צט, א

י"ל דפי' יחול לשון המתנה שאע"פ שיתמהמה עכ"ז יחכה לו, וכדפרש"י ע"פ הוחילי לאלקים תלים מ"ב ו' המתיני לו, וכמ"ש וייחל עוד שבעת ימים בפ' נח סי' ח' י"ב.

ועד"ז פי' הראב"ע שברתי שמרה, וכמו ואביו שמר את הדבר, והתרגום סברית, ואפשר מזה נלקח ענין סברא שבגמרא כי הוא ג"כ ענין מחשבה, והקור' עשה עוד שרש מפסוק ואהי שבר בחומות ירושלים נחמיה ב' י"ג ט"ו ופירשו לשון סברא ומחשבה, והוא מדברי הראב"ע שם שכ' וז"ל ואהי שובר מן וישבר להשניא, ומלשון חז"ל סברא, והטעם הייתי חושב ומעיין בחומות עכ"ל, אבל רש"י פי' שם שובר לשון שבירה וכן הוא ג"כ בשין ימנית דלא כהראב"ע והקו'.

אשר שברו אויבי היהודים אסתר ט' א'.

הלהן תשברנה רות א' י"ג.

עיני כל אליך ישברו תלים קמ"ה ט"ו, ואפשר שייך בו ג"כ לשון שבירה כי המקוה והממתין והמייחל כ"כ צריך לשבר תאוות גופו ונפשו הבהמית להיות לב נשבר ולבי חלל בקרבי, עד שיהיה כלי ריקן המחזיק וראוי שיומשך בו הברכה אשר הוא מייחל ומצפה, לקבל מבחי' צדיק ה' המשפיע צדקות, וכמבואר לעיל בענין ויוסף הוא המשביר, ויוסף נק' ע"ש יוסיף ה' שנית ידו כו' כמ"ש ברבות ר"פ ואלה שמות.

שכיות, משכית

ועל כל שכיות החמדה פרש"י פלטרין רצופין במשכיות רצפת שיש כמו ואבן משכית ויקרא כ"ו על שם שסוככין בו את הקרקע, והלע"ז דשכיות, איז באדעקט.

וכ"כ במ"צ שם שכיות מלשון סכך ומכסה והיא הרצפה וכן ואבן משכית, אמנם הרד"ק שם פי' שכיות ציורים כמו איש בחדרי משכיתו יחזקאל ח' י"ב, והביא ראיה מתרגום יונתן שתרגם שכיות החמדה בברנייתא שפירא, אבל רש"י ביחזקאל שם פי' ג"כ בחדרי משכיתו משוכה ברצפת אבני שיש לשון ושכותי את כפי, וכן פרש"י ג"כ במשלי י"ח י"א ע"פ וכחומה נשגבה במשכיתו, וכן פרש"י ג"כ שם כ"ה י"א תפוחי זהב במשכיות כסף, משכיות כלים המצופין בכסף, באדעקט מיט זילבער, והרד"ק במכלול אזיל לשיטתיה ופי' במשכיות ענין ציור וענינם מלשון הבטה כי הדבר המצוייר יביט בו האדם, וכן פי' הרמב"ם פסוק זה בפתיחה לספר המורה, לפ"ז לפרש"י כל אלו שייכים לשרש סכך, וכן בתורה ס"פ בהר ואבן משכית לא תתנו בארצכם פרש"י כסוי כמו ושכותי את כפי שמכסין הקרקע ברצפת אבנים, והראב"ע פי' משכית אבן מצויירת מגזרת עברו משכיות לבב, שכיות החמדה עכ"ל והוא כפי' הרד"ק אבל רש"י פי' כ"ז לשון כסוי וסכך כנ"ל, ומשכיות לבב לפרש"י הוא ג"כ לשון הבטה, ובגמרא רפ"ג דמגלה דכ"ב ע"ב משמע כפרש"י דאבן משכית היינו רצפת אבנים ולא נזכר שם ענין ציור כלל וכלל.

שכוי

מי נתן לשכוי בינה באיוב ל"ח ל"ו, לפרש"י ג"כ לשון שוכה וצופה ומחשב, וכמו משכיות לבב בתלים ע"ג ז' דפרש"י מה שלבם מייחל ומצפה, וכ"כ הרמב"ן שם וז"ל ושכוי הוא הלב כי הוא המבין מלשון עברו משכיות לבב, ונק' שכוי כי הוא הצופה והמשקיף על הדברים והיודעם כתרגום השקיפה אסתכי, והתרנגול נק' שכוי כי ממנו ילמד האדם דעת לקום בחצות לילה להודות לו ית' עכ"ל, ואפשר לקשר ענין שכוי משכיות לענין שכיות משכיתו שהוא ענין סכך כנ"ל כי הרי שרש שכוי הוא מענין וישקף אבימלך דתרגום ואסתכי כפי' הרמב"ן ורש"י בר"ה כ"ו סע"א והוא