כי מראש צורים אראנו

תתקטו

כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו. הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב.

בסנהדרין ספ"ד דל"ט ע"א א"ל ההוא צדוקי לר' אבינא כתיב מי כעמך כישראל גוי אחד בארץ, מאי רבותייהו אתון נמי ערביתו בהדן דכתי' כל הגוים כאין נגדו (גם אתכם לא הוציא מן הכלל), אמר ליה מדידכו אסהידו עלן (נביאים שיצאו מכם דהיינו בלעם והעיד עלינו שאין אנו באותו כלל) דכתי' ובגוים לא יתחשב (כל מקום שהזכירו שם עכו"ם לא הוזכרו ישראל בכלל).

עמה"מ כ"ט ד', ק"ד ב', ק"ז ב', ש"ו פנ"א כט"ד גבי הדד בן בדד, פי' הדד נצח שעולה י"ג בן בדד היינו ישראל שנאמר בו הן עם לבדד ישכון כו'.

שער י"ד ר"פ צו קד"ב, פי' הוי' בדד ינחנו שיהי' כל ההנהגה ע"י שם הוי' שהוא גדלות שני דז"א ולא יהי' קטנות לא ראשון ולא שני ולא גדלות של אלקים אלא כולו גדלות של הוי' ואזי ואין עמו אל נכר היינו אחיזת הקליפות.

רבות ק"ל ב' רע"ט א' ח"מ קכ"ו א'.

תתקטז

רבות בא פט"ו ק"ל ב' ע"פ ועבר ה' לנגוףהה"ד כי מראש צורים אראנו אלו האבות שנאמר שמעו הרים כו' (א"כ צורים הם כענין טורי חשוכא חג"ת שבהעלם עמ"ש ע"פ אם בחקתי) משל למלך שהי' מבקש לבנות מדינה כו' בא ליתן היסוד והיו המים עולים כו', עד שבא במקום אחד ומצא שם צור גדול אמר כאן אני קובע את המדינה (מדינה היא עיר אלקינו מל' דאצי' מקור בי"ע, והיסוד היינו יסוד, ועיין בפרדס ערך יסוד וערך מוסדי ארץ, וזהו והאיתנים מוסדי ארץ, וצור י"ל תפארת כמ"ש במא"א אות צ' סי"ח) על הצורים הללו, כך מתחלה הי' העולם מים במים כו' כיון שבאו האבות שהם בחי' אהבה הנאמר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה כו') וזכו אמר הקב"ה על אלו אני מכונן את העולם שנאמר כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל, בש"א סי' ב' לכך כתיב כי מראש צורים אראנו. הן עם מהו הן כל האותיות מזדווגין חוץ משני אותיות הללו כו'.

בפ' בלק רע"ט א' הריני הולך לשרשין בא ליגע מצאן קשים לכך אמר כי מראש צורים אראנו כו' לבדד ישכון כו' ה' בדד ינחנו כו'.

באסתר קכ"ו א' ע"פ ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו נמשלו ישראל לצורים שנאמר כי מראש צורים אראנו כו' נמשלו כאבנים שנאמר משם רועה אבן ישראל, ועובדי כוכבים נמשלו בחרשים הה"ד ושברה כשבר נבל יוצרים.

להעיר לענין שהאבות הם עמודי העולם מענין על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועבודה וגמ"ח, ע' במהרש"א חגיגה י"ב ב'.

זח"א עמוד קל"ב שע"ו שפ"ט.

זח"א בראשית כ"ו א' ע"פ וייצר ה' אלקים את האדם אלין ישראל כו' בציורין דעלמא דין ועלמא דאתי כו' בציורא דב' יודין כו' ובג"ד אמר קרא כי מראש צורים אראנו.

זח"ג בלק דר"ג ע"ב דר"י ע"ב.

והנה פי' וייצר בשני יודין ושם מלא מבואר באד"ר דקמ"א ע"ב, רזא דע"ק ורזא דז"א, וייצר מאי צר, צר צורה בגו צורה תרין שמהן ה' אלקים, וא"כ לפי"ז פי' מראש צורים זהו מה שנמשך מבחי' ע"ק כו'.

זח"א ויצא דקס"ב סע"א בס"ת ענין וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן, זהו ענין הן עם לבדד ישכון.

וישלח ק"ע ע"א מלכותיה מלכות עלם וגו' זהו ענין לבדד ישכון כו'.

בחיי ויגש ע"פ ואנכי אעלך גם עלה ענין לבדד ישכון כו', בחיי במקומו פ' בלק צורים האבות וראש צורים אברהם (נ' ע"ד מ"ש בענין המשקוףושתי המזוזות שהמשקוףהוא אברהם ברבות פ' שמות ס"פ) ומגבעות הם השבטים, וזהו ראשיתם ואחריתם לבדד ישכון כו' ע"ד ואבדיל כו' להיות לי וע"ש, וי"ל בדד ע"ס דאצי' לבדד שהם כלים לע"ס הגנוזות כו', גם לבדד למעלה משרשם צורים כמ"ש כי ההרים ימושו כו' וחסדי כו', ועמ"ש סד"ה האזינו הראשון, בענין תזל כטל שלמעלה משורש הנשמות ומזליהן כו'.

תתקיז

בחיי פ' הברכה בפסוק אשריך ישראל, ענין לבדד ישכון, י"ל כי בלק ובלעם רצו ע"ד ויאבק איש עמו, וע' בד"ה כי עמך מקו"ח בענין רם על כל, ועז"א שזה אינו כי מראש צורים בחי' כי בי"ה הוי' צור עולמים משם נלקחו כי יעקב בחר לו י"ה ובהבראם באברהם, ולכן אם תגביהי כו' אורידך נאום הוי' ולכן גם לבדד בחי' רוממות עצמותו גם בבחי' זו הן לו לעם, לעם קרובו, וז"ש ויותר יעקב לבדו, שיר השירים נאמר שיר למי שעשאנו שיריים בעולם כו' כמ"ש במ"א.

אשורנו להעיר ממ"ש ברבות בשלח ס"פ כ"ד בענין מדבר שור כמה פי' ועמ"ש ע"פ בנות צעדה עלי שור.

לא איש אל ויכזב. עמ"ש ע"ז בפ' לך לך בד"ה ידוע תדע כו'.