ספריית ליובאוויטש
אוצר החסידים חיפוש קטלוג מפתח links about
ספרי יסוד
תנ"ך
תלמוד בבלי
זוהר
שולחן ערוך

ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן

ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי
שערי אורה
דרושי תחונה

ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר

מסביב לחסידות

ספריית ליובאוויטש
פרק יד(7525)

  

פרק יד

בניית ופתיחת הספריה

לעיל בפרק העשירי הועתקו אגרות כ"ק אדמו"ר שליט"א בהן כותב אשר הספריה הזאת היא "ענין של רבים".

במשך כל התקופה הנידונה לא היתה הספריה פתוחה לקהל החוקרים הרחב, רק ע"פ הזמנה. עיקר השימוש בספריה היה, בנוסף לשימושו האישי של כ"ק אדמו"ר שליט"א, גם ע"י מוסדות ההו"ל של חב"ד, חברי הצוות העוסקים בעריכה והו"ל. וכעין מה שכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א בד' תשרי תשט"ו (ח"י אגרת ב'תתקסה): "לרגלי עבודת המוסדות חב"ד אשר כאן וכן עבודתי אני, משמשת ספרי' זו לתועלת הרבים". המחברים הרבנים וראשי הישיבות שרצו לעיין בספר נדיר שאינו מצוי וכיו"ב, יכלו לעשות זאת רק ע"פ הזמנה מראש.

מבצע ספרים - שנת תשמח-הקהל

ביום מלאת שנה לנצחון הספרים - ביום הש"ק ה' טבת תשמ"ח - זיכה אותנו כ"ק אדמו"ר שליט"א בשיחה מיוחדת, שבה אמר בין השאר (התוועדויות תשמ"ח ח"ב ע' 164 ואילך):

לכל לראש יש להתחיל בפרשת היום, כפי שכבר הכריזו ובאופן של פירסום - פירסומי ניסא - אודות המאורע שאירע ביום זה, ה' טבת, בשנה שעברה, שבו הי' "דידן נצח" - הנצחון של הספרים.

ובפרטיות יותר:

המדובר הוא אודות הספרים של ספריית אגודת חסידי חב"ד ליובאוויטש, שהוקמה ונתרחבה על ידי ובנשיאותו והנהלתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, עוד בהיותו במדינה ההיא, וביציאתו ממדינה ההיא, לאחרי ימי הגאולה י"ב-י"ג תמוז, נגאלו ויצאו גם הספרים (לאחרי שמסר נפשו שלא לצאת בלעדם, כידוע ומפורסם), והגיעו סוכ"ס למדינה זו, שבה נתרחבו ממדי' של ספריית אגו"ח חב"ד ליובאוויטש, ומוסיף והולך עד היום הזה, ע"י נשיא אגודה זו והנהלתו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר, כלשון חז"ל, "יעקב אבינו לא מת .. מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", "מה להלן עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש"...

ו"הימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור גו'", כלומר, בבוא יום זה בשנה שלאח"ז, ועד"ז מידי שנה בשנה, "נזכרים" ועי"ז "נעשים" אותם הענינים שהיו בפעם הראשונה - להקבע ל"יום סגולה" ו"עת רצון" בכל הקשור לנצחונם של הספרים.

ומובן, שכדי לדעת באיזה אופן צריכים לחגוג את נצחונם של הספרים ("דידן - דהספרים - נצח") - יש "לשאול" את הספרים עצמם, כלומר, יש לעיין ולברר זה בהספרים עצמם, ולהתנהג ע"פ הוראתם ...

ע"פ הנחות העולם - נצחונו של דבר יקר ערך, כמו אבנים טובות ומרגליות, הוא, בזה שמוסיפים בכבודו ע"י שמירתו במקום הכי מכובד, שלא יגעו בו, ועאכו"כ שלא ישתמשו בו, ולכל היותר - לראותו מזמן לזמן .. נצחונם של הספרים ע"פ התורה - כמפורש בהספרים עצמם - הוא (לא בכך שמכאן ולהבא ישמרו עליהם בכבוד גדול, שלא ליגע בהם וכו', ע"ד ובדוגמת השמירה על ס"ת בארון הקודש כו', אלא אדרבה) שמוסיפים עוד יותר בהשימוש והלימוד בהספרים, ואדרבה - ככל שמוסיפים יותר ללמוד בהספרים, ניתוסף יותר בכבודם של הספרים ...

ומכאן לענין נוסף השייך באופן ישיר לספריית אגודת חסידי חב"ד ליובאוויטש - להוסיף ולהרחיב את הספרי' עצמה,

קריאה - כפי שפורסם בשעתה בהוראת מייסדה ומנהלה של הספרי', כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, לאחרי העתקת הספרי' למדינה זו - שמבקשים מכבוד הרבנים, מחברי ספרים, והמו"לים, שיואילו מטובם לשלוח העתק בתור תשורה לספרי' הגדולה של אגודת חסידי חב"ד ליובאוויטש.

וכן מבקשים מאספני ספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים, מדפוסים נדירים כו', מעזבון קרובי משפחה וכיו"ב (שאין זקוקים להם ללימוד כו') - לתרמם לספרי' הגדולה של אגודת חסידי חב"ד ליובאוויטש, לטובת הציבור והכלל.

ולהוסיף, שבקריאה הנ"ל ע"ד תרומות הספרים, היתה הכוונה לספרים בכל מקצועות התורה, וגם לספרים וכתבי-עת בשאר מקצועות כו', כי גם ספרים אלה יכולים להוסיף בעבודת ה' (כמאמר המשנה "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו"). ויתירה מזה - אפילו לספרים אלה שבניגוד לתורה, שלפעמים יש צורך להסתכל גם בהם, בבחינת "ודע מה שתשיב לאפיקורס" (אם כי, השימוש בסוגי ספרים אלה אינו אלא לאותם הראויים לכך, שיודעים "להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו").

ותודה - תודת הציבור והכלל - נתונה מלמפרע, כך, שהמנדבים לא ימתינו למכתב אישור ותודה על משלוח הספרים, מכיון שאין הזמן גרמא כלל להשיב ולאשר לכאו"א.

ולהעיר שתרומת ספרים וכיו"ב לספרי' חשובה - יש בזה ע"ד שמצינו בדיני קידושין, ש"באדם חשוב .. בההיא הנאה דקא מקבל מתנה מינה גמרה ומקניא לי' נפשה".

למחרת, ביום א' ו' טבת, קבלתי פתקה מיוחדת מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א, עם הוראות מפורטות בקשר למדובר ביום השבת, ובין השאר נאמר בה:

בהמשך להמדובר אתמול - שכפשוט הכוונה לבפו"מ [לבפועל ממש], וכיון שכו"כ יפנו בזה: בשילוח ס' וכיו"ב, או שאלות עד"ז וכו', ובסמיכות לפרסום המדובר מוכרח שימצא בהקדם איש מסודר בעל מרץ (ועמלק"פ [ועל מנת לקבל פרס] - שזה יחייב אותו), שלו ימסור ההתעסקות בפועל דכ"ז [דכל זה], והוא יעמוד ע"ג [על גבו] לזרזו ולבחון הנעשה בפו"מ [בפועל ממש], והיש צורך בשינוים בפעולתו וכיו"ב.

כולל בהנ"ל - שילוח אישור קבלת הס' או מכ"ע (אף שהוזכר שלא יחכו ע"ז כי אין הזמ"ג [הזמן גרמא] וכו'. ולכן יתן לו נוסח האישור (בלה"ק ובאנג' - למעט הטרחא - בגליון אחד).

כן צ"ל מכ' בקשה מהנהלת הספרי' - לשלחו להמתאימים לזה - אולי בצירוף תוכן מקוצר מהמדובר בזה. או גם לפרסמו במכ"ע.

כדאי שיהי' מקום מיוחד בהספרי' להמתקבל בקשר להמדובר בהנ"ל. - אולי גם חותם שיוחתם בהס'.

