נאם שומע אמרי אל

א'לא

בלק כד, ד

נאם שומע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נופל וגלוי עינים, פרש"י פשוטו כתרגומו שאין נראה עליו אלא בלילה כשהוא שוכב, ומדרשו כשהי' נגלה עליו לא הי' בו כח לעמוד על רגליו ונופל על פניו לפי שהי' ערל ומאוס להיות נגלה עליו בקומה זקופה לפניו עכ"ל, ועמ"ש רש"י בפ' לך לך י"ז ג', רבות קמ"ח ב', רמ"ח ב' רס"ב ד', של"ה שס"ב א' שס"ד א', בחיי כ"ז א' רכ"ט ג'.

רבות משפטים ר"פ ל"א דקמ"ח ע"ב יש חכמה טובה לבעליה ויש רעה לבעליה כו' רעה לבעליה זה בלעם שנאמר נאם שומע אמרי אל ומה היה לו ואת בלעם בן בעור הרגו כו'.

רבות נשא פי"ב דרמ"ח ע"ב ע"פ ביום כלת משה, צאינה וראינה בנות ציון מצויינים לו במילה שאלולי שהיו מהולים לא היו יכולים להביט בשכינה אלא נופלים היו כשם שנפל אברהם שנאמר ויפול אברם על פניו וידבר אתו אלקים וכן בבלעם הוא אומר נופל וגלוי עינים עכ"ל, וע' רש"י בפ' לך ע"פ ויפול אברם שהביא כן בשם ברייתא דר"א והלא מדרש מפורש הוא, והנה ציון הוא יסוד וע"י שהם מצויינים במילה מבחי' צדיק יסוד עי"ז יכולים להביט בשכינה שזהו ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ עיין זח"א ר"פ נח נט"ב ובפ' בהר דק"י ע"ב ע"פ ועשה טוב אזי דוקא שכן ארץ משא"כ כשהוא ערל ואין נגלה בחי' יסוד רק ק"נ חופה על אבר ההשפעה לא יוכלו להביט בשכינה כו'.

נשא פי"ד רס"ב ד' אבל באו"ה קם כו' אלא הפרש ואתה פה עמוד עמדי ובבלעם נופל וגלוי עינים כו'.

והנה בד"ה צאינה וראינה פי' אאזמ"ו נ"ע כי בנות ציון נקראו הנשמות ע"י התלבשותן בלבושים הנעשים מהתומ"צ ועיין מענין לבוש זה באג"ה סי' כ"ט היינו בד"ה אשת חיל עטרת בעלה ובת"א פ' חיי ע"פ ואברהם זקן בא בימים וע"פ אוסרי לגפן גבי סותה לבושי הראש שיוכל לאסתכלא ביקרא דמלכא דהיינו וראינה בנות ציון כו', והנה בסש"ב פנ"ב ומהו הלבוש כו' היא חכמה עילאה דלעילא לעילא כו' עד"ז יובן שע"י המילה שממשיך בחי' סוכ"ע דלעילא לעילא מהשכינה ממכ"ע זהו הלבוש שיוכל עי"ז להביט בהשכינה.

זח"א פ' נח דס"ח ע"ב שם נזכר פסוק ג' שתום העין, וכן נזכר בפ' פקודי דרל"ז ע"ב, וכן נזכר בפ' נשא דקמ"ז ע"ב ובטעות נרשם מקומות אלו בב"א על פסוק ד' נאום שומע כו'. בלק קצ"ד א' מבואר ע"פ נאם שומע, ודר"ז ע"ב, ודר"ח סע"א וע"ב.