ספריית ליובאוויטש
אוצר החסידים חיפוש קטלוג מפתח links about
ספרי יסוד
תנ"ך
תלמוד בבלי
זוהר
שולחן ערוך

ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן

ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי
שערי אורה
דרושי תחונה

ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר

מסביב לחסידות

ספריית ליובאוויטש
פרק יא(7522)

  

פרק יא

פדיית אוסף הכתי"ק

מאז תום המלחמה ועד להסתלקותו ביו"ד שבט תש"י, לא הפסיק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע להשתדל באיתור והצלת אוסף הכתי"ק והספרים שעדיין לא הגיעו מפולין. עבדו בזה עורכי דין בוואשינגטון, בשיתוף עם אנשי הממשל. מזמן לזמן היתה מתקבלת התשובה "לא נמצא כלום", למורת רוחו של הרבי.

בקיץ תש"ז כתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע למזכירו הרמ"ל רוטשטיין ע"ה (אג"ק חי"ג אגרת ד'תתקכב):

בבקשה לדבר עם חתני הרה"ג הרממ"ש שליט"א [הוא כ"ק אדמו"ר שליט"א] אפשר שיכתוב לו [למו"ה יצחק גולדין, ששהה באותה עת בפולין] על אודות חיפוש הכתבים בווארשא בהקעלער'ס [מרתפים] של רחוב .. כן במקום שנתקבצו הרבה כתבי יד.

אך גם הוא, כנראה, לא מצא כלום.

הידיעה הראשונה על המצאו של אוסף הכתי"ק ב"יידישער היסטארישער אינסטיטוט" בווארשא, התקבלה באגרת שכתב משם מר ב. מארק אל ה"ר פנחס אלטהויז, באביב תשי"ז (מבוא לאג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ה ע' 20):

1957.4.25

זייער חשובער פריינד!

איר ווונדערט זיך אוודאי אויף מיין שווייגן ביז איצט. די סיבה דערפון איז די גרויסע מידקייט נאך מיין לאנגען באזוך אין מדינת ישראל. אבער איך פארזיכער אייך, אז תיכף פון ערשטן מאמענט נאך מיין צוריקקומען האב איך גענומען זיך אינטערעסירן מיט די כתבי יד פון די פירער פון לובאוויטשער חסידות. עס ווייזט זיך ארויס, אז די ווירקלעכקייט שטייגט איבער אלע אייערע און אונדזערע האפנונגען, די לובאוויטשער כתבי יד פארנעמען כמעט א גאנצע וואנט אין אונדזער ארכיוו, זיי ליגן בסדר גמור. א טייל פון די מאנוסקריפטן איז זייער אלט. זיי הייבן זיך אן אין 18טן י"ה [יאר הונדערט]. זיי האבן געוויס פאר אייך זייער א גרויסע חשיבות. צוזאמען זענען דא א 120 באזונדערע גרעסערע אדער קלענערע בענדער. דאס איז כמעט א גאנצע ביבליאטעק.

וועגן מאכן פאטאקאפיעס פון אזא ריזיקן מאטריאל קאן נישט זיין קיין רייד. דאס וועט דארפן דויערן א יאר און אפשר מער. און אונדזער פאטאקאפיע-אפאראט וועט נישט באווייזן צו מאכן אזא גרויסע ארבעט, ווייל מיר האבן נאך אנדערע התחייבותן אויך. ארויסגעבן פרעמדע ארבעטער צו מאכן די לובאוויטש-פאטאקאפיעס איז א גרויסע ריזיקע, עס איז א צו וויכטיקער מאטעריאל. דעריבער קאן שטיין די פראגע נאר פון ארויסגעבן די אריגינאלן גופא, און דאס איז נישט קיין לייכטע זאך און איז, חוץ אלעמען, פארבונדען מיט גאר גרויסע קאסטן.

אלענפאלס דארפט איר טראכטן וועגן דעם לעצטן. און מיר וועלין זיך באמיען איבערצוגעבן דעם עזבון צו די יורשים, ד.ה. - צו אייער געזעלשאפט.

מיט גאנץ קאנקרעטע רעזולטאטן וועל איך קומען, לאמיר האפן, סוף יולי, ווען איך וועל זיין אויפן קאנגרעס פון חכמת היהדות אין ירושלים.

זייט זיכער, אז מיר טראכטן זייער ערנסט וועגן דעם ענין און וועלן אלץ טון, אז די וויכטיקע פאר אייך כתבי יד זאלן נישט אומקומען און זאלן אנקומען צו די, וועלכע ווארטן אויף זיי מיט אומגעדולד.

גריסט דעם פריינד שזר.

אייער

ב. מארק

מר מארק הודיע הדברים גם אל מוהרש"י זוין שכתב על כך אל כ"ק אדמו"ר שליט"א, ובי"א תמוז השיב לו (אג"ק חט"ו אגרת ה'תרד):

ת"ח על כתבו ע"ד דברי ב. מארק שי'. ובטח נודע בנתים - שהנ"ל כבר התקשר עם הר"פ שי' אלטהויז בנדו"ז.

כעבור שבועות אחדים, בר"ח מנ"א תשי"ז, כתב כ"ק אדמו"ר שליט"א אל מוה"ר בנימין שי' גורודצקי:

מנהל האינסטיטוט האידי אשר שם [בווארשא] ושמו פרופ. בערל מארק (וכן הרב מורנו דשם), בביקורם באה"ק ת"ו סיפרו אשר בהספרי' של מוסד זה ישנם יותר ממאה ביכלעך חסידות. לפי דברי הנ"ל יש ביניהם גם גכתי"ק של הרביים, אבל מסופקני אם מבינים הם ויודעים להבחין בהכתבי-יד.

ולפי דברי מנהל המוסד האמור לא מופרך שיתנו הביכלעך באם תהי' דרישה מכזה שיהי' מקום בשכל לתת את הביכלעך לו. ואפשר שבכגון דא גם בצע כסף להמתווכים בהשגת הרשיון הדרוש לזה יוכל להועיל.

ואפשר כדאי הדבר שכת"ר יקח לו איזה ימים לבקר שם אודות שתי הנקודות האמורות, ואם אי-אפשרי הדבר, אולי נמצא מי שהוא אחר בסביבתו שיש לו על כל פנים ידיעה קצת בביכלעך דא"ח וכן הבנה קצת עכ"פ בעסקנות ציבורית, שהוא יבקר שם.

היתה שמועה שהפרופ. הנ"ל שהוא מנהל המוסד הנ"ל צריך להשתתף באיזה ועידה באה"ק ת"ו ואפשר שיעבור ג"כ דרך צרפת בהליכתו או בחזירתו. וכמובן שהנסיעה לפוילין צריכה להיות בזמן שהנ"ל שם שיוכלו להפגש אתו.

הידיעה האחרונה שהגיעה לידינו, מההשתדלות בתקופה ההיא להשיג את הכתי"ק, היא באגרת שכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א אל ר' פנחס אלטהויז, בא' אלול תשי"ז: "ובודאי למותר לעוררו לדבר עוה"פ עם ב. מ. שי' על גודל הענין אשר בזה".

משום מה, לא באה לפועל העברה זו באותה שעה. פריצת דרך קטנה נעשתה בשנת תשכ"ד: חבילת אגרות-קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע הובאה משם לאה"ק, ונמסרה על ידי מר שזר לידי כ"ק אדמו"ר שליט"א, כשנכנס אליו ליחידות בפורים תשכ"ד, בעת ביקורו בנ.י.

איתור והבאת אוסף הכתי"ק

נושא הבאת כל האוסף ירד משום מה מהפרק באותה תקופה. בט' אייר תשכ"ג נפטר ה"ר פנחס אלטהויז הנ"ל, ושוב לא שמענו על תוכניות הצלת האוסף הזה, עד אשר הוחזרו בקיץ תשל"ז לאחר השתדלות מסועפת. ומעשה שהיה כך היה:

לערך בשנת תשל"ב קיבלה הספריה הצבורית באוטובה מיקרופילמים מכל כתה"י שבספריית ה"יידישער היסטארישער אינסטיטוט" שבווארשא, וביניהם גם כתה"י רבים השייכים לחב"ד. כשנודע על כך למרכז תנועת חב"ד, קיבלו צילום מהמיקרופילמים של כתה"י השייכים לחב"ד, ויחד עם זה התחילו בהשתדלות להשיג רשיון לקבלת כל האוסף הזה חזרה.

על ההשתדלות הזאת מספר הר"י שי' קרינסקי (כפר-חב"ד גליון 503 ע' 16):

התחלנו לחשוב איך משיגים את האוצר ומעבירים אותו אלינו, וכאן נכנס לתמונה השליח הנודע הרב אברהם שם טוב, שפתח בהפעלת קשרים מתאימים בוושינגטון.

