יג

לד

ו ואני בחסדך בטחתי. מד"ר בקהלת סד"ה טוב שם משמן הטוב דף ק' ע"ג וז"ל אמר רבי יהודה ללמדך שכל הכופר בגמילות חסד כאילו כופר בעיקר. אבל דהע"ה מה היה עושה היה גומל חסד לכל אומר כן אפילו הורג או נהרג רודף או נרדף גומל אני לו חסד כמו לצדיק. הה"ד ואני בחדך בטחתי יגל לבי בישועתך אשירה לה' כי גמל עלי (כלומר בעבור שיש בי עול גמילות חסד לפיכך יגל לבי ואקוה לישועתך מת"כ) עכ"ל. נראה עפמ"ש בלק"ת פ' שלח בביאור ע"פ אני דפ' ציצית דרוש השני פ"ד גבי וענין חסדי ה' אשר חסד דא"א שהוא בלי גבול הכלי שלו שבו ועל ידו יאיר למטה הוא חסד דז"א וכ"כ עוד בד"ה הוי' יחתו מריביו. ועיקר הבטחון הוא במדות דא"א ששם מקור הויתור בלי לדקדק בדין כו' כן משמע בר"ח פי"ב משער האהבה בד"ה וכאשר תעיין בשבעה דברים אלו. וכ"מ ממ"ש בלק"ת גבי דרושי שמע"צ ע"פ טוב לחסות בהוי' מבטוח באדם. וא"א להגיע לבחי' זו אלא ע"י הכלי שהוא חסד דז"א והוא נמשך ע"י גמילות חסד שהאדם עושה ועמ"ש בד"ה ארץ הרים ובקעות בענין ואנכי עפר ואפר כו' וזהו"ע מי אל כמוך כו' לשארית נחלתו כל מי שמשים עצמו כשיריים ע"ש ואנכי עפר ואפר זהו שרש ענין חסד דאברהם אבר מ"ה ועי"ז נמשך עליו חסד דא"א וזהו למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו עליו דייקא כמ"ש בת"א פ' בשלח בד"ה אשירה להוי' כי גאה גאה. וזהו"ע כי גמל עלי ע"ד אל עליון גומל חסדים טובים. אל עליון הוא בחי' כתר משם דוקא נמשך ההמשכה גם למטה דהיינו גומל חסדים טובים בחי' נה"י ע"ד המגביהי לשבת המשפילי כו'. וע' בילקוט בהושע רמז תקכ"ב ע"פ כי חסד חפצתי ולא זבח. וע' במד"ר פק משפטים ס"פ ל"א בפי' אם כסף תלוה את עמי שפירשוהו אתה עמי מה אני איני מט לעולם כו'. ועמ"ש ע"פ הושיעה ימינך וענני ובפרדס ערך גמילות חסדים המלכות נק' כן מצד החסד כן מבואר בתקונים עכ"ל. ובמשנה רפ"ק דפאה אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב כיבוד או"א וגמילות חסדים. י"ל כיבוד או"א ממשיך בחי' י"ה שבהם מאיר א"א כמ"ש בזח"ב פ' בשלח ס"ג ב'. וכמ"כ גמילות חסדים כי חסד נקרא אתה כהן לעולם בזח"ג פ' בלק קצ"ג ב'. וידוע ענין הכהן שמחבר ג"ר עם ז"ת ו' כמ"ש בזח"ב יתרו ס"ז ב' נמצא ע"י החסד מחבר אור א"א בז"א כו' ועמ"ש ע"פ אתה כהן לעולם תלים ק"י. כי כל בחי' לעולם נמשך מא"א כמ"ש רז"ל כ"מ שנאמר לי אינו זז לעולם. וע' במד"ר ר"פ קדושים ע"פ ואתה מרום לעולם ה' ועמ"ש מזה ע"פ כבד את אביך כו' ולכן נק' החסד יום דאזיל עם כולהו יומין בזח"ג פ' אמור דק"ג ע"ב ועמ"ש בזה ע"פ מאמר הזהר ר"פ נח בענין אם לא בריתי יומם כו' ומ"ש ע"פ יומם יצוה ה' חסדו לקמן ומ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה לבבתני. וע' במא"א אות ג' סעי' א' וסעי' י"ד מענין גמילות חסד. וע' בבה"ז פ' בלק ע"פ המאמר שם דף ר"ד בענין ומספר את רובע ישראל בענין תמונת אות ג' ומשם יובן ענין גימ"ל דלי"ת גומל דלים כו'. וזהו כי גמל עלי כי דוד הוא בחי' מל' שנק'