לשלול הבלבול דכהנ"ל ומבול השאלות - ההקדם בכ"ז ישובח.

עדיין לא היה ברור אצלי מה צריך להיות כתוב בחותמת האמורה, ועל כך השיב לי כ"ק אדמו"ר שליט"א:

מטרתה - שיוכלו לשער תוצאות מבצע זה - ולכן עיקר החותם צ"ל "מבצע ספרים" וכיו"ב.

ובקשר לפתיחת הספריה כתב, שכיון שלע"ע אין שום פנה שתוכל לשמש כחדר קריאה, "א"כ יעכבו הנ"ל לע"ע", ואת זה אפשר לעשות "במשך הזמן כשימצא פנה וכו'", היינו כאשר יורחב הבנין ויוכן המקום המתאים.

באותו יום התקבלה הוראה נוספת, והיא -

כאמור לעיל, התקיימו עד לאותה תקופה שני ספריות נפרדות: א) אוסף הספרים של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שבו גם חלק מהאוסף של רבותינו נשיאינו בדורות הקודמים. והיא הייתה ספריית "אגודת חסידי חב"ד", כמסופר לעיל פרקים ח-ט. ב) אוסף הספרים של כ"ק אדמו"ר שליט"א, שאסף במשך שנות נשיאותו. והיא הייתה ספריית ה"מרכז לעניני חנוך" כמסופר לעיל פרק י.

כל זמן שהיו עוררין על בעלות ספריית אגודת חסידי חב"ד, כמסופר בפרק הקודם, נשארו שתי הספריות האלו נפרדות זו מזו. כשהזכרתי פעם את האפשרות לחבר את שני האוספים, כתב לי כ"ק אדמו"ר שליט"א:

מופרך לגמרי לערב שתי הספריות. ולפלא הכי גדול - שיכנס לעניני "פוליטיקא". ויתירה מזו גם אותי רוצה להכניס בזה.

אמנם עתה, אחרי שנתקיים השטר ובטלו העוררין, שוב הורה הרבי, שגם אני וגם עוזרי הר"י שי' וילהלם, עובדים שנינו "אצל אגו"ח". ובזה התאחדו שני הספריות והיו לאחת.

באותה שעה היו ההכנות לנסיעה לרוסיה (הנ"ל פי"ב) בעיצומן, לכן הורה הרבי להטיל את "ההתעסקות בפועל דכ"ז" על הספרן ה"ר יצחק שי' וילהלם, שהוא עבד גם קודם לכן בספריה ו"הוא בטח לא יצטרך ללימוד א"ב בהנ"ל"; ואילו עלי הוטל "לבחון הנעשה בפו"מ, והיש צורך בשינויים".

* * *

מיד בימים הקרובים הוכן מכתב תודה לשולחים ומודעה שנדפסה בעיתונים, בלה"ק ובאנגלית. במודעה הזאת, שהוגהה כמה פעמים ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, נאמר:

מודעה

בקשר עם יו"ד שבט - יום הפטירה-ההסתלקות של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, נשיא אגודת חסידי חב"ד - ליובאוויטש, ומייסד הספרי' שלה, "ספריית אגודת חסידי חב"ד - ליובאוויטש",

הננו פונים בזה לכל מחברי ספרים, ובראשם רבני ישראל, לכל המו"לים, ולכל אספני ספרים, בבקשה כפולה להשתתף בהרחבת הספריה הגדולה והחשובה הזאת, להרחיבה בספרי ערך בכל מקצועות היהדות, כולל כתבי-עת, חוברות וכיו"ב, - ובכלל כל חומר שיש לו איזו שייכות שהיא ליהודים וליהדות.

להקל על הרוצים לתרום לספריה זו ספרים שעדיין לא נמצאים בה - ישלחו לנו, ע"פ הכתובת שבתחלת המודעה [770 איסטרן פרקוויי, ברוקלין נ.י. 11213], רשימה מהספרים שברצונם לתרום לספריה. אחרי הבדיקה נחזיר לשולח את הרשימה, שבה יסומנו כל הספרים שעדיין לא נמצאים בספריה, או שלא נמצאת בספריה - ההוצאה הזו של הספרים.

