יח

נא

ג ה' סלעי ומצודתי ומפלטי אלי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי. עיין רש"י. והרד"ק פי' ה' סלעי כאדם שהוא עומד במקום גבוה ולא יפחד מהשפל ממנו. והאבן יחייא פי' סלעי כענין חומה ומצודתי ענין מגדל ומפלטי עוד מין מגדל שבתוך החומה. והתורת חסד פי' סלעי הנס המלובש בדרך הטבע ואם לא יספיק יעשה לו נפלאות וזהו ומצודתי. ועוד זאת ומפלטי. והמ"ע ספורנו פי' סלעי מנוסי ביום צרה. מצודתי משכן בטח. מפלטי מן הבא להזיק. קרן ישעי לנצח את האויב משגבי לנשא את מלכותי עכ"ל. ומהרמ"א מפרש שיש בפסוק זה בק ענינים אחד סילוק נזק. היינו סלעי ומצודתי ומפלטי. ב' הבאת תועלת היינו קרן ישעי משגבי וכנ"ל בשם המ"ע ספורנו:

(ב) במדרש תלים סלעי מתוגה. ומצודתי. בשמך אני צד את הרשעים. יש לפרש גם על היצה"ר. ומה ראה לקלס בסלע על שנעשה לו נס בסלע כו' ע"ש. עו"ש וכנגדן אמר דוד עשרה מיני קילוסין ואלו הן חזקי סלעי ומצודתי ומפלטי אלקי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי (י"ל כנגד עשרה מאמרות ע' ילקוט בש"א סי' ט"ז די"ז ע"ב סוף רמז קכ"ד ע"פ קום משחהו כי זה הוא. כי זה הוא בעולם הזה וזה הוא לעולם הבא לפיכך הוא מקלס להקב"ה בעשרה מאמרות ה' סלעי ומצודתי עכ"ל. ור"ל ע"ד בנבל עשור אזמרה לך כנור של יו"ד נימין שבחי' כנור זה יהיה לעוה"ב ולפי שבדד נאמר כי זה הוא לעוה"ב דהיינו בחי' ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה ע"כ מקלסו להקב"ה בעשרה מיני קילוסין כו'). ריה"ו אומר לפי שקלסו בעשרה קלוסין לפיכך קלסו בסוף הספר בעשרה הלולין הללו אל בקדשו וכל הפרשה שהן עשרה עכ"ל. ואגב למדנו מעלת מזמור הללו אל בקדשו שיש בו עשרה הלולין ג"כ דוגמת עלי עשור ועלי נבל. וכ"כ בו הללוהו בנבל וכנור כו'. וקרן ישעי שהי' שמן המשחה מבעבע עליו עמ"ש בת"א פ' יתרו בד"ה הנה להבין שרש ענין מ"ת דק"כ ע"ד גבי וזהו שאמרה חנה רמה קרני בהוי' שדוד שנמשח בקרן הוא בבחי' רמה כו' שהוא בחי' עתיקא כו':

קיצור עשרה מיני קלוסין להיות בבחי' בנבל עשור אזמרה לך של יו"ד נימין וקרן ישעי רמה קרני:

(ג) במד"ר פ' בשלח פכ"ה דקמ"ב ע"ג ד"א והוא מרומים ישכון (בישעי' סי' ל"ג ט"ז) זה הקב"ה שנאמר מרום וקדוש אשכון (ישעי' סי' נ"ז) מצודות סלעים משגבו זה דוד שנאמר ה' סלעי ומצודתי כו' עכ"ל ובפ"ק דב"ב ד"י ע"ב מ"ט הוא מרומים ישכון מצודות סלעים משגבו משום דלחמו ניתן מימיו נאמנים. ובילקוט

