צח, א

קרא ממזרח עיט, מארץ מרחק איש עצתי, ופרש"י מארץ ארם שהיא במזרח קראתי לי את אברהם להיות נמלך בעצתי, עיט כמו התיב עיטה דניאל ב', אתיעטו כל סרכי מלכותא שם ו', וגם יש לפותרו בלשון עוף קראתי למהר אחרי כעוף הפורח ונודד ממקומו, ויונתן תרגם זה על קיבוץ גליות שיתקבצו כמו עיט שהוא עוף קליל, וכן בבראשית רבה פט"ו ובפ' נ"ד מבואר דקאי על אברהם, וכן הראב"ע והרד"ק פירשו כאן עיט לשון עפיפה, אלא שיש שפירשו על כורש, ויש שפירשו על משיח.

אהי' כעוטי' י"ל שתפרח אחריהם שהם נק' עי"ט.

משיח עיט ע"ש אחישנה וחש עתידות.

נתיב לא ידעו עיט באיוב סי' כ"ח ז', ובת"י שביל אילן חיי דלא חכמיה ס"מ דפריח היאך עופא, ולא שזפתו עין איה, ולא סקרתיה עינא דחוה.

העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה כו' בירמיה סי' י"ב ט', ופרש"י עוף אחד שהוא צבוע וכל העופות נאספים עליו לאוכלו ששונאים אותו, ומזה מובן שיש עיט צבוע ויש עיט שאינו צבוע דהיינו מ"ש העיט סביב עליה, וע' בגמרא סוף זבחים קי"ט א' מפסוק זה דקאי על ירושלים, בפר"א פכ"ח ואין העיט אלא בן דוד שנאמר העיט צבוע נחלתי לי, והאלשיך פ' לך לך כ' העיט זה דוד, ולדבריו אפשר לומר מ"ש העיט צבוע שכן בדוד נאמר אדמוני עם יפה עינים, וע' מזה בזח"ג ס"פ מצורע, וירד העיט על הפגרים בפ' לך לך ט"ו י"א.

בישעי' י"ח ו' יעזבו יחדיו (פגריהם) לעיט הרים (לעוף הרים) ולבהמת הארץ, וקץ עליו (כל ימות הקיץ) העיט, וכל בהמת הארץ עליו תחרף (כל ימות החורף, מכאן אמרו משפט גוג לעתיד לבא שנים עשר חדש) ביחזקאל ל"ט ד' לעיט צפור כל כנף.

רכס מרכסי איש תלים ל"א כ"א פרש"י לשון חבור היינו מחבורי רשעים ואזיל לשיטתו שפי' כן בענין וירכסו את החושן שמות כ"ח כ"ח לשון חבור, ועד"ז פי' שם והרכסים לבקעה בישעי' מ' ד', וכן פי' בישעי' שם והא"ע גבי וירכסו משמע ג"כ כפרש"י, אמנם הקורקע' מפרש כ"ז לשון גבהות ואחריו נמשך המ"צ וכן פי' הרד"ק בשרשים ובישעי' גבי והרכסים, אבל הא"ע שם משמע דמפרש כפרש"י או פי' אחר לשון עיוות וצ"ע.

[שבר]

שבר, בשין ימנית לו שני פנים האחד לשון שבירה ושברון.

בתורה פ' וירא סי' י"ט ט' ויגשו לשבר הדלת, דלת מל' עומ"ש והם רצו לשבור בחינה זו כ"א לילך בפריקת עול וכענין ונעשה לנו שם דדור הפלגה ועמ"ש ע"פ מזמור כו' כי דלתני.

פ' וארא סי' ט' כ"ה ואת כל עץ השדה שבר.

ואשבר מטות עולכם פ' בחקתי סי' כ"ו י"ג.

בשברי לכם מטה לחם שם כ"ו כ"ו, ועמ"ש בד"ה בשברי לכם שזהו ענין שבירת לוחות ראשונות שהם בחי' עץ החיים הנק' מטה לחם, ואמנם איתא ברבות ס"פ תשא שעל לוחות אחרונות נאמר כפלים לתושיה, וי"ל דפי' בשברי ג"כ מלשון ולכו שברו כו' יין וחלב, וגם מלשון שברו על ה' אלקיו תלים סי' קמ"ו, וכה"ג דרשו ברבות ע"פ כי יש שבר במצרים, ועד"ז שבירת הכלים דתהו מזה נעשה עלייה