ותודתנו הרבה נתונה מראש - על הטרחא ועל התרומה.

בכבוד

הנהלת הספריה

במשך השנה - טבת-אלול תשמ"ח, נתקבלו לספריה כששת אלפי ספרים, שהוחתמו בחותמת מיוחדת "מבצע ספרים - שנת הקהל תשמ"ח". כמחציתם הונחו בארונות מיוחדים שהוקמו לשם כך, והשאר הונח לשעה בתיבות, מתוך תקוה חזקה שבעתיד הקרוב יבנה בנין גדול מיוחד עבור הספריה, שרק אז יהיה בה מקום מרווח עבור כל הספרים ההולכים וניתוספים בה.

בתחלת השנה החדשה, ביום א' ז' תשרי תשמ"ט, דיווחתי לרבי שליט"א על הצלחת המבצע, מספר הספרים שנתקבל והחתמתם. המענה שזכיתי לקבל על כך היה:

לדבר עם אגו"ח ע"ד בנין לספרי' בסמיכות לדהווה או הרחבת הנוכחי וכו'

בניית הספריה ב-770

הצורך בהרחבת בנין הספריה הורגש ביותר כבר בשנת תשמ"ז. באחת הדו"חות שכתבתי אז לרבי שליט"א, ביום א' כ"ז ניסן, הזכרתי את העובדה, שבנין הספריה כבר התמלא על גדותיו ובכל יום מתקבלים ספרים חדשים. הרבי השיב לי על כך (שאציע) "הצעה מעשית, ע"פ המצב שבהוה ובעתיד הכי קרוב".

לא עלה אז ברעיוני, שהכוונה היא שאני בעצמי אתעסק בניהול בניה והרחבת הבנין. לכן השבתי למחרת:

בענין הספריה, לע"ע אין בידי הצעות מעשיות. דברתי בזה בפרטיות עם הר"י שי' קרינסקי.

במשך השנה הזאת ושלאחריה התחילו להכין תוכניות בניית בנין גדול בשטח 770, שיכיל את ביהכ"נ ועזרת הנשים וגם את הספריה.

בטו"ב אלול תשמ"ח אחרי תפלת המנחה התקיימה הנחת אבן הפינה לבנין החדש העתיד להבנות. בתחלה זיכה הרבי שליט"א את הקהל בשיחה קדושה, בה ביאר את ההוראות שיש ללמוד מסדר הנחת אבן הפנה. אח"כ נשאו את דבריהם הנדיב מר צ'ייס וחדב"נ הרב שמריהו גורארי'. בסוף ירד הרבי שליט"א מהבימה, וירה את אבן-הפנה לבנין החדש.

עדיין לא היה ברור איך ומה לבנות והיכן תהיה מקומה של הספריה, וזוהי כוונת הרבי שליט"א בהוראתו הנזכרת לעיל, שכתב לי כעבור שתי שבועות, בז' תשרי תשמ"ט "לדבר עם אגו"ח ע"ד בנין לספרי' בסמיכות לדהווה או הרחבת הנוכחי וכו'".

במשך חדשים אחדים נמשכו הדיונים בתוכניות הבניה. עד אשר ביום ועש"ק משפטים כתב לי כ"ק אדמו"ר שליט"א: "יתעניין בסידור ועד לבנין (ובהקדם) נוסף להספרי' בשטח 770 והסמוך אליו".

בהתאם לזה דיברתי מיד עם הרש"ז שי' גורארי' והרב"ש שי' קונין, הסכמנו בחפץ לב ליסד ביחד את הועד הנזכר, וכבר במוצש"ק הודענו על כך אל כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהואיל לתת את הסכמתו וברכתו הקדושה לועד הזה, ובהוספת "ובהצלחה רבה".

למחרת ביום א', בעת חלוקת הדולרים, נתן לי כ"ק אדמו"ר שליט"א דולר נוסף, ואמר: "דער בנין וועט דאך דארפן האבן געלט אויכעט, מסתמא, וועט דאס זיין א התחלה".

