ספריית ליובאוויטש
אוצר החסידים חיפוש קטלוג מפתח links about
ספרי יסוד
תנ"ך
תלמוד בבלי
זוהר
שולחן ערוך

ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן

ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי
שערי אורה
דרושי תחונה

ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר

מסביב לחסידות

ספריית ליובאוויטש
פרק ה(7516)

  

פרק ה

אוסף ספרי וכתבי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע

כשם שבעזבון כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק", התחלקו הבנים בספרי הדפוס, ואילו כתבי-היד עברו לממלא מקומו; כך גם בעזבון כ"ק בנו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, התחלקו הבנים בספרי הדפוס, וכתבי-היד עברו לנשיא ממלא מקומו - הוא כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.

על חלוקת הספרים כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בי"ח טבת אעת"ר (אג"ק שלו ח"ב אגרת רפב):

בדבר הספרים .. אותן שנמצאים בקאבינעט הקטן שהן ניכרים מספרי כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע זי"ע .. אני חושב אשר אצל ר' ניסן סקבלא שי' עוד נמצא רשימה מהספרים שחלקנו בינינו, ובאפשר לידע בבירור איזה ספרים אצלי מהנ"ל.

באותה שעה חשב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע להחליף את הספרים הכפולים אשר לו בספרים אחרים שאין לו עדיין, ועל כך כותב אל כ"ק בנו להזהר ולא להחליף את הכפולים שבאו אליו מעזבון כ"ק אביו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, כדלקמן בהמשך הפרק.

ספרים אלה היו ניכרים במראם, לפי הכריכה שלהם, כנזכר בפרק הקודם שכ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע היה רגיל לכרוך את ספריו וכתה"י ולרשום על המדבקה את שם הכרך וכדומה. אמנם אלה שאי אפשר להכירם לפי הכריכה, אותם אפשר לזהות ע"פ רשימת חלוקת הספרים בין בני כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

חלוקה זו היתה כאמור רק בספרי הדפוס. ובאשר לכתבי-היד כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע באותה אגרת משנת תרנ"ג, הנזכרת בפרק הקודם:

כידוע אשר הכ"ק [הכתבי-קודש] של כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע זיע"א לקחתים אני זה ערך ד' או ה' שנים .. לא טוב אני מכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע זיע"א שלקח הכ"ק של כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה נ"ע זיע"א רובם ככולם .. הכ"ק והכי"ק הם חיי נפשי ממש.

אוסף כתבי-היד

דברי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע הנזכרים, אשר "הכ"ק והכי"ק הם חיי נפשי ממש", באו לידי ביטוי ברבות מאגרותיו, שבהן משתדל למצוא ולרכוש כתי"ק שנשארו עדיין מפוזרים בעולם.

בי"א סיון תרמ"ו כותב אל החסיד המשפיע המפורסם הרשב"ץ שפטיל (אג"ק שלו ח"ג אגרת תקנה):

נא להודיעני מה נעשה עם כי"ק רבינו הגדול אדמו"ר זצוקללה"ה אם קרוב הדבר שיבוא לידי גמר. ואלו ידע כבוד מעל' את תשוקתי הפנימית והעונג העצמי מדברים אלו בודאי לא הי' מונע את הטוב מאיתי.

לא נודע לנו מה אירע עם כתי"ק כ"ק אדמו"ר הזקן הנ"ל. כעבור שנה כותב לו הרבי שוב בקשר לכתי"ק אדמו"ר האמצעי (שם אגרת תקנט):

מכתבו צירוף המכ' כי"ק אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה קבלתי ברוב עונג וגודל תו"ח [תודה חמה] לכ' כאשר ידוע לו גודל תשוקתי ואהבתי לדברים האלו.

אחד מאנשיו באה"ק, שדרכו חיפש הרבי ורכש כתי"ק שנתגלגלו לשם, היה בן דודו ה"ר שניאור זלמן סלונים. בקיץ תרמ"ה בא הרש"ז לליובאוויטש, וכאשר נסע כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע למעיינות הרפואה ביאלטא ושהה שם במשך כל חורף תרמ"ו, נסע אתו לשם גם הרש"ז (ראה אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"א אגרת ו, ובהערות שם). הם שהו שם ביחד כל ימי החורף, וכאשר חזר הרש"ז לאה"ק בתחלת קיץ תרמ"ו ביקשו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לחפש שם אחר כתי"ק דא"ח, כמסופר ברשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (התמים חוב' ב' [פז] עט):

מספר הוד כ"ק אאמו"ר - כאשר בא ש"ב הר"ר שניאור בנו של הרה"ח ר' מרדכי דוב סלאנים מחברון ת"ו ונתעכב בליובאוויטש זמן נכון, וכאשר נסע בחזרה לאה"ק בקשתיו שיחפש אחרי הגזע של המדפיס ר' ישראל יפה מקאפוסט, ואפשר ימצא אצלם כתב-יד קדש של אאזמו"ר כ"ק אדמו"ר האמצעי. יותר על שתי שנים חקר ודרש ש"ב הר"ש הנ"ל עד אשר מצא את נכדיו וניניו של החסיד הר"י יפה הנ"ל ואצלם נמצא עוד חלק גדול מפירוש המלות כתב-יד קדשו של הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי, וכן חלק גדול מהשייך לאמרי בינה, שער התפילין שלא נדפסו, ות"ל אשר קניתי אותם.

כתי"ק חלק מפירוש המלות הנ"ל מסומן עתה במס' 1197. אמנם כת"י אמרי בינה התגלגל ונמצא בידי הסוחרים (לקמן סוף פי"א יסופר איך הגיעו לידיהם כתי"ק מאוסף ליובאוויטש). צילום מכתה"י הגיע לידינו ועל פיו נדפס אמרי בינה ח"ג (קה"ת תשמ"ה).

בשלהי אותו קיץ תרמ"ו כותב לו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בח' אלול (אג"ק שלו ח"ג אגרת תקנו):

אם חפש ומצא איזה כי"ק בהגניזה, השייכים אלי, ואבקשו לשמור מוצא שפתיו אשר הכי"ק שבפארמאט קטן שייכים אלי כאשר כפל ושילש כמה פעמים.

ובקשר לרכישת כתי"ק כותב לו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב בחורף תרמ"ח (אג"ק ח"א אגרת טו):

יראה בכל מאמצי כוחו שימכור את הכ"ק עבור סך הנ"ל והוא מקח גדול. וגם את הרא"ש [קזרנובסקי, שנסע אז מחברון לחו"ל] שי' יזהיר שישלחם תיכף מאדעס.

וכאשר קיבל את הכתבים כותב לו (שם אגרת טז):

את הכ"ק קבלתי ומאד נהניתי מהם .. דברים יקרים מאד, ומאד שמחתי עליהם. ונא לחקור ולחפש אולי ימצא עוד דברים יקרים יודיעני נא. אפשר נשאר מש"ב ר' זלמן פונדאמינסקי ז"ל איזה כתבים כי"ק, כי בודאי הי' אצלו כי"ק. אם אך נמצא בקשתי לראות להשיגם עבורי.

כל זאת בשנים תרמ"ו-ח, אך גם בשנים הבאות היה הרש"ז קונה עבור הרבי ושולח לו כתי"ק. באגרת אחת שכתב לו הרבי כעבור עשרים וחמש שנים, בכ"ב אלול תער"ב, מאשר את קבלת משלוח כתי"ק ומבקשו להמשיך במשלוחים כאלו (שם ח"ב אגרת שדמ):

מכתבי כבודו נכון הגיעני, כן קבלתי .. תשורתו היקרה עלי מאד, דרוש ברכת חתנים כי"ק, וגודל ת"ח לכבודו. ומי יתן והי' עם לבבו זה לשלוח לי לעתים קרובים מהני מילי מעליותא.

כתי"ק ברכת חתנים מסומן עתה במס' 1194 (ל, א) ונדפס במאמרי אדהאמ"צ דרושי חתונה ח"א ע' קמו.

כעבור שנתיים כותב לו שוב, בי"ד מ"ח תרד"ע (שם ח"ה אגרת א'מד**):

מכתבי כבודו נכון הגיעני, כן קבלתי הכי"ק .. כולם בשלימות, ומעומק לבבי אודה לה' אשר זיכני בהדבר הגדול הזה .. דבר גדול עשה בזה וזכותו גדול בזה.

* * *

בראות הרש"ז סלונים את גודל תשוקת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע להשיג כתי"ק אלו התחיל להפריז במחירים ולקנות אותם בכל מחיר שנקצב ע"י המוכר. ע"ז כותב לו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בכ"ב אדר תרמ"ח (ח"ג אגרת תקסב):

ע"ד הכי"ק .. צריכי' לקנות בלא התפעלות ולהגביל ההתפעלות הפנימית, ועל כל דבר יש הגבלה, וההתפעלות הפנימית, היינו הרצון האמיתי בכי"ק, פועל שמרוצה המוכר למוכרם במקח שאומרי' לו, וצריך זמן יותר מעט.

וביתר פרטים כותב לו כעבור שנתיים, בי"א ניסן רנ"ת (ח"א אגרת לט):

את הבוך אשר שלח ע"י כבוד אביו הר' שי' קבלתי. ולפי הנראה שלם עבורו סך רב יותר ממאה רו"כ, ונפלאתי מאד על כבודו אם על הדרך הזה יקנה, כל הון דעלמא לא יספיק לו, וגם לא יאסוף את הדברי' העיקרי' .. וכבודו יודע כמה יקר אצלי כי"ק אשר הוא חיות נפשי ממש, ומ"מ צריך להיות בהגבלה.

החלטתו היתה נחושה שלא להוסיף על המחיר הריאלי, אך יחד עם זאת השתדל בכל עוז להשיג את הכי"ק בכל מקום שנמצאו. באחת מאגרותיו (ח"ה אגרת א'קיז) מצוה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע למשרתו הרפא"ל מגידסון:

יאמר לו משמי, אשר אני לא אשנה מדברי הראשונים [המחיר שמוכן לתת עבור הכי"ק] .. ואם חפץ ה' שכ"ק האלו יהיו אצלי יגיעו לידי בכל מקום שיהיו.

* * *

עד כאן דובר על כת"י דא"ח, שזה היה עיקר מבוקשו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע. אמנם בזה לא הסתפק, הוא אסף וקנה גם כת"י עתיקים בקבלה שעדיין לא נדפסו. נספר כאן על קניה אחת שהתבצעה בשנת תרס"ז:

בשנת תרס"ו הדפיסו בהוסיאטין השותפים ר"ל שוואגער ור"ד פרענקל (סוחרי ספרים וכת"י) חוברת בשם "אוצר כלי חמדה", רשימת כתבי יד יקרי המציאות על קלף ועל נייר עומדים למכירה.

בי"א ניסן תרס"ז כתב הרבי נ"ע אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (אג"ק ח"ד אגרת תתקסא):

להוסאטין מס[תמא] שלחת עבור החשבון הקודם, וגם עפ"ע [על פי ערך] שלחת הרשימה אשר ציינתי .. וכאשר אמרתי לך כן הוא לפ"ד אשר מה שנצרך לקנות אם יהי' באפשרי, הוא ס' הכוונות הג' כרכים, וס' דרוש נשמות אדם ואדם ישר, וס' לבנת הספיר (אשר לפ"ד קרוב שזה כת"י הרא"ס ז"ל. קודם נסיעתי עיינתי בו קצת וראיתי אשר באיזה מההגהו' שעל הגליון נחתם "סעבע"). ושאר הכת"י אין מה לרדוף אחריהם כ"כ .. כשתקבל תשובה מהוסאטין בטח תודיעני.

"הרשימה אשר ציינתי" היא החוברת הנזכרת, אשר ציין עליה מה לקנות. החוברת נמצאת בספריה, ואצל 22 כת"י רשום על הגליון כוכב, סימן שרצונו לקנותו, וגם איזה הערות בכתי"ק לתיאורי כתה"י. אחרי שנקנו רשם אצלם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע על הגליון "זה קנינו". כת"י אלו מסומנים בחוב' הנ"ל במס' 48; 80-89; 107; 117; 134; 143; 144; 150 (ג"כ); 367-369; 394; 446, מתוכם נמצאים באוסף כתה"י 18 כרכים, שנסמנו במס' 1972-1989. בכריכת כל כת"י מודבק תיאורו מהחוברת הנ"ל, עם תיקונים בכתי"ק.

[האוסף הזה, של כת"י עתיקים בקבלה, עמד תמיד בארון מיוחד. עובדה זאת נזכרת גם ברשימת המאסר של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בשנת תרפ"ז בפטרבורג, בקטע המספר על החיפוש בביתו בעת המאסר (קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' נד סי' סד. ס' השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 263):

את מגדלי הכתבי קודש כ"ק אבותנו רבותנו הק' גם לא פתחו, רק התענינו לדעת כתבי יד מי המה, אשר על זה השיבם בקצרה. רק אחד הארונות כתבי יד עתיקים, כמו לבנת הספיר כתי"ק הגאון ר"א סבע ז"ל, והשמונה שערים כתי"ק הר"ש ויטאל ז"ל ועוד ספרים כתובים על קלף כמו הסמ"ג, ספרי קבלה שונים. כן ספרי דפוסים הראשונים כמו הרלב"ג עה"ת משנת רמ"ו, רמב"ן עה"ת משנת רמ"ט ועוד, בכל אלו התענינו ביותר, אבל גם זה רק דרך מעביר.

כת"י לבנת הספיר נזכר באגרת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב הנ"ל. השמונה שערים כתי"ק הר"ש ויטאל הם בשמונה כרכים המסומנים במס' 1949-1942, נכתב ע"י הר"ש ויטאל בדמשק בשנים ת"ט-תי"ג, ובכל כרך רושם את מקום ושנת הכתיבה. הסמ"ג על קלף נסמן במס' 1956. בסופו רשום שנקנה ע"י אחד בשנת ש"ה.

ובאשר ל"ספרי דפוסים הראשונים", נזכרים הם בשינוי גם בסקירה (המועתקת לקמן פ"ז), מאחד שביקר בספריה בשנת תרפ"ח, ושם כותב "יקר-ערך הוא כמו-כן "פירוש התורה" של הרלב"ג, נדפס בשנת רל"ו (1476), ועל-ידו אחד מספרי הרמב"ן, נדפס בלישבון בשנת רמ"ט" (גם כת"י לבנת הספיר מר"א סבע נזכר בסקירה ההיא). ואם הם הם הספרים שנמצאים עתה בספריה, א"כ הכוונה לפי' הרלב"ג, מנטובה רל"ו; פי' הרד"ק, שונצינו רמ"ו; ופי' הרמב"ן, נפולי ר"נ].

שמירת הכתבים

הכתבים נשמרו תמיד אצל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע - כבבת עינו. כאשר היה נוסע למקומות הרחוקים היה ממנה את כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע על שמירת הכתבים. קרה פעם שכ"ק בנו הוצרך לנסוע למוסקבה, והשיבו ע"ז כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (שם ח"א אגרת קט):

אודות נסיעתך למאסקווא, עיקר המניעה אצלי מצד הכתבים, כי ירא אני להניח הכתבים על ידי אחרים.

פעם נוספת הוצרך כ"ק בנו לנסוע לויטבסק, וכותב לו ע"ז (שם ח"ג אגרת תרפא):

כשנסעת לויט[בסק] על מי הנחת שמירת הכתבים. הקאסטונס [תיבות כתה"י] בטח העמדת בהזאל הקטן.

ובהמשך לזה באגרת נוספת (שם תרפא*):

בטח העמדת את הכ"ק בהזאל הקטן, ומס[תמא] לא שכחת על התיבה קטנה עם הכ"ק בלתי מכורכים להעמידה ג"כ בהזאל. ותודיעני זה, ואי' מקום מושבך כל היום, ואם עשיתם השפאלניע [חדר השינה] בהחדר שאצל הזאל [בסמיכות למקום הכתבים, ליתר שמירה מגניבה בלילה].

פעם אחרת הוצרך לנסוע לחתונה של אחד מבני המשפחה בקאמענקא. שוב כותב לו כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בקשר לשמירת הכתבים, בכ"ז אייר תרס"א (שם אגרת תשלז):

בנסעך מביתינו תמנה שומרים על הכתבים שיהיו שם תמיד ויהי' כל לבם ונפשם על הכתבים (ותראה ג"כ שלא יגנבו ח"ו) ואי"ה אבקש בזה את כ' אוא"ז [אמי ואמך-זקנתך הרבנית רבקה ע"ה] מורתי הכ' תי' שיהי' השגחתה בד"כ עליהם. והשי"ת ישמרם מכל דבר.

ובכ' מנ"א כותב לו (שם אגרת תשסה):

במכתביך לא הזכרת כלל בדבר הכתבים, את מי הפקדת עליהם ואם עשית שמירה מעולה בעזה"י. גם שלא יגנבו מהם ח"ו. ותודיעני תומ"י איך עשית בזה. המפתחות בטח מסרת לאמי א"ז מורתי הר' תי'.

כל המכתבים האלה הם משנת תרס"א. מכתבים דומים מוצאים אנו גם בשאר השנים, ולדוגמה תועתק בזה אגרתו אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בי"א אדר תרד"ע (ח"ב אגרת תכח):

שמירת הכ"ק תמסור לידידינו ר' אלחנן [מרוזוב] יחי', שיהי' בהחדר הזה גם בלילה, היינו שישן שם, ויהיו אתו עוד מהבחורים יחיו. והשי"ת ישמרם כו'.

כך היה כל אימת שהיה נוסע מחוץ לגבולות רוסיא. וכשהיה נוסע לנאות דשא בימי הקיץ, היה אורז את הכתי"ק ולוקחם אתו עמו. על כך מספר ה"ר רפאל נחמן הכהן בספרו "ליובאוויטש וחייליה" (ע' 59):

המקומות שהרבי הי' נוסע בקיץ לנאות דשא (דאטשע) היו שונים. בשנים האחרונות הי' נוסע לזאלשע, בערך כשלשים קילומטר מליובאוויטש. הנסיעה מליובאוויטש לזאלשע היתה בעגלה. כשנסע לקח אתו, חוץ משאר החפצים, את הכתבי יד שהי' לו בשני ארגזים, וכשהעגלון הטעין אותם על העגלה הי' הרבי עומד כל הזמן בחצר ומשגיח.

אוסף כתביו

בנוסף לאוסף כתבי יד האמור לעיל, כתבי ודרושי האדמו"רים שלפניו, נוספו באוסף הזה כתבי הדרושים שהיה הוא אומר ורושם בקביעות במשך כל שנות נשיאותו.

אוסף זה מסודר לפי השנים, דרושי כל שנה בקובץ (לא כרוך) לעצמו. את האוסף הזה סידר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע וערך לו מפתחות בשנת תר"פ, כדלקמן בפרק הבא, ומהם נדפסו 25 כרכים בסדרת "ספר המאמרים" (תרמ"ג-תר"פ).

בדרך כלל היה הרבי רושם בעצמו את הדרושים שהיה אומר מדי שבת בשבתו, אמנם יש מאמרים רבים שלא העלה אותם על הכתב, והם היו נרשמים בדרך כלל ע"י ה"מניחים" וה"חוזרים", הם אלו שהיו חוזרים על המאמרים אחר שמיעתם מהרבי ואח"כ היו רושמים "הנחות" ממאמרים אלו; כמה מהם הוגהו ע"י כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע. הרבה מ"הנחות" אלו נדפסו בסדרת "ספר המאמרים" הנ"ל.

כך גם היה הרבי רגיל באמירת שיחות, וגם הן היו נרשמות ע"י ה"מניחים" וה"חוזרים"; חלק גדול נרשם ע"י כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. השיחות נדפסו בספר "תורת שלום" (קה"ת תש"ו).

אלפי אגרות כתב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע במשך ימי נשיאותו. חלק גדול מהן נכתב אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בשעה שכ"ק האב או הבן היו בנסיעותיהם הרבות מחוץ לליובאוויטש.

אגרות אלה שנכתבו אל הבן, נשמרו, כמובן, באוסף כתבי-היד. אמנם גם את האגרות הנכתבות אל החסידים, העסקנים והתומכים, רגיל היה כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לרכוש מאת מקבלי האגרות או יורשיהם, וכך גדל האוסף הזה, שממנו נדפסו חמשת הכרכים שבסדרת אגרות-קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.

על כל אלו מסופר בארוכה ביומנו של כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מראשית שנת תרפ"א (חנוך לנער ע' 23-25. סה"מ תר"פ ע' שמג-ה):

אלף ומאה ושבעים ושלשה מאמרי דא"ח נשארו מהוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, הכ"מ, בעצם כתב יד קדשו...

הרבה מאות מאמרים אמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, במשך ימי חייו בעלמא דין, שלא העלה אותם בכתב ובהם שתי מערכות: א. שלא נכתבו כלל. ב. שכתבו אותם החוזרים .. דבר המובן מאליו, כי כבד להגביל כמה מאמרים אמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, הכ"מ, מסוג הנ"ל, אבל בכל אופן, לא פחות משבעה, שמונה מאות מאמרים.

בין ההנחות תופסים מקום חשוב שיחותיו של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, הכ"מ, בזמני ההתועדות - פארבריינגען - בשמחת תורה, יו"ד כסלו, י"ט כסלו, פורים, וזמני שמחת משפחה.

הרבה מאות מכתבים תוכנים נשארו בעצם כתב יד קדשו .. כבד להגביל מספר המכתבים ואגרות הקדש, אשר כתב הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, הכ"מ, ומאשר זכני השי"ת הנמצאים אצלי כשבע מאות מכתבים, מהם כארבעה מאות מכתבים כתובים אלי.

את הדברים האלה כתב, כאמור, בשנת תרפ"א; שאז סידר את כתבי כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, כדלקמן בפרק הבא. במשך השנים הבאות המשיך לרכוש עבור האוסף את אגרות כ"ק אביו מאת מקבליהם או יורשיהם, וכעבור שבע שנים, בבואו לתאר ביומנו את מאסרו הידוע משנת תרפ"ז ואת החיפוש בביתו לפני המאסר (קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' נד סי' סד. ס' השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 263), מזכיר את אוסף המכתבים של רבותינו נשיאינו ואת "מכתבי כ"ק אביו אשר ישנם קובץ גדול של אלפיים מכתבים, רשימות ופרטי-כלין מכל האסיפות...". וראה גם במבוא לאג"ק כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ג בתחלתו.

אוסף ספרי הדפוס

פעם אחת, כשנסע כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לחו"ל, כתב משם לכ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בליובאוויטש:

בני שי'. יש בכאן לקנות אי"ה ספרים טובים, ואם כי לא יהי' בזול, כי המוכר הוא יקרן בטבעו, אמנם הספרים טובים, ואשתדל לקנותם אי"ה. ואבקשך להשיג עבורי שני מאות רו"כ ולשלוח אלי.

כפי הנראה היתה זאת פתקה שצורפה לאחד המכתבים, ולכן לא מופיע כאן תאריך. אמנם ההתעסקות בקניית ספרים לספרייתו שבליובאוויטש נמשכה במשך כמעט כל שנות נשיאותו (תרמ"ג-תר"פ). אגרות רבות מאד בסדרת אגרות-קודש שלו, דנות בקניית ספרים. הרבי היה יושב ומעתיק מקטלוגים את מחירי הספרים, ועל פיהם היה יודע את המחיר שיש לשלם עבור כל ספר. באגרת אחת כותב הרבי אל ה"ר ישעי' ברלין, בד' שבט תרס"א (אג"ק ח"ג אגרת תרצא):

בדבר הספרים .. שכותב שצריכים לידע שווים .. ודאי נמצא אצל כ' קאטאלאגין מספרים ישינים ובאפשר לרשום מהם המקחים .. ארשום לו מה שנמצא אצלי בקאטאלאג מסקלאד של הרר"נ [מחסן הספרים של ה"ר רפאל נטע רבינוביץ] ז"ל, אשר המקחים שלו המה מיוסדים מאד כידוע לכל קוני ספרים שקונים ע"פ קאטאלאג שלו.

באוסף מכתביו נמצאות כמה רשימות ספרים, עם מחיריהם, בגוכת"י הקדושה. מספר רב מאד של אגרות דנות בדבר קניית ספרים, עד שאי אפשר לפורטם (ראה אג"ק שלו לפי מפתח הענינים ערך ספרים). אך קטעים אחדים יועתקו בזה, ובאחד מהם יש אף משמעות, שהרבי הביט על אוסף זה כאוצר חשוב ליהדות החרדית ברוסיה;

בחורף תרס"א נסע כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע למעיינות הרפואה בוואעריסהאפען. בהיותו בחו"ל פגש בד"ר מארצבאכער, בנו של האספן ר' אברהם מארצבאכער, שרצה למכור את האוסף שבעזבון אביו. כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע התעניין בקניית אוצר חשוב זה. הוא כתב לכ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לליובאוויטש לשלוח לו מיד את קטלוג הספרים של הרר"נ רבינוביץ, כדי לברר ממנו את מחירי הספרים, ואת קטלוג הספרים שלו בליובאוויטש, כדי לדעת מה עדיין חסר לו. את כל זאת כתב לו בה' דחנוכה תרס"א (שם אגרת תרעז):

בני שי'. נצרך לי פה הקאטאלאג של ראבינאוויץ ז"ל, ולזאת תחפש אותו בין הספרים ותשתדל למצוא אותו, ותשלח לי .. אותו ובאשר הוא נצרך לי מאד בהקדם לזאת תראה אודות זה למצוא אותו תיכף בקבלת מכתבי דנא, ותשלח אותו תיכף אלי כנ"ל. גם נצרך לי רשימת הספרים שלי.

הכסף הנצרך לרכישה זו, עשרות אלפי רו"כ, לא היה בידי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, ולכן פנה אל אחד מגדולי תומכיו, ש"ב ה"ר ישעי' ברלין, שיממן את הקניה הגדולה הזאת. לא כל האגרות שנכתבו אליו בנושא הזה הגיעו לידינו. הענין נרמז בקצרה באגרות כ"ב טבת (אגרת תרפה), כ"ו טבת (אגרת תרפז) "אם נתקבל הקטאלאג בשלימות", "אולי יוכל להודיעני דבר אודות הספרים", אך בפרטיות יותר כותב לו הרבי בד' שבט (אגרת תרצא):

נצרך לדבר עם מארצ[באכער] בדבר המקח, והנני חושב אשר בודאי יפחות מהסכום שאמר, ומ"מ לפי השערתי צריכים לחשוב בערך על 35-40 א[לפים]. ואם הייתי יודע מכ[בודו] אשר מחזיק לקנותם הייתי נכנס עמו בדברים ע"ד המקח ולראות להוזיל מקחם מה שבאפשר, אבל כאשר כ' עומד בספיקות והן ולאו ורפיא בידו .. איך אוכל לדבר אתו .. ובלתי ספק אצלי שאם דוד גינזבורג הי' יודע מהמכירה הזאת, הי' קונה הכת"י והספרים מהדפוסים הראשונים הנ"ל בכל אשר יושת עליו, וכן יתר הספרים שאינם נמצאים בהבי[ב]לאטעק שלו הי' קונה בלי שום איחור, ולא הי' אצלו מניעות מן המקחי'.

שוב כותב אליו בזה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בכמה אגרות נוספות (תרצב. תרצז). בסופו של דבר חזר בו ד"ר מארצבאכער והדיון בנושא זה נדחה לאביב של השנה הבאה, שאז כתב אליו הרבי שוב באותו ענין, באור לכ"ה אדר תרס"ב (אגרת תשפב):

עתה נצרך לי לידע החלט האחרון בדבר הביבליאטעק דמינכען, כי עד עתה לא רצה הג' מערצבאכער למכור, ועתה זה כשלושה שבועות קבלתי מכ' ממינכען שרוצה למכור, וכותבים לי שאכתוב אני מקח, והושבתי שבערך בעוד ב' שבועות אשיב לו אי"ה אודות זה.

והנה אינני כמעמיס וכמכביד על כ' ח"ו, רק הנני בזה כמציע אליו וכמדבר על לבו, יען רצוני שיהיו הספרים במדינתינו וביד כשר, והנני מוצא לראוי ונכון שיקנה כ' חפץ יקר כזה.

את המלים האלו האחרונות היה אולי אפשר לפרש שמדובר בקניה ע"י ה"ר ישעי' ברלין - עבור עצמו, שתשמש לו כספריה פרטית בריגא; אמנם סגנון הדברים "שיהיו הספרים במדינתינו וביד כשר", מורה שהכוונה לרוסיה, היינו שהר"י ברלין יקנה אותה וימסרנה לספריה בליובאוויטש. או אולי היה ברצונו הקדושה לעשותה ספריה ציבורית. לא נודע לנו מה אירע בסופה של הצעת מכירה זו.

סידור הספריה

כאמור לעיל בתחלת הפרק, הנה אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע התחלקו ביניהם הבנים בספרים הנדפסים. אמנם חלוקה זו לא התקיימה מיד אחרי ההסתלקות; במשך תקופה של יותר מעשר שנים עמדו הספרים על מקומם בבית כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע:

באגרת שכתב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל החסיד הרב יצחק דובער ווילנסקי בשנת תרנ"ג, הנזכרת בתחלת הפרק, נראה שעדיין לא התחלקו בספרים. ובאגרת שכתב בי"ט מנ"א תרנ"ה (אג"ק ח"א אגרת סד) כותב "בביתי הספרים מונחים בשקים". ואפשר שבמשך השנה תרנ"ה התחלקו בספרים, ועדיין לא היה סיפק בידו לבנות ארונות ולהניח בהם הספרים.

אמנם בשנת תר"ס, כבר התחיל לעסוק בהשלמת הספרים החסרים וסידורם בארונות. כך כותב בכ"ב טבת מחארקאוו, אל כ"ק בנו בליובאוויטש (שם אגרת צ): "את הספרים בטח העמדתם בהפאליציעס .. תודיעני אם נתקבלו הספרי' מפ"ב [שקנו ונשלחו דרך פטרבורג] ואיזה ספרים".

בין השנים תר"ס-עת"ר הרבה להתעסק בקניית ספרים כאמור לעיל, ובשנת תרע"א התחיל להכניס סדר באוסף, הכנת קטלוג והחלפת הכפולים. בעשרה בטבת כתב אל כ"ק בנו (ח"ב אגרת רפ):

בדבר הספרים טוב שנבררו הכפולים ונעשה רשימה .. את הכפולים רצוני למכור, ור' מאיר לאבאק שאל בשם ידידינו רמ"ג שי' כאשר שמע שיש כפולים רצונו לקנות. אבל נצרך לידע איזה מהם יכולים למכור, כי יש מספרי כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע זי"ע, אשר בטח נכנסו מהם בתוך הכפולים, ואותן אין רצוני למכור. ומהספרים שבהקאביניט הקטן בנקל להכיר, אך בהספרים שלי באשר נכרכו מחדש כבד להכיר, וכמדומה לי שאני אזכור עליהם .. ואם באפשר לשלוח לי הרשימה מהכפולים אראה אפשר אכירם בשמותם.

על הספרים שהגיעו לידו מעזבון כ"ק אביו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, שהם ניכרים במראם לפי הכריכה שלהם, ושאותם לא רצה להחליף אפילו אם הם כפולים, כבר סופר בתחלת הפרק. ושוב כותב לו בי"ח טבת (שם אגרת רפב):

בדבר הספרים כבר כתבתי לך, ואם אתה יודע מהכפולים שהן ברור ממה שנקנה אח"כ, ובפרט אותן שנמצאים בקאבינעט הקטן שהן ניכרים מספרי כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע זי"ע, א"כ הרי הכפולים הן ממה שנקנו, ביכולתך לעשות מהם רשימה עם מקחים ולשלוח להרמ"ג שי'.

ושוב חוזר על כך בכ' טבת (שם אגרת רפד):

בדבר הספרים כבר כתבתי שאותן שהן ברור מהקניות ביכולת לעשות רשימה עם מקחים ולשלוח להרמ"ג שי' אשר עפ"ע [על פי ערך] יקנה אי"ה.

* * *

לערך בשנת תרע"ג (וע"פ המועתק לקמן מאגרת וינר - אפשר היה זה בשלהי שנת תער"ב) קרא כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע את הביבליוגרף המופרסם שמואל וינר, שיבא במיוחד לליובאוויטש לעזור בסידור הספריה.

הביקור הזה נזכר באגרת שנכתבה ע"י המזכירות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בשנת תרפ"ט לערך, במענה לשאלת ד"ר שבדרון (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"א, שוה"ג לאגרת רצז):

אוצר הספרים הליובאוויטשי הוא מיוחד במינו מלבד אשר הננו רק ספרי קדש בלבד בלי ערוב ספרות (גם האורטודוקסית) ועניני חול, הנה המקצוע של השו"ת הוא גדול במאד יותר על אלף מספרים שו"ת בתבנית פאליע, מלבד 4, 8,. כן המקצוע של ספרים עתיקים.

הביבליאגרף הנודע לשם תהלה ה"ר שמואל ז"ל וינער ביקר את בית העקד הליובאוויטשי בשנת תרע"ג ויתפלא על האוצר בלום.

אחד מהדברים שניסה וינר לסדר בספריה הזאת היה, שהספרים יהיו מונחים בארונות באופן מרווח, שכך הם נשמרים יותר. אמנם קשה היה לעמוד בסידור הזה בספריה בליובאוויטש מפאת חוסר מקום לספרים הרבים. על כך כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל כ"ק בנו בט"ו טבת תרד"ע (אג"ק ח"ב אגרת תו):

הנני נהנה אשר נעשה סדר בהספרים .. ובעמידתן צריכים לראות שלא יעמדו צפופים ודחוקים אשר באיזה פאליצעס כבד ליקח ספר מפני הדוחק, וגם זה מפסיד ח"ו הספרים אשר רוח לא יעבור ביניהם, וע"כ נחוץ שיעמדו, אם לא מורווחים כ"כ כמו שהעמידם ווינער, אבל עכ"פ לא יהיו דחוקים.

* * *

באותה אגרת כותב הרבי גם בדבר רשימת הספרים שחסר בהם - כדי להשלימם:

הנני נהנה אשר .. נרשם באיזה ספר אם הוא חסר, כי רצוני מכבר שיהי' ניכר איזה הוא חסר, ויודעים עכ"פ שהשאר המה שלימים, וגם את אלו יכולים להשלים אי"ה במשך הזמן.

ובדבר רשימת הספרים לפי הנושאים כותב בכ"א טבת (אג"ק ח"ב אגרת תי):

תשוקתי מכבר שיהי' רשימה מעניני הספרים, ר"ל שיהי' רשימה מכל ענין כללי באיזה מהספרים הוא, כמו מערכת תורה .. ואם יהי' ביכולת משה חיים [בלינר] לעשות כזה. באמת רציתי שיעשה וינער רשימה כזו, ואפשר כשתשלח לו רשימה מהס' יוכל לעשות זאת.

לא נודע לנו מה אירע בסופה של תוכנית זאת. ואל לנו לשכוח שימים אלו היו ימי ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ושמא לא הספיק הזמן לסדר רשימה זו. בכל אופן לא הגיעה לידינו רשימה כזאת.

מה שכן הגיע לידינו ונמצא כיום בספריה היא רשימת הספרים שבאוסף כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, ורשומים בה 5642 מספרים.

סכום הספרים שברשימה הזאת נזכר גם באגרת שכתב הר"ח ליברמן, בכ"ז אד"ר תרפ"ז (אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע חי"א אגרת ג'תתו):

בהבי[ב]ליותיקה של אדמו"ר ז"ל נבג"מ היו יותר על חמשה אלפים וארבע מאות נומערין, שהם לערך שנים עשר אלף כרכים, כי הש"ס נחשב לספר א' כן משניות רמב"ם וכל ספר גם אם יהיו בו עשרים כרכים נחשב לספר א', וכאלה היו יותר על ה' אלפים וד' מאות.

וכך גם באגרת המזכירות משנת תרפ"ט לערך (שתועתק לקמן) נזכר מספר דומה "חמשה אלפים ארבעה מאות ושלשים נומערין".

ברשימה האמורה לא רשום תאריך עריכתה, אבל רשומים בה ספרים שנדפסו עד שנת תרד"ע; וכיון שבתחלת שנת תרע"ו עזבו את ליובאוויטש והניחו את הספרים למשמרת במחסן, א"כ מסתבר שאת הרשימה הזאת ערכו במשך השנה תרע"ה.

באמת התחילו לערוך את הרשימה הזאת כבר בתחלת שנת תרע"ג. בער"ח שבט תרע"ג כתב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל כ"ק בנו (אג"ק ח"ב אגרת שס):

נהניתי אשר נעשה סדר בהספרים ונעשית רשימה. בטח העמידו גם הספרים שהיו מונחים אנה ואנה. העתק מהרשימה צריכים לשלוח לה[ביבליוגרף שמואל] וינער.

הסיבה למשלוח הרשימה לר' שמואל וינר, כי הוא עזר לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב בבחירת ספרים יקרי ערך עבור ספרייתו. באגרת שכתב אל מוכר הספרים ר' מאיר היילפרין, בט"ז אלול תער"ב, כותב הוא בין השאר:

אבקש מכבודך ומכבוד ידידי הר"מ רבינוביץ שי', לקחת מועד, כעת או אחר יו"ט הבע"ל ולרשום כל הס' חצאי בויגן חדשות גם ישנים, ולא רק יקרי המציאות, ומהם אבחר כל הדרוש להרב האדמו"ר שליט"א, ומה שיחסר לי (מדפוסי ארצות הקדם, רבים המה הס' באוצרות האדמו"ר, אך אצלי מעטים המה עוד).

ולפי אגרת זאת מסתבר יותר שכבר לפנ"ז, במשך קיץ תער"ב ביקר בליובאוויטש ובדק את הספריה, כנזכר לעיל.

* * *

בדקתי כמה ספרים שרכש כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, והם אינם מופיעים ברשימה הזאת. לדוגמה: ביום י' תמוז תרס"ח כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ממארינבאד (אג"ק ח"ד אגרת א'ט):

תמול היינו עם ידידינו ר"ן גו"א [ר' נתן גורארי'] ור"ז פערסיץ יחיו .. בעיר קטנה לא רחוקה מפה קעניגסווארט, ויש שם ביהכנ"ס ישן וס"ת ישנה (וכתוב בה דכא בא') ואצל השמש קניתי ספרים אחדים. ס' חק לישראל תרי"ג מצות עם ביאור מלוקט ומועתק לעברית דייטש ד' פראג יפה. ס' מסורת הברית הקטן ג"כ יפה פראג. ס' גבול בנימין על שחיטה ג"כ יפה פראג. ס' הורה גבר על הוריות פראג.

הספרים חק לישראל, מסורת הברית הקטן וגבול בנימין הנ"ל, כולם דפוס פראג, אינם מופיעים ברשימה הזאת. ודבר זה עדיין צריך תלמוד. מסתבר שלא הספיקו לרשום את כל הספרים ברשימה הזאת, וכנזכר לעיל מאגרת ער"ח שבט תרע"ג "בטח העמידו גם הספרים שהיו מונחים אנה ואנה".

גם בלא"ה אין הרשימה הזאת מושלמת, שהרי מסופר בפרק הבא על אוסף הספרים של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שאסף בצעירותו, במקביל לספריית כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע. סביר להניח שגם ספרים אלו לא נכללו ברשימה הנ"ל, וא"כ יש לשער שאוסף הספרים הכללי בליובאוויטש, בשעת העקירה משם, כלל הרבה יותר מאשר 5642 מספרים, שהם כ-000,12 כרכים. ועדיין יש לעיין בענין הזה.

העברת האוסף מליובאוויטש

בשנת תרע"ד רעדה הארץ לקול המלחמה. כאשר התקרב הצבא הגרמני לרוסיה הלבנה, וגברה הסכנה לשלום כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ובני ביתו, נאלצו לברוח מליובאוויטש ולהתיישב ברוסיה הפנימית, והרבי אוה למושב לו את העיר רוסטוב. ביום א' ט"ז מ"ח תרע"ו עזבו את ליובאוויטש, וכחודש ימים התעכבו בדרך עד בואם לעיר רוסטוב.

ההחלטה על הנסיעה מליובאוויטש נפלה במשך חודש תשרי תרע"ו, והטירדה הראשונה היתה כיצד להעביר את אוצר הספרים למקום החדש; בתקופת המלחמה לא היה אפשר להעביר משלוח גדול כזה לכל רוחב רוסיה - עד רוסטוב. הוחלט להשאיר את הספרים באחת מהערים הגדולות הסמוכות יותר לליובאוויטש, במחסן הבטוח מאש ומשאר פגעי הזמן; כל זאת - רק באשר לספרי הדפוס, אמנם את אוצר הכתי"ק שעליו שמר הרבי תמיד כבבת עינו, לא הסכים להוציאו מרשותו, ולקחו אתו עמו לרוסטוב.

על התוכניות הראשונות בנושא הזה כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל ה"ר שמואל מיכל טריינין, בכ"ז תשרי (אג"ק ח"ה אגרת א'מז):

יכול להיות אשר בעוד איזה שבועות ניסע אי"ה מפה עם כב"ב יחיו. לע"ע אני שולח את הספרים, כי הם ת"ל במספר גדול, וא"א להניח על זמן האחרון ח"ו. בדעתי לשולחם לניזני'. וידידינו מאיצים בנו לנסוע בהקדם מפה. ויכול להיות שניסע אי"ה בעוד ב' או ג' שבועות, והשי"ת ישמור את אחב"י בכל מקום שהם, ויהי' השי"ת בעזר החיל שלנו להיות ידם בעורף אויבינו האשכנזי הארור, ולגרשו ולהכחידו כלה מארצינו ולא יהי' לו עוד תקומה, ונזכה לביאת ג"צ בב"א.

במשך החודש ארזו את כל הספרים ושלחו אותם למשמרת; אמנם לא לעיר ניזני', כאשר חשבו בתחלה, אלא לעיר מוסקבה. על כך מסופר באגרת שנכתבה ע"י המזכירות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בשנת תרפ"ט לערך, במענה לשאלת ד"ר שבדרון (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"א, שוה"ג לאגרת רצז):

הוד כ"ק אדמו"ר (אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א) אשר לרגלי המלחמה העולמית, הנה בתחלת חדש מ"ח תרע"ו הוכרח לעזוב את מקום מגורם במשך מאה ושלשה שנה (תמוז תקע"ג - תרע"ו) ויסע עם כב"ב אל עי"ת רוסטוב ע"נ דאן, נסתלק ב' ניסן תר"פ ומ"כ בעי"ת רוסטוב.

בעת העתקת המושב מליובאוויטש חובשו כל ספרי הדפוס בתיבות, חמשה אלפים ארבעה מאות ושלשים נומערין (כלומר כל הש"ס נומר אחד, בס"ה כי"ד שסי"ן הוצאות שונות, וינעציא רפ"ג, באסיליא של"ח-ש"מ, אמ"ד ת"ח, פפד"א ובערלין תע"ח-פ"ח, דיהרונפורט תק"ס-ה, סלאוויטא תקס"ח, קאפוסט תקפ"ז, וילנא והוראדנא תקצ"ה-ט, וילנא תרי"ט, זיטאמיר תרי"ט, לעמבערג תרכ"ח 8 (נ"ה כרכים) ושארי הדפסות חדשים, כל ש"ס נחשב לנומר א', כן ספרי מקראות גדולות וספרי הרמב"ם טורים והדומה במרובי החלקים נחשבים רק במספר א', זהר הק' בהדפסות שונות קרימיניא, לובלין, זולצבאך, אמ"ד, קאפוסט, סלאוויטא, בראדי, אזמיר (עם פי' חיד"א ז"ל, ל"ד כרכים), כנה"ג כל הכרכים, פחד יצחק, חקרי לב כל הכרכים, כ"א נחשב רק למספר א').

ולמען אשר יהיו שמורים בעזה"י ממקרי אסון הרגילים ל"ע בעת מלחמה והדומה, נשלחו הספרים למשמרת לעיר הבירה מוסקבה בואגאן מיוחד, וניתן למשמרת בתוך אחד מקומי המשמר הבנוים בכל חוקי השמירה מאסון אש, מים וגניבה. מפני מצב המלחמה לא הי' אפשרית בדבר להוביל אוצר הספרים ממוסקבה לרוסטוב.

תקופת רוסטוב

כאמור לעיל, לא שלח הרבי להניח למשמרת אלא את ספרי הדפוס, ואילו את אוסף הכתי"ק לקח אתו לרוסטוב. גם מספרי הדפוס לקח אתו עמו כ-60 ספרי יסוד שהיו זקוקים לו. על כמה מהם רשם (כנראה ברוסטוב) הגהות על הגליון.

בשנותיו האחרונות ברוסטוב התעסק הרבה בעיון וסידור אוצר הכתי"ק הזה, כמסופר בראשי פרקים מתולדותיו שבקונטרס "חנוך לנער":

תרע"ח-תר"פ, ימי מלחמת-אזרחים, מתעסק בסידור כי"ק כ"ק אבותיו אדמו"ר נ"ע.

במוצש"ק ויקרא אור ליום א' שני בניסן תר"ף בשעה חצי הרביעית לפנות בוקר נסתלק ומנוחתו כבוד בעיר רוסטוב.

אפשר שמאותה תקופה הן גם רשימותיו על תכריך העלים-נפרדים שבאוסף (כת"י 1122-1125, שנקראים בכ"מ "מלוקט ח"א-ד"). את העלים-נפרדים האלו אסף וחילק לארבע קבוצות, העמודים שבו מוספרו (ע"י הרח"ל) מחדש, ובחלק מהם נרשם בכתי"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לאיזה מקום שייכים.

את הרצון לסדר את העלים נפרדים שבאוסף, הביע כבר בשנת תרס"ט (אג"ק ח"ב אגרת ריח לכ"ק בנו):

עשיית רשימה מהכי"ק הבלתי מכורכים הוא דבר נחוץ, והרבה פעמים חשבתי לעשות בהם סדר, ואינו נמצא זמן פנוי ע"ז, וכשתהי' רשימה בנקל שיבוא אי"ה לידי פועל. יש שם הרבה השייך להלקו"ת כת"י, גם הגהות לדרושים מהנדפסים והבלתי נדפסים.

ואפשר שהדבר נדחה לתקופת רוסטוב, כנ"ל.

* * *

שעה קלה לפני ההסתלקות פנה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל החסידים שסבבוהו ואמר משהו גם בקשר לאוסף כתבי-היד.

על כך מסופר באגרת כללית לאנ"ש שכתבו זקני החסידים מיד אחרי ההסתלקות (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"א ע' קיג): "איך גיי אין הימעל, די כתבים לאז איך פאר אייך".

כך מספר גם הרש"ז הבלין באגרת שכתב בי"ט אדר תרפ"ד (חכמי ישראל בעש"ט, נ.י. תרפ"ד, מט,ב. "המשפיע" ע' פב): "איך גייא אין הימול און אייך לאז איך איבער מיינע כתבים".

- את הדברים האלו אמר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לחסידיו, משום שראה ב"כתבים" את אוצרה של התנועה כולה, השמור ברשות נשיאה - האדמו"ר. ויש להתאים זאת לדבריו המועתקים לעיל בתחלת הפרק, שכתה"י אינם מתחלקים בין היורשים, אלא עוברים מאדמו"ר לאדמו"ר ממלא מקומו.