הוספה למצות טומאת המצורע

קיג, ב

קד, א. שו"ה יהי כן - אינו מזיק כלום.

והטעם לזה י"ל כי הנה שבה"כ הוא מספי' הדעת, ולכן נק' חטא עה"ד שיש בו טו"ר וכל שלא נודע למטה אינו מזיק כי למעלה מהדעת לא יש שבה"כ וכמו"כ הטעם בפסק ממזר כי ממזר כי ממזר עם הכולל גימטריא רפ"ח והיינו רפ"ח ניצוצין שנפלו בשבה"כ, ובאמת הממזר עצמו אינו חייב בדבר העבירה כלל ולכן כל שלא נודע למטה שהוא וודאי ממזר הוא כשר למעלה מהדעת אין שבה"כ.

בסיום המאמר נוסף שם:

וי"ל כמו ספק טומאה בר"ה טהור, ואפ"ל דמבואר לעיל סעיף ב' ענין אור מים רקיע הם כח"ב והשגת המתיבתא זהו מבחי' בינה הנק' רקיע, משא"כ קוב"ה קדוש הוא מבחי' כתר שהוא למעלה מההשגה וכמו שתוק כך עלה כו' שעומק הטעם זהו מבחי' ח"ס חכמה שבכתר כו', כן יש בתו' ענינים שלמעלה מההשגה וע' במשנה ספ"ז דנזיר יפה אמרת אלא כן אמרו הלכה, ואפ"ל עוד שענין ספק דבהרת ושער לבן

קיד, א

מורה על ספק אריכות חורבן בהמ"ק. דהנה תיבת ספק לא נזכר בתנ"ך בלה"ק כ"א [בלשון תרגום]* ע"פ יתומים היינו ואין אב אמתינו כאלמנת באיכה סי' ה' ג' איתא בתרגום אמהתנא כארמלין דאזלי גבריהון בקרוי ימא ומספקא להון אם אינון קיימין עכ"ל. ובמד"ר פ' משפטים פ"ל דקמ"ו ע"ד מוכח דאמותינו קאי על ציון, ובמד"ר כי תשא ס"פ מ"ו. ובאיכה ד"פ ע"ג על פסוק זה. ובאסתר ע"פ כי אין לה אב ואם. ובספר לחם דמעה על פסוק זה פי' אין אב ר"ל שהקב"ה שאמר בנים אתם לה' הסתיר פניו ממנו, וכמארז"ל ע"פ היתה כאלמנה שהלך בעלה למדנה"י, ועיין בסידור ע"פ יתום ואלמנה יעודד דהיינו ענין קוב"ה בגלותא סליק לעילא לעילא והיינו בבחי' ים החכ', או שעלה בבחי' משאלה"ס שהם בכתר, ופי' אמתינו לשון רבים פי' הלחם דמעה אמתינו הגשמי' וכנס"י, וי"ל ג"כ אמתינו אימא תתאה ואימא עילאה, ע"ד נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושמ"ע שהוא בינה כו', אך לפ"ז צ"ל מהו הספק ומספקא להון וצ"ל הספק שמצד אריכות ומשך החורבן כמעט מתייאשים עכ"פ על אריכות הזמן, וכמ"ש אותותינו לא ראינו כו' אין אתנו יודע עד מה ות"י וכן פירש"י אותותינו שהבטחתנו ביד נביאך אין אנו רואים בימים רבים שאנו בגולה כו', או הספק כמ"ש בסוף מדרש איכה ע"פ כ"א מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד אמר רשב"ל אם מאוסה היא לית סבר ואם קצופה היא אית סבר דכל מאן דכעיס סופיה לאתרצה, והנה טומאת צרעת זהו חורבן בהמ"ק כמ"ש במד"ר פ' מצורע ס"פ י"ז ע"פ נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם זה בהמ"ק כו' והגיד לכהן זה ירמי' כו', וגם ס"פ תזריע נגע צרעת זה אדום כו' וסיבת אריכות חורבן בהמ"ק מחמת נגע צרעת כו' שיונקים מעור האדם ע"י בהרת ושער לבן כו', ולכן בספק אם בהרת קדמה אומר הקב"ה טהור, והיינו כדי שלא יהא אמתינו כאלמנות וישוב אליה ממדה"י, וכמ"ש כי הנני מושיעך מרחוק וכתיב כי לא אלמן יהודא וישראל מאלקיו. והיינו שנפשט הספק לצד הטוב דמען דכעיס סופיה לאתרצה כמ"ש ורציתי אתכם כי תהיו אתם ארץ חפץ ומאחר שכן מוכרח להיות הדין דספק דבהרת ושער לבן לטהר.