כשמונה חדשים נמשכו הדיונים במיקום ותוכניות הבניה. הצענו כמה הצעות שהרבי שליט"א דחה אותם מכמה סיבות, עד אשר נתקבל אלי המענה החד-משמעי, בשלהי תשרי תש"נ:

לבנות בתוך השטח ד770

ויותר טוב - להוסיף בהבנין ד770

באופן שלא יערער את הבנין

עם קבלת המענה כתבתי לכ"ק אדמו"ר שליט"א:

בהתאם למענה כ"ק אדמו"ר שליט"א בקשר לבניית הספריה, נראה לנו האופן הכי מתאים:

א) להקדיש לספריה את שתי הקומות העליונות של 770, ששם יהיה מקום הספרים יקרי הערך, כתבי היד, וחדרי העבודה של העורכים מתוך כתבי היד

[את הדירה של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע להשאיר בצורתה, ואת הקומה השלישית לבנות החדרים מחדש באופן המתאים לספריה].

ב) להוסיף מחסן ספרים בחצר 770 (תחת חצר הסוכה) שהוא יחבר את מחסני הספרים שב-770 ושב-766.

אם כל הנ"ל מתאים לרצון כ"ק אדמו"ר שליט"א, אזי נתקשר עם אינז'יניר לברר את אפשרות הבניה הזאת.

זכינו למענה נוסף מכ"ק אדמו"ר שליט"א, בו הדגיש את התיבות "מתאים לרצון כ"ק אדמו"ר שליט"א".

התקשרנו מיד לאדריכל שיכין תוכניות. הכנסנו התוכניות והרבי השיב: "ויהא בשעטומו"צ, אזכיר עה"צ".

בהתוועדות ש"ק שלפני י"ט כסלו הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א:

ס'איז פאראן נאך א ענין אין וועלכן איך בין א מחותן, דאס איז די ספריה אין בית אגודת חסידי חב"ד, וואס מ'גייט בויען א בנין חדש ובהרחבה, אבער באותו מקום, ווייל קדושה לא זזה ממקומה.

מאז ואילך הרבה הרבי שליט"א לזרז את הבניה. ביום ג' ה' טבת, יום גאולת הספרים, דיווחתי על חתימת חוזה עם האדריכל לעריכת תוכניות בניה, ובמענה שקבלתי כותב הרבי שליט"א:

סחבת שאין כמוהה. הזוכרים מתי התחילו לדבר בזה? (דרך אגב ההתחלה הייתה בהתלהבות וכו').

בהתאם לזירוז הזה התחילה הבניה לפועל, כעבור פחות משבועיים, וכמובן מתוך התלהבות וזריזות, ובח"י טבת יכלנו לדווח לרבי שליט"א:

ביום ועש"ק התחילו בשעטומו"צ לעסוק בשיפוץ הקומה השלישית ב-770 עבור אולם-קריאה לספריה .. בקשר לבניית מחסן הספרים .. האדריכלים עובדים על התוכניות, ולפי התוכנית ימסרוהו לאישור העיריה בסוף השבוע.

הבניה בקומה השלישית סוימה לקראת יו"ד שבט, במלאת ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א.

באותו יום שנסתיימה בניית אולם הקריאה, בקומה השלישית של 770, עלה הדחפור על הקרקע - לבניית מחסן הספרים תחת החצר.

הבנייה התקדמה במשך החדשים הבאים. יסודות מחוזקים נוספו לשני הבניינים. המחסן נבנה. הותקנו בו ארונות שאליהם הועברו הספרים מבנין 766 ועבודת הבניה הועברה לאותו בנין.

הרבי שליט"א הרבה לזרז את הבניה. כל אימת שהייתי עובר בעת חלוקת הדולרים היה מוסיף דולר ואומר "דאס איז פאר דעם בנין זאל זיין בהצלחה רבה ובקרוב" וכיו"ב.

בעזרת השי"ת הצלחנו לסיים את כל הבניה הזאת בתחלת חורף תנש"א.

* * *

הספריה הזאת אינה מיועדת להשאלה או לקריאת ספרים בה ע"י הציבור הרחב, אלא כפי שהודגש ע"י כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בקיץ תרפ"ח, ומסופר ע"י הספרן הר"ח ליברמן ז"ל (לעיל פ"ז):

אין הכוונה לספריה צבורית הפתוחה להשאלה, גם לא [ל]ספריה הפתוחה לצבור לעיון, הכוונה היתה שתהיה זו ספריה לחוקרים, משכילים שיבואו להשתמש בספריה שלו.

בהתוועדות ו' תשרי ה'תשל"ג, בקשר עם שנת השבעים של כ"ק אדמו"ר שליט"א, הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א לייסד ספריות בכל מרכזי חב"ד. בהמשך להוראה זו נפתחה ע"י "צעירי אגודת חב"ד" ספריה פתוחה לצבור, לקריאה ולהשאלה, ונקראה ע"ש אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א "ספריית לוי יצחק". הספריה הזאת ממוקמת בפנת מרכז תנועת חב"ד, ברח' קינגסטון מס' 305.

כשהתחיל הדיון על פתיחת ספריית אגודת חב"ד, שאלתי אם לאחד אותה עם הספריה הפתוחה לציבור - ספריית לוי יצחק, ועל כך הואיל להשיב לי, ששתי הספריות האלו הן "שונות בתכלית בהשימוש בהן, ואפילו בתוכנן - ומה מקום לחברן?! (אפילו בבנין אחד)".

כשסיימנו את בניית הספריה, בתחלת חורף תשנ"א, חשבנו לגשת מיד להכין את הספריה לפתיחתה לחוקרים; אלא שבינתיים נשלחתי לרוסיה - כמסופר לעיל פי"ב, ומצב הדברים הכריח שנישאר שם כשנה וחצי.

חזרתי לקראת חג השבועות תשנ"ב, ובמשך החדשים הבאים עסקנו בהכנת אולם הקריאה לפתיחתו. הקמנו ארונות ושלחנות המתאימים, קנינו מחשב נוסף עבור הקוראים, עם תוכנה מיוחדת, שדרכו אפשר לבדוק כל ספר אם הוא נמצא בספריה. אז נפתחה הספריה לרבנים מחברים וחוקרים שהתחילו לבוא לעיין בספרים הנדירים, שאינם נמצאים בספריות הרגילות.

* * *

התוכנית הראשונה היתה לחגוג את פתיחת הספריה בפרסום הכי גדול. כבר בתחלת שבט תש"נ, כסשיימנו את שיפוץ הקומה השלישית של 770, כתבנו (חברי ועד הבנין) לכ"ק אדמו"ר שליט"א:

היות שבניית הקומה השלישית של 770 - לאולם הקריאה של הספריה - מתקדמת בקצב מהיר .. ברצונינו להציע לקראת יום הבהיר יו"ד שבט, שנת הארבעים, לפתוח בה תערוכה של כתבי רבותינו נשיאינו ...".

והרבי השיב על כך:

אין הזמ"ג [הזמן גרמא] מתאים להנ"ל.

בכ' מנ"א תש"נ, דיווחנו על התפתחות הבניה ושאלנו:

אולי כדאי לארגן חנוכת הבית ביום ג' כ"א אלול, ביום מלאת יובל שנים לחנוכת הבית - 770, שעשה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.

והרבי השיב על הדיווח ועל השאלה:

ותהא פעולה נמשכת בהצלחה רבה.

ע"ד חנוכת הבית - עוד חזון למועד להחליט עד"ז.

אזכיר עה"צ.

עתה מחכים אנו כולנו, שירחם השי"ת וישלח רפואה שלימה לכ"ק אדמו"ר שליט"א, שאז יהיה הזמן המתאים לחגיגת חנוכת הבית של הספריה, יחד עם חנוכת הבית של בנין בהכנ"ס ההולך ונבנה, חנוכת בית רבינו שבבבל, ומלך ביפיו תחזינה עינינו.