אני זוכר את הפגישה שקיימנו עם הנוגעים בדבר באחד מבנייני המימשל בוושינגטון. הלחץ שהפעלנו הועיל, ובעקבות מאמציו של הרב שם טוב הגענו עד מי שהיה אז שר-החוץ, מר הנרי קיסינג'ר, שהגיש לממשלת פולין בקשה רשמית לשחרור הספרים מטעם שגרירות ארה"ב בוורשא. בד-בבד עם הבקשה של השגרירות, פנו גם אנשי כמורה בדרגות גבוהות בארה"ב לגורמים נוצריים בוורשא, בבקשה לפעול לשחרור הספרים.

בתחלה השיבו מווארשא שאינם מצליחים למצוא את האוסף. נשלח לשם ה"ר אהרן שי' חטריק אשר עסק זה שנים בעריכת דרושי אדמו"ר ה"צמח-צדק" מכת"י והוצאתם לאור בסדרת "אור התורה" (כדלקמן פט"ו). הוא הכיר את כתי"ק רבותינו, ובתור שכזה נשלח לשם לבדוק את כתה"י שב"אינסטיטוט" הנ"ל. בחודש מרחשון תשל"ו נסע לשם, ובמשך כשבוע איתר וזיהה את אוסף הכתי"ק של חב"ד.

הדיונים אודות קבלת רשיון החזרת האוסף לחב"ד נמשכו כשנה וחצי, אז נסע לשם הר"א שי' חטריק יחד עם ה"ר אברהם שי' שמטוב - שהתעסק בקבלת הרשיון הזה - כדי לזהות את כל הכרכים השייכים לאוסף הזה ולהבטיח שאכן ישלחו לנ.י.

הם שהו שם כשבוע וחזרו לנ.י.; כעבור ימים אחדים נסע לשם שוב הר"א שי' שמטוב - כדי להבטיח שכל הכרכים נארזים בתיבות ונשלחים לנ.י. סוכ"ס הגיע האוסף לנ.י. בחודש תשרי תשל"ח.

על פדיית האוסף הזה מסופר גם בס' sddo lla etipsed ע' 178-179.

עם הגעת האוסף לארה"ב נדפסה בעתונים הגדולים שבארה"ב, תודה מיוחדת לעוזרים בקבלת הרשיון הזה. בהודאה הזאת נאמר:

.setatSdetinU eht ni yrarbil s'tnemevom rehctivabuL eht ot noitidda e lbaulava emoceb won lliw stpircsunam dna skoob suoigiler hsiwej elbaulaveseht .e lbissop tfig suoicerp siht edam dnaloP ni stcatnoc esohw,sdneirf naciremA hsiloP ruo knaht yldn

hctivabuL fo sdneirF aihpledalihP

namriahC lareneG ,enifdloG dranoeL

rotceriD lanoigeR ,votmehS maharbA

stcejorP laicepS ,namriahC ,kcatsehS .J emoreJ

* * *

כאשר הגיע אוסף הכתי"ק לספריה, בשלהי תשרי תשל"ח, שהה כ"ק אדמו"ר שליט"א בחדרו שב-770, בהשגחת רופאים.

למעלה מחודש ימים שהה כ"ק אדמו"ר שליט"א ב-770. הפעם הראשונה שיצא לחוץ היתה כדי לראות את אוצר הכתי"ק שהוחזר. בער"ח כסלו בא כ"ק אדמו"ר שליט"א יחד עם מזכיריו לספריה, כדי לבדוק את אוסף הכתי"ק. במשך שעתיים ישב הרבי בספריה ובדק את הכתבים - כרך אחרי כרך. וכשגמר - חזר ל-770 לתפלת המנחה.

גודל נחת-הרוח שהיתה לכ"ק אדמו"ר שליט"א בראותו את האוצר היקר הזה מוחזר לחב"ד, בודאי פעל לטובה על בריאותו.

למחרת, בר"ח כסלו, היתה הפעם הראשונה שהרבי נסע לביתו, מאז חולשתו בליל שמיני עצרת.

* * *

בשנת תשל"ט, כתב הרבי שליט"א אגרת תודה מיוחדת לעוה"ד המפורסם מר יוסף שוסטק, שהוא ממקורבי הרב שם טוב בפילדלפיה וסייע במשא ומתן עם הפולנים (לימים ייצג אגודת חסידי חב"ד, יחד עם מר נתן לוין, במשפט הספרים, כדלקמן פי"ג). האגרת נכתבה באנגלית, וניתנת בזה בתרגום חפשי (כפי שנדפסה בכפ"ח גליון 503 ע' 18):

מכתבי זה בא באיחור, ביחוד בהתחשב בנושא הנידון. ואולם, הנושא גופא, או ליתר דיוק, ההיבט הרגשי שלו, הוא הנו הסיבה העיקרית לדחיית כתיבת המכתב, מכיוון שאין זה דבר קל להביע במילים, ועוד פחות קל, להביע בכתיבה, רגשות אישיים עמוקים. זו הסיבה שבגללה דחיתי את כתיבת המכתב שוב ושוב, עד שאמצא את מנוחת הנפש הדורשה לכך. מכל מקום, מכיוון שרגשותי אלה לא נרגעו אין טעם לדחייה נוספת.

כוונתי, כמובן, ליוזמה בעל ערך יהודי מובהק, בענין החזרת כתבי היד והספרים השייכים לספרייתו של מו"ח אדמו"ר נ"ע, אשר יזמת בעזרת ידידיך, ואשר כבר נשאה פרי במידה ניכרת, לגבי חלק גדול של הספרים, אשר הוחזרו למקומם הנכון ול"ביתם".

כפי שידוע לך, ספריית שניאורסון זו, כוללת לא רק את האוסף שמו"ח אדמו"ר נ"ע רכש בעצמו בימי חייו. אלא גם ובעיקר את כתבי היד והספרים שבאו לו בירושה מאבותיו הקדושים בדורות הקודמים וכמה מהם נשתיירו עוד מימי האדמו"ר הזקן, מייסד שיטת חב"ד.

בוודאי אין צורך להאריך אודות המשמעות העמוקה שהיתה לכתבים אלה לגבי מו"ח אדמו"ר נ"ע, כמו לגבי כל שאר אדמו"רי חב"ד שקדמו לו. היה לו אליהם קשר נפשי עמוד מעל ומעבר לקשר אל ספרים וכתבי יד בלי תוכן מקודש דומה. רבים מן הכתבים האלה הם הינם לבה ונשמתה של ספרות חב"ד המקודשת.

משום כך, תוכל להבין היטב עד כמה נרגש עמוקות הייתי, ואהיה תמיד, וכן תוכל להבין את רגשותיהם של כל ידידי ליובאוויטש, לגבי פעלך הגדול והאצילי בנדבך את זמנך, מאמציך והמוניטין שלך, כדי להשיב "הביתה" כתבי יד וספרים מקודשים אלה. מעשה זה הוא "פדיון שבויים" אמיתי, מכיוון שרק בהיותם בביתם, יכולים אוצרות רוחניים אלה למצות את מלוא חיוניותם, לא רק לתועלתם של אלה הקשורים ישירות עם תנועם חב"ד-ליובאוויטש, אלא גם לתועלתו של כל עם ישראל, כי בכך מתאפשרת הפצת תורת חסידות חב"ד ופנימיות התורה.

* * *

כעשרה כרכים מאוסף זה, הובאו לאה"ק בין השנים תש"ו-תש"ח, ע"י מפקדת "הבריחה וההעפלה", ונמסרו לבית הספרים הלאומי בירושלים.

לאחר קבלת האוסף חזרה מפולין בשנת תשל"ח, התחילה השתדלות נציגי חב"ד לקבל בחזרה, גם את מה שהגיע בדרכים לא ידועות לירושלים. המשתדלים בזה היו מוה"ר אברהם שי' שמטוב והעו"ד ר' יוסף שי' שוסטאק. כדי להוכיח שכת"י אלו באים מאוסף רבותינו, מסר כ"ק אדמו"ר שליט"א את רשימת כתה"י שערך בריגא, כמסופר לעיל פ"ו. בתחלת שנת תש"מ, הוחזרו גם כתי"ק אלו אל ספריית חב"ד.

* * *

עד אשר הספיקו שליחי חב"ד לקבל בחזרה את כתבי-היד מספריית ווארשא הזדרזו לשם סוחרי ספרים עתיקים, שיחדו את שומרי הפתח והבריחו משם עשרות רבות של כרכי כתי"ק נבחרים, שאותם מוכרים במחירי עתק, זה שנים רבות.

רובם נמכרו לחסידי חב"ד, ובסופו של דבר חזרו למקומם בספריית חב"ד. אמנם ע"פ הרשימות נראה, שעדיין נמצאים כרכים מרובים בידיים פרטיות, והתקוה היא, שבסופו של דבר יוחזרו אף הם לספריית חב"ד.