ספריית ליובאוויטש
אוצר החסידים חיפוש קטלוג מפתח links about
ספרי יסוד
תנ"ך
תלמוד בבלי
זוהר
שולחן ערוך

ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן

ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי
שערי אורה
דרושי תחונה

ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר

מסביב לחסידות

ספריית ליובאוויטש
פרק ב(7513)

  

פרק ב

אוסף ספרי וכתבי כ"ק אדמו"ר האמצעי

אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן, כאשר הבית בלאדי נשרף על כל אשר בו - כאמור בפרק הקודם, לא חזר יותר כ"ק אדמו"ר האמצעי לעיר לאדי. כחצי שנה המשיך להתגורר בעיר קרמנטשוג, כפי שהוא כותב משם בחורף תקע"ג - לאחר ההסתלקות (אג"ק שלו אגרת ה וח"ב אגרת א):

בדעתינו לישב בכאן עד הקיץ הבע"ל, כי שמענו [דיבת בשורה] דבר ברור בשם איש מהימן, שהבתים שלנו שבק"ק לאדי נשרפו על [ידי] שלהבת הלהב החוזר כו', וגם קשה מאוד הנסיעה לנשים וטף בימות החורף בדרך רב כזה. ע"כ וודאי מההכרח לנו להתעכב כאן עד אמצע הקיץ, עד אשר יראה ה' בענינו וימצא לנו מקום מנוחה לנפשינו ויאמר לצרותינו די.

במשך הקיץ חזר כ"ק אדמו"ר האמצעי עם בני ביתו לרוסיא הלבנה ובחר למקום מושבו החדש את העיר ליובאוויטש.

* * *

לא ידוע לנו על קניית ספרים ובניית ספריה בבית הרב, בתקופת כ"ק אדמו"ר האמצעי בליובאוויטש, בשנים תקע"ד-פ"ח. אמנם אין לא ראינו ראיה, אבל יש לשים לב גם לרקע ההיסטורי. היתה זו תקופה קשה ביותר בתולדות ישראל ברוסיה. עוד לא הספיקו להתאושש מההרס שגרמה המלחמה בשנים תקע"ב-ג, וכבר התחילו להתבצע שאר הגזירות על היהודים - ע"י הצאר ניקולאיי, ביניהן גזירת גירוש היהודים מהכפרים הנזכרת באחת מאגרות כ"ק אדמו"ר האמצעי (אג"ק שלו ח"ב אגרת ג):

מודעת זאת מצוק העיתי' שבמדינתינו לכל כגדול כקטן, ולזאת נפלו מעמדות שלנו מאד מכמה טעמים, ובפרט מחמת גירוש הכפרים ה"י, וישיבתינו כעת בדוחק גדול מאד.

ביצוע הגזירה הזאת התחיל כבר בשנים תקס"ז-ט, אך ביתר תוקף בוצעה בשנים תקפ"ג-ד (ראה בהערות שבשוה"ג שם). אותה ואת שאר הגזירות של התקופה הזאת מזכיר כ"ק אדמו"ר האמצעי בכמה מאגרותיו (ראה אג"ק שלו אגרות כא-כד. ובאגרת כב כותב):

בצר להם מאד מצרות ורעות רבות, צרה אל צרה נגשת בכלל ובפרט בכאו"א בבני חיי ומזוני, כאשר נראה לעין כל בגודל הלחץ והדחק בפרנסה, וגודל כו' מגודל השנאה כו' על אחב"י בפרט, וגם בבחו"מ [בבני חיי ומזוני] בקטנים וילדים וגם בגדולים בזמנים הללו ה' ירחם כו'.

האגרות האלו מספרות לנו על המצב הדחוק הכללי בפרנסה. ובאשר לקניית ספרים, קוראים אנו בשתי אגרות נוספות (אג"ק ח"ב אגרות ד-ה) שכתב בקשר להדפסת ספרו "תורת חיים". מחמת גודל הדוחק בפרנסה לא היה באפשרות אנ"ש לקנות ספר שלם בבת אחת, עד שהוכרח כ"ק אדמו"ר האמצעי להדפיסו ולמכרו לאנ"ש - קונטרסים קונטרסים, ועל כך כותב באותן אגרות:

הדפסת הכתבי תורות על הסדרות .. לא יותר מעשרים עד כ"ה בויגין, ויומשך משך זמן ב' שנים מהיום, כדי שלא להכביד על הקונים .. והמקח מכל בויגין לא יהי' רק ששה קט' לבד, כי המדפיס יוזיל המקח מן ההדפסה .. שלא להכביד על הקונים בפעם אחת.

אוסף כתביו

לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן, כאשר חזר כ"ק אדמו"ר האמצעי מקרמנטשוג לרוסיה הלבנה והתיישב בליובאוויטש, פנה אל החסיד ר' שלמה פריידעס, שהיה אצלו אוסף גדול של כתבי-יד (ראה בית רבי עא,ב), וכתב לו (אג"ק שלו אגרת ו):

אחת שאלתי מאת אדוני אותה אבקש את פני האדון אשר כל טוב אדוני בידו מושל בכל אשר לו, לו משפט הגאולה לגאול להחזיר עטרה ליושנה כו', וספחני נא את אחת כו', להחיות לחם לפי הטף, ושלח לי שנים שלשה ביכלך כתובים באר היטב, ובתוכם פי' המלות אשר רבים צריכים אליו, ומכתבי זה לעד על אודות הבטחתי הנאמנה לו כאהבת [באמת] נפשו כל הימים בלי משך מבדיל ח"ו.

"פי' המלות" הנזכר הם דרושי כ"ק אדמו"ר הזקן, ביאוריו על הסידור, שמהם ליקט כ"ק אדמו"ר האמצעי את הדרושים שהדפיס (יחד עם הסידור) בשנת תקע"ו בקאפוסט.

בהקדמת הסידור הנ"ל כותב כ"ק אדמו"ר האמצעי: "ולקטתי מכמה קונטרסי' מהעתקו' שיש בידי שהעתיקו רבים מכת"י [מכתיבת ידי] וגם הרבה קונטרסי' מגוף כתיבת ידי ממש".

באותה שנה הדפיס גם ספר נוסף מדרושי כ"ק אדמו"ר הזקן, הוא ספר "ביאורי הזהר". גם בהקדמת ספר זה כותב: "הביאורים הטובים והנבחרים שנמצאו בידי העתקו' מכת"י ומעט מגוף כת"י".

חלק מדרושים אלו ואלו נמצאים בגוכתי"ק אדמו"ר האמצעי, בכרכי הנחותיו מהשנים תקס"ו-ז (כת"י 1025; 1196). אמנם דרושים רבים לא היו אצלו בגוכתי"ק, והוצרך להעתיקם מהעתקות. נראה שאלו הם ה"שנים שלשה ביכלך כתובים באר היטב, ובתוכם פי' המלות אשר רבים צריכים אליו".

* * *

אודות כתי"ק כ"ק אדמו"ר האמצעי מספר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בשם זקנו כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע (התמים חוב' ב' ע' עט):

החסיד ר' ישראל יפה, מדפיס דקאפוסט .. האט דער זיידע [כ"ק אדמו"ר האמצעי] אים מבטיח געווען אז ער וועט אים שיקען די כתבים, און פלעגט אים שיקען זיין אייגענענטיגע כתבי-יד .. דער זיידע פלעגט זיין כתב-יד געבען חסידים אויף צו לערנען און איבער שרייבען, עס זענען געווען אזעלכע, וועלכע האבען דעם כתב-יד ניט אפגעגעבן צוריק. בא בעשען זיינען געווען איבער פערציג ביכער דעם זיידענס האנטשריפט וועלכע זיינען פארברענט געווארען אין דער שריפה דשנת תקפ"ד, נאר צוויי ביכער -משנת תקס"ו, תקס"ז - וועלכע זיינען געווען ביין טאטען [כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק"] בהלוואה זיינען גאנץ געבליבען.

עפ"ז אפשר, שגם הביכלאך גוכתי"ק אדמו"ר האמצעי - דרושי תקס"ו-ז הנ"ל, היו אצל החסיד ר' שלמה פריידעס, בעת השריפה של שנת תקע"ג, וכך ניצלו משריפה זו, והם הם ה"שנים שלשה ביכלך כתובים באר היטב, ובתוכם פי' המלות אשר רבים צריכים אליו", שביקש מאתו כ"ק אדמו"ר האמצעי לשלוח לו (ראה גם בפרק הבא אודות כתבים שאצלו).

בנוסף לשני ביכלאך אלו - הנחות כ"ק אדמו"ר האמצעי מדרושי כ"ק אדמו"ר הזקן מהשנים תקס"ו-ז, נמצאים בספריה גם כמה ביכלאך נוספים בגוכתי"ק אדמו"ר האמצעי, הנחות מדרושי לאזניא - לפני תקס"א (כת"י 1003; 1161; 2237), דרושי תקס"ג (כת"י 1195) ודרושי תקס"ה (כת"י 1194).

* * *

כבר סופר בסוף הפרק הקודם, שבתקופת כ"ק אדמו"ר הזקן היו אנ"ש רגילים להעתיק את ה"הנחות" של דרושי כ"ק אדמו"ר הזקן. העתקות אלו, בכרכים מרובים, נמצאים גם מהנחות שעשה כ"ק אדמו"ר האמצעי לדרושי כ"ק אדמו"ר הזקן.

את ההעתקות הללו מזכיר כ"ק אדמו"ר האמצעי בהקדמותיו ל"סדור עם דא"ח" ול"באורי הזהר", כמועתק לעיל: "ולקטתי מכמה קונטרסי' מהעתקו' שיש בידי שהעתיקו רבים מכת"י וגם הרבה קונטרסי' מגוף כתיבת ידי ממש"; "הביאורים הטובים והנבחרים שנמצאו בידי העתקו' מכת"י ומעט מגוף כת"י".

יש גם סדרה מיוחדת של העתקות מאותן הנחות שנעשו ע"י החסיד ר' ליב מוהילובער, מעובדות ומוגהות על ידו. רוב הדרושים שבסדרה זו הם מתקופת לאזניא (לפני שעבר בשלהי שנת תקס"א ללאדי), וכ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" מתאר את הביכל הזה "דרושים דלאזניא כ"י מו"ח [אדמו"ר האמצעי] והוגהו מר' ליב מאהליווער". מכרך זה (שקיימות כמה העתקות ממנו) נדפס הספר "מאמרי אדמו"ר הזקן, אתהלך - לאזניא" (קה"ת תשח"י).

* * *

בנוסף לכך ישנן העתקות מדרושי כ"ק אדמו"ר האמצעי, שהיה אומרם וגם רושמם בעצמו, במשך חמש עשרה שנות נשיאותו תקע"ג-תקפ"ח. את כתביו אלו היה מוסר להעתקה. מגוכתי"ק נשארו רק גליונות מועטים, בעיקר אלו השייכים לס' "פירוש המלות" ו"אמרי בינה", שעליהם יסופר לקמן פרק ה. אמנם ההעתקות מדרושיו רבו במאד. מכרכי העתקות אלו נדפסה לאחרונה סדרת "מאמרי אדמו"ר האמצעי", שבה קרוב לעשרים כרכים.

כיון שהוא עצמו היה רושם את דרושיו, לכן לא רבו רושמי הנחות ממאמריו, אבל היו יחידים שרשמו את דבריו.

אחד המיוחד שבהם הוא החסיד ר' הלל הלוי מפאריטש. רגיל היה לרשום את הדרושים שהיה שומע מאת כ"ק אדמו"ר האמצעי, ואחר הסתלקותו בשנת תקפ"ח - את הדרושים שהיה שומע מאת כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק", והיה מוסיף עליהם הערות וביאורים בין חצאי עיגול (בתוספת סימן סגול - בתחלת וסוף כל הגהה).

(בנוסף להנחות אלו היה גם הוא בעצמו אומר וכותב דרושים. אלו ואלו נדפסו ביחד בסדרת ספריו "פלח הרמון". גם היה כותב הגהות ובאורים לדרושי כ"ק אדמו"ר האמצעי שבכת"י; מהם נדפס ס' "לקוטי באורים" לקונ' ההתפעלות ועוד. בספריה נמצאים ארבעה כרכים בגוכתי"ק (482; 1046; 1228 וחלק מ-756), הכוללים הן הנחות מהדרושים שהיה שומע והן דרושי עצמו, ועשרות כרכים שבהם העתקות מכתביו - ההנחות והדרושים).

יש עוד כרך אחד, כת"י 1835 - הנחות מדרושיו, לא נודע מי רשמו.