ספריית ליובאוויטש
אוצר החסידים חיפוש קטלוג מפתח links about
ספרי יסוד
תנ"ך
תלמוד בבלי
זוהר
שולחן ערוך

ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן

ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי
שערי אורה
דרושי תחונה

ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר

מסביב לחסידות

ספריית ליובאוויטש
פרק ז(7518)

  

פרק ז

ספריית "ליובאוויטש"

באותה שעה שהתחילה ההשתדלות לפדות את אוסף הספרים ממוסקבה, השתדלות שנמשכה שנים רבות ללא הצלחה, בשעה זו עצמה התחיל להתרקם רעיון יסוד "ספריית ליובאוויטש".

הגרעין והיסוד להספריה זו היה רכישת ספרייתו של האספן והביבליוגרף ר' שמואל וינר (מח"ס קהלת משה). על קניית הספריה הזאת וסוג הספרים אשר בה, מסופר באגרת מאת המזכירות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל ד"ר אברהם שבדרון, משנת תרפ"ט לערך (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ב שוה"ג לאגרת שמח, חלקה נעתק לעיל בפרק הקודם):

בשנת תרפ"ד כאשר כ"ק אדמו"ר שליט"א העתיק מושבו מעי"ת רוסטוב לעי"ת לנינגרד הציע הביבליאגראף ה"ר וינער ז"ל לכ"ק אדמו"ר שליט"א אשר יקנה הביבליאתיקה שלו בעד סכום נכון על תנאי תשלומין במשך שנים רבות בתשלום חדשי.

ובחדש כסלו בשנת תרפ"ה קנה כ"ק אדמו"ר שליט"א את הביבליאתיקה של ה"ר שמואל ז"ל וינער עפ"י תעודה כתובה וחתומה משני הצדדים כפי התנאים האמורים שמה.

האוצר הספרים הלזה משתנה מאת הביבליאתיקה הליובאוויטשי בשינוי גמור, שהיא קבוצה ביבליאגרפית, כמו הגדות כארבעה מאות דפוסים שונים ובלשונות שונות, כמאה וארבעים קינות וכסכום הזה סליחות, כששים סדרי תפלה בנוסחאות שונות, מחזורים, כמאה תחנות עתיקים בל' זורגון, וסיפורי מעשיות ועל כולם בה מספרי המדע, ספרות ועוד.

כארבעה אלפים אקסימפלרים היו בלתי כרוכים, מה שבמשך זמן זה שבאו הספרים לרשות כ"ק אדמו"ר שליט"א נכרכו, אמנם כללות האוצר ספרים הלזה עודנו בלתי מסודר ועוסקים בעריכת רשימה כללית.

הקניה הזאת נזכרת גם באגרת שכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בט"ז אייר תרפ"ח (אג"ק ח"ב אגרת שעט): "בחסדי אל עליון ניתן לי הרשיון לקחת אתי עמי את עקד הספרים "הביבלוטיקא של ש. וינער" מפטרבורג אשר קניתי בשנת תרפ"ה".

ספרייתו של ר' שמואל וינר לא היתה רכישת הספרים היחידה של כ"ק אדמו"ר מוהרייצ נ"ע במשך השנים האלו (תרפ"ה-תרפ"ז) שבהן נמצא עדיין ברוסיא. על רכישה נוספת סיפר הספרן ר' חיים ליברמן בעדותו לבית המשפט, בעת ההכנות למשפט הספרים בשלהי תשרי תשמ"ו (תרגום מפרטי-כל המשפט ע' 1262-1266):

ברוסיה היתה צנזורה. כל דבר נדפס צריך היה להשלח בתחלה בשני טפסים למשרד הראשי של הצנזורה. בכל עיר היה צנזור מיוחד, ובלנינגרד (שנקראה אז פטרוגרד) היה המשרד הראשי .. במשך מאה שנים של קיום הצנזורה נאספו לשם מליוני ספרים.

בשנה הראשונה לשלטון הקומוניסטי היתה העניות ברוסיה גדולה. הם הוצרכו לכסף ולא הוזקקו לספרים העבריים, ולכן הם מכרו את האוסף הזה. הם לא מכרו את הספרים אלא רק את הקונטרסים שאינם מכורכים .. הם מכרו את החומר הזה לשימוש בנייר ואני בחרתי וקניתי מהם מה שרציתי .. בכל קונטרס הם היו רושמים את מספר הטפסים הנדפס. לרישום זה יש חשיבות גדולה למתעסקים בביליוגרפיה...

היסוד לספריה החדשה היתה ספריית וינר בנוסף לאוסף הקונטרסים הזה.

בשעה שעמד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לצאת את רוסיה בראשית שנת תרפ"ח, לא רצתה ממשלת רוסיה בתחלה להרשות לו לקחת אתו את הספרים, כמסופר בהמשך אגרת המזכירות המועתקת לעיל:

בעת הרעש שהי' ל"ע (אשר בטח נודע לכבודו, מהמאסר אשר אסרו את כ"ק אדמו"ר שליט"א בעד התעסקותו הכבירה בהרבצת תורה במדינת הסוביטים) ובעמל רב פעלו העסקנים העולמים הכי נודעים בשם תהלה ב[כ]ל מרחבי ארץ החכם הנודע ד"ר א. כהן שי' ברלין, והיקר באנשים ה"ר מרדכי שי' דובין ציר הסיים בריגא, אשר יתנו הרשיון לכ"ק אדמו"ר שליט"א לנסוע לחו"ל, לא חפצו לתת לו האוצר ספרים הלזה. אך בעזה"י אח"כ ניתן צו שכל הספרים אשר יש לו, דפוס וכתבי יד, יכול הוא להוביל אתו עמו בלי שום בקרת כלל. ובאופן כזה הביא כ"ק אדמו"ר שליט"א האוצר הלזה.

וכי האיך שיכנעו את בקרת הצנזורה שירשו לרבי שיקח אתו את הספרים? מסופר בלקו"ש ח"ד ע' 1066 (וראה גם לקמן פי"ד, משיחת ה' טבת תשמ"ח):

וכידוע, אז דער רבי האט געזאגט אז ער וועט ניט אוועקפארן סיידן מ'וועט אים לאזן מיטנעמען אלע זיינע ספרים און כתבים .. האט מען פון מאסקווע געענטפערט, אז מ'זאל אים אלץ נאכגעבן און מ'האט דעם צענזאר באפוילן צו ארויפלייגן אויף יעדער ספרים-קאסטן א שטעמפל, וואס זאל עם דערלויבן אריבערפירן דעם גרעניץ.

וכך מסופר גם ברשימת הר"י דזייקאבסאן (תולדות חב"ד בארה"ב ע' לה):

כאשר הי' כ"ק אדמו"ר נבג"מ על האוהל בראסטאוו [באלול תרפ"ז] ואמר שלא יסע רק אם ינחוהו להוציא הכתבים והספרים עמו, ובא הר"מ דובין עוד הפעם ופעל גם זה.

ויתר הפרטים אודות החתמת הצנזור את התיבות, מפורטים בחוב' "די יסורים פון ליבאוויטשן רבין" (ריגא תר"צ, תורגמו ללה"ק בלקו"ד ח"ה ע' 1450):

לבדיקת הספרים נשלח יהודי בשם שטיין, שהיתה לו ידיעה בטיבם וערכם של ספרים, וכשראה בספריה ספרים יקרי ערך וכתבי יד עתיקים, לא רצה בשום אופן לתת את האישור להוצאתם, באמרו:

- דברים יקרי ערך כאלה אסור להוציאם מהמדינה - לעולם לא אאשר דבר כזה...

הציר דובין פנה אל "ועד הדפוס" .. והפעם, נשלח נציג אחר, רוסי, שמבלי להבין בערכם של ספרי יהדות, נתן מיד את אישורו להוצאתם.

* * *

בעת רכישת האוסף בלנינגרד בשנת תרפ"ה, לא התאים עדיין הזמן והמקום לדון בפרטי תוכנית בניית הספריה. דבר זה נתאפשר רק בקיץ תרפ"ח, קרוב לשנה לאחר צאת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מרוסיה. אז קרא אליו את מזכירו ר"ח ליברמן (שיצא מרוסיא בתחלת אותו קיץ), ופירט לפניו את תוכנית בניית הספריה.

את פרטי הדברים הודיע רח"ל בעדותו הנזכרת לבית המשפט (תרגום מפרטי-כל המשפט ע' 2464-2466, 2638-2640):

השאלה היתה אז איזה ספרים יש לרכוש, באם נתחיל לאסוף ספרים. היתה ברירה לעשותה לספריה סגורה לצרכי הרבי עצמו, לזה היה מספיק אם היינו קונים ספרים מועטים, בהוספה לספריית וינר, שזה היה מספיק לספריה פרטית של הרבי .. הרבי החליט להגדיל את הספריה ולעשותה לספריה פתוחה.

כשאני אומר ספריה פתוחה, אין הכוונה לספריה צבורית הפתוחה להשאלה, גם לא היתה הכוונה ספריה הפתוחה לצבור לעיון, הכוונה היתה שתהיה זו ספריה לחוקרים, משכילים שיבואו להשתמש בספריה שלו, וכמו בשאר ספריות דומות, כמו ספריית הסמינר או המוזיאון הבריטי הפתוחה לחוקרים...

ספריה כזאת, אפילו בתור התחלה, צריכים היו להיות בה כמה אלפי ספרים, לא היה לנו שום מושג אם נצליח לרכוש אותם .. האם יהיו מספיק מעות לשלם עבור הספרים, ספרים רבים כל כך שיעלו ביוקר, לא היה לו שום מושג אם יהיה לו במה לשלם עבורם...

היתה בעיה נוספת: לאחר שיאספו הספרים יש לערוך קטלוג. עבור חוקרים אי אפשר להסתפק בקטלוג הרגיל בספריה צבורית. לערוך קטלוג כזה זוהי עבודה של שנת תמימה ע"י האדם המתאים שזמנו פנוי לעשות זאת. מלבד הקטלוג צריך בנין מיוחד עבור הספריה.

בליובאוויטש היתה הספריה מונחת בשני חדרים, וזה הספיק. אצל וינר הספרים היו מונחים במרתף. אבל עבור ספריה שאנשים יבואו אליה צריך שיהיה מקום מיוחד, אי אפשר שזה יהיה מונח בתוך הבית, צריכים לזה בנין מיוחד, עם חדרים שיוכלו החוקרים לשבת בהם. לא מספיק לזה המקום שבו יהיו מונחים הספרים. כך נהוג בשאר הספריות...

אמר הרבי: ננסה, נפרוס את התוכנית הזאת למשך של מספר שנים, נקנה סכום קטן של ספרים בכל שנה ושנה, לא ספרים יקרים .. הוא שיער שזה יקח כחמש עשרה שנים .. לאחר תקופה זו נערוך קטלוג לספרים, ואז נחשוב על המשך התוכנית .. אולי ימצא תורם עשיר שיקנה בנין עבור הספריה, שיקרא הבנין על שמו, כפי שנעשה בשאר המקומות בעולם.

הגדלת הספריה

מיד לאחר צאת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את רוסיה והתיישבותו בריגא, בתחלת חורף תרפ"ח, עוד לפני צאת הספרן מרוסיא בתחלת קיץ תרפ"ח, כבר אז התחיל להתעסק בהגדלת הספריה. הרבי עדיין לא הצליח לשלם את החובות הגדולים שבאו עקב ההגירה מרוסיה; עדיין לא הספיק להסתדר בדירה קבועה בעיר ריגא, ועם כל זאת מצא את הזמן הנכון להתעסק בעצמו בהשלמת הספריה.

לשם כך פנה לחסידיו בארה"ק ובארה"ב במכתבי בקשה שיתעסקו באיסוף ספרים עבור הספריה. הוא פנה למוכרי-ספרים מרובים בבקשה שישלחו לו את קטלוגי הספרים שלהם כדי לבחור מהם את הדרוש לו. ואל המו"ס ר' דוד פרנקל הוא כותב בט"ז אייר (אג"ק שלו ח"ב אגרת שפ*):

מענין אותי לדעת אם יש לו מכירים מוכרי ספרים (אשר יודע האדרעסן שלהם) במקומות שונות במדינות תימן, אווסטראליע, אפריקא, צרפת ואיטאליע, ויואיל נא לשלוח לי.

ובקשר לאפשרויות הקניה מוסיף לכתוב באותה אגרת:

אם אפשר להשיג הספרים אשר הדפיס ח' "דובבי שפתי ישנים", רשימתם ומחירם (כי עתה כבד לי לקנות בהרחבה כאשר הי' מכבר ועלי לידע במה לבחור. כן חסרים לי י"ג קוטולוגין של בית מסחרו, המנין עד נו' 37 (37 יש אצלי) וחפצי הי' להשיגם.

ואל הרח"ה הבלין באה"ק כותב באותו יום (שם אגרת שפ):

מה שדבר עם המחברים שישלחו ספריהם טוב הוא, כי באופן כזה אפשר לקבוץ ספרים חדשים בחנם, ויעלה רק דמי המשלוח בלבד.

מסגנון האגרת הזאת נראה, שכבר לפני זה, במשך חורף תרפ"ח, בחדשים הראשונים לצאת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מרוסיה, כתב לו שיתעסק באוסף הספרים עבור הספריה, וע"ז השיב "שדבר עם המחברים שישלחו ספריהם" לספריה.

* * *

ומהו סוג הספרים שביקש לאסוף ולשלוח לו? - לא רק ספרי הקודש שחסרו לו - לאחר החרמת ספרייתו הפרטית ברוסיה, אלא גם ספרי חול, שהוא מכנה אותם (באגרת הנ"ל לר"ד פרנקל) "חלק השמאלי אשר בהביבלותיקא". ספרים אלה לא היו נזקקים לו לשם לימוד, אלא להשלמת הספריה המיועדת לחוקרים. על סוג הספרים שהוא מבקש, כותב הוא בפרטיות באגרת הנ"ל אל הרח"ה הבלין:

ועתה אבאר לך בפרטיות את אשר בחפצי לאסוף באוצר הספרים של[י]. בירושלים תוב[ב]"א ישנם כמה מוסדות וכל מוסד יש לו הבלאנקען שלו (מה שכותבים עליהם מכתבים) כן שוברות קבלות וכתבי נשיאות וגבאות ומכתבים מעוררים נדפסים, כן חשבונות ולוחות מה שמדפיסים בכל שנה ושנה, למשל ישיבת "עץ חיים" או "תורת חיים" שנוסדו זה עשירות שנים, וזה הוא חפצי לקבוץ. כן מהכוללים למשל מכולל חב"ד הלא בודאי יש עוד משנים קדמוניות לוחות, והי' אם אפשר להשיג כל מין ומין מתחלה ועד היום למשל לוחות כולל חב"ד משנה ראשונה עד היום וכן השאר.

בדומה לזה כותב אל מרת שושנה פרסיץ, כעבור חמש שנים - בג' אייר תרצ"ג (שם אגרת תריח):

מאסף הנני ספרים, ומענינים אותי כל הנדפס באותיות עבריות בלי הבדל מקצוע, ואחשבה לראוי לכל מו"ל ספרים לכבד את בית אסף הספרים אשר לי בתשורה בספרי הוצאותיהם, כפי מכתבו של מזכירי המצורף בזה, ובבקשה למלאות.

* * *

המכתב המצורף של המזכיר, שהוא הספרן רח"ל , לא הגיע לידינו. אך הגיעה לידינו אגרת דומה שכתב אל האספן המפורסם ר' דוד ששון:

ב"ה ז' מרחשון תרצ"ד ווארשא

אל כבוד האדון הנכבד והנעלה הגביר החכם והחוקר מו"ה דוד סלימאן ששון שי'

שלום וברכה!

הנני מרשה לי לפנות בזה לכבוד מעלתו, בשם בית אסף הספרים וכתבי-יד "ליובאוויטש", בבקשה אשר יואיל בטובו לשלוח בתור תשורה אל בית אסף הספרים שלנו את ספרו "אהל דוד". וכמו שכבר נהגו הרבה מחברים ומו"ל ששולחים את חבוריהם וספרי הוצאותיהם אלינו, במתנה.

בבטחון אשר כבוד מעלתו ימלא בקשתנו, הננו נותנים תודתנו למפרע.

בכבוד הראוי

מנהל בית אסף הספרים וכתבי-יד ליובאוויטש

המעניין באגרת זו הוא, ששמו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לא נזכר בה כלל, כי מעתה אין זה אוסף פרטי אלא "בית אסף הספרים וכתבי-יד ליובאוויטש", שיש לו "מנהל" המודיע "שכבר נהגו הרבה מחברים ומו"ל ששולחים את חבוריהם וספרי הוצאותיהם אלינו במתנה".

זו היא אגרת אחת מני רבות, שכתב הספרן למחברים ומו"ל שישלחו את ספריהם לספריה. בארכיון נמצאת גם אגרת שכתב בכ"ו מ"ח תרצ"ד אל הרב נחמן צבי עבין, לבקשו בשם "בית אסף הספרים שלנו" לשלוח את חבוריו לספריה, וחותם "בכבוד הראוי, בשם בית אסף הספרים, מזכיר".

משאלה זו - משלוח ספרים לספריה ע"י מחברים ומו"לים, נזכרת גם באגרת הנ"ל של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע "אחשבה לראוי לכל מו"ל ספרים לכבד את בית אסף הספרים אשר לי בתשורה בספרי הוצאותיהם". ועד"ז בכמה אגרות.

באגרת אל יו"ר וחברי הקהלה היהודית בווינה (שתוכנה נעתק בחי"א אגרת ד'רצג): "כפי שהרבה מו"ל וביבל[יוטקות] חשבו את הביב[ליוטקה] כאחת מאלה שמכבדים אותה בתור תשורה, הנני מרשה לבקש ביחוד".

ובאגרת שחסר בה שם המוען (חי"ב אגרת ד'תרטז): "היודעים ומכבדים שם ליובאויץ .. יואילו לכבדני במתנה טובה של ספרים".

* * *

לא רק בבקשות פרטיות למחברים ומו"לים פנה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, אלא אף גם במודעות בעתוני התקופה. ב"הפרדס" שהופיע באותה שעה בארה"ב, נתפרסמה מודעה מטעם הספריה (אלול תרצ"ג):

הביבליותיקאה "ליובאוויטש" של כ"ק אדמו"ר הר"ר יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש, נותנת תודה לכבוד הרבנים, המחברים והמו"לים אשר שלחו את חבוריהם וספרי הוצאותיהם בתור תשורה אל הביבליותקה, ומבקשת מכבוד הרבנים, המחברים והמו"לים לכבדנה גם להבא במתנה מכל דבר הבא בדפוס, הן ספרים מכל המקצועות והן קו"ק, כרוזים או מודעות וכדומה.

הכתבת:

HCTIWABUYL KEHTOILBIB

AGIR ,1015 OREIRB ,OKLUP

מודעה זו סוגננה ע"י כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בעצמו, אשר הכתיבה למזכירו, כנדפס באג"ק שלו חי"א אגרת ד'רפד. הוא מורה שם בפירוש למזכירו, שהבקשה הזאת לא תהיה משמו הפרטי אלא "בשם .. הביבליותק' ליובאוויטש". הוא גם הורה לו, שמודעה דומה תודפס גם באחד מכתבי-העת בווארשא.

לצורך זה הודפסו גלויות, מעטפות וניר-מכתבים בכותרת מיוחדת: "אסף ספרים וכתבי-יד "ליובאוויטש" של כ"ק אדמו"ר הר"ר יוסף יצחק שליט"א ליובאוויטש, זמני-ריגא-לטבי'". על גבי ניר-מכתבים בכותרת זו מאשר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את קבלת הספרים לספריה בכ"ט אייר תרצ"ג: "הספרים נתקבלו שבוע זו, ותודה גדולה לכת"ר עבורם".

הכתובת שעל גבי המעטפות והגלויות היא: DNALTTEL ,AGIR "HCSSIWABUJL" KE HTOILBIB ETRAKTSAP

* * *

קשה לתאר עלי גליון עד כמה יקרה היתה הספריה בעיניו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ואת הקשר הנפשי בינו ובין הספריה.

המדובר הוא בקיץ תרצ"ג. מחלת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע גוברת והרופאים מזהירים אותו שנסיעתו למקום מרפא מוכרחת. במשך החורף שהה כמה חדשים אצל הרופאים בברלין ועל פי פקודת הרופאים נסע גם בקיץ למקום המרפא מאריענבאד (כמסופר במבוא לאג"ק שלו ח"ב ע' 27-29 ובכ"מ). הוצאות הרופאים, התרופות, ומקומות המרפא גדולות, והדוחק בבית גדול.

גם מאנ"ש בארה"ב קשה היה לקוות לעזרה, כי שם שרר אז המשבר הכלכלי הידוע, ובלשונו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (חי"א אגרת ג' תתקח): "לרגלי המשבר הכללי נסתתמו גם הצנורות הקטנים" וכיו"ב באגרות רבות.

בלב קרוע כותב המזכיר, ה"ר יחזקאל פייגין, לכמה מאנ"ש בארה"ב:

המצב באופן כזה אשר אין שייך לחשוב, אך נכרח עליו דברי הרופאים, ובדוחק עלה למיעוט אנ"ש והאברכים התמימים דפה להשיג על הוצאות הנסיעה...

נסיעתו למקום מרפא מוכרחת וח"ו אמרו אשר כבד לשער התוצאות אשר לא יסע, וע"כ הנה בקושי גדול עלה לנו בין יחידי אנ"ש ובין התמימים אשר בפה להשיג האפשרית על הוצאות הנסיעה לפחות, בבטחון בהשם יתברך כי יעזר גם על זמן היותו שם. וכך נסע יו"ד תמוז, וביום י"ב תמוז הי' בורשא בהישיבה, ובי"ג תמוז בא למארענבאד צלחה ועוסק ברפואות.

בשעה כזאת יושב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע במארינבאד וכותב בארוכה אל הספרן ע"ד קניית ספרים לספריה (ח"ג אגרת תרפב):

קבלתי לפה ספרים מהרב גוטמאן (לפי שהיו על שמי ולא ע"ש הביבליאתיקה).. נהניתי מקבלת החבילה במספר 48 ע"י רש"י שי' ויטנברג [ע"ש הספריה, ולכן התקבלה לספריה בריגא], וחפצי לדעת אם יש בהם ענינים תוכנים, ואם שוים מחירם, כמה עלו וכמה עוד מזומן נשאר אשר אפשר לקנות.

וזאת בשעה שאין אפילו האמצעים המוכרחים לצרכי רפואתו! - אלא שגם בשעה קשה זו שם לו למטרה קדושה לבנות את "ספריית ליובאוויטש" שתהיה לכבוד ולתפארת לשם חב"ד, וגם בעת הדוחק הגדול הקציב מעות מזומנים לקופה המיוחדת של הספריה, שממנה היה הספרן קונה ספרים - להגדלת הספריה.

סידור הספרים

כשהגיע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לריגא, בתחלת שנת תרפ"ח, עדיין לא היה לו מקום המתאים להעמדת הספרים בארונות, ומכ"ש שעדיין לא היתה לו היכולת לערוך קטלוג. בתחלת הקיץ כתב לו הביבליוגרף ר' דוד פרנקל ושאל אותו אודות כמה ספרי חול שבספרייתו, והרבי השיב לו בט"ז אייר (אג"ק ח"ב אגרת שפ*):

דבר רשימת חלק השמאלי [ספרי חול] אשר בהביבלותיקא של וינער [שקנה רבנו משמואל וינער] לא אוכל למלאות כעת, כי עוד טרם נעשה רשימה ומונחים הם בחבילות רבות, וחושב הנני אשר במשך חצי שנה או יותר יעלה בידי לעשות איזה רשימה בזה.

כעבור שנתיים וחצי, בכ"ט טבת תרצ"א, כותב הרבי (אג"ק חי"א אגרת ג'תתנב):

בזמן האחרון עוסקים בסדור הביבליותיקה שלי מספרי מר ווינער ז"ל, ומקוה אני אשר במשך עוד כחדש ימים יהי' לי קטלוג שלם מספרי, ואז אעשה לי הענג ואשלח לכבודו העתקה מהקטלוג.

קטלוג שלם לא נעשה אז, רק רשימת הספרים, במכונת כתיבה על דפים ארוכים, שערך הספרן רח"ל, והשתמש בהם גם כדי לדעת, מה יש כבר בספריה ומה צריך עדיין לקנות. וגם זה בעיקר בספרי הקודש, משא"כ בקשר לספרי חול כותב הרבי בכ"ג אדר תרצ"ג (אג"ק חי"א אגרת ד'רנד) שעדיין רחוקה הדרך עד שיספיקו לקטלג את "מחלקת ספרי זרגון, ספרי קדש ועברית בחול, ואח"כ עלים בודדים, ואח"כ קטלוגים".

[ה"עלים בודדים" הנזכרים, הם אוסף של כחמשת אלפי עלים בודדים שנמצאים בספריה, נדפסים במשך כל התקופות במדינות רבות; רובם מאוסף וינר, וחלקם ממה שאסף רבנו במשך השנים. וכך גם הקטלוגים, הם אוסף של כמה מאות קטלוגים של מוכרי-ספרים וכתבי-יד, או של אספים מיוחדים. חלקם מאוסף וינר, ורובם ממה שאסף רבנו במשך השנים].

* * *

תוכנית איסוף הספרים עבור הספריה, הנזכרת לעיל, לא הושלמה עדיין באותה שעה, אבל כבר אז באו חוקרים להשתמש בה לעיון וחקר.

ביקור אחד כזה, כבר בתקופת ריגא, נזכר בידיעה קצרה שנדפסה ב"העולם" (לונדון, כ"ב אלול תרפ"ח). בידיעה הזאת באה גם סקירת יוקר והיקף הספריה:

ספריתו של הרבי מליובביץ.

- אחד מסופריו של ה"אידישע שטימע" בקובנה מוסר את רשמיו מבקורו בספריה של הרבי מליובביץ בריגה. ספריה זו היא אוצר בלום של עתיקות יהודיות. נמצא שם, למשל, כתב-יד של ר' אברהם סבע, בעל "צרור המור", שנכתב לפני 440 שנה. נמצא שם גם אחד הסדורים העתיקים ביותר בעולם, מדפוס וונציה, שנדפס בשנת 1475, לאמור כ30 שנה אחר המצאת הדפוס. בין כתבי-היד יש לציין "ספר המלים בלשון הקודש ובלשון כלדי, סורית, ארמית", שנכתב בשנת 1600. בכתב-יד יקר מציאות זה לא נכתב שם מחברו. יקר-ערך הוא כמו-כן "פירוש התורה" של הרלב"ג, נדפס בשנת רל"ו (1476), ועל-ידו אחד מספרי הרמב"ן, נדפס בלישבון בשנת רמ"ט. - בספריה נמצאות 950 הוצאות של ההגדה של פסח בתרגומים לכל השפות שבעולם, 900 מיני סליחות, גם הם מכל הזמנים והמדינות, "צאינה וראינה", "שאלות ותשובות" וכו'. הספרים כולם השחירו מרוב הזמן, אך הם נמצאים עדיין במצב טוב ויכולים לשמש מקור חשוב לחקירת היהדות בגולה. בביתו של הרבי מליובביץ נמצאים גם כתבי-יד של הבעש"ט, של המגיד ממזריץ ועוד - אלא שאי-אפשר לראותם בלי טבילה מוקדמת...

על פרטי כתה"י וספרי דפוס הנזכרים, ועל אי הדיוק שבהם, ראה לעיל פ"ה.

העברת הספריה מריגא לווארשא

בקיץ תרצ"ג העתיק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את מושבו מריגא לווארשא. במשך חדשי הקיץ שהה במקום המרפא מאריענבאד, ומשם כתב לבני-ביתו ולמזכיריו בריגא, בקשר לפרטי ההגירה, אריזת החפצים ומשלוחם, ובעיקר בקשר לאריזת ומשלוח הספריה. כמו כן כתב משם לאנ"ש שבווארשא בקשר להכנת הדירה עבורו ועבור הספריה.

בער"ח מנ"א כתב אל הג"ר יהודה עבער בקשר להכנת הדירה בווארשא (אג"ק ח"ג אגרת תרנד): "הדירה הב' .. אשר שם יהי' חדרי הביבליאטעק, מקום עבודת האנשים ומקום המנין".

בג' מנ"א כתב לשני מזכיריו לריגא בקשר לאריזת ומשלוח הספריה. בשתי אגרות אלו הרבה לפרט את אופני האריזה בתיבות עץ, השגת אישור הצענזור, הדיון עם חברת ההובלה ואפילו בקשר למדבקות שידביקו על התיבות. וכך כתב אל רח"ל (שם אגרת תרנח): "חשבתי אשר על התיבות יהי' חותם בנוסח כזה, ביבליאתיקה ליובאוויטש רבי ש"ס, ומספר התיבה 1-2 וכו' .. אמנם .. אין צריכים להניח החותם ביבליאתיקה וכו' כנ"ל", ואל ה"ר משה ליב רוטשטיין (שם אגרת תרנז): "על התיבה לא יכתבו ביבליאתיקה ש"ס, כ"א יעמידו מספר 1N וכן הלאה, ובנייר בפ"ע יהי' רשום איזה ספרים מונחי' שם".

ובכ"ב מנ"א (שם אגרת תרפג) כתב אל זוגתו הרבנית ע"ה ביתר פרטים, אודות אופני אריזת הספרים וארונותיהם, ובעיקר - בקשר למשלוח כתבי-היד. באותה אגרת מספר הרבי גם, שאת הכתבים ארז הוא עצמו לפני הנסיעה למאריענבאד:

די קאסטינס מיט דיא כתבים ואס איך האב פארפאקט איידער איך בין אפגיפארין .. איך ואלט האבין חשק אז דיא כתבים זאלין גיין באגאזש, דאס הייסט וען דוא ועסט אליין פארין מיט גליק בגו"ר יעמולט זאלסטו מיט נעמען די כתבים אין באגאשז. און די געלע קעסטיל ואס דארט ליגט דעם טאטינס כתבי' (דו וייסט ואס פאר א קעסטל איך מיין, אלע מאהל פלעג איך זי מיט פירן, זי איז מיט א רימן ארום גינומען) זאל מען נעמען מיט זיך אין ואגאן, איך רעכין אז יעמולט ועט משה ליב שי' אויך פארין.

[את המזוודה הזאת לקח אתו הרבי גם בברחו מאש הנאצים בווארשא, והביאו אתו עמו בבואו לארה"ב].

מיד עם העברת הספריה לווארשא המשיך כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע להרבות בכתיבה למחברים ומו"לים ברחבי העולם, שישלחו את ספריהם בתור "מתנה לאוצר הספרים שלנו", "כמו שכבר נוהגים הרבה מחברים ומו"ל" (שם אגרות תש-תשב, תשד-תשה, תשז). הוא אף הורה למזכירות לכתוב בקשר לזה לעורך "הפרדס" (שם שוה"ג לאגרת תשא):

לרגלי העתקת מגורנו מריגא לווארשא מבקשים להדפיס ב"הפרדס" מודעה זו: הרבנים, המחברים והמו"ל שי' השולחים את ספריהם לבית אסף הספרים וכתבי-היד ליובאוויטש של כ"ק אדמו"ר הר"ר יוסף שליט"א שניאורסאהן, מתבקשים לשלוח מעכשיו את ספריהם ע"פ הכתבת החדשה שלנו:

nhosreenhcS .J iobaR

"hcstiwabujL" kehtoilbiB ald

dnaloP ,awazsraW ,9/7 akswonaruM

* * *

על הרחבת הספריה בתקופת ווארשא ממשיך לספר הספרן רח"ל (תרגום מפרטי-כל המשפט ע' 2640-2641):

בריגא לא נוספו הרבה ספרים, קנינו ע"י קטלוגים מארץ ישראל, משם הם נשלחו לנו. אח"כ כשהעתקנו לפולין, שם היו הרבה ספרים והם היו בזול, דולר היה אז חמשה זלאטעס פולנים, בסך 10$ אפשר היה לקנות 50 ספרים, בפולין אספנו באמת הרבה ספרים.

בחורף תרצ"ה שהה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע במקום המרפא פורקערסדארף, משם היה שולח כספים לספרן - הרח"ל, יחד עם הוראות מפורטות בקשר לקניית ספרים עבור הספריה. אגרותיו של הרבי לא הגיעו לידינו - אלא רק תשובות הספרן שמתוכן יש לראות את מדת מעורבותו האישית של הרבי בהחלטות הנוגעות לקניית הספרים ולהקצבת המחירים. בז' שבט משיב בין השאר:

את החבילה שכתבתי במכתבי העבר לקחתי בעד 25 זהובים, קניתי עוד חבילה .. על תנאי, ואם כ"ק לא יחפוץ הנני יכול לחזור מהיום עד שבוע.

באדר"ח אד"ר:

ימים אלו ערכתי רשימה קטנה (137 נומ.) מקצת הכפולים ממחלקת "יידיש" .. אם כ"ק מתענין בחליפין הללו ייטיב נא לכתוב לי חוו"ד בזה.

בה' אד"ר:

האם יש אצל כ"ק הספר "אוצרות חיים" להרח"ו (בין הספרים שהוא משתמש בהם)? וכמה לערך הוא שוה (דפוס קארעץ).

בפורים:

נזדמן לי ספר אשכנזי בשם [waR reD], נדפס בפרנקפורט, והוא מעין ספר בית רבי באשכנזית. נתתיו למוסיא תחי' למקרא ואומרת שנקרא בעונג וכתוב ברוח של חסיד נלהב. לפי דבריה ע"פ בעלה שי' [כ"ק אדמו"ר שליט"א, שנסע עם כ"ק חותנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע למאריענבאד לשמשו], שכתב לה, המחבר הוא ד"ר עהרמאן. על הספר בעצמו כתוב שם המחבר בפסידונים [suaduJ]. מבקשים עבורו זהוב וחצי. ואם חפץ כ"ק אקננו בשביל הביבליותיקה.

[הספר נדפס ע"י קה"ת, בתרגום לאידיש ע"י הרבנית חדקוב תחי', בשנת תשמ"ו].

כ"ט אד"ש:

מזדמן חבילה יפה לערך 450 ספרים בעד ב' מאות זהובים, לשלם מאה מיד ומאה לאחר חדש. מזה יהי' לערך 150 השייכים לקדש, לערך יותר על שתי מאות להחיות [ספרי חול, ע"פ לשון הברכה - להחיות בהם נפש כל חי (ראה שו"ע אדה"ז סי' רז ס"ב. ואפשר כאן הכוונה כפשוטו - שקנייתן לספריה אינה לצורך עצמי, אלא למען החוקרים שיבואו לעיין בספריה)] עברית והשאר להחיות יידיש. לערך ארבע מאות מהם מכורכים. ויש ביניהם מספר הגון יקרי המציאות ואינם מצויים. אם כ"ק חפץ בזה ייטיב נא להודיעני.

בד' ניסן:

מזדמן .. ובבקשה להודיעני מה לקרב ומה לרחק.

וכעין זה באגרות רבות.

* * *

לעיל סופר איך שכבר בתקופת ריגא, הרשו לפעמים לחוקרים לבוא ולהשתמש בה לעיון וחקר. נוהג זה היה גם בתקופת ווארשא. על מקרה אחד של ביקור בספריה בהיותה בווארשא, מסופר באגרת שכתב רח"ל אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בכ"ז אד"ש תרצ"ה:

מר [זלמן] רייזען הי' [לביקור בספריה, הוא] ישב כשעה וחצי, כמובן התענין יותר ב"יידיש" ועברי טייטש, והראיתי לו ממחלקות אלו, וגם איזה כ"י ומהעלים בודדים, וכמובן שבזמן קצר כזה א"א הי' להראות כל מה שאפשר להראות, ואמר שאם עוד ישהה פה ויהי' לו זמן פנוי יכנס עוד הפעם. איזה דברים בקש שיתנו רשות לפרסמם בדפוס בהמאספים שמוציאה הייווא. איזה דברים בקש שיתנו להם בשאלה על איזה זמן .. גם שאל אם יש כאן חדר שאם ירצה מי שהוא לבא לעבוד איזה שעה אם יוכל .. ובכלל הי' שבע רצון מאד, שלא חשב שיש כאן אוצרות עשירים כאלו.

העברת הספריה מווארשא לאטוואצק

קרוב לשנתיים ישב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בווארשא (מאלול תרצ"ג עד תחלת תמוז תרצ"ה) ואז עבר לאטוואצק הסמוכה לווארשא. שם ישב כארבע שנים - עד סוף שנת תרצ"ט.

על ההעתקה מווארשא לאטוואצק, ומה שקשור לספר זה - העברת הספריה מווארשא לאטוואצק - לא הגיעו לידינו מקורות בכתב. כי אותה שעה היה הרבי בעצמו בווארשא ולא היה צורך בכתיבת הוראות.

גם באטוואצק הודפסו גלויות-דואר מיוחדות עבור הספריה, ובכתובת השולח נכתב: (dnaloP) kcowtO ,hcstiwabujL nhosreenhcS .I srenibarrebO sed gnulmmas netfirhcsdnaH .u kehtoilbiB

לא מופיעה כאן כתובת מסוימת, כי מחוסר מקום היו הספרים ארוזים בתיבות בבית הרבי. על כך כותב הרבי בי"ח תמוז תרח"ץ, אל הרב דוד מאיר רבינוביץ בבוסטון (אג"ק שלו ח"ד אגרת א'מב):

אני והספרים שלי הם בגלות של דוחק ולחץ באין מקום בדירה הראוי'. ת"ל חנני השי"ת בספרים ות"ל בלי ע"ה כהיום אצלי כי"ג אלפים - כ"י - אכסמפליארים ספרי קדש, מלבד איזה אלפים ספרי תולדות והדומה, ורק כחלק מהם עומדים במגדלים והשאר חבושים בארגזים זה איזה שנים, והמרגיש יוכל להבין צער הדבר.

גם במשך תקופת אטוואצק המשיך הרבי באיסוף ספרים, בעיקר באמצעות פניות לאנ"ש בארה"ב ובארה"ק. בארה"ק התעסק בזה ה"ר יהודה שמוטקין. בג' דחוהמ"ס תרצ"ז כותב לו המזכיר הרב יחזקאל פייגין (ח"ד, נספח לאגרת תתע):

כ"ק אדמו"ר שליט"א הואיל לבקשו להשתדל להשיג לבית עקד הספרים שלו את הספרים כפי הרשימה הרצו"פ, וכבר ידעת אשר נהגו גדולים וטובים, שמגישים מנחה לבית עקד הספרים של כ"ק אדמו"ר שליט"א ספר אחד, המחבר בעצמו או הקונה אותו. ומאשר תשיג תואיל לשלוח ע"פ הכתבת דלמטה.

בכבוד הראוי וברכת גמח"ט המזכיר יחזקאל פייגין

בעת ישיג איזה ספרים, יוכל לשלחם במעטפה דבר שבדפוס.

6 esurP ,kzowtO ,nosreenhcs .J ibbaR

זו היתה כתובתו של הרבי באטוואצק, ולשם נשלחו הספרים.

באותו נושא כותב אליו המזכיר הר"י פייגין, בז' שבט, והרבי כותב לו בענין זה בי"ד מ"ח, כ"ז מ"ח, כ"ב שבט תרצ"ז וכ"ט תשרי תרח"ץ (שם אגרות תתע. תתעג. תתפה. תתקמה). וכששאל הר"י שמוטקין על סוג הספרים שעליו להשיג משיב לו הרבי (אגרת תתפה):

ואודות שאלתו האם הנני מתענין לקבל, היסוד, כל עניני דפוס באותיות עברית באיזה שפה שתהי' ובאיזה תוכן ונושא יהודי שיהי'. גם ירחונים מודעות וקול-קורא'ות מענינים את הביבליאתיקה שלי, מלבד מכתבי עתים יומים, שאינו מענין.

הוא התעסק, כאמור, בהשגת הספרים בארה"ק, ובארה"ב נתבקש להתעסק בזה הרב אליהו סימפסון. לראשונה כתב אליו בזה כ"ק אדמו"ר שליט"א, בכ"א מנ"א תרצ"ו:

מדי כתבי לכבודו הנה אנכי אינני מכירו, אבל כפי ששמעתי שבחו, אשר הנהו אחד מתלמידי התמימים הישנים, והי' בין החשובים, והוא קשור לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ויקר וחביב לו לעשות קורת רוח לכ"ק אדמו"ר שליט"א, הנני כותב לו, אשר כ"ק אדמו"ר שליט"א מתענין מאד בהשגת ספרים עבור הביבליאתיקה שלו, אשר על כן היו צריכים אנ"ש שי' לשלוח לו ספרים, זאת אומרת להשתדל אשר הרבנים המחברים ישלחו ספריהם בתור תשורה להביבליאתיקה של כ"ק אדמו"ר שליט"א.

קורת רוח גדול יגרום לכ"ק אדמו"ר כאשר ישיג איזה ספרים ישנים אשר נדפסו באמעריקא, מבלי התחשב עם התוכן אם הם ספרי רומיל חומש סידור הגדה סליחה קינה ומחזור והדומה, או ספרי הלכה חידוש ודרוש. גם לוח ישן וסדר הושענות וספירת העומר לדבר טוב יחשב.

הוא שלח אז תשורה לרבי שלשה כת"י, ובח' אלול תרצ"ז השיב לו הרבי (אג"ק ח"ד אגרת תתקלט):

שלשה הכ"י, בהשקפה ראשונה, הנה שני ספרים הם ספר הכוונת - חלק מהנדפס - וסדור האריז"ל, ואם יש בהם איזה הוספות צריכים ביקור בעת הפנאי, והשלישי הוא מחזור כת"י אשר נהגו הגבירים בוויניציאה להתפלל במועדים בכלל ובימים נוראים בפרט בסדורים ומחזורים כתובים.

תודה וברכה עבור המתנה, ולהבא אם יזדמן לו כזה בבקשה לשאול תחלה, כי דברים כאלו צריכים ביקור. מענינים אותי הספרים שנדפסו באמריקא מראשית התחלת הדפסת ספרים עברים באמעריקא עד עכשו, וספרים כאלו יהיו לי למתנה גדולה (ואפילו סדורי תפלה ישנים וכדומה, שנדפסו בשנים הקודמות באמריקא), ובבקשה לפרסם זאת בין ידידינו שי'.

סידור האריז"ל הוא, כנראה, המסומן באוסף כתה"י במס' 1991. והמחזור מויניציה - המסומן במס' 1996.