ספריית ליובאוויטש
אוצר החסידים חיפוש קטלוג מפתח links about
ספרי יסוד
תנ"ך
תלמוד בבלי
זוהר
שולחן ערוך

ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן

ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי
שערי אורה
דרושי תחונה

ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר

מסביב לחסידות

ספריית ליובאוויטש
פרק טו(7526)

  

פרק טו

ספרי' - אוצר החסידים - ליובאוויטש

במשך תקופת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר הזקן נדפסו אחדים מספריו: הלכות תלמוד תורה. תניא. לוח ברכת הנהנין. סידור (כל אחד מהספרים האלו נדפס כמה פעמים בחיי כ"ק אדמו"ר הזקן). אמנם את חיבורו הגדול, ששת חלקי השלחן ערוך, לא הדפיס בחייו. הוא נדפס לראשונה אחרי הסתלקותו ע"י בני הגאון המחבר.

בנו כ"ק אדמו"ר האמצעי הדפיס אז עוד שנים מספריו: באורי הזהר וסידור עם דא"ח, ונכדו כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" הדפיס אח"כ עוד שנים מספריו: תורה אור ולקוטי תורה. אמנם רוב חיבוריו לא נדפסו אז, כ"א בדורינו זה, ועיקרם - כעשרים וחמשה כרכים בסדרת "מאמרי אדמו"ר הזקן".

עובדה זו, שכ"ק אדמו"ר הזקן בעצמו לא פרסם את השלחן ערוך שלו, צריכה תלמוד. שהרי זו היתה הוראת הרב המגיד ממזריטש אליו (כמובא בהקדמת בני הגאון המחבר): "ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל אשר בו בזמנו הי' מלא וגדוש מים התלמוד והפוסקים והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשו' מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור .. והיתה התחלתו בהיותו יושב בשבת תחכמוני .. ובמיעוט שנים ב' נגמר זה החיבור על או"ח". מ"ש לו הרב המגיד "להוציא לאור", היתה בודאי הכוונה לפרסמו בדפוס, וא"כ איך זה עברו עוד כארבעים שנים, שהיה כ"ק אדמו"ר הזקן בחיים חיותו בעלמא דין, ולא הדפיס את החיבור הזה?

ואולי מבואר התירוץ על כך בהמשך ההקדמה "ואחר רוב שנים .. התחיל להגיה ולחדש בספרו זה", והיינו שתמיד רצה להוסיף בהגהה, ומרוב טרדותיו בהנהגת עדת החסידים לא אסתייע מילתא לסיים את הגהתו, ולכן לא נדפס החיבור הזה בחייו.

אמנם בר מן דין רואים אנו, שגם את ספרו התניא לא רצה בתחלה להדפיס, אע"פ שכאן בודאי היתה המטרה להפיצו בין כל החסידים, וכן אמנם היה, שספר התניא הועתק בכתב-יד בהעתקות רבות מאד, ואעפ"כ לא רצה כ"ק אדמו"ר הזקן להדפיסו; רק "אחר שנתפשטו הקונטריסים הנ"ל בקרב כל אנ"ש הנ"ל בהעתקות רבות מידי סופרים שונים ומשונים, הנה ע"י ריבוי ההעתקות שונות רבו כמו רבו הט"ס במאוד מאוד", ורק בגלל זה הסכים כ"ק אדמו"ר הזקן בסופו של דבר, למסור את ספר התניא לדפוס, כדלעיל ספ"א.

כך היה בתקופת כ"ק אדמו"ר הזקן. אמנם בתקופת בנו כ"ק אדמו"ר האמצעי, לא זו בלבד שהדפיס כמה מספרי כ"ק אביו, כנ"ל, אלא שגם את הספרים שחיבר בעצמו הוא מסר מיד לדפוס. כך הדפיס בחייו את ספריו: אמרי בינה. דרך חיים. נר מצוה ותורה אור. שער התשובה והתפלה. שערי אורה. עטרת ראש. פירוש המלות ותורת חיים (על אופני ההדפסה והמכירה ראה לעיל פ"ב).

