ז

ונמצא עלה בידינו ת"ל ראיות נכונות לפסקן של כאאזמו"ר הגאון נ"ע בשולחנו הטהור סי' ל"ב סעי' ס"א דבעי' דייקא שיהיו מחיצות הבתים מבפנים גם בין בית לבית מלמעלה עד סוף רוחב הפרשה כו' והיינו עד התיתורא ממש ואם לא עשה כן פסול משום דכחדא ביתא חשיבא ועוד שיתקלקל עמידת הפרשה כמ"ש הברוך שאמר. מיהו כל זה אם כל המחיצה אינה מגעת עד התיתורא דהיינו שיש שם חלל קצת ע"פ כל המחיצה הפנימי'. אבל בנידון של מעלתו שמשני הצדדים מגיעות כל מחיצה (ממחיצות הפנימיות) עד התיתורא רק שבאמצע אינו מגיע מבפנים ויש שם כמו פתח א"כ בזה הי' נראה דמהני. ומהגמ' דערובין הנ"ל אות ו' ודאי אין ללמוד להחמיר דלענין ערובין ודאי כה"ג חשיבי כל א' בית בפני עצמו דפתחים אינם מבטלים תורת בית אם לא שפרצתן יותר מעשר ואף אם ת"ל דלענין בתי התפילין שמא כל פתח חשוב כיותר מעשר ועוד שמא לד' בתי התפילין לענין פתחים לשארי בתים משום דבשאר בתים עשויות לעשות פתחין בהן. משא"כ בבתי התפילין מ"מ אם הפתח קטן עד שהעומד שמשני צדדיו מגיע עד התפר הי' מקום לומר דודאי מהני דהא עומד מרובה על הפרוץ בכ"מ חשוב כעומד אם לא היכא דשייך לומר שהגג מחברן כנ"ל אות ו'. והכא שהעומד ג"כ מצדדיו עד התיתורא ממש לא שייך לומר כן (ועיין בעירובין (ד"י ע"ב) ובמ"א סי' שס"ב בענין עומד משתי רוחות מרובה על הפרוץ). אך גם בזה יש ללמוד להחמיר ע"פ דברי המרדכי שבב"י סי' ל"ג והביאם ג"כ הרמ"א בד"מ הארוך והמ"א סי' ל"ב ס"ק נ"ה (ומ"ש מע"ל שבמחצית השקל הקשה על המרדכי אני לא מצאתי זה במה"ש שלפני רק שבסי' ל"ג תמה על הסופרים ולא על המרדכי ע"ש). ומה שחילק מע"ל דהמרדכי אינו פוסל רק בשחתך בסכין ולא בנ"ד שנעשה פתח ממילא שלא ע"י סכין לפענ"ד אין לחלק בהכי דהא בשחתך בסכין נמי לא שייכי הני טעמי שבנקרע. דאילו בנקרע הטעם משום שכיון שהעור מקולקל עד שנקרע סופו ליקרע כולו. משא"כ בחתך בסכין. וכ"כ המחצית השקל להדיא דבדינו של המרדכי לא שייכי הני טעמי ואפ"ה פוסל וא"כ שוב אין חילוק בין נחתך לנעשה פתח ממילא בלא חתך (ודע דלכאורה הי' נ"ל טעם אחר ע"פ פרש"י במשנה פ"ג דמנחות גבי ואפי' קוץ א' מעכבן דפי' משום דבתפילין כתי' הוי' והיו לטוטפות. וא"כ י"ל דהאי טעמא שייך נמי בבתים דמיעוטו מעכב את רובו מה"ט כמו קוץ א'. אך ז"א דא"כ אמאי בנקרע בית א' מבפנים כשר ואין לומר כיון דתחלה הי' בכשרות שוב אינו מעכב כ"כ דז"א דקוץ א' מעכב בפרשיות אפי' נפסל אח"כ ועי' בש"ע סי' ל"ב סעי' ל"ט ובט"ז ס"ק ל"ד). ונלע"ד עצה היעוצה בנדון שאלתינו לסתום הפתח מבפנים ע"י שיחברו קצת עור בתפירה או ע"י דבק למחיצות הפנימיות. אע"ג דבמ"א ס"ק נ"ב יש דעה דכה"ג ל"ח מעור א' מ"מ דעת המ"א משמע כהתוס' ואגודה דחשוב עור א'. ובכה"ג שבלא"ה יש סברות להקל אין להחמיר כ"כ. (בכנה"ג בח"מ חלק ב' בסופו יש שם תשובה ארוכה מענין תפילין ולא עיינתי בה):