ספריית ליובאוויטש
אוצר החסידים חיפוש קטלוג מפתח links about
ספרי יסוד
תנ"ך
תלמוד בבלי
זוהר
שולחן ערוך

ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן

ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי
שערי אורה
דרושי תחונה

ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר

מסביב לחסידות

ספריית ליובאוויטש
פרק יג(7524)

  

פרק יג

משפט הספרים

כאמור לעיל פ"ט, נמשכה קניית הספרים עבור ספריית "אגודת חסידי חב"ד" עד אחר שנת תשי"ב. גם אח"כ נשאר הספרן ר' חיים ליברמן לנהל את הספריה הזאת - עד שנת תש"מ.

מזמן לזמן היה מפרסם, במאמרים מיוחדים, את רשימת הספרים הנדירים שב"ספריית ליובאוויטש" (לאח"ז נאספו המאמרים בסדרת ספריו "אהל רח"ל"). במאמרים אלו רשום חלק גדול מהספרים הנדירים שבספריה הזאת.

מחמת גילו הגבוה הודיע בשנת תש"מ, שאין עוד ביכולתו לנהל את הספריה, וביקש שימסרו את הנהלת הספריה הזאת לספרן חדש. ניהול הספריה נמסר אז לידי הספרן ר' יצחק שי' וילהלם, שעבד בה מאז.

* * *

בשנת תשמ"ה קמו עוררים לבעלות הספריה, הם בת ונכד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שטענו שהספריה הזאת איננה רכושה של אגודת חסידי חב"ד או של תנועת חב"ד, אלא רכושו הפרטי של - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ולכן מגיע גם להם חלק בירושת הספרים.

על פי החלטתם זו הם הוציאו מהספריה כמה מאות ספרים, ומכרו את חלקם לסוחרי ספרים עתיקים. למשמע הדבר נזדעזע הרבי שליט"א, ואמר על כך דברים נוראים בהתוועדויות חודש תמוז תשמ"ה. הרבי נתן אז הוראה להשיג או לקנות בחזרה את הספרים מהסוחרים הקונים. בירור הנושא הועבר אז לבית המשפט.

המשפט הוקבע ל(יום גאולת כ"ק אדמו"ר הזקן ממאסרו) י"ט כסלו תשמ"ו (2 בדצמבר 1985), לפני השופט צ'רלס פ. סיפטון. מספר התיק הוא 2909-85-VC. עורכי הדין של אגודת חסידי חב"ד הם: מר נתן לוין, מר יוסף שוסטאק ומר שמחה וואקסמאן שיחיו. ונציגי אגודת חסידי חב"ד הם ה"ר יהודה קרינסקי וה"ר אברהם שמטוב שיחיו.

מיד כשהועבר הנושא לבית המשפט, הודיע לי הר"י קרינסקי, שהרבי שליט"א אמר לו, שעלי הוטלה עבודת הכנת המסמכים המוכיחים את בעלותה של "אגודת חסידי חב"ד" על הספריה הזאת. במשך החדשים הבאים עברנו, הר"י שי' וילהלם ואני, על עשרות אלפי מסמכים שבארכיון הספריה, ובו מצאנו את כל המסמכים המובאים לעיל פרקים ז-ט, המוכיחים בעליל את בעלות תנועת חב"ד על הספריה - עד שנת ת"ש, ושאח"כ הועברה לרשותה של "אגודת חסידי חב"ד", כמבואר לעיל שם בארוכה.

מסמכים אלו, היו היסוד להוכחותינו, שהספריה מעולם לא היתה רכוש פרטי, ובהם דנו בארוכה במהלך המשפט. המשפט נמשך שלשה שבועות, מי"ט כסלו ועד ח' טבת תשמ"ו. במהלך המשפט עלו עדים רבים על דוכן העדות לאמת את כל האמור לעיל.

במשך הימים שהתקיים המשפט, נסע הרבי שליט"א בכל יום אל האהל הקדוש של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, והתפלל להצלחת המשפט. עדת חסידי חב"ד בכל העולם הצטרפו לתפלה הזאת, שיתן השי"ת, שגם השופט יכיר שהספריה שייכת לאגודת חסידי חב"ד.

החודשיים הבאים הוקצבו לעריכת תזכיר ע"י עורכי-הדין של שני הצדדים, ועוד עשרה חדשים - עד למתן פסק-הדין של השופט. בה' טבת תשמ"ז ניתן פסק-הדין בצורה חד משמעית, שהספריה שייכת כולה לאגודת חסידי חב"ד בארה"ב.

פסק הדין משתרע על גבי 40 עמודים ובסיכומו נאמר (בתרגום מאנגלית):

לאחר שמיעת העדויות במשפט, ולאחר התבוננות במיסמכי הראיות המרובים שהוצגו ע"י שני הצדדים הגעתי למסקנה, שהספריה לא היתה רכושו הפרטי של הרב יוסף יצחק שניאורסאהן בשעת פטירתו. בהתאם לכך, התביעות שכנגד בטלות, מאחר שאין מחלוקת שחוץ מבתורת ירושה אין לנאשם שום זכויות על הספריה. לאגודת חסידי חב"ד יש זכות בדין בתביעה להחזרת הרכוש.

"החזרת הרכוש" הם 456 הספרים שהם לקחו מהספריה. 102 מהם נמכרו לסוחרי ספרים ואספנים ונקנו בחזרה, כמעט כולם, ע"י "אגודת חסידי חב"ד". שאר הספרים נמצאו עד אז במחסן של חברה להפקדות בניו-ג'רסי, תחת חסות בית המשפט.

בשורת פסק-הדין התפשטה במהירות הבזק, ומיד התאסף קהל עצום ברחבת "770", שהתפרץ בשמחה וריקודים ואמירת "לחיים" שהרקיעו שחקים.

ההפתעה היתה גדולה, כאשר, עם סיום תפלת המנחה פתח כ"ק אדמו"ר שליט"א בשיחת קודש מיוחדת. בשיחה אמר בין השאר, שדוקא כעת יש להגביר עוד יותר את הפצת תורת רבותינו ולימודה ביחיד וברבים, מתוך שמחה עצומה והתלהבות הפורצת כל גדר, אבל העיקר הוא שיהיה זה ענין של מעשה ושהדברים יבואו לידי פועל ממשי בחיי יום יום.

השמחה נמשכה שבעה ימים, ובכל יום זיכה אותנו הרבי בשיחה קדושה, שבה ביאר את ההוראות מהנצחון ומפרשת השבוע (השיחות נדפסו ב"התוועדויות" תשמ"ז ח"ב ע' 170 ואילך).

החזרת הספרים

הנתבעים ערערו על הפסק, בתחלה - באותו בית משפט פדרלי עצמו, ולאחרי דחיית הערעור שם, פנו בערעור נוסף לבית המשפט לערעורים של מדינת נ.י.

שם נשמעו הטענות והתשובות בקיץ תשמ"ז, ובכ"ה מ"ח תשמ"ח ניתן פסק-הדין המוחלט, ע"י שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל.

בכ"ח מ"ח תשמ"ח ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה, ובב' כסלו הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד".

* * *

כאשר הוחזרו כל הספרים לספריה צהלה ושמחה כל תנועת חב"ד, בתוככי כלל ישראל. מ"מ לא היתה דעת כ"ק אדמו"ר שליט"א נוחה מצהלה זו - אלא א"כ תהיה קשורה עם הוספה בלימוד ועבודת השם. כך היה בעת מתן הפסק של השופט, שכל הספריה שייכת לאגודת חסידי חב"ד, וכך היה בשעה שהספרים הוחזרו.

באותו יום נסע הרבי לאוהל של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. לפני הנסיעה ביקש שיביאו לו לשם אחדים מהספרים שהוחזרו. למחרת בבוקר, בחר הרבי באחד משלושת הספרים שהובאו לו - הוא הספר "דרך אמונה" לר"מ ן' גבאי -והורה להזדרז ולהכינו לדפוס ו"להוסיף מ"מ, בעיקר לזוהר ותקו"ז". הוא זירז ביותר את ההתעסקות בדבר, כדי שיצא לאור ויוכלו ללמוד בו בסמיכות לזמן החזרת הספרים. כעבור יומים, בה' כסלו, נדפס הספר, נכרך ונמכר, כדי שיוכלו ללמוד בו באותו יום, ובהתוועדות הבאה בש"פ ויצא דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א שיחה מיוחדת בקשר לספר הזה, ובה אמר בין השאר:

ספר "דרך אמונה" ("להמקובל האלקי רבנו מאיר בן גבאי"), שנדפס זה-עתה בהוצאה מחודשת, ובהוספת מראי מקומות כו' - לאחרי שהגיע בהשגחה פרטית ביום שני דפ' ויצא, ותיכף ומיד הדפיסוהו באופן של זריזות, כדי שיוכלו ללמוד בו בהקדם האפשרי, ולהפיצו חוצה כו' .. ויה"ר, והעיקר, שהדפסת הספר "דרך אמונה", והתחלת הלימוד בו עתה, יביאו לידי תוספת התעוררות בלימוד פנימיות התורה, כפי שנתבארה באופן של הבנה והשגה עד לשכל אנושי ע"י תורת חסידות חב"ד.

על המשפט והנצחון מסופר גם בס' sddo lla etipsed ע' 179-192.