צו, א

שם סי' ל"ג ד' כמשק גבים פי' הרד"ק והראב"ע ארבה, אבל לפרש"י שם גבים כמו לחשוף מים מגבא, וא"כ הם בורות, א"כ צ"ע מה בין זה לאגם מים.

בפרדס ערך אגם וז"ל פירש אגם מים וכיוצא היא המל' בהיותה מקבלת ממימי החסד והשדה נעשית אגם מים עכ"ל, ובמא"א אות א' סל"א כ' אגם נק' יסוד דאימא שהוא מקום שמן ודשן אגם מים בחסדי אבא לא חסר כל בה, גם המל' בקבלתה ממימי החסד עכ"ל, ואפ"ל אגם ע"ד א' גם, כי אתין וגמין רבוין בחי' מל', וכשמקבלת מבחי' אלף פלא נק' אגם.

[איבה]

איבה,אויב הלע"ז פאיינט, והוא ענין שנאה וכ' בשרש ישע בשם הבחיי דאויב גדול מהשונא, כי האויב הוא שבלבו איבה עולמית. ונראה כי איבה הוא היפך מענין אבה דפירושו רצון. ולעומת זה הוא האיבה, ואיבתי את אויביך שמות כ"ג כ"ב, ושנאה הוא היפך האהבה, וע"כ אויב הוא יותר משונא, כמו שהרצון גדול מהאהבה.

באיוב ט' כ"ו אניות אבה פי' בזח"א פ' חיי שרה קכ"ד א' לשון איבה, ונז' פי' זה במכלול להרד"ק, אניות השוללים, ויש פי' להפך לשון רצון, ורש"י פי' שם נהר, שוב ראיתי פי' זה בהרמב"ן וז"ל אניות אבה אמר התרגום ספינן קלילן דמארי דבבו דאזלין למיבז מלשון איבה עכ"ל.

כפר

א וכפרת אותה מבית ומחוץ, בפ' נח ו' י"ד, כ' הראב"ע י"א וכפרת הוא מלשון כפורת והוא ענין כסוי, והנכון שמלת וכפרת מגזרת בכופר, דהיינו זפת. עכ"ד בשינוי לשון. וכן פרש"י בכופר היינו זפת כמ"ש בגמרא כופרא. אמנם מלת וכפרת ת"א ותחפי א"כ הוא כיסוי מלשון כפורת. ויונתן תרגם ותישוע יתה ונוטה למ"ש הראב"ע והנכון כו'.

ועשית כפורת ר"פ תרומה פרש"י כסוי על הארון שהיה פתוח מלמעלה ומניחו עליו כמין דף. וכ"כ הראב"ע כדמות מכסה.

ב כי אמר אכפרה פניו בפ' וישלח ל"ב כ"א ופרש"י אבטל רוגזו וכן ת"א ארי אמר אנחיניה לרוגזיה, ות"י נרעי ית סבר אפי ופירשו שהוא לשון רעוא נתרצה פניו. וכ' רש"י ונראה בעיני שכל כפרה שאצל עון וחטא ואצל פנים כולם לשון קנוח והעברה הן ולשון ארמי הוא והרבה בגמרא וכפר ידיה, בעי לכפורי ידיה בההוא גברא, וגם בלשון המקרא נקראים המזרקים של קדש כפורי זהב בעזרא סי' א' י' על שם שהכהן מקנח ידיו בהן בשפת המזרק עכ"ל. וכן פי' הרד"ק במכלול אכפרה פניו אסיר כעסו, כופר נפשו הסרת עון, וענין הכפרה כמו כן מזה הענין כי הכפרה היא הסרת העונות וכן ארז"ל פ"ק דכתובות ד"י ע"ב מזבח מזיח מכפר והקשו היינו מזיח היינו מכפר ותירצו מזיח גזירות מכפר עונות ושניהם מלשון הסרה הם כי מזיח מן ולא יזח החושן עכ"ד. אבל הראב"ע בפ' וישלח כ' אכפרה פניו אכסה ואסתיר. הנה פי' אכפרה ע"ד וכפרת וע"ד כפורת שהוא לשון כסוי. וכ"כ עוד בפ' תרומה ע"פ ועשית כפרת. כי כמוהו לכפר עליו כמו כסוי חטאה. אך פי' זה כ' בשם יפת והוא ז"ל עצמו חלק ע"ז שמלת לכפר עליו מגזרת כפר נפשו, והביא ראיה מר"פ תשא, כופר נפשו. לכפר על נפשותיכם. והנה לדברי יפת י"ל שהוא ע"ד על כל פשעים תכסה אהבה, א"כ האהבה היא כסוי חטאה.