לה

דל. וההמשכה אליו מת"ת ויסוד נק' כי גמל עלי:

(ב) במדרש תלים במקומו ד"א ואני בחסדך בטחתי בתורה כד"א ותורת חסד על לשונה. יגל לבי בישועתך. א"ר אבוה זה אחד מן המקראות הקשין שישועתו של הקב"ה היא ישועתן של ישראל יגל לבי בישועתנו אין כתיב אלא בישועתך אמר דוד ישועתך הוא ישועתנו. ד"א ואני בחסדך בטחתי בבבל כו' גמל עלי באדום כו' ע"ש. ענין ותורת חסד ע' זח"א ס"פ תולדות דקמ"ה. ואפ"ל כי אורייתא מחכ' נפקת ובחכמה מלובש חסד דא"א ועמ"ש ע"פ ושמן ימינו יקרא בד"ה בהעלותך דרוש הראשון. גם עדמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה צאינה וראינה דרוש הראשון פ"ד וז"ל רק רצון זה המלובש בתורה ומצות הוא חסד וצדקה אשר עשה אלקים לנו כו' יעו"ש הטעם באריכות. גם ע"ד מארז"ל ע"פ יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום וע' מזה בת"א סד"ה ויהי מקץ. דרוש השני. ולכן נקראת ותורת חסד. וע' בגמרא ספ"ד דסוכה דמ"ט סע"ב מענין ותורת חסד ב' אופנים. הא' דתורה לשמה זו היא תורה של חסד. היינו י"ל שע"י לשמה ממשיך אוא"ס בהתורה כמ"ש בד"ה וכל בניך. שזהו נק' ברכו בתורה. לכן אזי דוקא נקראת תורה של חסד שהוא החסד עליון שיורד ונמשך ומתלבש בחכמה ועמ"ש בלק"ת סד"ה האזינו השמים דרוש הראשון ובד"ה ועשית בגדי קדש שהלבוש לאה"ר מבחי' ורב חסד הוא התורה גם שם ע"ב שהוא שם הוי' במילוי יודי"ן הוא בחכמה ושם ע"ב הוא גימט' חסד. הב' תורה ללמדה זו היא תורה של חסד והיינו שע"י ההשפעה שמלמד את התורה והוא השפעת החכמה ממשיך כמ"כ השפעת התורה למטה כענין ועל תורתך שלמדתנו למדני חקיך. ולהיות וכל בניך למודי הוי'. ומבמ"א בענין אל יתהלל חכם בחכמתו כו' כ"א בזאת יתהלל כו' זאת נק' התורה כשנמשכה למטה כמארז"ל מנחות נ"ג יבא זה ויקבל זאת מזה כו'. והנה השפעת החכמה למטה שרשה נמשך מלמעלה מבחי' החכמה כמו שהיא למעלה יעו"ש. ומבואר מזה ג"כ בתו"א ר"פ לך. א"כ תורה ללמדה דוקא נק' תורה של חסד כו' שהחסד הוא חסד עליון הגורם ירידת החכמה והתלבשותה בתורה שלפנינו כו' ועמ"ש ע"פ מארז"ל בענין יבא טוב ויקבל טוב ובפי' זכר רב טובך יביעו שיש הרבה בחי' טוב וחסד עד שיומשך התורה ממקורה ושורשה להתלבש למטה. וזהו"ע שנתנה התורה בחמשה קולות נגד אז ראה ויספרה כו' וכ"ז נמשך ע"י תורה ללמדה:

(ג) של"ה פ' תולדות דרפ"ז ב' בהג"ה ענין כי גמל עלי. עוי"ל תורה של חסד זהו"ע טל תורה כי טל אורות טליך שהטל הוא אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת כמ"ש סד"ה האזינו השמים ע"כ נקרא טל תורה ותורת חסד דוקא. ומבמ"א שלכן אמרו ותלמוד תורה כנגד כולם. כי המצות הן אתעלד"ע שע"י אתעדל"ת ולכן המצות הן באגר שלים. אבל התורה בבחי' טל תורה הוא אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת. וכמ"ש בלק"ת בד"ה ואתחנן אל ה' אתה החלות: