ספריית ליובאוויטש
אוצר החסידים חיפוש קטלוג מפתח links about
ספרי יסוד
תנ"ך
תלמוד בבלי
זוהר
שולחן ערוך

ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן

ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי
שערי אורה
דרושי תחונה

ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר

מסביב לחסידות

ספריית ליובאוויטש
פרק ד(7515)

  

פרק ד

אוסף ספרי וכתבי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע

אף לאחר שנשרפו ביתו וספריו נשאר בידי כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" אוסף קטן של ספרים, שכנראה ניצלו מהאש הגדולה. או שמא קנה אותם אחרי השריפה, היינו בין השנים תרי"ז-תרכ"ו. בכל אופן ידוע לנו שבעת הסתלקותו בי"ג ניסן תרכ"ו נשאר בעזבונו אוסף ספרים וכתבי-יד. ספרי הדפוס נתחלקו בין ששת בניו ואילו כתבי-היד עברו לידי ממלא מקומו בליובאוויטש - כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע. למען השלום חשבו לבוא להסכם לחלק גם את הכתבים בין הבנים, אך למעשה נשארו הכתבים בידי ממלא מקומו - כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע:

לפני הסתלקות כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" כתב אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע (אג"ק שלו אגרות כב-ג):

ראיתי דא"ח שלך והוטב בעיני מאד .. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד ואני סומך אותך בסמיכה רבה ואל תירא משום אדם .. רצוני שתקבל ע"ע לשמוע בכל יום מאנשים ענינים ולהתיישב היטב עמהם ולהגיד להם עצה וגם תחזור עמהם הדברי חסידות הנאמרים וזהו רצוני באמת, לכן לקיים כאמור למעלה בל ישונה.

אחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" נשאר כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע למלאות את מקום כ"ק אביו בליובאוויטש, ואילו כמה מהאחים עברו לעיירות קאפוסט לאדי ועוד, להפיץ שם את תורת חב"ד ודרכיה.

במכתב כללי לאנ"ש, שחתמו עליו כמה מהבנים, מספרים על חלוקת המעות והספרים, ועל הרעיון לחלק גם את הכתבים, למען השלום:

חלקנו המע[ות] והספרים .. הוסכם אצלינו שלא נחלק הכ"ק הנשארים, ויהיו מונחים בבית כ"ק ז"ל הכ"מ, והעמדנו שומרים כנצרך, עדי ישקוט העולם, ואז נחלק לכולנו בשוה.

למעשה נשארו הכתבים בידי ממלא מקומו - כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע. על פרטי הדברים מספר כ"ק בנו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, באגרת שכתב בשנת תרנ"ג (חלקה נדפס באג"ק שלו ח"א אגרת נו*):

כ"ק אאמו"ר [מוהר"ש] זצוקללה"ה נ"ע זיע"א, (ש)לקח הכ"ק של כ"ק אאזמו"ר [ה"צמח-צדק"] זצוקללה"ה נ"ע זיע"א רובם ככולם, ולאחי[ו] ד[ודי] הר[בנים] זצ"ל נשאר רק מעט, כמו ביכעל א' או ב' (וזה מה שהי' אצלם מקודם שבאו הכ"ק לידו), והם חפצו בהכ"ק בכל נפשם ומ"מ לא נתן להם.

לאחר שהגיעו כרכי הכתי"ק אל כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע סדרם וכרכם, ואף הדביק על כל אחד מהם מדבקה מיוחדת, שעליה רשם בכתב-יד-קדשו את שם הכרך ותכנו. מדבקות אלו נשארו על רוב כתבי-היד עד היום, ועל פיהם ניתן לברר בכל כרך מיהו הכותב, תאריך הדרושים וכיו"ב.

* * *

לאוסף זה שעבר אליו מעזבון כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח-צדק" נוסף אוספו הפרטי של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע - כרכי כתה"י שאסף בצעירותו, הן אלו שרכש בצעירותו, כפי שמוכח מהרשום בהם "שייך להר"ש באדמו"ר שליט"א מק"ק ליובאוויטש" (כת"י 1144) וכיו"ב, והן אלו הכוללים הנחות מדרושי כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח-צדק" שהוא עצמו רשם בשעתו.

הגיעו לידינו כמה כרכי הנחות מדרושי כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" כתובים, כולם או חלקם, בגוכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע. גם חלק משאר הכתבים שבאותם כרכים מוגהים בגוכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

הדרוש המתוארך הראשון מהנחות אלה הוא משנת תרי"ג (כת"י 1063. רלג,א), בכותרת "בשלח, מוצאי מנוחה, תרי"ג".

אותו כרך כולל הנחות בכמה כתיבות, חלקן בגוכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע וחלקן בכת"י הרב"ק (כדלעיל פרק הקודם) מוגהות על ידו. במקום אחד (רכד,ב) כותב כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע בהגהותיו "ונראה שזהו משגגת הכותב".

הדרושים מסודרים כסדר פרשיות התורה, וכרך זה כולל דרושי בראשית שמות ויקרא. המפתח - חלקו בגוכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע וחלקו בכת"י הסופר שלו, ר' שמואל סופר. אפשר שהיתה אז קבוצה של כותבי "הנחות" שעבדו ביחד, כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אסף את כל ההנחות האלו והגיה את חלקן, אז, או בתקופה מאוחרת יותר.

יש עוד כרך מסוג זה (כת"י 1028), שלפי הנראה אין הדרושים שבו מסודרים לפי סדר אמירתם, וחלקו מוגה בגוכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

שאר כרכי ההנחות - מסודרים לפי סדר השנים: מאמרי שנת תרי"ד (כת"י 1117), תרט"ז (כת"י 1029. בשער שלו כתוב בכתי"ק: דרושי' הרשומי' אצלי משנת רחובת לפ"ק מן פ' ויצא עד פ' בראשית תריזיי"ן לפ"ק), תרי"ח-תרכ"ב (כת"י 1077). תרכ"ב-תרכ"ה (כת"י 1120). תרכ"ה-חורף תרכ"ו (כת"י 1011) [אמנם בקונטרס השמטות ל"רשימת מאמרי דא"ח" (קה"ת תשמ"א) הארכתי להוכיח, שמאמרי תרכ"ו שבכרך זה אינם "הנחות" כי אם דרושי עצמו, ונדפסו משם בס' "תורת שמואל - תרכ"ו (קה"ת תשמ"ט)].

* * *

במשך שנות נשיאותו, נוספו לאוסף כתה"י הזה - כעשרים כרכי גוכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע. והם דרושים שאמר וכתב במשך השנים תרכ"ו-תרמ"ג, דרושי כל שנה בכרך לעצמו (מפורטים בס' "רשימת מאמרי דא"ח", קה"ת תשמ"א).

בדרך כלל היה כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע רושם בעצמו את הדרושים שהיה אומר, אך בנוסף לזה ישנן גם "הנחות", שהיה כותב כ"ק בנו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בעת שמעו הדרושים מאת כ"ק אביו. בספריה נמצאים חמשה כרכים מהנחות אלו בגוכתי"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, א) דרושים שנאמרו בשנים תרל"ה-תרל"ז (כת"י 1012). ב) דרושים שנאמרו בשנים תרל"ח-תרל"ט (כת"י 1260). ג) דרושים שנאמרו בשנת תר"מ (כת"י 1008). ד) דרושים שנאמרו בשנת תרמ"א (כת"י 917). ה) דרושים שנאמרו בשנת תרמ"ב.

אוסף ספרי הדפוס

כשם שהיה כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אוסף כת"י דא"ח בצעירותו כן היה אוסף ספרי דפוס. גם בין ספרי הדפוס שבספריה מצאנו ספרים שרשום עליהם "שייך להרב ר' שמואל בן אדמו"ר שליט"א" (אבודרהם ויניציאה ש"ו), "שמואל באדמו"ר שליט"א שניאורסאהן, במחיר 25.2 רו"כ" (פרדס, קארעץ תקמ"ו) וכיו"ב.

מרישום זה נמצינו למדים שהם נרכשו לפני הסתלקות כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח-צדק" בשנת תרכ"ו. אמנם ידענו גם, שאת אוסף הספרים שלו התחיל בגיל צעיר ביותר, כמסופר ברשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע המועתקת ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (ס' התולדות אדמו"ר מהר"ש, קה"ת תש"ז, ע' 7-8):

נוהג הי' אדמו"ר הצ"צ לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה הי' נותן להם מתנות כסף. אדמו"ר מהר"ש הי' מצרף סכומים אלו למה שהי' מקבל בכל יום ששי רובל אחד אסיגנאציע וקונה ספרים ...

בחדש אלול תר"ה [בהיות כ"ק אדמו"ר מוהר"ש בגיל 11] בא מוכר ספרים לליובאוויטש. הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מוהר"ש חפץ לקנות ספרים, ובהיות כי רוב מעותיו המקובצים היו אצל כ"ק אביו הרה"ק, בא אליו ויבקש ליתן לו מכספו סך שלשים רו"כ. וישאלהו למה דרוש לך סכום גדול כזה. ויענה כי חפץ הוא לקנות ספרים. ויאמר לו הוד כ"ק אביו: ווער קלאר פריער די ספרים וואס דו האסט .. סוף דבר נתן לו הוד כ"ק אביו הרה"ק את הסכום אשר ביקש הוד כ"ק אאזמו"ר מוהר"ש מכספו, והוסיף לו עוד עשרה רו"כ במתנה וקנה אז הרבה ספרים.

אל כל האוסף הפרטי הזה נוספו לאחר הסתלקות כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח-צדק" גם הספרים שקיבל בחלקו מעזבון הספרים, כמסופר לעיל. ועליהם הוסיף לקנות ספרים רבים במשך שנות נשיאותו - תרכ"ו-תרמ"ג.