סימן ג

*

ע"ד טלית שאולה אם לברך עליה וכן אם רשות לנשים לברך על ציצית שילבשו:

תשובתם בפלפול רב הגיעני. ע"ד טלית שאולה דכ' המג"א סי' י"ד סק"ה בשם התוס' והרא"ש דהמברך לא הפסיד כמו נשים שמברכים על מ"ע שהזמן גרמא ומעלתם הרמה האריכו והעלו להוכיח דאין לברך עליו. לדעת הרמב"ם והראב"ד דכלאים בציצית לא הותר אלא במקום מצוה (וכן הכריעו השאגת ארי' סי' ל' וכן האריכו מעלתכם להוכיח שהעיקר כסברא זו). דלפ"ז י"ל דל"ד מצות ציצית לשאר מ"ע שהזמ"ג דבשלמא בשאר מ"ע י"ל דלא היתה כוונת התורה אלא לפטור נשים שלא יהיו מחוייבים במצוה זו אבל אם רוצים לקיימה אין בזה איסור ואדרבה יש בזה מצוה וכמ"ש הר"ן פ"ד דר"ה. וא"כ עיקר מ"ע זו כמו שכתוב בתורה קאי גם על נשים אבל גבי ציצית דבודאי לא היתה כוונת התורה בעיקר מ"ע זו גם על נשים דהא לפמ"ש מ"ע זו יש בזה גם איסור כלאים. וא"כ אדרבה נשים אסורות לקיים מ"ע זו. משום לתא דכלאים לדעת הראב"ד ודעימי' וכיון דלא קאי מ"ע זו בתורה גם על נשים אין לברך עליה. זהו תוכן דברי מעלתם. וא"כ ה"ה בטלית שאולה כיון שהוא פטור מלהטיל בה ציצית א"כ על כרחך לא קאי מ"ע זו על כה"ג דטלית שאולה שיהיה רשות להטיל בה ציצית דהא מ"ע זו יש בה איסור כלאים: