מי מנה עפר יעקב

תתקכד

מי מנה עפר יעקב ההוא נקודא עילאה כו' היא בחי' חכמה אבל משעתא דשארי כו' אקרי מי היינו בינה וע' בזח"א ד"ב ע"ב, וע' בזח"ב דקצ"ז ע"ב ע"פ ד"א מי עלה שמים כו' ומשם יובן ענין מי מנה המבואר כאן.

רובע ישראל רביעית מן מדידו דישראל איהו ברית כו', הנה אות ג' הוא ו' ואח"כ בסוףהוי"ו נמשך ממנו כמין יו"ד, כי בכל השפעה הנמשך מהרב לתלמיד הרי לא יוכל התלמיד לקבל ולהכיל כל אותה שפע השכל כמו שהוא אצל הרב כמארז"ל דלא קאים אינש אדעתי' דרבי' כו' רק אפס קצהו נמשך ונקלט בו והשאר נשאר עליו בבחי' מקיף, והנה ההשפעה הנמשך מהמשפיע לתוך כלי המקבל נק' ברית יסוד דדכורא שהוא נק' חותם בולט לבר מגופא ומתקבל בתוך יסוד דנוק' שהוא בחי' חותם שוקע וזהו ענין היו"ד של הגימל שהוא בחי' יסוד, ואמנם עצם הוי"ו זהו ג"פ כמו יו"ד הנ"ל והיינו בחי' תפארת נו"ה שהן נשארים על המקבל בבחי' מקיףלבד ולא נמשך בו בבחי' פנימי' רק חלק רביעי לבד, וזהו ענין ונסכו רביעית ההין כו' כמ"ש בפ' שלח דקס"ב ב' יוסףרביעאה איהו כו' עלי' כתיב ונסכו רביעית ההין, והנה נו"ה הן כליות יועצות איך להשפיע בחי' רביעית הנ"ל ועצה זו צ"ל נמשך ע"י מקור השכל כמ"ש עצות מרחוק בחי' אחכמה והיא רחוקה ובחי' זו נמשך ע"י ת"ת שהת"ת הוא בחי' כתר כו' וע' בפי' הרמ"ז פ' וירא דצ"ז ב' ד"ה עת הזמיר גבי אבל שנה הד' כו' וע' בזח"ג דפ"ז סע"א ע"פ ובשנה הרביעית דא כנס"י, והיינו לפי שמקבלת מבחי' רובע ישראל הנ"ל. ועד"ז י"ל ענין ד' רביעית דארבעה כוסות שבפסח שהם נגד ב' יסודות דאו"א וב' יסודות דזו"נ, והיינו כי השכינה נק' כנס"י שמקבלת מבחי' ז"א הנק' ישראל, ועד"ז שכינתא עילאה מקבלת מבחי' ישראל סבא כו' וע' בפ"י פ' אמור דצ"ה ב' בענין ארבע גאולות שהם שתים שהן ארבע כו', וזהו ענין גימל גומל דלים וגם בחי' גאולה כו' וע' בזח"ב דקכ"ג א', וזהו אלה תולדות יעקב יוסףכי יעקב הוא הוי"ו כמ"ש ואלקי יעקב, והנורא, ולהיות נמשך ממנו תולדות זהו ע"י שיומשך מהוי"ו בחי' יו"ד אזי דוקא יומשך השפעה זו בנוקבא ולכן נא' ביוסףויכלכל יוסףכו' ויוסףהוא המשביר, כי ענין ג' ד' גומל דלים הרי אות ג' הוא בחי' יסוד כנ"ל, וזהו ענין כוס של ברכה מגביהו מן הקרקע טפח כמ"ש במא"א אות ט' סעיףי"ג טפח שיעור היסוד כי שיעורא דגופא ד' בריתות שיעור הלולב עכ"ל, וע' בזח"ב תצוה קפ"ו ב' ובמק"מ מה ששדרו של לולב צריך שיצא טפח למעלה מהדס זהו בחי' דעת, א"כ י"ל שיעורא דגופא ד' בריתות הם דעת וחג"ת דהיינו שיעור הלולב, ועיין זהר ויחי דרל"ד ע"ב ע"פ ואגידה הגדה רזא דחכמתא לפי שיש בו ג"ד והיו"ד שבין הגימ"ל דל"ת מורה על הטיפה כו' ונק' רזא דחכמתא כי השפעה זו הוא השפעת החכ' ע"ד כי אל דיעות וע"ד מכל מלמדי השכלתי כו'.