ספריית ליובאוויטש
אוצר החסידים חיפוש קטלוג מפתח links about
ספרי יסוד
תנ"ך
תלמוד בבלי
זוהר
שולחן ערוך

ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן

ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי
שערי אורה
דרושי תחונה

ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
ספרי כ"ק אדמו"ר

מסביב לחסידות

ספריית ליובאוויטש
פרק ט(7520)

  

פרק ט

מקור הכספים לקניית הספרים

בפרק ז סופר על רכישת ספריית הספרן מר שמואל וינר. על כך מספר הספרן רח"ל בעדותו לבית המשפט במשפט הספרים (תרגום מפרטי-כל המשפט ע' 1260-1276):

היה שם [בלנינגרד] איש בשם מר וינר, הוא היה הספרן ב[מכון] האסיתי, במחלקה היהודית. הוא רצה לצאת את רוסיה. היה לו בן בצרפת. היה לו גם אוסף פרטי גדול, שאסף עבור ספרייתו הפרטית .. כשהיה מוכן לעזוב את רוסיה לא הרשו לו הקומוניסטים לקחת אתו את ספרייתו הפרטית .. הרבי קנה את ספרייתו במחיר מוזל.

הם באו להסכם. כיון שהרבי לא היו לו מעות לשלם את כל המחיר, לכן הוסכם שהרבי ישלח לו סכום מסוים כל חודש.

בזה התחילה הספריה החדשה .. איני זוכר בדיוק, אבל היו באוסף הזה כ-5000 ספרים...

אח"כ הוא נפטר והתשלומים נשלחו לאשתו .. יש שטר קבלה ממנה משנת 1933 .. בזמן שבינתיים לא היה אפשר לשלוח כלום מרוסיה כי הם [הממשלה הקומוניסטית] היו עונשים עבור זאת במאסר .. אחרי שיצא מרוסיה והסתדר התחיל לשלם את התשלומים, בשנת 1933 הוא שלח תשלום עבור שנת 1926 .. נראה מכך שעד אז לא נעשו תשלומים .. לא היה אפשר לשלוח דולרים מרוסיה .. מכתב היה נשלח למישהו מחוץ לגבולות רוסיה שיעשה תשלומים אלו .. היה איש בפריז שהתשלומים היו נעשים על ידו.

בשטר הקבלה הנזכר משנת תרצ"ד (1933) כותבת אשת מר שמואל וינר (תרגום מרוסית):

נתקבל מאת רבי י. [בן] ש. שניאורסאהן, על פי סעיף 4 של ההסכם עם בעלי המנוח ש. [בן] י. וינר, על חשבון המגיע ממנו, תשלום 150$ עבור שנת 1926.

1933 IX/28, ראסע [בת] שלמה וינר

תאריך כתיבת שטר הקבלה הזה מקביל לי' כסלו תרצ"ד. קניית הספריה וחתימת החוזה היו בדצמבר 1924, שהוא חודש כסלו תרפ"ה. כמפורש באגרת המזכירות שנעתקה לעיל:

ובחדש כסלו בשנת תרפ"ה קנה כ"ק אדמו"ר שליט"א את הביבליאתיקה של ה"ר שמואל ז"ל וינער עפ"י תעודה כתובה וחתומה משני הצדדים כפי התנאים האמורים שמה.

בינתיים עברו תשע שנים. בשטר הקבלה הזה של שנת 1933, לא נתפרשו התשלומים הקודמים. דבר זה לא זכור לרח"ל (פרטי-כל הנ"ל ע' 1275). אמנם הוא נזכר באגרת שכתב לה הרבי בתחלת קיץ תרצ"ג (אג"ק חי"א אגרת ד'רפה):

מכתבה עם הקבלות על 100$ קבלתי. בחדש זה אראה ג"כ לשלוח איזה סכום.

כיון שאנו רואים בשטר הקבלה הנ"ל שהתשלום עבור שנת 1926 היה 150$, יש מקום לשער שסכום כזה שולם גם עבור שנת 1925, והיינו שבנוסף ל-100$ הנזכרים באגרת הזאת, שכבר שילם וקיבל את שטר הקבלה בתחלת קיץ 1933, ישתדל הרבי לשלוח באותו חודש את ה-50$ הנותרים, לתשלום 150$ עבור שנת 1925.

* * *

מהיכן באו הכספים לתשלום החוזה? כבר סופר לעיל ש"מכתב היה נשלח למישהו .. שיעשה תשלומים אלו .. היה איש בפריז שהתשלומים היו נעשים על ידו". בהמשך עדותו של רח"ל (ע' 2651-2652) סיפר שהכוונה היא למעות המעמד שהיו נשלחים לרבי מאת "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב". חלק מהמעות היה נשלח ישיר מארה"ב לפולין, וחלק היה נשלח דרך כ"ק אדמו"ר שליט"א שהיה גר אז בצרפת (ראה גם אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ד אגרת תתפח ובנספח לאגרת א'קכט).

את סיבת הדבר שחלק נשלח לפריז כותב המזכיר הרב יחזקאל פייגין אל מנהל אגודת חסידי חב"ד בארה"ב הרב ישראל דזייקאבסאן, בי"ב אייר תרצ"ו:

פה המדינה יצא חוק חדש לאסור הוצאת מעות מכאן וע"כ הנה בעזור השי"ת שילוחים ממשים יואיל נא לשלוח על זה האדרעס ישר לפאריז .. aicnarF .. nhosreenhcS .M .rM.

בפנקסי הנהלת החשבונות של "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב" של השנים האלו (לפני בוא הרבי לארה"ב בשנת ת"ש), במדור ההוצאות, יש חמשה טורים: כולל חב"ד, תורת אמת, מעמד, ישיבות תומכי תמימים, והלשכה של אגו"ח או הוצאות קטנות. קופת המעמד הזאת, היא הקופה שממנה שולמו התשלומים הללו, וממנה באו גם המעות לקניית הספרים במשך השנים תרפ"ח-תרצ"ט, היינו שממנה הוקצב סכום מסויים לקופה המיוחדת לקניית ספרים, כדלעיל פ"ז.

קופת ה"מעמד"

כיון שקופת הספריה באה מתוך מעות ה"מעמד" עלינו להבהיר את מהותה של קופת ה"מעמד", שבתקופת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע היתה היא הקופה הכללית שממנה מומנה רוב הפעילות החב"דית:

מאז נוסדה תנועת חב"ד היו החסידים תורמים מעות ל"מעמד" בית הרב. קופה זו היתה מיועדת לתמיכת הרבי ובני ביתו, ומקופה זו באו גם ההוצאות המנהליות של התנועה. לדוגמה: לעיל פ"א סופר איך שכ"ק אדמו"ר הזקן "דרשותיו הי' כותב אחיו הרי"ל ז"ל והוא הי' משלם לו להפיצם בישראל לכל השומעים". מסתבר שגם הוצאות אלו מומנו מקופת ה"מעמד".

מ"מ, היה למעות ה"מעמד" בתקופה הזאת אופי של תמיכה פרטית לצרכי הרבי ובני ביתו. סדר זה או כעין זה היה נהוג גם אצל שאר נשיאי חב"ד ממלאי מקומו.

כך עד לתקופת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שאז התרחבה מטרת קופת ה"מעמד" וכללה מעתה גם את העבודה הכללית של התנועה. היינו שאוסף קופת ה"מעמד" נעשה בפירוש לצורך כל עניני התנועה, אלא שממנה הוציא הרבי גם את הוצאותיו הפרטיות.

* * *

מיד בתחלת נשיאותו יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע קופה חדשה בשם "קופת רבנו". את מטרתה מבאר הוא באגרות רבות שבאג"ק שלו ח"א (אגרת סה ואילך) "לכלכל את אשר יפקוד ויצוה כ"ק אאמו"ר הרה"ק". ומפורש עוד יותר באגרת שכתב בכ"ד סיון תרפ"א (אג"ק חי"ג אגרת ד'תרכט):

מטרת קופ"ר מבוארת במכתבי החוזר בענין זה, שהוא רק לצרכי צדקה שונים, ח"ו וח"ו שיהי' בזה התערבות מהנוגע אל הפרט בצרכי הבית. ואשר נקראה שמה קופ"ר, לפי שכל הכספים הנכנסי' לקופה זו, הוא בשביל עניני הצדקה אשר בהם עשה רבינו הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ועל שמו קראתי הקופה הזאת, להיות לזכרון בבית כל אחד ואחד מהקשורים אליו.

והמזכיר הרב אלחנן דובער מרוזוב מוסיף לפרש (שוה"ג לאגרת סה הנ"ל):

מטרתה להביא בפועל את אשר יצוה הוד כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בדבר התרחבות לימוד החסידות, והלימוד בקביעות עתים בכלל, ומקופה זו יוקח על הוצאות המשפיעים, הנוסעים לכמה מקומות בפנים המדינה לחזור דא"ח, ועזר תמיכה לכמה אברכים, על שמן למאור, ללמוד והדומה.

אמנם רק בשנה הראשונה ליסודה, שהיא השנה הראשונה לאחר הסתלקות כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, אנו מוצאים את הקופה הזאת נזכרת במכתבים. מכאן ואילך נכללו, כנראה, עיקרן של ההוצאות האלו בקופת ה"מעמד" הכללית.

* * *

בי"א אייר תרפ"ח מינה הרבי את אחד ממזכיריו - הרב יחזקאל פייגין, על גביית מעות ה"מעמד" וניהול הקופה, והודיע על כך באגרת כללית לאנ"ש (אג"ק שלו ח"ב אגרת שעד):

מלאתי ידי ידידנו הרב וו"ח אי"א מוה"ר יחזקאל שי' פייגין, היודע מצב הענינים, שיבוא בכתובים עם אנ"ש שי', לסדר בעזרתו ית' התמיכה האמורה כפי הראוי במעמד קבוע ומסודר, ואשר הוא יחתום את הקבלות על שילוחי התמיכה הנ"ל הנשלחים על שמי.

הממונה החדש הרבה לכתוב מכתבים בדבר הקופה הזאת לאנ"ש ברחבי תבל; בעיקר לחברי אגודת חסידי חב"ד בארה"ב, שמהם באה עיקר התמיכה, כמובא לעיל. הם מצדם הדפיסו תקנות מיוחדות לחברי "חברת מחזיקי בית חיינו". התקנות נדפסו שם ע' נה, ובהן נאמר בין השאר:

א) כל חבר יוכל להיות לחבר בקבלתו להכניס לא פחות ממאה שקלים לשנה.

ב) סדר תשלומי ההכנסה הנ"ל לא יאוחר מכל רבע שנה (כפי החשבון).

ג) בשילוח המעות לכ"ק יצורף לזה רשימה מהנותנים, וסכום נתינתו בעצמו.

ד) כל חבר יקבל במועדו קבלות פרטיות לכל נותן בפרט.

ה) שמות כל החברים ושמות בני ביתם יהיו מונחים תמיד אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א לעורר עליהם רחמים רבים להשפיע להם שפעת חיים וברכה מרובה בגשמיות וברוחניות.

ו) לפרקים קבועים יתועדו בעזה"י כל החברים להשתעשע בשיחות קדש.

ז) פעמיים בשנה לימים הנוראים ולחג הפסח יקבל כל חבר ברכת החג מכ"ק אדמו"ר שליט"א.

ח) כל חבר יקבל בזמנו כל מאמרי כ"ק אדמו"ר שליט"א היוצאים לאור.

ט) חובת כל חבר להשתדל להוסיף חברים להחברה הנ"ל.

באגרת שכתב הרב יחזקאל פייגין, הממונה על קופת ה"מעמד", אל הרב ישראל דזייקאבסאן, מנהל אגודת חסידי חב"ד בארה"ב, בכ"ח אד"ש תרצ"ה, סיפר הוא לו על הקופה הזאת "שנכנס בזה גם הדפסת הכתבים והקאנצעליאריע". ובכ"ז ניסן תרצ"ו כתב לו הר"י פייגין שוב:

בהכרח אשר יהי' איזה סדר מסודר בהכנסה תמידית, אשר המקור על זה צריך להיות אגודת חב"ד .. סדר קבוע בתשלומים תמידים, חדשי או רבע שנתי.

ההצעה נתקבלה, ובכינוס "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב" שהתקיים באותו קיץ תרצ"ו, נתקבלו כמה "החלטות בדבר המעמד":

א. הועידה מחלטת שאגודת חב"ד שבאמריקה צריכה להטיל ע"ע החובה לעזר את כ"ק אדמו"ר שליט"א לבית חיינו, ובשביל עבודתו הכללית ב[ס]כום של עשרת אלפים דולר במשך השנה הבע"ל.

ב. לחוב את סכום ההתחייבות הזה בין הערים ה[נ]קובים למטה בערך זה..

ג. למנות גזברים מיוחדים שיקבלו על עצמם להשיג בשכונותיהם ובערי[ה]ם מתנדבים לסכום האמור. הגזברים יקבלו כתבי התמנות מכ"ק אדמו"ר שליט"א.

במענה להחלטות אלו כתב להם הרבי ביום ו' תמוז תרצ"ו (חב"ד בולעטין, תשרי תרצ"ז):

ע"ד התקציב המינימאלי לעניני אנ"ש שנתקבל בהועידה, הוא ענין נכון, ולבד העיקר בזה ההשתדלות להביאו לפועל הנה דרוש תעמולה והשתדלות שיהי' בעתו ובזמנו, ואשר זה נוגע מאד להנהלת הענינים, אשר האיחור מכביד ביותר, וברצונם בעזה"י בטח ימצאו הדברים למלאות דרישת הענינים בתקציב האמור במועדו.

שוב לא מדובר כאן באוסף מיוחד לתמיכה פרטית, אלא בקופה שכוללת גם את "עבודתו הכללית", והוא "התקציב המינימלי לעניני אנ"ש .. להנהלת הענינים".

* * *

בשנת תש"ו נתמנה על קופת ה"מעמד" המזכיר הרב משה ליב רוטשטיין. באגרת שכתב בכ"ד טבת תש"ז מתאר הוא את תפקיד קופת ה"מעמד":

וכדאי להדגיש אשר ענין המעמד הנה מלבד מובנו הפשוט, החזקת בית חיינו שליט"א, הנה כולל בתוכו עוד ענינים רבים ונעלים, אשר תלאה העט להכיל בכתב.

בשנת תש"ט התמנה הרב שמואל דוד רייטשיק כשד"ר לקופת המעמד. בכתב המינוי הרשמי נאמר בין השאר:

.esuac siht rehtruf ot (damaaM) snoitubirtnoc dna sdnuf ticilos ot dna n oitazinagro siht fo seitivitcasuoigiler eht rehtruf ot dezirohtua si kyzcjaR ibb aR dias ehT

וכעין זה בשאר המסמכים והאגרות הקשורות למעמד, שמודגשת בהם עיקר מטרתה של הקופה, היא תמיכת הפעילות הכללית של תנועת חב"ד.

קופת הספריה

נוהג זה, שרכישת הספרים היתה בכסף שהוקצב לכך מקופת ה"מעמד", נמשך עד שנת תש"ו לערך. באותה שנה נפתח חשבון בנק מיוחד עבור הספריה TCCA YRARBIL NHOSREENHCS IBBAR [חשבון בנק של ספריית רבי שניאורסאהן].

חשבון בנק זה התקיים במשך השנים תש"ז-ח. במשך תקופה זו נכתבו המחאות מחשבון בנק זה עבור קניית ספרים לספריה, בסכום של כעשרת אלפי דולר.

משנת תש"ט ואילך בטל השימוש בחשבון זה. מכאן ואילך נקנו הספרים מקופת "אגודת חסידי חב"ד" המיוחדת.

[שני חשבונות בנק היו על שם "אגודת חב"ד": א) "הכללית", היינו השייך לכל מוסדות חב"ד בארה"ב, תוך ניהול חשבון פנימי, כמה מהמונח בו שייך לכל אחד ממוסדות חב"ד. ב) "המיוחדת" לפעילות הקשורה למוסד "אגודת חב"ד". בתשלומי רכישת הספרים נרשם בכל המחאה שהתשלום הוא "מקופת אגודת חב"ד" המיוחדת].

שוב לא באו הכספים מקופת ה"מעמד" אלא מהקופה של "אגודת חסידי חב"ד" המיוחדת, שאליה שייכת הספריה.

כך הוא בכל רכישות הספרים שנעשו משנת תש"ט ועד שנת תשי"ב - גם אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ נ"ע ביו"ד שבט תש"י. בשנת תשי"ב לערך הופסקה קניית הספרים עבור הספריה הזאת, כדלקמן.

חברת "תקומה לתרבות ישראל"

אחרי השואה קמה חברה בשם "תקומה לתרבות ישראל" (.CNI ,NOITCURTSNOCER LARUTLUC HSIWEJ), שאספה את הספרים שניצלו מהנאצים ימ"ש וחי לקה אותם בין הספריות הצבוריות היהודיות. בתזכיר לספריות הצבוריות שכתבו בקיץ תש"ט (20 ביוני 1949) מדגישים הם שהספרים חייבים להשאר בספריה הצבורית (תרגום מאנגלית): "שום חומר שמתקבל אינו יכול להמכר. בקשת רשות לסדר חילופי ספרים בין ספריות תדון בה החברה הנ"ל".

כיון שספריית אגודת חסידי חב"ד היא מיועדת לקהל החוקרים, לכן אושרה אף היא כזכאית לקבל ספרים מהאוסף הנ"ל. במשך השנים תש"י-תשי"ב התקבלו לספריה מאות ספרים מהחברה הנ"ל.

הספרים האלו התחלקו בחנם, אמנם בתזכיר הנזכר מודיעים: "הוצאות הטיפול (30 סענט עבור ספר) ישולמו בעת מסירת הספרים, או ע"י תשלום מוקדם על החשבון".

התשלום עבור ההוצאות שולם אף הוא בהמחאה מאת קופת אגודת חב"ד המיוחדת, כשאר תשלומי קניית הספרים במשך שנים אלו.

* * *

לערך בשנת תשי"ב נשלם אוסף הספרים עבור ספריית "אגודת חסידי חב"ד" הנ"ל, שהיא "אוסף כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע". מכאן ואילך נתקבלו הספרים לספריית ה"מרכז לעניני חנוך", שהיא "אוסף כ"ק אדמו"ר שליט"א", כדלקמן בפרק הבא.