215

והכלל בזה – שכל המוסיף מוסיפין לו, ובתוספתו של הקב"ה שהיא מרובה על העיקר172.

***

לא. דובר לעיל (בהמאמר<141>) אודות הענין ד"מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו", כדאיתא במדרש173 שקאי על האבות והאמהות.

ונתבאר הענין בעבודה, שהעבודה שנקראת בשם "גבעות" אין בה הגבהה ותוקף, והיינו, שזוהי אמנם עבודה באהבה ויראה, אבל האהוי"ר הם בקטנות, דהיינו במדידה והגבלה, ולא כמו "הרים" שהם בהתנשאות למעלה, עד להררי א"ק, ובפרט "ראש צורים", על הפסגה ("אויפן שפּיץ"), דהיינו בשרשו ומקורו, שהו"ע המדות כפי שהם למעלה ממדידה והגבלה.

אמנם, אע"פ שבחי' "ראש צורים" היא עבודה נעלית, מ"מ, התכלית היא העבודה בחיי היום-יום, והרי אי אפשר לעמוד בתמידות בתנועה של מסירת נפש, אלא יש צורך בעבודה מסודרת, שבשבילה יש לנצל את השכל, הבנה והשגה.

וזהו אופן העבודה ד"גבעות" – שמורה על המדידה וההגבלה שע"פ השכל, הבנה והשגה, אלא, שזהו שכל והבנה והשגה דקדושה, ובא לאחרי היסוד ד"מראש צורים", שהו"ע העבודה דמס"נ, וכפי שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר שצריך להיות "אַזוי און ניט אַנדערש" (כנ"ל ס"ט).

ובתוספת הדגשה בזה – שמילוי רצון העליון הוא דוקא ע"י "המעשה הוא העיקר"174, במצוות מעשיות בפועל, וזהו "מגבעות אשורנו", שדוקא "מגבעות", נעשה "אשורנו" – לעצמות ומהות – מקרוב, כיון שעי"ז נתמלא רצון העליון.

לב. ומזה מובן שכן הוא גם בנוגע להמשל שבדבר ש"מראש צורים" ו"מגבעות" קאי על האבות והאמהות:

הענין של "עזר כנגדו"175 – שזהו תפקידם של נשי ובנות ישראל הצדקניות – להביא בפועל את כל הענינים הקשורים עם מילוי צרכי האדם, והיינו, שהבעל מביא כסף הביתה, ותפקידה של האשה הוא לרכוש בכסף את כל הדרוש לאכילה ושתי' וכל שאר צרכי האדם.

וכמו בגשמיות, כך גם בענינים רוחניים – כפי שכותב כ"ק מו"ח


172) ראה ב"ר פס"א, ד.

173) במדב"ר פ"כ, יט. ועוד.

174) אבות פ"א מי"ז.

175) בראשית ב, יח. וראה יבמות סג, א.