בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז.

103

– התוועדות א –

בלתי מוגה

א. לפני עשרים שנה, שמח"ת תרצ"ז, היתה הקביעות כמו בשנה זו, ואז התוועד הרבי בריבוי ("אַ סאַך פאַרבראַכט"). – בכלל היו ההתוועדויות של אותה שנה באופן של גילוי.

באותה התוועדות של שמח"ת תרצ"ז, בין כל הענינים, חזר הרבי על שבעת התורות שאמר מורנו הבעש"ט בגן-עדן ביום הולדתו ח"י אלול שנת תרנ"ב.

כלומר: הרבי סיפר אז מה ששמע מאביו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, מה שאירע בח"י אלול תרנ"ב – שבגלל ענין מסויים, לקחו אביו, כ"ק אדמו"ר מהר"ש, להיכל הבעש"ט, והבעש"ט אמר אז תורה, וכ"ק אדנ"ע חזר על התורות ששמע שם1.

ב. בכלל, ישנם כאלו שיש להם טענות על חסידי חב"ד: היתכן ש"לוקחים לעצמם" ("זיי נעמען אַריין צו זיך") גם את הבעש"ט (וכן את המגיד) – הרי היו להבעש"ט כמה וכמה תלמידים, ומדוע חב"ד לוקחים אותו לעצמם?!...

ובכן: טענה זו יש לה מקום רק בנוגע להתורות שאמר הבעש"ט בחיים חיותו בעלמא דין, שנמסרו גם לשאר תלמידי הבעש"ט, ו"נהרא נהרא ופשטי'"2, אבל עכ"פ התורות שאמר הבעש"ט לאחרי הסתלקותו (בגן עדן) – נמסרו ונתגלו ע"י נשיאי חב"ד דוקא.

כלומר: אע"פ שחלק מז' התורות (ב' תורות הראשונות) נאמרו בהקהל, במעמד כל תלמידי הבעש"ט ותלמידי תלמידיהם והחסידים שלהם (כפי שסיפר הרבי), מ"מ, התגלותם למטה לא היתה ע"י שאר תלמידי הבעש"ט, אלא ע"י נשיאי חב"ד דוקא.


1) סה"ש תרצ"ז ע' 190 ואילך. וראה כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סתי"ט

ואילך. וראה גם תו"מ חי"ז ס"ע 194 ואילך. וש"נ.

2) חולין יח, ב. וש"נ.