מלבד זאת הוא הרבה לכתוב דרושים, שלא נדפסו בחייו; אחדים נדפסו אחרי הסתלקותו, כמו קונ' ההתפעלות (תקצ"א) וקונ' מאמרים יקרים (תרכ"ד), אך רובם נדפסו בדורינו זה, בכעשרים כרכים בסדרת "מאמרי אדמו"ר האמצעי".

כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" לא הדפיס את ספריו בחייו, רק כשהדפיס את ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן, תורה אור ולקוטי תורה, הוסיף בהן את הגהותיו. הוא הרבה לכתוב יותר מכולם, בין בנגלה ובין בחסידות, אך כל אלו נדפסו אחרי הסתלקותו. ויתירה מזו, אפי' כינויו "אדמו"ר הצמח צדק", גם הוא ניתן לו רק אחרי הסתלקותו, כשנדפסה סדרת ספריו בנגלה (חידושים שו"ת ופס"ד) בשם "צמח צדק", בין השנים תרל"א-תרמ"ד. ספריו: דרך מצותיך, דרך אמונה (ס' החקירה), יהל אור ואור התורה (כרך הראשון) נדפסו בדור הבא, בין השנים תרע"א-תרע"ח. ואילו רוב ספריו הם סדרת "אור התורה" שנדפסה בדורינו זה.

הסיבה למיעוט הדפסת ספרים בחייו נעוצה, כנראה, בגזירת סגירת הדפוסים ברוסיה, בשנת תקצ"ז. על הגזירה הזאת מספר כ"ק אדמו"ר מוהרייצ נ"ע (אג"ק שלו ח"ד ע' תקסג):

ביום הרביעי פרשת לך לך, ה' מרחשון תקצ"ז (27 אוקטאבער 1836 למספרם) הודיע שר הפנים את גזירת המלך: א) לבקר את כל ספרי ישראל הנמצאים בכל מרחבי מדינת רוסיא ואת החשודים - לשרוף באש. ב) לסגור את כל בתי הדפוס העברים ברוסיא, ולהניח רק שנים, אחד בווילנא ואחד בזיטאמיר.

ובחדש טבת תקצ"ז נסגרו כל בתי הדפוס העברים ברוסיא, וישאר אך דפוס השותפים ראם וטיפאגראף בווילנא.

בין שאר הדפוסים נסגר גם הדפוס בקאפוסט ולא הספיקו להדפיס רק את חלק הראשון של הספר תורה אור בלבד.

הדפוס האחד שנשאר בווילנא לא הספיק - כמה שלא עבד - למלאות את דרישתם של עדת ישראל ברוסיא אפילו בספרי רומ"ל, חומשים, סידורים, סליחות, מחזורים, הגדות, קינות ותהלים וכדומה ומכל שכן שארי ספרים.

אמנם הרשתה הממשלה גם דפוס שני בזיטאמיר, אבל מסיבות שונות לא נפתח איזה שנים .. ובשנת תר"ז קבלו את האישור ונגשו להדפסת ספרים, ואז התחילו לחשוב דבר הדפסת חלק השני מספר "תורה אור" .. ובשנת תר"ח הדפיסוהו בזיטאמיר ויקראו לו בשם "לקוטי תורה".

מצב זה, שרק שני בתי דפוס יהודיים התקיימו בכל רוסיה, נמשך עד למהפכה בשנת תרע"ז, וזוהי כנראה גם סיבת מיעוט הדפסת ספרי חסידות גם בשני הדורות הבאים - תקופת כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע וכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע:

כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, גם הוא הרבה לכתוב, אמנם הוא לא הדפיס כלום. אחרי הסתלקותו (בשנת תרמ"ד) נדפס הספר לקוטי תורה לג' פרשיות, שבהן דרושי אדמו"ר הזקן עם הגהות מאדמו"ר ה"צמח-צדק" ואדמו"ר מוהר"ש נ"ע. סדרת מאמריו בשם "תורת שמואל", התחילה להתפרסם ע"י כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בשנת תש"ה, אך רוב הכרכים של הסדרה הזאת מתפרסמים בדורנו זה.

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע הדפיס מחדש את הספרים תניא (תר"ס) ולקוטי תורה (תרס"ד), אך מחבוריו שלו לא הדפיס בעצמו. בנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע הביע את רצונו להתחיל במבצע הדפסת כתבי כ"ק אביו, באגרת שכתב בכ"ז מ"ח תרפ"ב (אג"ק חי"ג אגרת ד'תרס):

בדעתי בעזה"י להעתיק דרושי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שיהיו נמצאים בידי אנ"ש שי' בכל מקום ומקום ללמוד. והנה לעשות כזאת פה המדינה [ברוסיה] הוא דבר כבד מאד מחסרון הנייר והדיו, ע"כ נשאר בדעתי לעשות כזאת במחנם [ווארשא].

לפועל לא באה אז תוכנית זו לפועל, רק אחרי שעזב את רוסיה, ובפרט אחרי שהגיע לארה"ב, שאז מסר לדפוס כמה מהקונטרסים שנכתבו על ידו: קונ' התפלה, חנוך לנער, קונ' ומעין, קונ' עץ החיים, קונ' העבודה וקונ' החלצו תרנ"ט. ושנים מספריו: תורת שלום וס' המאמרים תרמ"ג. הראשון נדפס בשנת תש"ו והשני לא נגמרה הדפסתו עד אחרי ההסתלקות בשנת תש"י, ונתעכבה הדפסתו עוד זמן רב (- עד שנת תשמ"ג). כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע הרבה לכתוב מאמרים, והם נדפסו בדורינו זה בסדרת "ס' המאמרים - תרמ"ג ... תר"פ".

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע התחיל לפרסם מתורתו בדפוס אחרי עזיבתו את רוסיה בראשית שנת תרפ"ח, והוא הדפיס הרבה ממאמריו ושיחותיו בקונטרסים. אח"כ נאספו בסדרת ס' המאמרים, לקוטי דבורים וס' השיחות. התחלת הדפסת ספרים אלו התחילה כבר בחיים חיותו בעלמא דין, ועיקרה נמשכת בדורינו זה.

כ"ק אדמו"ר שליט"א הרבה באמירת מאמרים ושיחות-קודש יותר מהאדמו"ים שקדמוהו, אמנם, בדומה לכ"ק אדמו"ר הזקן, מיעט בכתיבתם. ה"חוזר" הרב יואל כהן היה רושם "הנחות" מהמאמרים והשיחות והיה מכניסם ל"הגהה".

גם אחרי ההגהה היה כ"ק אדמו"ר שליט"א מונעו מהדפסה, בשנים הראשונות, והיו משוכפלים במימיוגרף. גם המאמרים והשיחות הבלתי מוגהות היו משוכפלים במימיוגרף, והיה מודגש בכל עמוד "הנחה בלתי מוגה".

כך עד שנת תשכ"ב, שאז הואיל להרשות להדפיס את הכרך הראשון של השיחות המוגהות, בסדרת "לקוטי שיחות". מאז נדפסו 32 כרכים בסדרה זו.

בשנים האחרונות התחילו להדפיס את המאמרים והשיחות, גם הבלתי מוגהות, ונדפסו מהם עד עתה קרוב למאה כרכים.

כ"ק אדמו"ר שליט"א הרבה בכתיבת אגרות-קודש. ברובם היה מכתיב את המזכירים ואח"כ הואיל להגיהם ולחתום עליהם. בשנת תשמ"ז הורה לי לערוך ולהדפיס את אגרותיו, ועד עתה נדפסו 20 כרכים מאגרותיו בסדרת "אגרות-קודש.

הוצאת ספרים קה"ת

לפני שאנו נגשים לספר על מבצע עריכת ספרי רבותינו בדורינו זה, עלינו לספר בתחלה על "הוצאת ספרים קה"ת" שנוסדה ע"י כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בשנת תש"ב, ונמסרה לידי כ"ק אדמו"ר שליט"א.

וכבר בכ"ה אדר תש"א, כתב מכתב מיוחד למשרד אגודת חסידי חב"ד (אג"ק חי"ג אגרת ד'תתיב):

נחוץ לפתוח באגודת חסידי חב"ד מערכת הדפסת ספרים וכתבי דא"ח, ולכל לראש צריכים להדפיס סדורי תפלה בנוסח מדוייק כמו הסידור תהלת ה' דראסטאוו.

מיד באותה שנה, תש"א, נדפס הסדור תורה אור, ובתחלת שנת תש"ב נדפס גם הקונ' התפלה של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע; בשניהם כתוב שנדפס בהוצאת "אגודת חסידי חב"ד העולמית".

באותה שנה, תש"ב, יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את "הוצאת ספרים קה"ת", ומסרו אל כ"ק חתנו אדמו"ר שליט"א, כמסופר בס' תולדות חב"ד בארה"ב פס"ד. במסגרת זו ערך ופרסם אז כ"ק אדמו"ר שליט"א ספרים רבים (מלבד ספרי חנוך שנערכו בפיקוחו, עבור ה"מרכז לעניני חנוך" שבניהולו).

ראשית הוא ערך ומסר לדפוס את שלושת הקונטרסים של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שעליהם מספר כ"ק אדמו"ר שליט"א בהקדמתו לקונ' ומעין שנדפס בשנת תש"ג:

ביום ב' ניסן ה'תש"ב יום הלולא של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע - בהתועדות חבורת תלמידי התמימים נתקבלה הצעה לייסד קרן מיוחדת להדפסת מאמרי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, ושם הקרן "קרן שלום".

בהסכם כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א הוחלט להוציא לאור ראשונה את שלשת הקונטרסים אשר לאדמו"ר נ"ע: קונטרס ומעין, קונטרס עץ חיים, קונטרס העבודה.

מלבד זאת הוא התמסר לעריכת והדפסת מאמרי שיחות ומכתבי כ"ק חותנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שעל כך כותב בהקדמתו לס' המאמרים קיץ הש"ת (ועד"ז בהקדמות ס' השיחות קיץ ה'ש"ת וס' הזכרונות):

בקיץ ה'תש"ה .. התחילה מערכת "אוצר החסידים" בהכנות להוציא לאור הוצאת-יובל של מאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר, שיחותיו, מכתביו ועוד...

קבוצת אנשים מאנ"ש החליטה אז להוציא לאור על חשבונם את החלק הראשון ממאמרי דא"ח .. את החלטתם זו הודיעו לכ"ק מו"ח אדמו"ר בי"ב-י"ג תמוז ה'תש"ה...

כמו"כ ערך כ"ק אדמו"ר שליט"א ומסר לדפוס רבים מספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי; סדרת "צמח צדק" עם כרך מילואים מכת"י; קצורים והערות לתניא; כמה כרכי "תורת שמואל"; ס' תולדות אדמו"ר מהר"ש נ"ע; ס' השיחות תורת שלום; מפתח מאמרי אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע; היום יום; הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים ועוד.

היתה גם סדרת ספרים רבים שמסר לדפוס בצילום מהוצאות קודמות הם נדפסו בעיקר בשנגהיי ובמינכן, ששם ההדפסה זולה יותר, ונמצאים שם מאנ"ש.

בעבודת העריכה לדפוס המשיך כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעסק גם אחרי הסתלקות כ"ק חותנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, כאשר עבר אליו כתר הנשיאות של תנועת חב"ד.

בשנים הראשונות לנשיאות היה כ"ק אדמו"ר שליט"א מתעסק בעצמו בעריכה, ואח"כ כשרבתה העבודה מסר חלק מעבודת העריכה לידי מזכירו מוהרי"ל שי' גרונר. אח"כ מונה לעבודה זו מוהר"א שי' חטריק, שעבודתו העיקרית היא הוצאת סדרת "אור התורה" מאמרי אדמו"ר ה"צמח צדק" - עשרות כרכים, ועריכת ה"תניא" עם לקוטי פירושים וכו'. אמנם עיקר התנופה לעבודת עריכת ופרסום ספרי רבותינו, היתה בקיץ תשל"ח. בהתוועדות של חג השבועות הכריז הרבי שליט"א:

ס'זיינען דא די וואס זיינען מומחים אין כתבי יד און אין געפינען מראי מקומות און משווה זיין מיט אנדערע נוסחאות וכו' (וואס ליידער, מפני כמה סיבות, זיינען דא ווייניק אזוינע) - איז די וואס האבן נסיון אין דערויף, זאלן זיי זיך ווענדן צו די "מזכירות", ובעז"ה וועט מען בזריזות הכי אפשרית אוועקשטעלן א צוות וואס זאל זיך פארנעמען מיט הוצאה לאור פון תורת רבותינו נשיאינו, ויפה שעה אחת קודם.

און די וואס וועלן זיך פארנעמען אין דערויף, וועט מען זיי באפרייען פון דאגת הפרנסה, עכ"פ אין די שעות וואס זיי פארנעמען זיך דערמיט, און מ'וועט זיי געבן נאכמער פון שכר בטלה, כדי אז זיי זאלן זיך קענען פארנעמען דערמיט. וכל המרבה אין די שעות וואס ער וועט אוועקגעבן אויף דערויף - הרי"ז משובח.

ויה"ר אז דער חלק פון "יפוצו מעינותיך חוצה" זאל נאכמער ממהר זיין ביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.

בהמשך לשיחה זו נוסד אז צוות מיוחד לעריכת ספרי מאמרי רבותינו אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר ה"צמח צדק", בפיקוח מוהר"א שי' חטריק. העורכים העיקריים בצוות זה הם מוהרא"ז שי' פיקרסקי, מוהר"א שי' מטוסוב ומוהר"ג שי' שפירא. את מאמרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב ואדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, עורכים בעיקר מוהרש"י שי' חזן מוהרי"י שי' ומוהרמ"מ שי' איידלמן ומוהרא"ל שי' רסקין. ואילו עריכת הקובץ יגדיל תורה, ספרי הנגלה של רבותינו והאגרות שלהם נמסרו לידי.

זהו כמובן בנוסף לסדרת "לקוטי שיחות" מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א, שנערכת ע"י חברי ה"ועד להפצת שיחות" מוהר"נ שי' שפירא ומוהרי"ל שי' אלטיין. וסדרת התוועדויות, מאמרי ושיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א בעריכת הרב יואל שי' כהן, מוהר"ד שי' פלדמן, מוהר"ס שי' דזייקאבסאן ומוהרד"מ שי' אולידורט.

במשך חמש עשרה השנים האלו נדפסו ע"י הצוותות הנזכרים יותר ממאתיים כרכים חדשים, בהוצאה ראשונה מתוך כת"י, בנוסף לספרים רבים שנדפסו מחדש עם הוספות מכת"י, שאם נבוא לפורטם תארך מדאי היריעה.

מכל האמור לעיל רואים אנו, שעיקר ההוראה של "הפצת המעיינות חוצה", במובן של הדפסת ספרי חסידות, התקיימה בשנים האחרונות, ובלשון הכתוב (קהלת יב, יב): עשות ספרים הרבה אין קץ. וזה יביא בודאי בקרוב ממש את היעוד של "קאתי מר" - דא מלכא משיחא.