ספריית ליובאוויטש
אוצר החסידים חיפוש קטלוג מפתח links about
ספרי יסוד
תנ"ך
תלמוד בבלי
זוהר
שולחן ערוך

ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן

ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי
שערי אורה
דרושי תחונה

ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר

מסביב לחסידות

ספריית ליובאוויטש
פרק ג(7514)

  

פרק ג

אוסף ספרי וכתבי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"

התחלת אוסף הספרים וכתבי-היד של חב"ד, הידוע לנו, היא מתקופת נשיאות כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" (תקפ"ח-תרכ"ו). חלקים מאוסף זה נשארו אתנו לפליטה עד היום הזה.

על האוסף הזה עברו הרפתקאות וגלגולים רבים: בשריפות שפרצו בליובאוויטש נשרף חלק חשוב ממנו; חלק מספרי הדפוס של האוסף הזה עבר לידי יורשי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" - אחר הסתלקותו, ולידי יורשי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע - אחר הסתלקותו, ועוד הרפתקאות שונות ומשונות, שיסופר עליהן בפרקים הבאים.

אמנם גם אחר כל ההרפתקאות והגלגולים האלו, נשמר חלק ניכר מאוסף זה בדרך זו או אחרת, כפי שיסופר לקמן.

אוסף כתבי היד

בשו"ת הצ"צ (שעה"מ ח"ד סי' קמב) מספר:

מעשה שהיה כך היה אדמו"ר [הזקן] נ"ע, דרשותיו הי' כותב אחיו הרי"ל ז"ל [מיאנאוויטש], והוא [כ"ק אדמו"ר הזקן] הי' משלם לו, להפיצם בישראל לכל השומעים. ואחר הסתלקותו נ"ע לא נמצאו כלל הכתבים אצל היורשים ולא נודע מהם, כ"א אחד מיוצאי חלציו [הוא הכותב - כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"] טרח והשיגם מידי התלמידי' השומעים, והיו מעורבים עם עוד הרבה כתבים של כותבים אחרים שאין ראויין לעלות על שולחן כו', והוא בירר מתוכם הכתבי' של הרי"ל ז"ל לפי האומדנא שלו והכרת לשונו הטיב [כי מגוכתי"ק המהרי"ל לא מצא, רק העתקות מכתב ידו], והגיהם, ועשה מהם ספר להדפיס [הם הספרים "תורה אור" ו"לקוטי תורה" שהדפיס בשנים תקצ"ז-תר"ח], באם שיותן רשיון על זה מצענזור של הקיר"ה.

רעיון אוסף כתבי-היד של דרושי כ"ק אדמו"ר הזקן ועריכתם לדפוס, עלה כבר בימי כ"ק אדמו"ר הזקן ובהסכמתו, אלא שהדבר נמשך לפחות עשרים וחמש שנים, עד אשר נדפס (הכרך הראשון בשנת תקצ"ז, בשם "תורה אור", והכרך השני נדחתה הדפסתו, מחמת סגירת הדפוסים ברוסיה, עד שנת תר"ח, שאז יצא לאור בשם "לקוטי תורה", כדלקמן פט"ו). על כך מספר כ"ק אדמו"ר הצ"צ באחת מאגרותיו (אג"ק שלו אגרת ח):

הרבה מהן שם רבנו [הזקן] ז"ל בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס, ואחריו כ"ק דו"ח אדמו"ר [האמצעי] הרב נ"ע הי' ג"כ חפצו להדפיסם דברים כהווייתן, כפי אשר יצאו מפורש מפה קדוש רבנו הגאון ז"ל נ"ע, אלא שלא הי' רצון קדשו להדפיסם ציבחר ציבחר עד אשר ילוקטו לאחד אחד. וזה כמה שנים אשר אספתי ולקטתי אחד אחד כתבי קדש הנ"ל והוגהו כפי האפשרי.

* * *

לכאורה לא מדובר כאן בבניית ספריה, או אוסף כתבי-יד, אלא רק בלקט מאמרי כ"ק אדמו"ר הזקן, הגהתם ועריכתם לדפוס בשני כרכים. אמנם כדי שיהיה אפשר לעשות כל זאת אסף, כנראה, מאות כרכי כתבי-יד, העתקות מדרושי כ"ק אדמו"ר הזקן. מספר מדוייק של כרכי כתבי-היד שאסף באותה שעה לא ידוע לנו, אך לאחר כל השריפות ושאר ההרפתקאות שעברו על האוסף הזה נשארו אתנו כיום עשר כרכי כתבי-יד דרושי כ"ק אדמו"ר הזקן, שבגליונותיהם הגהות כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק". יש מקום לשער, שעשרה כרכים אלו ששרדו לנו לפליטה הם רק חלק קטן ממה שאסף והגיה. על ההיקף של אוסף כתבי-היד שאסף כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (אג"ק שלו ח"ד אגרת א'קל):

בשנת תקס"א, כשנתפס הוד כ"ק רבנו הזקן בפעם השני', התחיל הוד כ"ק אאזמו"ר בעל הצמח-צדק לאסוף מאמרי כ"ק רבנו הזקן ולהעתיקם.

לפי ספורו לכ"ק בנו אאזמו"ר הרה"ק אדמו"ר מוהר"ש הנה מאחר חג הסוכות תקס"א כשהובילו את רבנו לפטרבורג - עד בואו חזרה בקיץ שנה ההיא - כבר היו באמתחתו יותר מאלף ומאה בוגין, העתקות מאמרי כ"ק רבנו הזקן, ומשנת תקס"ב עד שנת תקע"ג - שנת הסתלקותו של כ"ק רבנו הזקן - עלו ההעתקות יחד עם ההנחות על המאמרים ששמע בעצמו על יותר מעשרת אלפים בוגין.

הסכום הנ"ל עולה ליותר ממאה כרכים עבי כרס (בגודל רבע (ר4), שהם ארבע דפים לגליון, גודלם הממוצע של רוב כרכי כת"י דא"ח הנמצאים אתנו).

אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן המשיך כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" להגדיל את אוסף כתבי-היד של העתקות מדרושי כ"ק אדמו"ר הזקן. על ארבעים כרכים שקיבל בעת נשואי בנו הרה"ק מהרי"ל מקאפוסט, מסופר בבית רבי (עא,א):

הרה"ח המפורסם ר' שלמה פריידעס זלה"ה משקלאוו, מחסידי רבינו [הזקן] הגדולים .. הוא הי' רושם דברי רבינו בטוב מאד ורשימותיו נמצאים למאות ולאלפים ערך ארבעים ביכלעך. ובעת שעשה השידוך עם אדמו"ר [שבתו נישאה להרה"ק מהרי"ל באדמו"ר הצ"צ] מסר כל הכתבים לאדמו"ר, וזה הי' הנדוניא שלו, ואדמו"ר הגיה אותם והוסיף עליהם הגהות והוספות רבות.

תאריכה של חתונה זו נודע לנו מהכותרת בכתי"ק אדמו"ר האמצעי, בראש הדרוש שאמר באותה חתונה (כתי"ק 1194, ומועתקת גם בכת"י 627 קיז,א. 1119 רסו,א): "ה'תקפ"ה, חתונת נכדי יהודא ליב שי', י"ד חשוון". נמצינו למדים שארבעים כרכים אלו הגיעו לידי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" כבר בשנת תקפ"ה.

רוב כרכי כתה"י האלו נשרפו, כנראה, בשריפה הגדולה, שיסופר עליה לקמן. דרוש אחד מהנחות הר"ש פריידעס עם הגהות כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" נדפס באור התורה (שה"ש ע' תתקיב-תתקטו), ובסיומו כותב כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" "ע"כ כתב החסיד רש"פ ז"ל" (ראה גם כרם חב"ד ח"ד ע' 404 הע' 23).

בנוסף להנחות הרה"ק מהרי"ל והחסיד ר' שלמה פריידעס, נמצאות הגהות כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" גם עה"ג של הנחות בגוכתי"ק אדמו"ר האמצעי (כת"י 1025; 1196) והר"מ בן אדה"ז (כת"י 1030) ועל כמה ביכלאך העתקות מהנ"ל ועוד (כת"י 1001, 1034, 1042, 1052, 1064, 1146, 1149, 1157).

אלו הם כתבי-יד דרושי כ"ק אדמו"ר הזקן, שעל גליונותיהם נמצאות הגהות בכתי"ק אדמו"ר ה"צמח צדק". בנוסף להם נמצאים דרושים רבים מאת כ"ק אדמו"ר הזקן, שאדמו"ר ה"צמח צדק" העתיקם - בתוספת הגהות בין חצאי עיגול.

חלק מאלו האחרונים נדפסו בספרים "תורה אור" ו"לקוטי תורה", ועוד הגהות רבות שלא נדפסו נמצאים בכתי"ק (1101; 1102) ועוד דרושים רבים עם הגהותיו שנכללו בכרכי הדרושים שהוא כתב בעצמו, ונדפסו בסדרת ספריו "אור התורה".

גם נמצאים כמה ביכלאך (82; 1004; 1052; 1116; 2057) שבהם גוכתי"ק אדמו"ר הצמח-צדק, הנחות שכתב הוא עצמו מדרושי כ"ק אדמו"ר הזקן, משנת תקס"ה ואילך (ראה "סקירה כללית" שבסוף ס' "מאמרי אדה"ז הקצרים" ע' תרז. וראה גם אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ב אגרת תקכ ס"ז. כרם חב"ד ח"ד ע' 353).

על כל אלו מספר ב"בית רבי" (ח"ג פ"ה):

בבואו מפ"ב [בשנת תר"ג] התחיל להגיה הכתבי קדש של הלקו"ת בכדי להוציאם לאור הדפוס, והם דברי קדשו של זקנו רבינו הגדול נ"ע. הרבה מהם שמע בעצמו ממנו ורשמם בדקדוק גדול מאד והרבה הוא מה שקיבץ רשימות שארי הרושמים המובהקים וביררם וליבנם בנפה מנופה כסולת נקי' ועוד הוסיף בהם הגהות רבות בתוס' מרובה כו', והדפיס הכל על שם זקנו רבינו הגדול נ"ע בשנת תר"ח .. ולבד זה הנדפס נמצא בכת"י ממנו לאין שיעור ממש לא יכילון כמה אלפים ניירות, הן מרשימות עצמו שהי' רושם דברי קדשו של מר זקנו הנ"ל והן מרשימות אחרים שביררם וליבנם ושם עליהם נוספות בדרך הג"ה ופלפל בהם הרבה.

אוסף כתביו

בתקופת נשיאות כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" (תקפ"ח-תרכ"ו) נוספו על אוסף כתה"י הנזכר כרכים מרובים שהוא עצמו היה כותב, שו"ת חדושים ודרושים. בהוספה לשו"ת שלו חלק או"ח הוסיף כ"ק אדמו"ר שליט"א ראשי פרקים מתולדותיו - ע"פ רשימות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע - ובהם כותב בקשר לכתביו של ה"צמח צדק":

שו"ת שלו חדושיו ומאמריו, הן בנגלה והן בנסתר, רבו מאד. - בנו אדמו"ר מהר"ש סיפר אשר אביו כתב בערך ששים אלף בויגן - אבל בשריפה הגדולה אשר היתה בליובאוויטש נשרפו כמה תיבות עם כת"י בנגלה ובנסתר שלו.

ובס' בית רבי (ח"ג פ"ה) מספר:

דרושי עצמו הרבה מאד. בדרך כלל כתב על כל התנ"ך וחלקם לחלקים בוך בראשית כו', בוך ישעי' כו', בוך תלים כו', וגם על אגדות ומדרשי חז"ל.

בנגלה כתב ג"כ הרבה מאד שו"ת וחידושים וביאורים בששה סדרי משנה וגמרא ובדברי הראשונים בפלפולא רבא הנוגע לדינא כו', וגם עשה תשלומין להשו"ע של רבינו הגדול נ"ע שחסר שם הרבה סימנים שנשרפו.

מכל הנ"ל נשארו לנו לפליטה, בספריה, קרוב לשמונים כרכים כתי"ק (בנוסף להנחות הנ"ל מדרושי כ"ק אדמו"ר הזקן), או בכת"י הסופר שלו, אשר כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" היה מוסר לו את כתביו להעתיקם, ואח"כ היה כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" עובר על הכרכים האלו ומגיהם בתוספת מרובה.

מתוך אוסף ענקי זה שנכתב בגוכתי"ק, קיימים כיום בספריה הכרכים הבאים:

חדושים על הש"ס פס"ד ושו"ת, שמלבד הטופס הנשלח היה רושם לעצמו את כל התשובה בכרכים מיוחדים (כת"י 63, 82, 226, 227, 321, 232, 233, 247, 1041, 1050, 1068, 1073, 2047, 2143, 2144, 2145).

דרושים על סדר התורה: בראשית סדרה א (כת"י 1152, 1014, 1040), בראשית סדרה ב (כת"י 1104, 1035),ועוד כרך רשימות על בראשית (כת"י 1100), שמות (כת"י 241, 726, 728, 1031, 1071, 1136), במדבר (כת"י 235, 1127), דברים (כת"י 234, 1101), ויקרא-דברים (כת"י 1082), ועוד סדרה על התורה (כת"י 236, 1159), יהושע-ישעי' (כת"י 1043, 1133), ירמי'-יחזקאל (כת"י 1081, 1093), חמש מגילות (כת"י 1177), תהלים (1115, ירושלים 2259).

דרושים על סדר השנים, כל כרך מוקדש לשנה אחת, שמהם הגיעו לידינו מהשנים ת"ר (כת"י 1135), תרט"ו (כת"י 1072), תרט"ז (כת"י 1180), תרי"ז (כת"י 751, 1053, 1065), תרי"ט (כת"י 1059, 1096, 1098).

מלבד הנ"ל כתב גם כרכים מיוחדים בנושאים מיוחדים, כמו טעמי המצוות (כת"י 82), ס' החקירה (כת"י 1179), באורי הזהר (כת"י 1033, 1055) והגהותיו לדרושי אדה"ז שמהם ערך את הס' לקוטי תורה (כת"י 1101, 1102).

ועוד כרכים מרובים שבהם דרושים בגוכתי"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" (כת"י 51, 66, 301, 325, 752, 1018, 1039, 1056, 1058, 1079, 1113, 1114, 1122, 1124, 1125, 1126, 1153, 1178).

בנוסף לכרכים הנ"ל הכתובים כולם בגוכתי"ק או רק מוגהים על ידו, קיימים גם כרכי כת"י מההעתקות שעשו החסידים מדרושי ה"צמח צדק". רוב כתבי-יד החסידות שנמצאים בספריה כיום, קרוב לאלף כרכים, הם העתקות דרושי כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק". בדרך כלל יש בכרכים האלו גם העתקות מדרושים של שאר אדמו"רי חב"ד, אך רובם המכריע הוא העתקות מדרושי כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק".

* * *

בדרושים הללו נכללים גם אלו שהיה כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" דורש ברבים מדי שבת בשבתו. מעטים היו כותבי ה"הנחות", כיון שהוא עצמו היה רגיל לרשום את תוכן הדרושים, כמבואר לעיל. אך אמנם היו כמה "חוזרים" שהיו חוזרים בע"פ את הדרושים הנאמרים וכותבי "הנחות" שהיו רושמים את הדרושים הללו.

לעיל בפרק הקודם נזכרו הנחותיו של החסיד ר' הלל הלוי מפאריטש, שהיה רושם את הדרושים, בתוספת הערות וביאורים, ואשר חלקם נדפס בסדרת ספריו "פלח הרמון".

יש גם סדרת הנחות בגוכתי"ק כ"ק בנו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, שעליהם יסופר בפרק הבא.

באג"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"א (ע' ל):

אצל הרד"ב מקאליסק נמצאי' הרבה כ"ק הנחות שלו מה ששמע מכ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה, ורובם ככולם מכוונים כמו שנאמרו.

וכך מסופר גם באג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ב ע' שכג:

ישנם הרבה מאמרים הנחות. הי' מניח א' שמו ר' דוב קאליסקער (חבירו של כ"ק אאזמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה) והגהות אדמו"ר מהר"ש עליהם, וכן ישנם הנחות של אדמו"ר מהר"ש בעצמו.

וכן מסופר בהקדמת הס' של נכדו הגרא"ח נאה - "קצות השלחן":

הגה"ח ר' דובער אשכנזי ז"ל שהי' שד"ר וחוזר דא"ח של אדמו"ר הצ"צ ז"ל והי' נקרא ר' בעריל קאליסקער.

ברשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מהביכלאך רשומים "בראשית שמות ויקרא (רב"ק); במדבר דברים (רב"ק)". הראשון הוא כת"י 1063. והשני לא הגיע לידינו; רק העתק ממנו - בכת"י 466. הוא נזכר גם בסה"מ תרמ"ח ע' קפו ובכ"מ בדרושי אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע "במדבר דברים רב"ק".

יש עוד בוך - הנחות הרב"ק מדרושי אדמו"ר הצ"צ, הוא כת"י 1028. על הכריכה נכתב "ברכות רב"א" - ע"ש התחלתו להבין ענין הברכות, וע"ש המניח ר' בערל אשכנזי (קאליסקער).

בכת"י 1028; 1063 יש עה"ג הגהות בכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, ועל כך - בפרק הבא.

גם בכת"י 1029, שעיקרו הנחות כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע מדרושי תרט"ז, יש גם הנחות "של רב"ק" [ר' בערל קאליסקער הנ"ל], "של ר"ז ברי"ל" [ר' זלמן ב"ר יהודה ליב, האדמו"ר מקאפוסט], ו"של רז"ל".

אוסף ספרי הדפוס

גם אוסף ספרי הדפוס התחיל בעיקר בתקופת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק". על האוסף הזה ועל אוסף כתבי-היד, מספר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בשם כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע (לקו"ד ח"ב רכט,א):

דעם טאטענס [כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק"] ספרים - דערציילט דער זיידע [כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע] - פינף אלמערס אפענע - מיט ספרים - און צוויי אלמערס פארמאכטע - מיט כתבים - זיינען געשטאנען אין דעם חדר וואו דער טאטע איז געווען, און זעקס אלמערס אפענע - מיט ספרים - זיינען געשטאנען אין דעם צווייטן חדר, וואס די טיהר צווישן ביידע חדרים אי[ז] געווען אפען.

ועוד ממשיך לספר שם על ספרים נוספים שקנה כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק".

ובתיאורו של אחד מחסידיו, ר' פנחס דובער גולדנשטיין ("כרם חב"ד" גליון 1 ע' 62):

שני קירות מחדרו של הרבי עטורים היו בספרים. ליד הקיר השלישי עמדה מטה ותיבה גדולה לצדה, ולקיר הרביעי היה סמוך כסאו של הרבי, משהו שבקושי אפשר לכנותו שולחן, ועוד שני כסאות קטנים.

יש לנו גם תיאור ממקור חיצוני על אוסף הספרים הזה - נכרי שביקר אצל כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" ותיאורו תורגם ונעתק ב"כרם חב"ד" גליון 2 ע' 85:

החדר - הקבינט של הצדיק רבי מענדל שבו מצאתי את עצמי עומד - היה גדול, מלא אור, בכל קיר משני הקירות הצדדיים היו קבועים שלשה חלונות. רהיטים כמעט ולא היו בו, אך לכל אורך הקיר ניצבו ארונות פשוטים ומדפיהם עמוסים ספרי-ענק (פוליאנטים), תורה כתובה על עור עגל, כרכי התלמוד ועוד.

הוא, כמובן, לא ראה אלא את הספרים שבחדר היחידות, ולא את אלו שבחדר הסמוך, שמסופר עליהם לעיל.

השריפה הגדולה בליובאוויטש

כבר נעתק לעיל מרשימת כ"ק אדמו"ר שליט"א, שחלק גדול מכתבי כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" נשרף בעת השריפה הגדולה אשר היתה בליובאוויטש. אמנם חלק מהספריה, בעיקר הכתבים, לא היתה מוחזקת בביתו של כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" כי אם אצל חסידיו בליובאוויטש שלקחום לעיון והעתקה. אך גם השריפה התפשטה בכל העיר, וגם בבתים אלו שהכתבים אוחסנו בהם.

בבית רבי (ח"ג פרקים ה-ו) מספר על השריפה הזאת:

גם אצלו נשרפו הרבה כתבים בנגלה ובנסתר בהשרפה שהי' בליבאוויטש .. רבינו דאג מאד מאד על הכתבים ואמר לית עתה בחילי לעת זקנתי לכתבם מחדש. וביותר דאג על תשלום השו"ע ועוד איזה דברים שהי' שם. והי' מאד בקפידא על משרתו רח"ב [ר' חיים בער] על שלא בא להציל. גם על ההמ"צ דליבאוויטש הי' בקפידא כי אצל הרהמ"צ הי' הרבה כתבים של רבינו והוא לא חש להצילם ונשרפו כו'.

על הכתבים שנשרפו אז אצל המ"ץ ר' אברהם זעליגסון, מספר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, ב"תורת שלום" (ע' 81):

שמעתי מכ"ק אאמו"ר [מוהר"ש נ"ע], שבהשריפה שהיתה בשנת תרי"ז, הנה בהכתבים שנשרפו אצל הרב אברהם .. היו עשרים ביכער כתב ידו הק' [של אדמו"ר ה"צמח צדק"], שנים עשר נגלה ושמונה דא"ח.

ומליב'קע האמלער שמעתי שהוא שמע זאת בבירור, שהי' ענין אחד כתוב בנגלה שהי' מחזיק ה' מאות בויגן (שני אלפים דפים), וכל ה' שנים הי' חוזר עליו וכותב מהדורא, והיו שם ה' מהדורות, ועל זה הצטער רבינו במאד מאד. כן הי' שם השו"ע אשר כתב הוא, היינו הסימנים שהיו חסרים בשו"ע רבינו הגדול כתב הוא, וגם הם נשרפו בהשריפה ההיא.

מאין ידע רי"ל זאת לא ידעתי אך אמר לי שיודע בבירור ממקור נאמן ביותר.

על שריפת הכתבים המופקדים אצל המ"ץ ר' אברהם והקפדת כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" עליו, מסופר גם ב"לקוטי רשימות ומעשיות" (כפר חב"ד תשכ"ט) סי' קצה.

כל זאת כמובן מלבד הכתבים שנשרפו בבית כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", כנזכר לעיל.

מ"מ הצליחו להציל אז חלק חשוב מכתבי-היד, בין אלו שהיו בבית ה"צמח צדק" ובין אלו שאוחסנו אצל חסידיו. ב"תורת שלום" שם מסופר איך שהשמש ר' אברהם מיכל מסר את נפשו על הצלת הכתבים שהיו מופקדים אצלו.

* * *

על הצלתם של כתבי-יד אלו, שאין להם תחליף, מסרו את נפשם והצילו ככל שהצליחו. אמנם את ספרי הדפוס לא הצליחו להציל, עד שאחר השריפה נותר ה"צמח צדק" כמעט ללא ספרים. עובדה זו למדנו מתשובת המורי-צדק דעיירות הסמוכות לליובאוויטש על שאלה שנשאל כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" (מועתקת בהערותי שבסוף צ"צ שעה"מ ח"ד קמז,א):

והנה הרב הנ"ל שי' [כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק"] מחמת שנשרף העיר וביתו וגם ספריו, ע"כ לא יכול לעיין בענין השאלה להשיב. רק מפני שזהו ענין שנצרך להשיב שלא ישגו באיסור חמור של אשת איש נתן מכתבו הנ"ל לנו הח"מ המורי צדק דעיירות הסמוכות לעיר הנ"ל [ליובאוויטש] שאנחנו נשיב ע"ז...

נאום דובער ב"מ אליעזר מ"ץ דק' באבינעוויץ יצ"ו

ונאום אברהם ב"מ גרשון מ"ץ דק' רודני' יצ"ו

ונאום דובער מ"ץ דק' קאליסק יצ"ו

* * *

לא נמסר כאן תאריכה המדויק של השריפה הגדולה הזאת. בבית רבי (ח"ג פ"ו) כותב:

שנת תרח"י שהי' שריפה גדולה בליובאוויטש ונשרפה כל העיר ומכללם גם בתי רבינו ובתי בניו נשרפו, וגם הרבה כ"ק [כתבי קודש] שלו נשרפו בנגלה ונסתר.

וכן הוא גם ב"לקוטי רשימות ומעשיות" (שם) "בשריפת תרח"י נשרפו הרבה כתבים שהי' בתיבה אצל המ"ץ". אמנם ב"תורת שלום" (שם) כותב "בהשריפה שהיתה בשנת תרי"ז", וכן הוא באג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ב אגרת תקכ "שנשרפו כתביו בעת השריפה בשנת תרי"ז". ועד"ז בח"ו אגרת א'תשפב (ע' חצר) "אין יאר תרי"ז .. זייערע אייגענע הייזער - צוזאמען מיט דעם גרעסטען טייל הייזער פון שטאט - זיינען מיט א קורצער צייט צוריק אפגעברענט געווארען".

ובח"ג אגרת תשסט (ע' שמג) "בהשריפה שהיתה בשנת תרט"ז בליובאוויטש". ועד"ז שם אגרת תשעט "השריפה הגדולה שהי' בקיץ תרט"ז בליובאוויטש". וראה גם ס' המאמרים תשי"א ע' 294. שיחת יום ב' דחה"פ תרצ"ז (כרם חב"ד גליון 2 ע' 19). וראה מה שכתב בזה י. מונדשיין (שם ע' 66 הערה 1).