נג

בתהלים סי' מ"ם רמז תשל"ו ע"פ ויקם על סלע רגלי אין סלע אלא ביהמ"ק שנאמר הוא מרומים ישכון מצודות סלעים משגבו ובילקוט במשלי רמז תתקנ"ב דקל"ט א' צדקה שעושים גורמת שיהיו מקבלין פני שכינה שנאמר הוא מרומים ישכון. והנה פי' הוא מרומים ישכון זה הקב"ה. הנה בפרדס ערך ירום כ' וז"ל פי' בזהר פ' מקץ דף קצ"ג סע"ב כי הוא בבינה. וכן פי' בפ' וישב דקפ"א ע"ב בפסוק ירום ונשא וגבה מאד. ירום מסטרא דנהורא עילאה דכל נהורין עכ"ל. ופי' הטעם שנקרא הבינה ירום מפני שהיא עליונה למעלה מכל ספירות הבנין (ור"ל כי ז"ת נק' ספירות הבנין שהם שייכים לעולמות משא"כ ג"ר כח"ב ועמ"ש בענין ולתבונתו אין מספר בד"ה והיה מספר בנ"י וגם כי והנגלות ו"ה נגלות אבל י"ה נק' עלמא דאתכסייא בד"ה ועשית ציץ ובד"ה אלה פקודי המשכן משכן העדות) ורז"ל פי' ירום מאברהם ולא פליגי דאברהם למטה מבינה. שהוא חסד והארכנו בערך רם עכ"ל. וע' בזהר ויגש דף ר"י ע"א ע"פ קול ברמה נשמע. מאי ברמה דא הוא עלמא עילאה עלמא דאתי. וסימנך מן הרמה ועד בית אל. מן העולם ועד העולם עכ"ל. ור"ל. כי בית אל הוא מל' עלמא תתאה וא"כ מן הרמה עד בית אל היינו מעלמא דאתכסייא סוכ"ע עד עלמא דאתגלייא ממכ"ע. גם בינה נק' יובל עלמא דחירו כו' חרות על הלחות חירות כו' ולכן נק' רמה. וא"כ פי' הוא מרומים ישכון. הוא דא עתיקא שישכון במרומים בבינה שלכן נק' הבינה שכינתא עילאה ששם שוכן ומאיר שם הוי' דלעילא כמ"ש בזהר ויצא דקנ"ח ע"ב ע"פ ברוך הוי מהעולם ועד העולם. וע' בלק"ת גבי דרושי ר"ה סד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין. מצודות סלעים משגבו זה דוד היינו מל' דאצילות ור"ל שמבינה ממשיכים האור במל' שזהו פי' מן הרמה עד בית אל דהיינו ענין ברוך הוי' מהעולם ועד העולם. וזהו אין סלע אלא ביהמ"ק. שהוא מל' דאצילות. אך שהי' שורה בה בחי' בינה ע"ד לא זז מחבבה עד שקראה אמי וזהו"ע בית ראשון ה' עילאה וכמ"ש בזח"ב פ' שמות ד"ט ובמק"מ שם. לכן בהיות המל' במעלה זו נק' סלע כמ"ש בפרדס ערך סלע שהיא בחי' כלת משה ולכן נאמר ודברתם אל הסלע בדבור ובפיוס כבת מלך. משא"כ בקטנותה נאמר והכית בצור כו' כמ"ש בילקוט ח"ב קי"ד ג' ע"פ הן הכה צור תלים סי' ע"ח. כשהנער קטן רבו מכה אותו ומלמדו כיון שהגדיל בדבור הוא מייסרו כו' וזה הי' חטא של משה שהכה את הסלע. הרי סלע הוא בגדלות כנס"י שהוא ע"ד עד שקראה מי כנ"ל וכ"כ במא"א אותסמ"ך סי"ב סלע רחל כשהיא גדולה ובאה בפנים כו' עכ"ל. ועמ"ש מענין סלע בלק"ת פ' חקת בד"ה אז ישיר ישראל כו' עלי באר כו'. וזהו פי' הוי סלעי דכבר מבואר לעיל דפי' ברוך הוי' מהעולם ועד העולם שממשיכים הברכה משם הוי' דלעילא השורה בבינה בחי' סוכ"ע שיהי' מאיר עד העולם היינו במל'. והיינו הוא מרומים ישכון מצדות סלעים משגבו זהו דוד שהוא מל' ואזי נק' דוד בן ישי. ישי היינו ב"פ ש"י עלמין שבבינה כו'. ועי"ז נק' המל' סלע שיש בו כח ותוקף גדול. וזהו הוי' סלעי. שמחבר וממשיך שם הוי' דלעילא סוכ"ע בשם הוי' דממכ"ע כענין ויקרא הוי' הוי'. והיינו מן הרמה עד בית אל. ועי"ז הוי' סלעי כו':

קיצור ענין ה' סלעי ע"ד הוא מרומים ישכון מצדות סלעים משגבו. מרום זהו בינה עלמא דאתי. הוא דא עתיקא. מרומים ישכון שכינתא עילאה. ומשם מאיר במל' וזהו ברוך ה' מן העולם ועד העולם. מן הרמה עד בית אל. ואזי

נח

נק' המל' סלע. גדלות ותוקץ אין סלע אלא בהמ"ק. ולכן ודברתם אל הסלע. וזהו הוי' סלעי ומצודתי היינו בחי' מצדותסלעים משגבו. וזה נמשך ע"י התורה כי ד"א של הלכה נק' בהמ"ק היכל קדה"ק בינה. וכן ע"י הצדקה. עיין בת"א פ' מקץ בביאור כי אתה נרי בענין הצדקה. וענין לחמו ניתן ומימיו נאמנים. יש להעיר ממ"ש ע"פ ויטע אשל ר"ת אכילה שתיה לוי'. שעי"ז ויטע אשר בבאר שבע. וכתיב תחת האשל ברמה. וכן התורה נק' לכו לחמו בלחמי: