צג, א

אבס

וחמור אבוס בעליו, אבוס פי' הוא המקום המיוחד למאכל בהמות והלע"ז דער ק רִיטי אם ילין על אבוסיך באיוב ל"ט ט' וועט ער דען איבער נעכטיגען אוף דאיין ק רִיטִי, באין אלפים אבוס בר ופרש"י באין שוורים האיבוס ריקם, והלע"ז איז די קאריטי ריין און ליידיג, משור אבוס הלע"ז איין פעטין אוקס, היינו לפי שנתפטם בהאיבוס כמ"ש המ"צ, וברברים אבוסים מלכים א' ה' ג', נמצא מה שנק' שור שמן בשם שור אבוס הוא דרך השאלה לפי שנתפטם בהאיבוס, כ"כ במכלול ערך אבס וז"ל וברברים אבוסים פירוש מפוטמים שעומדים תמיד על האבוס עכ"ל, וכ"מ בגמ' פב"ת דשבת דקנ"ה ע"ב במשנה אין אובסין את הגמל ומפרש בגמרא מאי אין אובסין אמר רב יהודה אין עושין לה כמין אבוס בתוך מיעיה ופרש"י שיאכילנה כל כך שירחיבו מיעיה כאבוס, עכ"פ הלע"ז של אֵבוס ק רּעטּא והלע"ז של שור בוס איין פּעטין אוקס.

מאבוסיה

בירמיה סי' נ' כ"ו פִתְחו מאבוסיה וכ' הרד"ק המקומות שיאצרו בהם התבואות והפירות מענין אבוס בעליו שהוא מקום שיתנו בו מאכל הבהמות. ואחריו נמשך המ"צ וכן כ' רש"י בשם מנחם. אבל בתרגום יונתן תרגום פתחו אִבולָהָא ופרש"י דהיינו שעריה. והלעז אירי טועּרין. ובגמרא פ"ק דערובין דף ו' ע"ב ואמר עולא הני אבולי דמחוזא פרש"י שערי העיר. וכן פרש"י עוד פ"ק דיומא די"א א'. ובפרק תינוקת בנדה דס"ז ע"ב משום אבולאי ופרש"י שני פירושים האחד דהיינו שוערי העיר ועד"ז פי' בערוך ערך אבולאי. וכ"פ הרמב"ם פ"ד מהא"ב ה"ח. עוד פרש"י שם אבולאי בנינים של מערות. ולפי' זה י"ל מאבוסיה ג"כ אוצרות התבואה.

קיצור מ"ש בירמיה סי' נ' פתחו מאבוסיה, לפרש"י היינו אירי טוערין, ולפי' מנחם והרד"ק היינו אוצרות התבואה.

אבק

במ"צ בישעי' כ"ט ה' פי' שהעפר הדק נקרא אבק והם דברי המכלול בשרש אבק והלע"ז שטויב. וכ' המכלול וכן הסמים השחוקים הדק נקרא כן כמ"ש מכל אבקת רוכל בשה"ש ג' ו' וז"ל רש"י שם בשה"ש אבקת על שם שכותשין אותו ושוחקין הדק כאבק. ובמשנה בשבת פרק כירה דל"ח ע"ב ולא יטמיננה בחול ובאבק דרכים. וכן במשנה ס"פ הבונה.

ויאבק

הנה יש שפירשו שהוא שרש בפני עצמו דהיינו ענין השתדלות ואמוץ איש אל רעהו להפילו ארצה, כן פי' הקורקע'. אבל הרד"ק והראב"ע פי' שהוא מלשון אבק והיינו לפי שהם מעלים אבק ברגליהם בהלחמם והתחזקם זה עם זה. וכן פרש"י בשם מנחם וז"ל ויאבק איש מנחם פירש ויתעפר איש לשון אבק שהיו מעלין עפר ברגליהם ע"י נענועם. ופירוש זה דוחק קצת שיהיה נקרא עצם ההתעצמות זה עם זה רק על שם העלאת האבק, שזהו ענין לעשות מהטפל עיקר. ואם אמנם חז"ל דרשו בפרק ג"ה ובמדרש שהעלו אבק, זהו ג"כ נכלל בלשון הפסוק, אבל עכ"ז