קלה

תקח

ד כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו. עמ"ש ע"פ כי חלק הוי' עמו ושם סעי' י"ב. דפי' הרמ"ז כי חלק המגיע לשם הוי'. לכשיגבר כחו להוסיף עוז בגבורתו הם עמו עכ"ל ועמ"ש בד"ה ולא אבה הוי' אלקיך לשמוע אל בלעם ועמ"ש ע"פ ה' הפיר עצת ומ"ש בד"ה ויאבק איש עמו ועמ"ש בד"ה כי המצוה הזאת בלק"ת פ' נצבים בפי' אנכי הוי' אלקיך שבחי' אנכי שהוא כתר נמשך בשם הוי' באצילות כדי להיות אלקיך. וע' במד"ר ס"פ משפטים ע"פ כי קרובה ישועתי צדיק ונושע ובמצ"ד פי' ה' בחר לעצמו את יעקב לסגולתו להיות לו כאוצר נחמד עכ"ל ויש להעיר ממ"ש הת"י ע"פ כי חלק הוי' עמו שנפל לו בגורל וכ"מ בילקוט פ' האזינו בשם הספרי ע"פ הנ"ל יעקב חבל נחלתו אין חבל אלא גורל שנאמר חבלים נפלו לי בנעימים ואומרו כי בחר משמע בבחירה ולא בגורל. ויש לתרץ עפמ"ש בחיק יוטל הגורל ומה' כל משפטו כמ"ש ט"ז ברבות פ' ויחי פצ"ח. ועפ"ז יש לפרש מ"ש כי חוק כו' ומשפט לאלקי יעקב שיבחר לנו את נחלתינו את גאון יעקב שיהי' יעקב חבל נחלתו אף שזהו ע"י גורל אך מה' כל משפטו והיינו ומשפט לאלקי יעקב והיינו ע"י תקעו בחדש שופר מן המצר קראתי י"ה. כי יעקב ג"כ בחר לו י"ה כו':

תקט

(ב) ברבות וישלח ר"פ ע"ו פי' כי יעקב בחר. ר"ל שהוא הבחיר שבאבות וז"ל הבחיר שבאבות זה יעקב שנאמר כי יעקב בחר לו יה כו' הבחיר שבנביאים זה משה שנאמר לולי משה בחירו. תלים ק"ו. והנה ענין משה שהי' הבחיר שבנביאים כי כל הנביאים נתנבאו בכה שהוא אספקלריא שאינה מאירה ומשה נתנבא בזה שהוא אספקלריא המאירה ועמ"ש בלק"ת סד"ה ראשי המטות בענין לאמר זה הדבר. ולכן נק' בחיר שבנביאים. ועד"ז בענין האבות כי אברהם ויצחק הם ב' קוין חו"ג. ויעקב קו האמצעי המחבר חו"ג. והוא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה שממשיך מבחי' כתר סוכ"ע. ולכן נק' נחלה בלי מצרים כו'. ועמ"ש מזה בהגהות לד"ה בחדש השלישי לצאת בנ"י. ועמ"ש מזה ע"פ כי חלק הוי' עמו סעי' א'. ולכן שם הוי' בתפארת. וכמ"ש בזה בת"א פ' נח בד"ה הן עם אחד ובלק"ת פ' תזריע בד"ה קמיפלגי במתיבתא דרקיע. וסד"ה וידעת היום בענין והנורא אל עליון. ובמ"א פי' שזהו ענין הקו וחוט מאוא"ס שמאיר בקו האמצעי כתר תפארת כו' וז"ש ביעקב וזכרתי את בריתי יעקוב בוא"ו והנורא. ו' זהו הקו כו'. וע' במד"ר ר"פ תולדות בענין ליעקב אשר פדה את אברהם ובפ' בחקותי פל"ו בת שנשאת למלך. ועמ"ש בענין חמשה קנינים אברהם קנין א' ישראל קנין א' היינו בחי' ליעקב אשר פדה כו'. וזהו כי יעקב בחר לו י"ה שכדי שיהי' ההמשכה מעלמא דאתכסייא שהוא י"ה בעלמא דאתגלייא זהו דוקא ע"י יעקב בריח התיכון. ועמ"ש ע"פ ויקרא לו אל אלקי ישראל וארז"ל הקב"ה קראו ליעקב אל. וע' במד"ר פ' בחקתי פל"ו אברהם לא ניצול מכבשן האש אלא בזכות יעקב משל למלך כו' ע"ש:

(ג) אמור פ' כ"ז דף קצ"ו ד'. יעקב נרדף מפני עשו ובחר הקב"ה ביעקב שנאמר כי יעקב בחר לו י"ה. כי הרודף זהו מבחי' גבורות ודינין והנרדף הסובל זהו מבחי' מ"ה וביטול. וכמו הבהמה נרדפת מן החיה. ארי וזאב שהן דורסים שהן מבחי' גבורות. והבהמה הכנעה כשור לעול וכחמור למשאוי. ועיקר השראת אלקות לא במקום היש כ"א במקום ההכנעה והביטול כו'. ועיין ברבות באיכה ע"פ וילכו בלא כח לפני רודף. ולכן ארז"ל לעולם יהא אדם רק כקנה כו'. מרום וקדוש אשכון כו' ואת דכא ושפל רוח כו'. והקב"ה אינו משמש אלא בכלים שבורים בחי' לב נשבר כו'. ואפ"ל שזהו ע"ד עוכומ"ז מונין לחמה וישראל מונין ללבנה והלבנה יש בה מיעוט וחסרון ומשם נמשך שהן נרדפין. כמ"ש בזהר וישב דקפ"א. וזהו ענין העוני. ולע"ל והי' אור הלבנה כו'. ואל זה אביט אל עני כו':

(ד) במדבר פרשה ג' דרי"ד א' ע"פ אשרי תבחר ותקרב יעקב בחרו הקב"ה שנאמר כי יעקב בחר לו י"ה. וכה"א יעקב אשר בחרתיך:

(ה) נשא פי"ד גבי קרבן אשר דר"ס ע"ד מזרק אחד כסף אלו ישראל שהפריש הקב"ה מהם כמ"ד כי יעקב בחר לו י"ה ואומר ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר כו':

(ו) קהלת דצ"ג א' ע"פ מה שהיה כבר הוא ענין והאלקים יבקש את הנרדף. ע"ד הנ"ל אמור פכ"ז. ויש להעיר עוד לזה ממ"ש בת"א פ' ויצא בד"ה אם לא תדעי לך בפי' ורחל היתה יפ"ת ויפ"מ. שהוא ענין בצלמנו וענין יאר ה' פניו אליך. הנה כ"ז נמשך בכנס"י ע"י שהיא בבחי' רחל שה"ע כרחל לפני גוזזיה נאלמה. ועד"ז למעלה שבכל עליות המל' זהו ע"י הביטול שנעשית תחלה נקודה תחת היסוד. והנה ענין כרחל לפני גוזזיה נאלמה זהו ע"ד כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה שזהו בחי' רחל. וכל הרדיפות באים מחמת זה. וכמ"ש במדרש שה"ש ע"פ שובי שובי

תקי

השולמית כו'. ולכן כי יעקב בחר לו יה כו'. וזהו ענין יעבר נא אדוני לפני עבדו כו' שיעקב נתן לעשו העוה"ז ובחר לו העוה"ב והו"ע קליפה קדמה כו':

(ז) זח"א פ' נח ס"ה א'. וכ"כ ס"פ פקודי דרס"ט ע"א. ויצא קס"א ב'. ח"ב בשלח מ"ט א'. תרומה קכ"ו סע"א. זח"ג במדבר קי"ט ב'. והמכוון משם נ' שיעקב וישראל הם בבחי' לי ראש כו' שעיקר התלבשות החיות הוא בהראש כו'. וע' בזח"א וישלח קע"ד אשר ב' שמות יעקב וישראל הם כמו שם אלקים ושם הוי' כו' ובפ' אחרי דע"ג א' תלת דרגין אינון מתקשרין דא בדא קודב"ה אורייתא וישראל כו':

(ח) האזינו דרפ"ו סע"ב ע"פ כתפוח בעצי היער כו' דלא יהב לון קודב"ה לא למלאכה כו' כי חלק כו' וכתיב כי יעקב בחר לו י"ה. והרמ"ז שם האריך ופי' כי י"ה הם חו"ב הם בחרו וביררו הנצוצים שנפלו מעולם הנקודים שמהם נעשו נש"י כו'. וזהו ע"ד שפירש"י ע"פ כי חלק הוי' עמו שהי' חלקו כבוש ביניהם דהיינו מצד שבה"כ מעולם התהו כו' וזהו ג"כ ענין ימצאהו בארץ מדבר ובתהו כו'. וגם פי' כי חלק הוי' ד' אותיות הוי' הם הנשמה דאבי"ע וקוצו של יו"ד מה שלמעלה מאצילות ומכ"ז נמשך בחי' יעקב כו' ועמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה יונתי בחגוי ובהביאור:

(ט) דרצ"ח סע"ב ע"פ ה' בדד ינחנו ואין עמו כו' שזהו ענין כי יעקב בחר לו י"ה. ילקוט ח"א י"ז ב' ל"ח דק ק"ג ג' קפ"ז א' רע"ח ד' ש"ז א'. ח"ב י"ד ג' ס"ג ב' ק"י ב' קכ"ג ד' קפ"ד ב'. של"ה רצ"ה א'. בחיי ל"א ג' קנ"ה ד' קפ"ז ב'. בחיי פ' וירא דל"א סע"ג ע"פ ויטע אשל. אכילה שכיבה לוי'. וכן כתיב כי יעקב בחר לו יה קרי בחד לויה:

כי יעקב בחר. וישלח ר"פ ע"ו. אמור פכ"ז. במדבר פרשה ג' דרי"ד א' נשא פי"ד גבי מזרק א' כסף דנשיא אשר דר"ס ד'. קהלת צ"ג א' בפסוק מה שהיה כבר. כי יעקב זח"א פ' נח ס"ה א' ויצא קס"א ב'. ח"ב בשלח מ"ט א'. תרומה קכ"ו סע"ב ס"פ פקודי רס"ט א'. זח"ג במדבר קי"ט ב'. האזינו רפ"ו סע"ב רצ"ח ב':

כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו. פסחים פב"ת קי"ח א'. רבות וישלח ר"פ ע"ו הבחיר שבאבות זה יעקב שנאמר כי יעקב בחר לו יה והיינו להיותו תפארת שהוא קו האמצעי כו'. אמור פכ"ז קצ"ו ד' יעקב נרדף מפני עשו ובחר הקב"ה ביעקב שנאמר כי יעקב בחר לו יה כו' ישראל נרדפין מפני העכומ"ז ובחר הקב"ה בישראל שנאמר ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל העמים כו' בפ' ראה י"ד ב'. במדבר פ"ג רי"ד א' יעקב בחרו הקב"ה שנאמר כי יעקב בחר לו יה כו':

כי יעקב בחר. נת' בפי' המלות גבי יהי כבוד*: