קלז

תקטז

א על נהרות בבל. פסחים יו"ד קי"ח ב' דרך אגב. גיטין ה' עא' נ"ז ב' אר"י אמר רב מלמד שהראה הקב"ה לדוד חורבן בית ראשון וחורבן בית שני חורבן בית ראשון שנאמר על נהרות בבל כו' חורבן בית שני שנאמר זכור ה' לבני אדום כו':

עמה"מ קע"ב ג' קע"ח ב'. ח"מ נ"ג א' נ"ה ד' ס"ג א' פק ד'. של"ה פ"ב א' קכ"ד א' ר"ז ב' רנ"ז ב' שס"ו ב'. תד"א ח"א פ"ל. מ"ע פ"ד:

זח"ב ד"ב ע"ב שמגודל הצער והבכי שהי' להם בנהרות בבל עי"ז זכו שנתגלה מעשה המרכבה ליחזקאל הנביא בכדי שיודיע להם שהקב"ה וכל פמליא שלו באו עמהם בבלה כו' בכדי לנחם לבם שלא יתייאשו מן הרחמים כ"כ הרמ"ז שם ר"פ ויקהל דקצ"ה סע"ב שבד' שעות האמצעיים של הלילה אומרים המלאכים אבלי ציון על נהרות בבל כו':

(ג) במדרש תלים ע"פ על נהרות בבל האריך בזה שאמר להם ירמי' מעיד אני עלי שמים וארץ אלו בכיתם בכיה אחת עד שאתם בציון לא גליתם. שם ישבנו מלמד שלא היה להם ישיבה משיצאו מירושלים עד שהגיעו לפרת. גם בכינו הרג בהם פרת בישראל יותר ממה שהרג נ"נ כו'. מה גם בכינו היו בוכים ומבכים עמהם הקב"ה:

(ד) ברבות באיכה נ"ג א' ד"ה ר' אבין פתח והוא מהשנא עדניא אלו זכיתם הייתם יושבים בירושלים ושותים מי השלוח שמימיו נקיים ומתוקים עכשיו שלא זכיתם הרי אתם גולים לבבל ושותים מי פרת שמימיו עכורים וסרוחים כו'.

(ועיין מענין פרת ברבות בראשית ס"פ ט"ז. ובמא"א אות ד' ססעי' כ"ה משמע שהיא נוק' דקליפה. והוא הנגד דמי השלוח בחי' מ"ן דקדושה כו'. וע' במא"א אות מ"ם ססעי' ט"ז בפי' מי מנוחות נק' השפע או"א גם ש"ע נהורין שיצאו מחסד עילאה הנק' מים עכ"ל. והנה מי השילוח ההולכים לאט בישעי' סי ח' ו' היינו שהולכים בנחת כמ"ש המ"צ שם. וכ"ה בפירש"י ובת"י. והוא ע"ד דברי חכמים בנחת נשמעים. וע"כ נק' אחותי בת אבי כמ"ש בבה"ז פ' וירא קי"ב. ובעמה"מ שער או"א ר"פ מ"ו פי' כי מי השלוח שהוא דק ביותר זהו ענין מה שהחכמה יונק ממזל השמיני דא"א ומשם נמשך בחו"ב כו' וכ"מ ממ"ש ברבות ס"פ קרח דמי השלוח ההולכים לאט בגימ' ארבעים מ"ם סאה דמקוה שהם ד' יודי"ן דשם ע"ב הנמשכים מחכמה ומתגלים בבינה כו' וזהו מקוה ישראל ה' כמו כדי שיהי' הגילוי מאור א"ס א"א כ"א ע"י יו"ד דשם הוי' צמצום כך הוא ענין מי השלוח כו' ומזה הי' נמשך המשכת הנבואה בישראל וזהו ענין ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה וכמ"ש בירוש' יונה בן אמתי זכה לנבואה בשמחת בית השואבה ועיין בזח"א פ' חיי דקכ"ה ע"א ובהרמ"ז שם וא"ש שמימיו נקיים ומתוקים. משא"כ נהרות בבל זהו ההיפך ממי השלוח ההולכים לאט ועדמ"ש בישעי' סי' ח' ו' ז' יען כי מאס כו' מי השלוח כו' לכן כו' מי הנהר העצומים והרבים כו' ע"ש. ועמ"ש בת"א פ' נח בד"ה מים רבים ששרשם משבה"כ מעולם התהו כו'. ודרך כלל נהרות בבל חו"ב זו"נ דק"נ שהם שכל אנושי שמעורב בשקרים היפך מי השלוח בחי' נבואה ורוח הקדש כו'):

עו"ש במדרש אלו זכיתם כו' עד על נהרות בבל. דהא בהא תליא כי השילוח היה ניסוך המים וזהו השמחה והשיר משא"כ על נהרות בבל שהם בחי' הנ"ל. ועמ"ש ע"פ ותשא כל העדה בפ' שלח. שם נזכר מענין אז ישיר כו' שהוא מ"ן ומ"ד דקדושה וזהו דוקא ממי השילוח וכה"ג. משא"כ נהרות בבל הם מ"ן ומ"ד דקליפה שמזה נמשך קינים ונהי כו'. ושפחה כי תירש כו':

תקיט

(ה) ברבות באיכה סד"ה ר' יוחנן פתח משא גיא חזיון נ"ה ד' ראוהו למשה כו' להחזיר אתכם א"א כו' באותה שעה הרימו קולם בבכיה גדולה עד שעלתה בכייתם למרום הה"ד על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו:

(ו) ס"ג א ס"פ בכך תבכה אחד ברמה ואחד בבבל. דכתיב קול ברמה נשמע ואחד בבלב דכתיב על נהרות בבל כו':

(ז) ד"פ ע"ד ס"פ מימינו בכסף שתינו כיון שהגיעו לפרת א"ל לחילותא שבקינון דניחי די מן כדין לית אלההון חוזר עליהן כה"ד על נהרות בבל כו'. ואפשר להבין ע"י לעיל ס"ד:

ה אם אשכחך. פ"ג דב"ב ד"ס סע"ב. פ"ק דעכומ"ז ד"ג ע"ב. רבות באיכה ס"ט ג' שהוא ל"ב ד'. בפסוק קראתי למאהבי. עמה"מ קמ"א ד'. תדבק לשונה גמ' שם. עמה"מ קי"ד ד'. ועיין מענין חיך ולשון במא"א אות ח' ספ"ב ואות למ"ד סי"ז: