צה, א

נראה לבאר ע"פ מ"ש במ"א בביאור ע"פ ראשי המטות דתקס"ב בענין ההפרש בין מטה לשבט, שעוה"ז השפל הוא למטה מכולן ואין למטה הימנה, ולכן אין בו בחינת השתלשלות והדרגה כמו שבעולמות עליונים יש השתלשלות והדרגה, עילה ועלול, והכלי הוא מערך האור, משא"כ בעוה"ז הרי אנו רואים שהנפש אלקית שהיא חלק אלוה ממעל מתלבשת בגוף החומרי והגשמי שאינו מערכה כלל, ואעפ"כ היא מלובשת בתוכו ומתאחדת עמו ביחוד גמור, שכאשר כואב לו בשר הגוף מרגיש השכל, מפני שהנשמה מתייחדת ממש עם הגוף הגשמי והיו לאחדים, עמ"ש בד"ה זכור ושמור, וזהו שלא כדרך השתלשלות והדרגה שע"פ ההשתלשלות הכלי צ"ל מערך האור, כמו שלמעלה ששם הוא בהדרגה והשתלשלות עילה ועלול, שם הכלי הוא מערך האור, שהתלבשות האור הוא בכלי שיש לה שייכות עמו, אבל אינו מתלבש שם האור בכלי גשמי שאינו ערכו, והוא מפני ששם הכל בחינת השתלשלות והדרגה עילה ועלול לבד (וכמ"ש בד"ה צו כו' את קרבני לחמי, שבעולמות עליוני' מאיר מבחי' ממכ"ע אבל בעה"ז מאיר בחי' סוכ"ע ועמ"ש בד"ה יביאו לבוש מל') ויש ד' עולמות אבי"ע. וכן זלע"ז עשה האלקים יש ג"כ ד' עולמות אבי"ע דקליפה, כנגד הקדושה. והנה שם למעלה הקליפה רחוקה מן הקדושה, כי יש שם בחינת מעלה ומטה בחי' הדרגה, והם מרוחקים מבחי' מעלה של הקדושה, כ"א הם יונקים מבחינת מטה הקרוב אליהם (ע' בע"ח שער מ"ח פ"ג) אבל בעוה"ז השפל שאין כאן מעלה ומטה וסדר והדרגה ויש בה מבחי' עולמות אבי"ע דקדושה וכן הזלע"ז עולמות והיכלות הקליפות קרובים זל"ז (וזהו ופרעה הקריב) כנראה שאף נשמת אברהם אבינו ע"ה שהיה נשמתו מאצילות ואעפ"כ כשנתלבשה בגוף היה צריך למול בשר ערלתו שהוא בחי' קליפה, ואף שנשמתו היה מאצילות גופו היה מבחי' נוגה משכא דחויא, וזהו דוקא בעוה"ז יכול להתלבש בחי' אצילות בכלי שהוא מנוגה שאינו מערכו כלל (והוא מפני שבעוה"ז מאיר סוכ"ע הכל יכול, וכמו שמקשר ומחבר שמרוחניות יתהוה גשמיות שהוא יש מאין, כך יוכל לקשר שיתלבש האצי' בגוף שמק"נ כו') והוא כמשל העיגול שמקיף את המרכז, הנה במרכז נמשכין כל הקוין של העיגול במקום א', כן העוה"ז הוא המרכז שבו מסתיימים ונמשכים כל האורות עליונים מבחינת עגולים בלי סדר והדרגה מעלה ומטה, לכן מתחברים האצי' גם עם ק"נ (וכח התחברות זו ע"י סוכ"ע והוא העיגול המקיף המרכז. נלע"ד), והנה תכלית ירידה והתחברות זו כדי להיות יתרון האור מתוך החושך דהיינו ענין במקום שבעלי תשובה עומדים ע"י שישבור החושך וימול ערלתו, עי"ז יהיה בבחי' שאין צד"ג יכולים לעמוד כו' וזהו ענין שהמטה נעלה מבחי' השבט כו' ע"ש. ועד"ז יובן ענין אגוז שיש לו קליפין הרבה וקשות, ובתוכו המוח שהוא נחלק לארבע חלקים כנגד ד' אותיות השם, כמ"ש בפרדס ערך אגוז, והיינו ענין התלבשות הנשמה בגוף, אשר הנשמה יש בה מד' עולמות אבי"ע שהם ד' אותיות השם וכמאמר נשמה שנתת בי טהורה היא, בראת יצרת נפחת, ומתלבשת בקליפי האגוז שהם ג"כ ד' קליפות כנגד אבי"ע דקליפה, והוא ענין הגוף שממשכא דחויא. ותכלית הכוונה כדי שישבור קליפי האגוז שהם תאוות הגוף ועי"ז יבוא לבחינת יתרון האור בחי' תשובה ועמ"ש ע"פ והיה בן הבכור לשניאה, ושם מענין מי גילה לבני רז זה כו'.

אגל

פירושו טפה, או מי הוליד אגלי טל באיוב ל"ח כ"ח, כ"כ הקור', וכ"מ בת"י דתרגם אגלי רסיסי טלא, וברש"י בשה"ש גבי רסיסי לילה פי' גשמי לילה והביא