בחיי ר"פ מטות ומה שנסמכה פ' נדרים לפ' מועדות כו' י"ל כמו במועדות אשר תקראו אתם כמו"כ בנדרים ע"י דבור פיו וכמו שיש התרת נדרים כמ"כ לע"ל כל המועדים עתידים להבטל כו', בחיי פ' יתרו מה שנדר חל ע"ד מצוה משא"כ שבועה כי שבועה בז"ת משא"כ נדר, ולכן על"י וכ"כ במא"א אות נ' סעי' ט נדר אימא עילאה, ולכן הוא לשון הרי עלי בלשון גבוה (עמ"ש בענין הביאו עלי כפרה) ונדבה ברחל ולכן הוא בלשון הרי זו (עמ"ש בדרוש מזוזה ובענין עם זו יצרתי לי, וע' מענין נדר זח"ב צ"א ע"ב קט"ו ב' ח"ג רנ"ה, בפרדס ערך נדר כי מפני זה תקנו ביוהכ"פ שהוא בינה כל נדרי, וחל על דבר שיש בו ממש דהיינו היסוד ע"ד בינה נק' יש, משא"כ השבועה חלה על דבר שאין בו ממש מל' אין כמ"ש בד"ה ועשית ציץ בענין היש ה' בקרבינו אם אין, גם נדר ל' דירה ול' דרור, ודר וסוחרת הם מל' ובינה נדר מה שנמשך נש"ב למל' להיות דר, וע' בערך דור יש ג' פי' דירה הבערה ודור, להעיר ממ"ש וידר יעקב נדר כו' והי' ה' לי לאלקים כו', הרי שתכלית הנדר ששם הוי' יהי' בבחי' אלקים וזהו"ע הרי עלי כו' ע"ד ותתפלל חנה על הוי', וז"ש הפרדס דנדר הוא בחי' יוהכ"פ.