ספריית ליובאוויטש
אוצר החסידים חיפוש קטלוג מפתח links about
ספרי יסוד
תנ"ך
תלמוד בבלי
זוהר
שולחן ערוך

ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן

ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי
שערי אורה
דרושי תחונה

ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר

מסביב לחסידות

ספריית ליובאוויטש
פרק ח(7519)

  

פרק ח

ספריית "אגודת חסידי חב"ד"

על יסודה של "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב" בשנת תרפ"ד, מסופר בפרוטרוט בס' "תולדות חב"ד בארה"ב" פרק ד. אגודה זו היתה התומכת העיקרית של פעילות תנועת חב"ד ברוסיה, בריגא ובפולין, הן מרכז הישיבות, הן החזקת בית הרבי והמזכירות והן אוסף הספרים לספריה, כפי שיסופר בפרק הבא.

בשנת תרח"ץ עלה הרעיון לרשום את רכושה של תנועת חב"ד בפולין על שמה של "אגודת חסידי חב"ד" בארה"ב. היות ובאותה שעה כבר לא היה מצב היהודים ורכושם בפולין בטוח.

עיקר הדיון היה בקשר לבנין (עבור דירת הרבי, שכללה גם את הספריה, ועבור הישיבה) שעמדו לקנות באטוואצק. הרבי הורה שהבנין יהיה רשום על שם אגודת חב"ד בארה"ב וכך גם עובדי המזכירות של הרבי יהיו רשומים כעובדי אגודת חב"ד בארה"ב, שהיא המממנת את משכורותיהם.

רעיון קניית הבנין התחיל להתרקם בתחלת שנת תרח"ץ. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע כותב על כך, בי"ב מרחשון, אל יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארה"ב ר' חיים שניאור זלמן קרעמער (אג"ק שלו ח"ד אגרת תתקנג):

זה יותר מחדש ימים אשר לסבות שונות החלטתי כי בהכרח לקנות בית וחצר עבור ישיבת תומכי תמימים יצ"ו, וב"ה כי מזדמן ענין המתאים לתנאי הישיבה בגשמיות וברוחניות.

אמנם מסיבות שאינן ידועות לנו נדחה הדבר עד הקיץ. בט' תמוז תרח"ץ כותב המזכיר הרב יחזקאל פייגין אל מנהל אגודת חסידי חב"ד בארה"ב, הרב ישראל דזייקאבסאן:

אחרי הדומי' הארוכה בדבר קניית החצר והבית עבור תומכי תמימים, ביחד עם כ"ק אדמו"ר שליט"א, אשר לסבות שונות נפסק הדבור בזה, הנה ע"פ רצון כ"ק נתחדש הדבור בזה לקרב הדבר לפועל לקנות. אמנם הוחלט הדבר כי הקני' תהי' דוקא על שם אגודת חב"ד באמעריקע, לטעמים המובנים. והנה כבר שלחת אלי פעם נוסח האישור של אגודת חב"ד, אמנם חסר שם העיקר, וכבר כתבתי לך פעם נוסח המתאים אשר אז הי' אפשרי הדבר לקנות על שם אגודת חב"ד, ולא נתקבל מענה. אמנם כעת צריכים להזדרז בהדבר, בכדי שיהי' באפשרי לכנוס עוד על ראש השנה בהבית, כי זה נוגע ביותר לקיום הישיבה והשלמת הכונה, וגם התלמידים סובלים הרבה מזה וכן הענינים סובלים הרבה.

והנה בזה הנני מצרף לך העתק ממה שכתב האדוואקאט, איזה דברים אשר זה מוכרח בדיוק לעכובא להיות בהסטאטוט [בתקנון] אשר יאושר, של אגודת חב"ד, אשר אחד הענינים הוא אשר בהכרח שיהי' כתוב כי יש להאגודה כח לקנות נכסי דלא ניידי גם בחו"ל.

תרגומו העברי של התקנון נשלח לאטוואצק, שם נוספו הסעיפים הנחוצים, והוחזרו להנהלת אגודת חב"ד בארה"ב. בהוספות אלו נאמר בין השאר:

6) גם אם ברצון מספר מסוים של חברים של החברה ליסד ישיבות במדינות על בסיס נכון במספר תלמידים מרובה, משתדלת אגודת חב"ד למלאות רצון החברים לבנות בתים עבור הישיבות או לקנות בתים, על שם החברה אגודת חב"ד דניויארק.

7) כל נכסי החברה דלא ניידי הן בסטייט ניו יארק או בשאר הסטייט או בשארי המדינות הנקנים על שם החברה נחשב להונה ורכושה של החברה וברשות החברה לעשות כרצונה בהם בהסכם שני שלישי חברי ועד המועצה של החברה.

8) נשיא הכבוד של החברה הוא כ"ק אדמו"ר שליט"א רב י. י. שניאורסאהן, ראש חסידי חב"ד של כל חלקי תבל.

9) החברה עושה תעמולה מיוחדה לקבל לפרקים קרובים כל המאמרים של נשיאה ורבה .. להדפיסם ולהפיצם בין חברי החברה בארצות הברית ואירופה, ומחזקת איש מיוחד בא כח החברה אצל הרבי הנ"ל, אשר הוא רושם כל נאומיו של הרבי כותבם ומבארם בלשון המובן לכל הרוצה ללמוד בהספרים ולקרוא בהם.

10) אגודת החב"ד - האמצעי בין החברים לרבם לשלוח לו מזמן לזמן גם תמיכה כספית בכדי שיוכל במנוחה לה[ת]עסק בתורת החב"ד ולהפיצה.

באגרת ובתקנון המועתקים לעיל מדובר בעיקר בקשר לבתים עבור הרבי (והספריה) ועבור הישיבה ובקשר למזכירות של הרבי, אך כך הדבר גם בקשר לרכוש הכללי של תנועת חב"ד בפולין, שמעתה ניכרת המגמה לרשמו כרכושה של אגודת חסידי חב"ד בארה"ב.

יסוד חזק יש לרישום זה של רכוש חב"ד באירופה, על שם אגודת חסידי חב"ד בארה"ב, שהרי עיקר תמיכת מוסדות חב"ד באירופה באה מאת אגודת חסידי חב"ד בארה"ב; ממנה באה תמיכת הישיבה וממנה באה תמיכת בית הרב, המזכירות והספריה וכל הקשור לפעילות הרבי.

נראה שזאת היא גם הסיבה, שכשהתחילה המלחמה בפולין, צווה הרבי לאגודת חב"ד בארה"ב לפנות אל ממשלת ארה"ב ולהשתדל בהצלת ה"ספריה של אגודת חב"ד בארה"ב" והבאתה למרכז האגודה שאליה היא שייכת, כדלקמן.

* * *

לא ידוע לנו מה עלה בסופה של תוכנית קניית הבנין באטוואצק, אבל עובדה היא שבחצי השנה הבאה הוחמר בהרבה מצב היהודים באירופה, ובמשך חורף תרצ"ט התחיל להתרקם רעיון ההגירה מאירופה לארה"ב, כמסופר בס' "תולדות חב"ד בארה"ב" (ע' קסז).

כיון שכבר אז התחילה התוכנית להעתיק את מרכז תנועת חב"ד לארה"ב, וכיון שבארה"ב היתה מאורגנת תנועת חב"ד בשם "אגודת חסידי חב"ד", יש מקום א"כ, שכאשר עובר המרכז של התנועה מאירופה לארה"ב עובר גם כל הרכוש הכללי של התנועה מתנועת חב"ד באירופה לארגון "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב". זה נותן לנו תוספת הבהרה למעשה רישום הספריה על שם "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב", שיסופר עליו לקמן.

רישום הספריה על שם "אגודת חסידי חב"ד"

כשפרצה המלחמה בפולין עזב הרבי את אטוואצק ונסע לווארשא, יחד עם בני ביתו ומזכיריו. ביום כ' או כ"א אלול תרצ"ט, נסעו לווארשא על מנת להמשיך נסיעתם משם לריגא, אך לפועל נשארו במצור ווארשא ארבעה חדשים, עד אשר לאחר מפעל הצלה אדיר ע"י אגודת חב"ד בארה"ב, הצליחו לקבל אישור יציאתם מווארשא, ובה' טבת הגיעו לריגא. בריגא שהו כחודשיים וחצי - עד כ"ד אד"ר, אז יצאו לדרכם לארה"ב ובט' אד"ש הגיע הרבי עם ב"ב ומזכיריו לנ.י. (כמסופר כל זאת באריכות במבוא לאג"ק שלו ח"ה ע' 5-15. ובהבא לקמן ראה שם ע' 15-19. שוה"ג לחי"ב אגרת ד'שנג).

הראשון שעזב את ווארשא הוא הספרן הרח"ל, שנסע לריגא בח' תשרי, ומשם כתב מיד (בין יוהכ"פ לסוכות) אל מנהל אגודת חסידי חב"ד בארה"ב, ה"ר ישראל דזייקאבסאן, על הצלת הרבי ובני ביתו ועל הצלת הספריה מאטוואצק:

כשעזבנו את אטוואצק ועברנו לווארשא עלתה בידינו להוציא רק את הכתבים, אבל הספרים, כל הביבליותיקה נשארה באטוואצק, וגם הרבה חפצים וכלי בית שעולים לסכום גדול (הביבליותיקה בלבד עולה אפשר לשלשים אלפים שקל וכפי הידיעות בעתונים הנה אטוואצק תעלה לחלקה של ארץ מולדתנו [רוסיה] ואז הלא יאבד הכל. ולכן צריכים השתדלות גדולה להשיג רשיון להוציאה משם עמם. אמנם אפשר שלזה עוד הזמן מוקדם והעיקר בשעה זו הצלת הנפשות.

באגרת מיום א' פ' נח מפרט:

הביבליותיקה כולה - מלבד הכתבים שלקחנו עמנו לווארשא - והרבה חפצים וכלי בית נשארו באטוואצק.

ובאגרת י' כסלו:

החפצים שלקחו עמהם מאטוואצק נשרפו כולם וביניהם גם כל החפצים שלי ושל ר' משה ליב שי' [רוטשטיין, המזכיר] (של הרי"פ [המזכיר הרב יחזקאל פייגין הי"ד] איני יודע אם הציל או נשרפו ג"כ), ובדרך נס ניצולו התיבות עם הכתבים.

באטוואצק נשאר הכל שלם. הדירה עם הביבליותיקה וכל הבית. גר שם בדירתו של כ"ק אד"ש הר"ר דובער שי' גארפינקל.

באותו תוכן כותב כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהי' אז בצרפת, אל הר"י דזייקאבסאן (אג"ק שלו ח"א אגרת יט, תרגום מצרפתית): "בשריפה נאבדו כל חפציהם .. הי' להם אומץ הלב להציל את הכתבים. הספריה נשארה באטוואצק".

כעבור זמן קצר נתקבלה האגרת הראשונה מווארשא מאת הרבי בענין זה, והיא מועתקת בתוך אגרת הרח"ל מט"ו כסלו (אג"ק ח"ה אגרת א'קלא):

תמול קבלתי פתאום מכתב מכ"ק אד"ש ישר מווארשא .. כתוב אשכנזית, ובין שאר הדברים כתוב לאמר: איך האב יעצט קיין וואהנונג אונד בעפינדע זיך ביי פריינד מיט דער גאנצער פאמיליע אין איין צימער, און דערום האב איך קיין פלאטץ פיר די ביכער וועלכע די אגודת חב"ד האט מיר געליגן צום שטודיום. איך וואלט זיך פרייען ווען די אגודת חב"ד וואלט זיי צוריק נעמען. עכ"ל.

מחמת הצנזורה הקשה לא היה הרבי יכול לכתוב דברים אלה בלה"ק ובפירוש, ולכן כתבם בגרמנית וברמז, אשר אגודת חב"ד בארה"ב תגיש בקשה שהיא מבקשת אישור לקבל חזרה את הספריה שלה, להביאה אל מרכזה בנ.י.

כאשר הגיע הרבי לריגא כתב על כך באגרת מפורטת יותר אל מנהל אגודת חסידי חב"ד בארה"ב, הר"י דזייקאבסאן (שם אגרת א'קלג):

בטח אקבל אי"ה ימים אלו מכתב מפורט מכל הנעשה על דבר הצלת הביבליותיקה שלי והוצאתה משם, לערך מאה ועשרים תיבות ספרים ושלש תיבות כתבים כתבי יד קדש הוד כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ולהביאם למדינתם הט' .. והנני מבקשו לעשות כל האפשרי, לכתוב - וטוב יותר בתלגרמה - להקונסול האמריקני בברלין, אשר יודיע להקונסול בווארשא שיקח את הביבליותיקה של אגודת חב"ד ושל הרב שניאורסאהן - כי אמרתי אשר חלק מהביבליותיקה היא רכושה של אגודת חב"ד בנויארק וחלק היא שלי, ונמצאת באטוואצק אצל ווארשא ברחוב פרוססא 6 ומעט בווארשא ברחוב נאלעווקא 7 מעון 16. כן שלש תיבות כתבי-יד קדש שהן רכושם של אגו"ח, וישלחו הכל ישר לנויארק.

הרב דזייקאבסאן מילא את ההוראה הנ"ל ומסר הודעה ובקשה זו. לא הגיעו לידינו הניירות הרשמיים של הודעה זו, רק תרגומה ללה"ק, מעבר לנייר המכתבים של אגודת חסידי חב"ד בארה"ב:

הרי"ד [הרב ישראל דזייקאבסאן] אומר תחת שבוע[ה] כי הוא מנהל הראשי לאגודת חב"ד בארצה"ב וקנדה - הסתדרות אי-רשומה (detaroprocninu) ובאי-כח הרשמיים באמריקה וקנדה של ענף החסידי של היהדות האדוקית הנודעה בשם "חב"ד".

יחד עם חובותיו בתור מנהל יודע הוא באופן כללי את הכחות הכספיים של 200 בתי כנסיות של חב"ד בארצה"ב, ועל בסיס ידיעותיו אלו, הנ"ל עולה לסכום שלא פחות מ-$.

בהוספה, לכתה האמריקאית יש ספרי' של ספרים דתיים וכתבי-יד לסכום של לכל הפחות 000.30$. הספרי' הזאת עכשיו במדרשה הרבנית המרכזית תומכי תמימים באטוואצק - אחת הישיבות של הכתה העולמית הנ"ל, והנ"ל שייכת לכתה האמריקאית, והתכנית להביא את הספרי' הנ"ל לארצות הברית במוקדם האפשרי, כחלק התכניות להעביר הרבנות הראשית העולמית של חב"ד, הנזכר באפידייוויט של 22/../1939.

ועוד יסופר לקמן על אגרת שכתב הרבי בנושא הזה - בשנת תש"ו.

הצלת הספריה מאירופה

לפני צאתו את ווארשא בא הרבי לידי הסכם עם העו"ד אהרן בלום הי"ד שהוא ימשיך להתעסק בסידורי הצלת הספריה, תמורת סכום של 1000$. הוא עצמו נספה בשואה, ואל אחיו הרי"ל כותב הרבי אחרי תום המלחמה (אג"ק ח"ט אגרת ב'תתכד):

התדברתי עמו בעד קבלת רשיון להוציא את כל הספרים והכתבים סך אלף שקלים, ומזה מסרתי לו למפרע טרם עזבי את ווארשא סך חמש מאות, וחמש מאות נמצאים אצלי לשלמם.

לפי התוכנית הראשונה הוצרכה הספריה להשלח מאטוואצק, דרך איטליה, מיד בחודש אדר ב'. באטוואצק התגוררה אז משפחת הארנשטיין הי"ד - בתו של הרבי וחתנו. הם היו מתכתבים בקשר לספריה ע"י ה"ר מרדכי חפץ מריגא, הי"ד. באגרת שכתב הר"מ חפץ אל הרבי בו' ניסן, מספר הוא:

כתבו על דבר הביבלאתעק והכתבים אשר הי' מוכן לשלוח, ופתאום נתעכב, ואינם כותבים הסיבה. כן ביום אשר קבלתי המכתב הנ"ל קבלתי מהם טעלעגראמע (אשר זהו פעם ראשון בזמן זה אשר בא טעלעגראם מפולין) כותבים לעשות אינטערווענץ אודות הביבלאתעק, ותיכף שלחתי בזה טעלעגראם לכ"ק עד"ז.

את פרטי הדבר כותב שוב בי"ג ניסן:

היום באה לפה אשת ידידנו ר' שמואל זאלמאנאוו ובנם .. היא מסרה אשר הרשיון על הוצאת הביבלאטעק לקחו בחזרה, ובכלל נתנו חוק אשר כל הספרים הנמצאים בפולין יחרימו ח"ו היל"ת.

כך נמשך עד חודש סיון שאז נתחדשה אפשרות משלוח הספריה לארה"ב. על כך כותב שוב הר"מ חפץ בג' סיון:

ע"ד הביבלאטעק קבל ידידנו הר"י עבער מכתב ממר [י"ל] בלום מווילנא אשר כותב אשר הוא קבל מכתב מאחיו אהרן [הוא העו"ד הנ"ל בווארשא] והוא כותב כי עוד צריך ת"ק ספרי רי"ד [ר"י דזייקאבסאן, הם דולרים אמריקנים] .. ואז יהי' אפשרות לשלוח הביבלאטעק, וכתבתי ע"י טעלעגראמע, ואתמול קבלתי תשובת כ"ק, ודברתי עם הר"י עבער וכתב תיכף מכתב מהיר למר בלום אשר יודיע תיכף לאחיו כי כ"ק מבטיח לו ע"ד הת"ק ספרים וכ"ק מבקש ע"ד תיכף שילוח הביבלאטעק.

[כאן חלה אי הבנה בקשר לכוונת "500$ השניים", וכדי להקל את הבנת המשך ההתכתבות - החובה לבאר הדברים בקצרה:

כאשר הר"י עבער, הי"ד, קיבל את המכתב מאת בלום בקשר ל-500$, לא כיון אל 500$ הנשארים מתוך ה-1000$ הראשונים שהוסכם עליהם כנ"ל, אלא, שמחמת השינויים בתוכניות, שלא נשלח מיד בשלהי החורף דרך איטליה, דורש הוא 500$ נוספים, כך שהסכום הכללי יהיה מעתה 1500$. מקבלי המכתב של בלום לא הבינו אלא שהוא שואל על 500$ האחרונים מתוך ה1000$ הראשונים, ולכן אישרו את זה מיד.

אחר שקבל מר בלום את המענה כתב שוב שהוא מחכה לקבלת ה-500$ השניים. הר"מ חפץ לא הבין מה הם ה-500$ השניים, וכתב על כך בכ"ז סיון: "כתב ע"ד חצי אלף השני. אני כתבתי לחתנו כ"ק אם הוא יודע מה מזה מהשני חצאים".

הדיון בקשר ל-500$ השניים נמשך בכמה אגרות, וגם אחרי המלחמה - ע"י אחיו הנ"ל. בסופו של דבר כתב הרבי אל האח הרי"ל בלום (אגרת ב'תתכד הנ"ל) שיעשה בזה "לפי הוראת הביד"צ"].

ב-30 ליולי (כ"ד תמוז) הודיע הר"מ חפץ במברק (תרגום מגרמנית):

הספריה הנשלחת לנ.י. דרך ריגא על שמי, לדעתי, קבלת הספריה [על ידי בריגא] היא ללא תועלת .. דרך המשלוח [המוכשר יותר הוא] שטעטין שטוקהולם.

ולמחרת מפרט יותר באגרת:

קבלתי מכתב מהיר מהפירמא שיינקער מווארשא אשר שלחו ע"ש [על שמי] ביבלאטעק של מאה ארגזים ספרים לפה, רק כותבים אשר הכוונה שישלחו לנויארק. וכאשר אני חלוש בבריאותי וקשה עלי לקבל בפה את הביבלאתעק ע"כ בקשתי את הפירמא שיינקער דפה שיבקשו אשר הביבלאתעק ילך לעיר שטעטין ומשם ילך אז לשטאקהאלעם ויחכה עד שיהי' אפשרות לשלוח לנויארק דרך פעצאמא או לשלוח להלסינקפארס.

לא ברור האם מה שכתב "אני חלוש בבריאותי וקשה עלי לקבל בפה את הביבלאתעק" הכוונה לחלישות הבריאות כפשוטה, או שמא הכוונה לרמז כל שהוא. מה שברור הוא, שבינתיים נכבשה לטביה ע"י רוסיה והוקם בה ממשל קומוניסטי שהחליט על סיפוחה של לטביה לבריה"מ; כך ששינוי המסלול חסך את החרמת הספריה על ידי ממשלת רוסיה.

הרבי הסכים מיד לשינוי, ובאחד באוגוסט (כ"ו תמוז) שלח שלשה מברקים: למר בלום הנ"ל, לחברת ההובלה שיינקר בווארשא ולחברת שיינקר בברלין: "לשנות ולשלוח לאיידקונען, בדרך משטעטין לשטוקהולם, ולשמור [בשטוקהולם] עד לאפשרות המשלוח לנ.י.".

וכך אמנם נעשה. בכ"ט תמוז מודיע הר"מ חפץ:

הפסקנו הנסיעה לפה ונשאר באיידקון, אך משם צריכים לשלוח לשטעטין.

וב-20 לאוגוסט (ט"ז מנ"א) מודיע העו"ד בלום אל הרבי בגלויה:

הקרון עם 100 תיבות כבר נשלח משטעטין לשטוקהולם .. את הקרון השני [שבו 17 תיבות הנותרות של הספרים] איני יכול לשלוח עד שאקבל הודעה בדבר חצי [האלף, שהם 500$ נוספים שיושלחו מנ.י.] על שמי".

בתוכן דומה כתב בגלויות נוספות ב-3 בספטמבר (אדר"ח אלול), ב-10 בספטמבר (ז' אלול), ב-11 אוקטובר (עיוהכ"פ תש"א) וב-22 נובמבר (כ"א מ"ח). אך כל זאת ללא הועיל: 100 התיבות של המשלוח הראשון הגיעו לשטוקהולם, וכעבור שנה שלימה הגיעו משם לנ.י., ואילו 17 התיבות הנותרות נשארו בווארשא, שם נעלמו עקבותיהן, ועד עתה לא ידוע מה קרה להן.

[כל האמור לעיל הוא רק בקשר לספרי-הדפוס. שלוש התיבות של כתבי-היד הונחו למשמרת ברשות השגרירות האמריקנית בווארשא, ושם נשארו עד אשר נכנסה ארה"ב למלחמה ובנין השגרירות וכל אשר בו הוחרם ע"י השלטון הגרמני. עליהם יסופר לקמן פי"א].

* * *

נעקוב כעת אחרי 100 התיבות המונחות בשטוקהולם, אחרי שהגיעו לשם בחורף תש"א. בכ"ו שבט כותב חדב"נ הרש"ג אל ה"ר ישראל חסדן בשטוקהולם (מתורגם מאנגלית):

תראה שחברת שיינקער תבטיח בקשר לספריית שניאורסאהן, בחלקה בשטוקהולם ובחלקה הוצרכה להגיע מווארשא. גם בקשר לחפצים וכתבי-יד של הרבנים דזייקאבסאן והעכט [מראשי אגודת חסידי חב"ד בארה"ב, שכתבי-היד הופקדו על שמם] ברשות השגרירות האמריקנית בברלין, אשר חברת שיינקער בווארשא הוצרכה לשלוח לארה"ב דרך ליסבון, ולהשתדל בביצוע המשלוח של שניהם בלי כל דיחוי.

על הבקשה הזאת השיב ה"ר ישראל חסדן:

יום בשורה לי היום יום שמחה לי היום שזכיתי לפעול בדבר שילוח הספרים. ספרי קדש הללו שעברו עליהם גליות אין מספר גלות "אדום" וכו' יבאו לבעליהם. יתן ד' שמצב בריאותו של הוד כ"ק יוטב כ"כ במדה מרובה שתהי' לו האפשרות להשתמש ולהתענג בהם .. תיכף כשקבלתי הטלגר' הלכתי להדירקטור של שענקער קאמפאני והוא סיפר לי שספרי אדמו"ר וספרי הרה"ח יעקבזון נמצאים כאן בשטוקהולם והם ניסו פעמיים לשלוח דרך פעטסאמא אבל להיות שכל הדרכים בחזקת סכנה אינו יודע איך להחליט .. הסברתי לו את כל הענין, גלות רוסי' גלות פולין, ומי הוא בעל הספרים .. הסכים להגיש כתב בקשה .. הסכימו תיכף לטעון על האני' את הספרים 12 טאן, המפליגה בשבוע הבא.

בכ"ג ניסן כותב אליו הרבי (אג"ק ח"ה אגרת א'תיב):

תודה עבור התעסקותו אדות הספרים, וכנראה עוד לא הפליגו בספינה שיצאה במערץ. כן הם דורשים כספים בלי שום חשבון. וגם איני יודע מספר התיבות שבהטראנספארט זה. לי הודיעו מווארשא כי בטראנספארט זה היו מאה תיבות (וכמה תיבות נשארו לטראנספארט השני לא אדע).

ועוד ממשיך לכתוב לו בקשר לכתבי-היד והחפצים שנשארו בידי השגרירות האמריקנית בווארשא. ובי"א סיון מבשר הרבי (אג"ק חי"ג אגרת ד'תתטז): "ת"ל חלק מהביבליאתיקה באה לניוארק וביום ב' הבע"ל אקבלה להצלחה". כך מודיע גם המזכיר רח"ל, במכתב שכתב בכ' סיון אל הר"מ גורארי': "נתקבלו שבוע זו כמאה תיבות ספרים מהביליותיקה של כ"ק אדמו"ר שליט"א, ועדיין נשאר שם כחמשים תיבות וכן הכתבים".

נראה שהדבר עדיין נמשך עוד כמה חדשים, כי בט' מ"ח תש"ב כותב הרבי לר"י חסדן בקשר לקבלת הספריה (ח"ו אגרת א'תקצו):

בטח קיבל את מכתבי שהודעתיו מקבלת הביבליותיקה, וכעת עסוקים בהרקת התיבות. בס"ה נתקבלו מאה תיבות, אבל ביניהם שבע תיבות עם כלי בית - דרך אגב כלים כאלה שאינם שוים כלום - אבל הרבה תיבות ספרים עוד נשארו בווארשא - כשלשים [אח"כ נתברר שהן רק 17, כדלקמן] או יותר לערך - אצל העקספעדיציא קו[נ]טורה של שענקער קא. ומה מאד חפצתי לקבלם, אבל כאן אין עכשו שום חברה של טראנספארט שיהי' לה קשר עם ווארשא, והנני בזה לבקשו אולי יש במחנו קונטורה שיש לה קשר עם ווארשא שתוכל לדרוש שישלחו התיבות למחנם הט', אזי יבקש שהקונטורה תשלח מכתב מהיר לשם לשאול; 1) כמה תיבות בדיוק עוד נשארו שמה מן הביבליותיקה של שניאורסאהן, 2) כמה הוצאות תעלה ההובלה מווארשא למחנם הט' ולהודיעני מזה.

* * *

כל ההשתדלויות בנידון הצלת 17 התיבות של הספרים ושלוש התיבות של כתבי-היד שנשארו בווארשא לא הועילו. את מצב הדברים מסכם הרבי באגרת י"א אדר תש"ג (ח"ז אגרת א'תתקעא):

בחסדי השי"ת עלה בידי להציל תשעים תיבות של ספרים מאוצר הספרים שלי במקום מגורי הקודם, ועוד כשלשים תיבות נשארו שמה.

במשך החדשים הבאים נתברר שרק 17 תיבות נשארו למשלוח השני, כנזכר באגרת ז' שבט תש"ד (ח"ח אגרת ב'רנו):

לא כל הספרים שלי הצלתי מפולין, ממאה ושבע עשרה - לערך - תיבות ספרים הגיעו לפה רק מאה תיבות.

כאן מונה גם את שבע התיבות של כלי הבית הנזכרים, שיחד אתם הגיעו 100 תיבות.

במשך זמן המלחמה לא היתה אפשרות להמשיך באיתור שאר הספרים והכתבים שנשארו בווארשא. בכ"ד אד"ר תש"ו, אחר תום המלחמה, פנה הרבי אל גדולי הספרנים בנ.י. (מר אלכסנדר מארקס מספריית הסמינר ומר יהושע בלאך מהספריה הצבורית בנ.י.), באגרת בקשה מיוחדת (ח"ט אגרת ב'תתסז):

אחרי כיבוש הנאציס את פולניא בשנת ת"ש, תפסו הזדים כמה ארגזים מלאי כתבי-יד עתיקים וספרים יקרי-ערך שנשתמרו בספרי' שלי באטוואצק, כתבי יד וספרים אלו - מלבד הרבה שנתוספו אח"כ היו בספרייתו הפרטית של הספרן הידוע שמואל ווינער אשר קניתי ממנו בשעתו.

כתבי-יד: שלשה ארגזים גדולים מלאי כתבי-יד עתיקים נתפסו, כאמור ע"י הנאציס, בין כתבי היד ישנם כת"י מבעל התניא וחמשת הדורות נשיאי חב"ד הבאים אחריו, משך תקופה של מאה וחמשים שנה לערך. כתבי יד אלה הם במקצוע חסידות וגם הלכה, ביניהם כתבי יד רבים - מכתבים וחליפות מכתבים - שהם אוצר בלום במקצוע דברי ימי עמנו בארץ רוסיא במשך מאתים שנה האחרונות.

כתבי יד האלה, רשומים על שם הרבנים, חברי אגודת חסידי חב"ד, הרב ר' ישראל דזשיקאבסאן, וחתנו הרב ר' שלמה זלמן העכט, שניהם נתיני ארצות הברית, הבעלים הרשמיים של הרכוש הזה.

ספרים: כמה אלפים ספרים, ביניהם ספרים רבים עתיקים גדולי הערך ויקרי המציאות, הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב"ד דארצוה"ב וקנדה.

והנה טרם שנכנסה מדינת ארצוה"ב במלחמה, נהל הסטייט דעפארטמענט משא ומתן עם ברלין ע"ד השבת הרכוש הנ"ל לבעליהם הנתינים של ארצות הברית דאמריקה, והארגזים נחתמו ע"י המשטרה ועמדו למשמרת עד שעת הכושר לשלחם לארצוה"ב, אולם אחרי שגם אה"ב נכנסה במלחמה נפסק המו"מ, ואחרי ששקטה המלחמה נתחדש שוב המו"מ (העו"ד שעוסק בזה בתור ב"כ הרבנים הנ"ל ואגודת חסידי חב"ד רשום בשולי המכתב).

למען אשר הסטייט דעפרטמנט יעסוק במרץ למצוא הכת"י וספרים הנ"ל להשיבם לבעליהם, צריכים שהסטייט דפרטמנט יבין כי כתבי יד וספרים אלה הם אוצרות רוחניים גדולים, רכוש האומה, שיש להם ערך היסתורי ומדעי.

ולזאת הנני פונה למע"כ בבקשה גדולה, אשר בתור אוטוריטט בעל שם במקצוע זה יואיל נא לכתוב מכתב על שם הסטייט דפרטמנט להעיד על גודל ערך הכת"י והספרים בעד העם היהודי בכלל, ובפרט בעד הקיבוץ היהודי בארצוה"ב שאליו שייכים הרכוש הגדול הזה.

מספר מסוים של ספרים השייכים לספריה אמנם נתקבל כעבור שנתיים, אך ספק אם הם קשורים ל-17 התיבות החסרות:

לראשונה מבשר הת' שלמה קליין, מניצולי השואה בפולין, בר"ה לאילנות תש"ו:

די ביבלאטעק וואס איך האב פערפאקט אין 39 יאהר אין אטוואצק, איז געפינדען גיווארען. גענויע פרטים וועלע שרייבן דאס נאהנסטע מאהל.

כעבור חודש, בי"ט אד"ר, מפרט יותר הת' פנחס קליין, לחברו הרא"ל שי' קרעמער. בתחלה מונה לו את שמות החברים הניצולים "די תמימים וואס קעפינען זיך אין פוילען ביים היינטיגען טאג", ומספר לו איך עברו את ימי השואה ביערות, ואח"כ עובר לנושא הספרים:

וועגען דעם ביבלאטעק פון כ"ק אד"ש, בין איך סוף וואך געווען אין לאדז .. געווארען געפונען און ווארשא א געוויסע טייל פון ביבלאטעק פון כ"ק אד"ש, נאר א קליינער פראצענט פון דעם ביבלאטעק, עס געפינען זיך א סאך כתב יד'ן און אויך געדרוקטע ספרים .. די ספרים זענען אונטער רשות פון יידישען צענטראל-קאמיטעט אין ווארשא-היסטארישער אפטיילונג.

שוב כותב הרבי אל הרש"ז גורביץ בא' תמוז תש"ו (שם אגרת ב'תתקכא):

חתני הרש"ג שי' הודיעני מה שכותב על אודות בקורו את הרב ד"ר כהנא שי' בדבר הספרים שלי, תודה על העבר ובקשתי להזדרז בסדור הרשימה של הספרים והמשלוח.

בחורף תש"ח כותב הר"ש (ברש"פ) זלמנוב אל הרבי (ח"ט, שוה"ג לאגרת ג'קפג):

קבלתי מכתב מש"ב זלמן גורעוויץ אשר בו מודיע .. אשר כבר שלח, יחד עם חפציו, כל הספרים השייכים לכ"ק אדמו"ר שליט"א שקיבלם מעקד הספרים אצל הקהלה בווארשא ע"י ד"ר כהנא. שלח זאת דרך טראנזיט פאריז ישר לנויארק על שמי. כפי שכותב יש בין הספרים הרבה ספרים עתיקים ועל כמה מהם רשום "מספרי נתן גו"א מקרעמענצוג".

ואז כותב הרבי שוב לרש"ז גורביץ בי"ז שבט (שם אגרת ג'קפג):

ידידי הרב הנכבד וו"ח אי"א ש"ב מוה"ר שמואל שי' זלמנוב מסר לי פ"ש ממנו ומהתעסקותו בדבר הספרים שלי. תודה וברכה עבור זה.

הספרים "מספרי נתן גו"א מקראמאנצוג" נמצאים בספריה; אמנם עדיין לא נתברר אל נכון, אם אלו היו 17 התיבות הנשארים, או שהיו אלו רק חלק מהספרים, ואילו שאר תיבות הספרים לא נמצאו מעולם, ועקבותיהם לא נודעו.

בשנת תשי"ב, כאשר הגיעו לארה"ק ספרים רבים מאירופה, שאל הרש"י זוין את כ"ק אדמו"ר שליט"א, אם יש דרך לזהות את הספרים הבאים מהאוסף האמור, וכ"ק אדמו"ר שליט"א השיב לו (אג"ק שלו ח"ו אגרת א'תקסו):

בנוגע להספרים, הנה לאחר הבירור אצל הר"ח ליברמן, שהוא הי' הספרן אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, אין סימן על הספרים, אלא שבחלק מהם ישנה כתובת שהם מהספרי' של שמואל ווינער, ואולי יעלה בידי להשיג תצלום הכתובת זו ואשלחנה ואפנה במכתבים על פי הצעת כהדר"ג שי'.

גם שלוש התיבות של כתבי-היד נחשבו שנים רבות כאבודות, עד שנמצאו והוחזרו - כמסופר בפרק יא.