קיצור מהדו"ב לד"ה ואולם חי אני שבדמ"צ דף קעח, א

ר, ב

[ע' קע"ח, ב, ש"ה דבורו ית' - ויהי אור כו']

וכמו נש"י שעלו במחשבה ואעפי"כ כדי שתרד בעוה"ז הוצרך להיות מאמר נעשה אדם (וכמש"כ באגה"ת) נמצא.

קיצור אות א'. מהו וימלא כבוד הוי' לשון עתיד, וכן ענין בשכמל"ו, ועד"ז אנו אומרים בשכמל"ו, והלא כתיב מלא כל הארץ כבודו שכבר הוא מלא (הג"ה ועי' מענין וימלא כבוד בזח"ג ס"פ צו דל"ה ע"א עד דאתברכא כנס"י כו' ואתברכו עילאי ותתאי כו' כדין כתיב ברוך הוי' מציון כו' וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן, ועמ"ש במק"מ במד"ר באסתר דקי"ח ב' גבי המולך מהודו ועד כוש פי' שע"ד הגילוי עכשיו מקה"ק בירושלים כן יהי' הגילוי מקה"ק בכל העולם, וזהו וימלא לשון עתיד, וע' כה"ג בלק"ת פ' נצבים סד"ה יו"ט של ר"ה ושם פ"ה דנ"ז סע"ב, אבל להמשיך גילוי בחי' בינה בכל הגבולין מבהמ"ק זה לא הי' ביכולת כ"כ בבית שני כו' ע"ש וע' סד"ה והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ואזי ובאו האבדים בארץ אשור כו', וע' בד"ה לבאר ענין המסעות בענין עתידה א"י שתתפשט בכל העולם כולו עכ"ה), גם מהו ברוך כבוד הוי' ממקומו, וכן ענין איה מקום כבודו, כיון שמלא כה"כ, יקדים פי' כי לא מחשבותי מחשבותיכם (הג"ה ע' בלק"ת בשה"ש בד"ה ביאור ע"פ יונתי בחגוי פ"א דט"ו ע"ב, וד"ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה רפ"ג עכ"ה), כי ע"י מח' אנא אמלוך נתהוו כל העולמות, וזהו בראשית נמי מאמר הוא, (ע' בד"ה כי תצא דרוש הראשון פ"ג), אמירה בלב, אך עלמין דאתגליין נמשכו מבחי' הדיבור, (ובהג"ה שאפ"ל שגם עלמין דאתגליין נתהוו תחלה ע"י מח' זו, רק שהי' אז מציאותן דק ורוחני למעלה מעלה מהמהות שהם עכשיו כשנמשכו אח"כ ע"י הדיבור).

[דף קעח, ב שו"ה חושב - בגילוי]

(נ' דלאו דוקא קאמר שהרי א"א בלי מחשבה שאינו נחה לעולם דלכך נק' לאה כמ"ש במ"א רק ר"ל בלי מחשבה עמוקה רק הרהורים בעלמא) מ"מ.

קיצור אות ב'. והנה מח' זו דאנא אמלוך הנ"ל נק' בשם כבוד, וזהו וכבוד הדר מלכותו, וזהו ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, וכבוד זה הוא ירידה גדולה אצלו ית' ע"כ צ"ל ברכה והמשכה (הג"ה ע"ד שנת' בד"ה כי ביום הזה יכפר דרוש הראשון ספ"א כי הנה לאו אורחא דמלכא כו' עכ"ה) וזהו ברוך כבוד הוי' ממקומו, פי' ממקומו כח המחשבה (ובד"ה אלה מסעי דרוש השלישי פ"ב פי' שהמח' וכח המח' זהו"ע ממכ"ע וסוכ"ע וצ"ע ובד"ה כי כארץ תוציא צמחה פ"ג פי' שענין המלך הקדוש שאומרים בעשי"ת זהו המשכת מח' זו דאנא אמלוך עכ"ה) וזה עד שלא נברא העולם הי' הוא ושמו בלבד ר"ל קודם שנתגלה מח' אנא אמלוך הי' הוא ושמו פי' שמו היינו כח המח' כו' (הג"ה וקרוב לזה איתא בתק"ז ריש תיקון יו"ד ד"כ ע"ב דפי' אי' מקום כבוד היינו בעליית המל' עד א"ס כו' עכ"ה).

רא, א

קיצור אות ג'. וזהו שבב"ש אומרים יחיד חי העולמים מלך, ברוך זהו המשכה שיומשך מבחי' יחיד להיות חי העולמים מלך (הג"ה לכאורה זהו כענין ואולם חי אני וימלא כבוד המשכת ח"י הנמשך מבחי' יחיד בבחי' אני, וזהו וימלא כבוד וע' בת"א בהביאור ע"פ כי אתה נרי דס"ח סע"ב, שזהו ג"כ פי' ארוממך אלקי להמשיך בחי' הרוממות בבחי' מלך כו' ואח"כ בישתבח אומרים מלך יחיד עליית המל' בכתר ע"ש עכ"ה) ואח"כ בישתבח אומרים מלך יחיד עליית מח' אנא אמלוך מתעלה במקורה ושרשה כמו שהי' הוא ושמו.

קיצור אות ד'. והנה המשכות הכבוד הוא ע"י אתעדל"ת במס"נ באחד והיינו מסירת הרצון וזהו"ע שאומרים בשכמל"ו סמוך לתיבת אחד, ואמרו יעקב שע"י אתעדל"ת זו ביטול היש לאין עי"ז ממשיכים מאין ליש שירצה כביכול בבחי' אנא אמלוך (הג"ה אפ"ל בק"ש יש ח"י אזכרות וחותם אני ה' אלקיכם ע"ד ואולם חי אני) ובפ' שני' דק"ש ואספת דגנך שע"י המאכלים מעלה האותיות שנפלו בשבה"כ ועי"ז יקויים וימלא כבוד ה' את שיאירו בחי' האותיות, ועי"ז יהי' הגילוי כבוד הוי' בכל הארץ כמש"ל סעיף א' בשם המד"ר באסתר.

קיצור אות ה'. והנה עליי' זו דבחי' מלך יחיד, והעלאת האותיות וכן ההמשכה מבחי' יחיד חי העולמים מלך הוא ע"י יעקב שלכן יעקב אמר ברוך שם כבוד מלכותו לע"ו תתן אמת ליעקב כו', כי הנה האבות הן הן המרכבה וע"ד והחיות נושאות שמעלים הכסא ארוממך אלקי המלך ממטה למעלה וגם העלאת האותיות לשרשן אך יעקב הוא נחלה בלי מצרים (הג"ה עמ"ש בד"ה במדבר סיני בענין למשפחותם לבית אבותם לגולגלותם ועמ"ש ע"פ הקל קול יעקב) וע"י העלאת האותיות בבחי' מים תחתונים בוכים (ע' בסש"ב פמ"ה ע"פ וישא את קולו ויבך כו') תתן אמת א' פלא עליון נמשך עד תיו סופא דכ"ד, רננו צדיקים צדיק עליון וצדיק תחתון (י"ל וימלא כבוד זה סוד היחוד כמש"ל בשם הזהר ס"פ צו ועיקר היחוד ע"י יעקב כמ"ש ע"פ הזהר חיי קל"ג בענין תפלת ערבית רשות).

קיצור אות ו'. וזהו ואולם חי אני (הג"ה, לענין ואולם יש להעיר ג' ענינים הא' ע"ד ואולם לוז שם העיר לראשונה, ע"ד קרתא שלא הי' אומרים שום שקר רק אמת, וא"כ י"ל ואולם ג"כ לשון אמיתית, וכ"כ בעה"כ של הסה"ד ערך אולם אמת, וא"כ ואולם חי אני ההמשכה מבחי' אמת בבחי' חי וכענין יחיד חי העולמים ויש להעיר מענין פתחו של אולם מ' אמה ומ' אמה ב' פעמים כ' שהם הב' בחי' שבכתר כמ"ש בהביאור ע"פ אני ישינה וע"ז י"ל אולם לשון חוזק כמו ובריא אולם, והנה עיקר החוזק לו ית' כמ"ש גואלם חזק ה' צבאות שמו ירמי' סי' נ' ל"ד, והנה מבחי' חי נמשך בבחי' אני שהוא מל' שיהי' בחי' אני ראשון ואני אחרון בהשוואה אחת דהיינו המל' תהי' כמו הכתר בד"ה נאוו לחייך גם בחי' מל' נעשית בבחי' חי דוגמת מ"ש בזח"א פ' ויגש דר"ז ע"א ודוד בגין דוכתי' דהוי חי לא הוי נאים אלא שיתין נשמי ובפרד"ס ערך חי כתב שהמל' נק' ג"כ חי ע"ש ואתה מחי' את כולם והרמ"ז שם פי' שזהו בחי' ציון, ובת"א פ' מקץ בד"ה ביאור ענין רני ושמחי כו', הנה ציון לשון זכר ולשון נקבה שהוא בחי' דו"נ כו' וכמ"ש בזח"ג פ' צו דל"א סע"א כד אזדווגא כחדא בזיווגא חד כדין ציון אקרי כו' וא"כ זהו"ע חי אני דהיינו חיבור בחי' חי בבחי' אני ואז גם המל' נק' חי, וזהו היפוך טעות המרגלים, והנה אולם הוא ג"כ בחי' שער

רא, ב

להיכל י"ל כיון ע"י ואולם חי אני כו' וימלא כבוד הוי' את כל הארץ ע"כ גם בבית שער יהי' הגילוי ולא בבחי' היכל לבד, וע"כ נר חנוכה מדליקין על פתח הבית מבחוץ כו' וזהו חכמות בחוץ תרונה עכ"ה), וזהו ואולם חי אני כי המרגלים טעו לומר כי חזק הוא ממנו אפי' בעה"ב אינו יכול להוציא כליו משם והיינו כי מלכותך מלכות כ"ע גם השרים על עכו"ם מקבלים חיותם מבחי' כבוד מל' וסברי שחיותם הוא ג"כ בבחי' התלבשות בתוכם כו' כמו התלבשות הנפש בגוף או כמו התלבשות נה"א בנה"ב (הג"ה, וזהו שבעה"ב ר"ל בית הוא מל' ובעל הבית ת"ת כתפארת אדם לשבת בית, גם אשה נק' בית כמ"ש בנתה ביתה משלי סי' י"ד, אינו יכול להוציא כליו הן האותיות המחי' אותם כי מקבלים מבחי' ארך אפים כמ"ש בד"ה בשלח פרעה ובעה"כ של הסדה"ד אות ב' בערך בעל הבית כ' הקב"ה הוא בעל הבית של העולם כי העולם נק' בית והמרגלים אמרו אפילו בעה"ב א"י להוציא כליו עכ"ל עכ"ה) ובאמת טעו כי וכבודי לאחר לא אתן כתיב וחיותם אינם אלא בבחי' מקיף עליהם בבחי' צל וזהו סר צילם מעליהם.

[/converted_footnotes]