צז, ב

כמ"כ ת"י ותחפינך בהתא, וזהו ג"כ לפי ענין מ"ש רש"י ורבותינו אמרו צרעת פרחה בו כד"א ועל שפם יעטה, שהוא ענין עיטוף, וכן חיברו בקורקעדאנסיא בשורש עוטה לשון עטוף, אבל רש"י פי' ועוטך עטה כמו ויעט בהם בשמואל א' סי' כ"ה י"ד לשון עיט יפריחך כעוף בגלות.

עטה לשון נטיה*.

שלמה אהיה כעוטיה על עדרי חביריך ש"ה א' ז'. פרש"י ג"כ מלשון עוטה על שפה, ות"י ולמה דין יהון מטלטלין ביני עדרי בנוי דעשו וישמעאל, י"ל דס"ל דהוא כמ"ש בישעי' סי' כ"ב הנה ה' מטלטלך כו' ועוטך עטה, הרי לשון עוטה שייך לענין טלטול, אם לפרש"י שם שהוא לשון פריחה היינו כי הטלטול הוא הפריחה וכן הראב"ע כ' כאן שיש מפרשים כעוטיה מלשון ויעט בהם דשמואל א' סי' כ"ה וכבר נתבאר שהוא לשון פריחה, אכן עוד פי' הראב"ע כעוטיה מתערבת עם עדרי חביריך והוא מלשון ויעט העם אל השלל בשמואל א' סי' י"ד והוא כמ"ש הרד"ק שם ויעט פירושו ויסר או ויטה, ושכן ת"י שם ואתפני עמא, וכן ותעט אל השלל שם סי' ט"ו י"ט ת"י ג"כ ואתפניתא, נמצא להרד"ק שם פי' ויעט ותעט לשון נטיה אל השלל, וכן הלע"ז אשכנזי שם ויעט העם און עז קערט זיך דאס פאלק, ותעט און דוא האשט דיך גיקערט, וזהו כפי' הת"י, ועד"ז פי' הראב"ע כעוטיה על עדרי חבירך ענין נטיה והסרה אליהם, אבל רש"י פי' ויעט ותעט לשון פריחה כדלעיל.

ולא תעטה על שפם יחזקאל כ"ד י"ז, ועל שפם יעטה בתורה פ' תזריע י"ג מ"ה פירוש עיטוף, וכן על שפם לא תעטו יחזקאל כ"ד כ"ב.

גם ברכות יעטה מורה בתלים פ"ד ז', ג"כ לשון עטוף, וכן מצינו לשון זה ג"כ בקללה תהי לו כבגד יעטה שם סי' ק"ט י"ט, וכן ויעטו כמעיל בשתם, שם ק"ט כ"ט, העטית עליו בושה שם פ"ט מ"ו, יעטו חרפה וכלמה שם ע"א י"ג, הכל לשון עטוף, וכן ויעט כמעיל קנאה בישעיה נ"ט י"ז.

מעטה לשבח ביחזקאל ך"א ך' פרש"י ג"כ לשון עיטוף, וכן פי' הרד"ק בשם אביו, והוא עצמו פי' לשון חדוד וכן ת"י לשון שנון שמשננים החרב ורש"י השיג ע"ז, עוד פרש"י בשם מנחם שהוא לשון מחשבה ועצה, כמו התיב עטא וטעם בדניאל סי' ב', ועד"ז פי' הרד"ק לשון בעטיו של נחש דהיינו בעצתו.

בישעי' ס"א ג' מעטה תהלה תחת רוח כהה פירושו ג"כ לשון לבוש, וכ' הרד"ק שכן מצינו לבוש גבי רוח ורוח לבשה את עמשי.

עיט

כבר נתבאר לעיל, ויעט העם אל השלל שמואל י"ד ל"ב פרש"י לשון עיט שהוא ענין פריחה שפרחו העם אל השלל, והוא כמו שהעוף הדורס הנק' ג"כ עיט פורח לדרוס ולחטוף שזהו מ"ש וירד העיט על הפגרים בפ' לך לך ט"ו י"א, כך פרחו אל השלל, וכן ותעט אל השלל שם טו יט, אבל ת"י והרד"ק והראב"ע פירשו ענין נטיה ופינה, ועם היות הפריחה והעפיפה הוא ג"כ שפונה ונוטה אחר הדבר ההוא, אבל הפריחה הוא במהירות רב, משא"כ נטיה בעלמא, ומ"מ אפשר לחבר ענין עוטה מה שהוא לשון נטיה ופינה אל לשון עיט, אבל עטה מה שהוא לשון עטוף ולבוש וכריכה אינו שייך לענין עיט.

ויעט בהם שמואל א' כ"ה י"ד אפרחינון במילין, מדרש ורש"י שהפריחם והדיחם מעל פניו, והוא כמו שבורחים מהעוף הדורס כך ברחו מחמת הדיבורים שגער בהם.


*) בשולי העמוד נוסף בגוכתי"ק: מה שאפשר לקרותו: אהיה כעוטי, י"ל שחפר. . אחריהם. . עיט ע"ש אחישנה יחש. .

*) בשולי העמוד נוסף בגוכתי"ק: מה שאפשר לקרותו: אהיה כעוטי, י"ל שחפר. . אחריהם. . עיט ע"ש אחישנה יחש. .