סימן עדר

א

סי' ס"ו בב"י והרא"ה כ' וא"א לומר דבחלבון שריא ובחלמון אסירא שהרי האפרוח מן החלבון הוא נוצר ולא מן החלמון וכ"ה בר"ן בשם הרא"ה ע"ש דבריו בארוכה. הנה נ"ל שהוכחה זו אינה אלא לפי שיטת הגאונים והרי"ף והרמב"ם דס"ל דדוסתאי פליג ארבי ירמי' דר"י אינו מחלק אלא בין קשר לחוץ לקשר דבקשר לחוד זורק את הדם ואוכל את השאר. ובחוץ לקשר כשלא נמצא על הקשר הכל מותר (דהיינו גם הדם מותר) משום דס"ל שאין זה דם ריקום דדם ריקום הי' ראוי להיות על הקשר (של חלבון דוקא ששם זרע הזכר ואפשר דכמ"כ גם בחלמון על הקשר דוקא בלבד הוא דם ריקום לפי שמקשר של חלבון יורד הריקום לקשר של חלמון שהוא מכוון נגד קשר של חלבון) וכשנמצא גם על הקשר אסורה כל הביצה דאז דוקא שדי תיכלא בכולא שנרא' שמתפשט בתוכיות הביצה. ודוסתאי לא ס"ל לחלק בהכי אלא בין חלבון לחלמון דבחלבון מותר גם על הקשר הגם דשם הוא בודאי דם ריקום שהרי החוש יעיד ע"ז שזרע הזכר לבן כחלבון וגם החלבון הוא מבחוץ כזרע הזכר שהוא לצד חוץ כו' מ"מ מותר דעדיין לא שדא תיכלא בכל הביצה כי ס"ל שאינו מתהוה ריקום האפרוח עד שיומשך הדם גם בהחלמון שאז כולו אסור וע"ז פליג הרא"ה וס"ל דא"א לומר דבחלמון אסירא משום דאז שדי תכלא בכולא להתהוות האפרוח שהרי נראה בעליל שהאפרוח נוצר כולו ועדיין החלמון קיים והחלבון כבר חלף והלך לו א"כ צ"ל כההיא תנא דתנא קמי' איפכא דבחלבון אסירא משום דאז שדי תיכלא בכולא להתהוות האפרוח ואין לומר דמשום שלא נמצא על הקשר אימא לאו דם ריקום הוא אלא דם ביצים בעלמא הוא דמותר לא ס"ל (האי תנא) להתיר בזה ופליג בהא אר' ירמי' דמתיר בהא וטעמא דדוסתאי נרא' לומר ד"ס דאורייתא הוא דדם ריקום אסור מן התורה ולחומרא ור' ירמי' ס"ל דלא הוה ספק כלל כיון שלא נמצא על הקשר כלל דע"כ על הקשר הי' ראוי להיות נמצא גם כן דהא שם קישור זרע הזכר כנ"ל והילכך לפי שיטת הגאוני' ראוי לאסור בכ"מ שנמצא דם אם בחלמון או בחלבון משום ס' דעת הרא"ה דס"ל דהיא איסור תורה אבל לפי שיטת רש"י ובעלי התוס' לכאורה אין מקום כלל להוכחה זו של הרא"ה לאסור בחלבון יותר משום שהאפרוח נוצר ממנו כו' לפי מה שפירשו התוס' והרא"ש והר"ן דעת רש"י (דדוסתאי ור' ירמי' לא פליגי אהדדי גם רש"י עצמו כ"כ דהחילוק שבין חלמון לחלבון לפי דברי דוסתאי ור"י אינו אלא בשנמצא על הקשר בלבד ולא נתפשט חוצה לו דבחלבון שריא ובחלמון אסרי אבל אם לא נמצא כלל על הקשר אלא חוץ לקשר בשניהם מותר ובנמצא על הקשר ונתפשט גם חוצה לו בשניהם אסור א"כ אדרבה מחזיקי' הם דעת הרא"ה דהתחלת יצירת האפרוח הוא מן החלבון דייקא ששם נמשך זרע של הזכר כמו שפרש"י בעצמו מיהו מאי דמכשרינן בנמצא על קשר החלבון בלבד דנהי דאפשר שיתהוה האפרוח מדם שבזרע זו אבל כל שלא נתפשט עדיין חוצה להקשר ולא נתפזר בשאר הביצה כלל רק עדיין הוא שם במקורו וראשיתו מותר לאכול את השאר הביצה וזורק את הדם אבל בנתפשט גם חוץ לקשר הנה עיננו רואי' שמתחיל להתפזר ולתת ארס בהביצה אז כולו אסור משא"כ בנמצא שלא כנגד הקשר מותר לכ"ע לרש"י שאז אינו דם ריקום כלל משום שאינו נמשך ממקום הזרע הגם שיצירת האפרוח מן החלבון הוא אבל א"כ איפה שראשיתו ע"כ מהקשר הי' ראוי להיות נשאר רושם בהקשר עכ"פ דבהחלבון הוא נמצא עדיין ואם נמשך מקשר החלבון הי' ראוי להשאיר שם רושם אלא ע"כ שאינו דם ריקום כלל אבל כשנמצא בקשר החלמון שהוא מכוון כנגד קשר של חלבון בודאי מקשר של חלבון שהוא תחלת רושם יצירת האפרוח נתפשט ונתחלחל והגיע לקשר של חלמון מש"ה אינו נמצא עוד בקשר של חלבון משום שכבר עבר משם כדאשכחן הכי גבי דרוסה לפי' הרא"ש דהארס נתחלחל ונמצא בצד השני של הושט ומש"ה אין לו בדיקה כו':