוניברסיטה וכו'.

בהמשך לזה כתב אל הגרש"י זוין בי"ג מ"ח תשט"ו (ח"י אגרת ג'כו):

בטח ידוע לו ממה שנתדבר הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ הרב"א שי' גאראדעצקי אודות משלוח הספרים דהוצאת מוסד הרב קוק, ועד עתה לא בא הדבר לפועל, אף שהרבא"ג שי' אמר לי שכתב לזה שדבר עמדו אודות אופן הבאת הענין לפועל, ואף שכתבו לש"ב הרה"ח כו' הרע"ז שי' סלונים שיקח ע"ע הטרחה באריזת הספרים וכו' והוצאות המשלוח (מובן שיסולקו בצירוף תודה רבה), בכל זה, הרי כיון דמכאן ועד נהר גיחון כמה מקטרגים וכו', תקותי שימצא כת"ר אופן המתאים לעשות שיבוא הדבר לפועל ממש, ות"ח ת"ח למפרע.

במשך החודש הבא התקבלו הספרים, ובי"ד כסלו כתב הרבי שליט"א אל הרע"ז סלונים (שם אגרת ג'קה):

ת"ח על הידיעה אשר קבל הספרים דמוסד הרב קוק, ובודאי יסייעו בידו השייכים לזה לקבל הרשיון וישלחם לכאן, ובטח יש גם כמה נוסעים מהתם להכא כדי שיוקל המשלוח.

כך התקבלו ספרי מוסד הרב קוק - תמורת ספרי קה"ת שניתנו לספרייתם. הסכמים דומים נעשו גם עם חברות הוצאה-לאור נוספות. אמנם עיקר הגדלת הספריה הייתה מספרים שמחברים או מו"לים היו שולחים כתשורה לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ואחר העיון בהם היה מעבירם לספריה.

היו גם אספים שלמים, עזבון רבנים ואספנים, שנתרמו לספריה במשך השנים.

אוסף כתבי היד

כל האמור לעיל הוא בספרים הנדפסים וגם בכת"י, בעיקר כתבי חסידות חב"ד. קרוב לאלפיים כרכי כת"י נאספו בספריה הזאת במשך השנים. בד"כ ניתנו במתנה לכ"ק אדמו"ר שליט"א. חלקם הגדול הובא ע"י אנ"ש שיצאו מרוסיה.

באגרות רבות מעורר כ"ק אדמו"ר שליט"א להשיג כת"י אלו, כדי לפרסם מתוכם דרושי דא"ח. כך כתב בי"א טבת תשי"א (אג"ק ח"ד אגרת תתס):

אאשר קבלת ה' חבילות של ביכלעך מאמרי דא"ח. ת"ח ת"ח על העבר ובקשה רבה כפולה ומכופלת גם על להבא לשלוח כגון האי, אשר בטח נמצא בירושלים עיה"ק ת"ו ת"י כמה ביכלעך מאמרי דא"ח ישנים, אשר נוסף על כל הענינים הרי יש לקוות בזה תועלת לרבים ג"כ, כי בביכלעך כאלו יש ונמצאו דרושים עתיקים מנשיאינו נשיאי חב"ד אשר עדיין לא נתפרסמו, ואקוה שבמשך הזמן נפרסמם באופן המתאים.

וכעין זה ראה גם אג"ק ח"ח אגרת ב'שע. חי"ג ד'שא. וראה גם חי"ב אגרת ג'תתמה. חי"ג ד'שצט. ד'תרלו. חי"ד ד'תתקנב. ה'ש. חח"י ו'תתעב.

לפעמים, כשלא היה אפשר באופן אחר ביקש לרכוש את כתה"י עבור הספריה. כך כתב בכ"א מנ"א תש"י, אל הרד"ב חסקינד שביקר אז באה"ק (אג"ק ח"ג אגרת תרפז):

קבלתי מכתב ממוכר ספרים מרדכי דוד בלום בירושלים .. וכותב שיש אצלו איזה ביכלעך כתבי דא"ח ורוצה למכרם לקה"ת. ומטובו אם יהי' בירושלים לראות אם יש בהם גוף כתי"ק או רק העתקות, וכן אם אפשר לברר אם הכתבים מהנדפסים כבר אם לאו. ואם המחיר הוא נמוך ביותר יכול בכל אופן לקנותם. בודאי מהנכון שמר בלום לא ידע שבא בשליחות מכאן, שאז יעלה המחיר. ות"ח על טרחתו.

ואל הנהלת אגו"ח באה"ק כתב בכ"א סיון תשי"ד (אג"ק ח"ט אגרת ב'תשלט):

נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מאה"ק ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך דא"ח למכירה .. יש מקום לומר, שעל אתר באה"ק ת"ו הי' אפשר לקנות ביכלעך הנ"ל בזול יותר .. זה איזה שנים שבקשתי לפרסם ולבקש ולחפש אחרי ביכלעך דא"ח ולשלחם לכאן, ואם אי אפשר אחרת הרי ע"מ להחזיר.

האפשרות הזאת ש"אם אי אפשר אחרת הרי ע"מ להחזיר", נזכרת גם בעוד כמה מאגרותיו. ראה לדוגמה בח"ו אגרת א'תריא: "כדאי להשתדל אצלם שילוו לי הביכל למשך איזה זמן, ונכון יהי' לבם בטוח שבאם יהי' זה ע"מ להחזיר, אחזירו". ובחח"י אגרת ו'תתקצו: "ומובן שאחזירם באם יהי' זה בתור תנאי שאי אפשר לשנותו [ואפשר יש להחליפם בהנדפס והו"ל ע"י קה"ת באותו שטח עצמו]".

היו גם אספים שלמים שנתרמו לספריה. על אוסף כתה"י של האדמו"ר מבאברויסק, שהתקבל מנכדיו ע"י ה"ר בנימין גורודצקי מספר בספרו "זכרון" ע' 338. ודן בזה כ"ק אדמו"ר שליט"א הרבה באג"ק ח"ט אגרת ב'תשלט. ב'תשעז. ח"י ג'רכד. ועל אוסף כתה"י של הרד"צ חן באג"ק ח"ו א'תרצט. א'תשמט. ח"ח ב'תרסט. חט"ו ה'תפח. ה'תתקפח.

* * *

הספריה משמשת גם כגנזך הקולט את המתנות, אלבומים מפתחות ערים וכיו"ב, שנשלחים אל הרבי במשך השנים. כל פריט מסוג זה מופנה על-ידי הרבי לספריה.

בנין חדש לספריה

הספריה הלכה וגדלה משנה לשנה, עד שנאספו בה עשרות אלפי ספרים, מאין עוד מקום המספיק עבור כל האוסף הזה. לשעה הונחו תיבות ספרים מרובים במחסן מיוחד, עד שיתאפשר למצוא מקום המתאים עבורם.

במשך הזמן נקנה לצורך הספריה בנין מיוחד - 766 איסטערן פארקוויי, בית בעל שלוש קומות הסמוך אל 770.

עסק בזה הר"י שי' קרינסקי, המספר ב"כפר-חב"ד" (גליון 503 ע' 16):

יום אחד נודע לי שהבית ב-766 עומד למכירה. הדבר היה בשנת תשכ"ב או תשכ"ג, ומיד הודעתי על כך לחברי המזכירות. המזכיר, הרב משה-לייב ראדשטיין ז"ל, עמד על כך שאנחנו, זאת-אומרת ה'מרכז לענייני חינוך', מוכרחים לקנות את הבית .. הנדיב מר יעקב שוודרון ורעייתו מרים (שהתגוררו אז בלונג-איילנד) הסכימו לתרום את הסכום הדרוש.

הצלחנו לרכוש את הבניין .. הוחלט אפוא שהגיעה השעה לשפץ את הבניין הנזכר ב-766 ולהכשיר אותו למטרה זו. קנינו ארונות מתאימים וכו', שיפצנו את המקום והתחלנו להכניס בו לאט לאט את הספרים. גם המשרד שלי עבר לבניין זה, וגם המזכיר הרב גרונר שעסק אז בהגהת ועריכת ספרים חדשים שעמדו לצאת לאור, קיבל בבניין חדר לעבודתו.

בקיץ תשל"ז, עברו המשרדים לבנין הסמוך - 784 איסטרן פרקוויי, ואילו בבנין הזה נשארה הספריה לבדה.

* * *

חדשים אחדים אחר העברת המשרדים לבנין הסמוך, בשמיני עצרת תשל"ח, נפגעה בריאותו של הרבי. יותר מחודש שהה הרבי בחדרו שב-770, עד אשר הבריא וחזר לביתו בר"ח כסלו.

רגיל היה הרבי ללכת בכל שבת ברגל לביתו - מרחק רחובות אחדים מ-770. משך זמן אחרי החלמתו התחילה להקשות עליו ההליכה לביתו בכל שבת וחג, ואז סודרה לרבי שליט"א ולרבנית ע"ה, דירה מיוחדת בבית זה, בחלק מהמקום שהתפנה מהמשרדים. שם היו מתארחים בדרך כלל בשבתות וחגים. כך היה עד לפטירתה של הרבנית נ"ע, בכ"ב שבט תשמ"ח.

אוסף הספרים הלך וגדל, בנין הספריה הלך והתמלא על גדותיו בספרים. גם הדירה שגר בה הרבי בשבתות וחגים היתה קטנה מדאי. בשנת תשמ"ה הרחיבו את הבנין והוסיפו לו חדר אחד גדול בכל אחת משתי קומותיו התחתונות. החדר שבקומה העליונה - להרחבת הדירה עבור הרבי ובחדר שבקומה התחתונה הועמדו ארונות שהתמלאו עד מהרה בכעשרת אלפי ספרים.

ביום שהתחלנו למלאות את החדר בספרים, בח' כסלו תשמ"ה, בישרתי על כך לכ"ק אדמו"ר שליט"א, שהואיל להשיב בברכה: "ויה"ר [ויהי רצון] שיהא בשטומו"צ" [בשעה טובה ומוצלחת].

עריכת קטלוג

בשלהי חורף תשל"ז, זכיתי להתמנות, על ידי הרבי שליט"א, על הספריה, יחד עם עבודת עריכת ספרים מתוך כתבי-היד.

השנה הראשונה הוקצבה בעיקר לעריכת ספרים, וגם לסידורה הכללי של הספריה, קביעה סופית של המדורים וקביעת שיטת עריכת הקטלוג; שבזה הרבה הרבי להתעניין, לקבל דוגמאות ולתת הוראות:

כשהתחלתי לערוך את הקטלוג בחורף תשל"ח דימיתי בנפשי שאוכל להסתפק בעריכת רשימה קצרה, בלי פרטים ביבליוגרפיים. ואז אוכל לבדי לערוך את כל הרשימה במשך שנה. אמנם כשמסרתי את רשימת 500 הספרים הראשונים הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לכתוב לי:

נת' ות"ח [נתקבל ותשואות חן].

בטח מתייעץ עם המומחים בזה - נוסף על הראי' (כפשוטה) בהרשימות הנדפסות וכו'.

חסרון בולט - מספר הכרכים (באלה שיותר מאחד). פורמט וכו' ר4 ר2.

וכשכתבתי שיש סיבוך בסימון ר4 ר2, ויש שעברו לסימון הגודל ע"פ ס"מ, הואיל להשיב לי שאעפ"כ אמשיך בסימון הנ"ל, "ובספק לציין שניהם: ר4-ר2".

הפסקתי לשעה בעריכת הקטלוג והתחלתי לסדר את כתבי היד. כך עברו כמה חודשים. כשעבר משך זמן ולא התקבלה דוגמה מתוקנת של הקטלוג, קבלתי לפתע פתקה-שאלה: "מתי יהי' הקטלוג". ובכך לא הסתפק ושאל אותי שוב: "הלמד איך לערוך? ע"י עיון בהנערכים כבר וע"י שאלת מומחה?".

הכנסתי דוגמה נוספת ושאלתי אם להמשיך באותו אופן, ועל כך הואיל להשיב:

יתייעץ בהשייכים לעריכת קטלוג, ויבחר אח"ז בשיטה אחת וכן ינהג.

מוכרח שיצרף-ישכור עוד מתעסקים בזה ובמרץ.

וטובים שנים וכו' יותר מאחד, ובלבד שיתאימו.

מתאים להוראה זו צרפתי אלי, בשלהי קיץ תשל"ח, עוד ארבעה אברכים, הם הרה"ת ר' יצחק שי' וילהלם, ר' נחמן יוסף שי' טווערסקי, ר' דוד משה שי' אולידורט ור' מנחם גדליה שי' שוחאט. ביחד ערכנו את הקטלוג שבספריה במשך כשנתיים וחצי, עד לשלהי חורף תש"מ.

בשנים הבאות עסק בזה בעיקר הרה"ת ר' אברהם ברוך שי' יוניק, שהמשיך לקטלג את הספרים ההולכים ומתוספים עם הזמן.

הקטלוג נערך בין לספרים הנדפסים ובין לכתבי היד. באחרון היתה תועלת מוכפלת, לא רק שע"י הקטלוג היה אפשר למצוא את כתה"י ולדעת את תכולתו, אלא שעד לעריכת הקטלוג היו רגילים לציין לכתה"י (בעת פרסום והדפסה ממנו) רק ע"פ שם התורם או ע"פ תיבת התחלתו של הכרך, מכאן ואילך - ע"פ מספר הכרך שבספריה, להקל על מציאת הכרך ובדיקת נוסח כתה"י.

* * *

זכות גדולה נפלה לחלקי, אשר כ"ק אדמו"ר שליט"א מינה אותי לנהל את הספריה, בתקופת יציאתה מהמיצר אל המרחב. כשהתמניתי באביב תשל"ז, היו בספריה כ-20 אלף ספרים לא מסודרים כ"כ וחסרי קטלוג, בבנין קטן הסמוך ל-770. במשך השנים האלו גדלה הספריה פי כמה; אוסף כתבי-יד-קודש רבותינו נשיאינו נמצא ונגאל (כדלקמן בפרק הבא); אוסף ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע נגאל מעורריו בבית המשפט (כדלקמן פי"ג); אוסף כ"ק אדמו"ר שליט"א אוחד עם אוסף כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע; נבנה והתרחב בנין הספריה והתאחד עם בנין 770 - בו שמור אוסף כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (כדלקמן פי"ד); הושלם ונערך הקטלוג לספריה מאוחדת זו והספריה נפתחה לחוקרים.

כל האמור לעיל נעשה ע"פ הוראות מפורטות מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהדריכני בכל פרט לאורך כל הדרך, בהתעניינות מיוחדת וביחס מיוחד; וכפי שהתבטא פעם כ"ק אדמו"ר שליט"א, בפתקה שכתב בקיץ תשמ"ו אל הרב חדקוב ע"ה, אודות יחסו המיוחד אל הספריה בפרט מסוים: "כיון שהספרי' חלק מהכי חשובים בליוב[אוויטש] - כהנ"ל הוא גם בנוגע למנהלה שי'".

* * *

במשך הדיונים בדבר עריכת הקטלוג, בשנת תשל"ח, התעניין הרבי שליט"א באפשרות עריכת קטלוג במחשב. אמנם תוכנות הקטלוג שהיו קיימות באותה שעה לא היו מספיק משוכללות ומתאימות לצרכי הספריה.

כך נדחה הדבר עד קיץ תשמ"ח, שאז נכתבה תוכנת-קטלוג מיוחדת עבור הספריה הזאת, ע"י ה"ר שבתי שי' קרבסקי, ובחורף תשמ"ט התחילו להעתיק את הקטלוג למחשב.

במשך ארבעת השנים האחרונות העתיקו למחשב את הקטלוג של אוסף כ"ק אדמו"ר שליט"א, השלימו את עריכת הקטלוג לאוסף כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (שהתחיל בו הספרן הרח"ל ז"ל) והעתיקוהו למחשב.

עסקו בזה הרה"ת ר' שמואל שי' קראוס, ר' ליפא שי' דובראווסקי, ר' מנחם מענדל שי' איידלמן, ר' מנחם מענדל שי' וואלאסאוו, ר' אברהם שי' בערנס והת' אפרים שי' קעלער.