שנת תור"ה

קנג, א

הנה לפ"ז ענין ע"ס הגנוזות נתהוו אח"כ, ובענין הי' הוא ושמו בלבד י"א דהפי' ששמו הוא קדמון כמו בעל השם אלא דלפמש"כ זהו האור הפשוט שהוא קדמון כמו המאור ולא כמו אור השמש שהשמש מוכרח להאיר אבל למעלה המשכת האור הוא בבחירה ורצון, וזהו ע"ד את האור כי טוב שהמשכת וגילוי האור הוא ע"י מדת טובו הטוב כי לא כלו רחמיך כמ"ש בת"א פ' בשלח בד"ה אשירה להוי', ושנאצלו י"ס בהאור זהו אח"כ ואינם קדמון, אבל י"ל עוד דהנה בעה"ק ח"א פ"ח, שמשלימות הא"ס שלא יחסר בו גם כח הגבול, ר"ל להאיר ג"כ בבחי' גבול, וזה הכח הגבול הם הע"ס, א"כ זה הכח י"ל ג"כ לא חסר בו מעולם, וזהו ענין ההתכללות בחי' ספירות בהאור, וא"כ הי' כלול בו ב' בחי' הא' הכח והיכולת להאיר בבחי' א"ס וזהו ענין שמו שהי' כלול בו ונק' שמו הגדול כמ"ש בלק"ת ס"פ שלח בד"ה אני דפ' ציצית, השני, והב' הכח להאיר בבחי' גבול שכלול ג"כ בהאור וזה נק' ע"ס הגנוזות רק שגבול זה נק' גבול לגבי אור א"ס אבל לגבי העולמות נק' בלי גבול כמו משאל"ס כו', והכל רק שמות, שאינו נוגע להעצמיות וכן ראיתי בכ"י ר' פנחס שקלאווער ז"ל שכ' אות באות מפי רבינו וז"ל וכל שם ספירה לא שייך לקרוא בעצמותו ומהותו רק בבחי' אור אין סוף שם שייך לקרוא בשם ספירה אבל לא בבחי' עשר ספירות כי גם בבחי' אור א"ס ב"ה אין מספר ואף בעקודים היה הכל עקוד בכלי א' רק אח"ז יחשב לע"ס בעולם הנקודים זת"ז אבל באור א"ס ב"ה לא יש מספר לספי' רק כי באא"ס ב"ה שייך לקרוא בשם ספירה, וקודם שנברא העולם היה הוא ושמו בלבד, אבל בעצמותו ומהותו לא שייך שם ספירה כלל עכ"ל הר"פ ומ"ש הוא ושמו בלבד פי' ושמו היינו אור א"ס והוא קדמון ושם הי' שייך בחי' ספירה זהו כנ"ל בענין הכח להאיר בגבול שהיה נמצא ג"כ בשמו, רק אינו בחי' ע"ס, ובחי' ע"ס זהו בעקודים כמ"ש בת"א פ' נח ואפ"ל שזהו ענין ע"ס הגנוזות כמש"ש: