כג

פה

א מזמור לדוד. בעמה"מ שט"ז פ"י דקכ"ח ע"ב וז"ל ועל זאת ההארה (של ש"ע נהורין) התפלל דהע"ה במזמור הפרנסה שנאמר ה' רועי לא אחסר וגו' על מי מנוחות ינהלני הוא השפע הקדוש של ש"ע נהורין היורד מרישא דאריך אל המזלות על זו"נ נקרא מי מנוחות כו' עכ"ל. במדרש תלים מזקנים אתבונן שכן אמר יעקב האלקים הרועה אותי. פב"ת דפסחים דקי"ח ע"א כוס רביעי כו' וי"א ה' רועי לא אחסר. וכ' מהרש"א שלדעת הי"א ה' רועי הוא הלל הגדול שהוא שבח גדול שעם היות שמגביהי לשבת משפילי לראות בארץ כו':

רבות חיי שרה פנ"ט ס"ה ג' דוד רוען של ישראל כו' מי הוא רועה של דוד הקב"ה שנאמר ה' רועי לא אחסר. שה"ש רבה בפסוק דודי לי י"ח ד' הוא אמר לי אל יחסר המזג שנאמר שררך אגן אסהר אל יחסר המזג ואני אמרתי לו את הוא רחמי טבא לא לחסר טיבותך לעולם המד"א ה' רועי לא אחסר. אפ"ל שבאתעדל"ת זהו"ע שיהי' התכללות אהוי"ר והתעוררות רחמים שזהו הנק' מזיגה וכמ"ש בסדור בד"ה ועשו להם ציצית גבי והנה היופי דרעיתי כלול מד' גוונין לבן ואדום וירוק כו' ובלק"ת בשה"ש בד"ה הנך יפה רעיתי. שע"י ההתכללות דוקא הנך יפה. וכן י"ל בעסק התורה אל יחסר המזג שממזג את ההלכה לחפש אחר סברת המיקל וסברת המחמיר וללון בעומקה של הלכה לכוין ההכרעה. גם צ"ל העסק במקרא ובמשנה וגמרא זהו ג"כ מזג ולא הכל בדבר אחד וכנס"י מבקשת ה' רועי לא אחסר פי' עדמ"ש כי אין מחסור ליראיו ומבואר במ"א דבחי' אין שהוא ע"ק הוא הממלא כל המחסורים והיינו ליראיו כו':

בפסוק שררך אגן הסהר כו' ד"א אל יחסר המזג לא נחסר מזגא דעלמא (פי' המ"כ זה הקב"ה הזן ומפרנס לכל ע"י עירוב הכחות והיסודות) המד"א ה' רועי לא אחסר. ועמ"ש ע"פ שררך אגן הסהר:

ב על מי מנוחות ינהלני. ע' בזהר ס"פ תרומה דקע"א סע"א ובמא"א אות מ' ססעי' ט"ז ועמ"ש מזה בבה"ז פ' ויצא ע"פ קומה ה' למנוחתיך. ומ"ש מזה בביאור ע"פ מים רבים שבת"א פ' נח בפי' כי מי נח זאת לי. דר"ל מי נח המשכת מ"ד כי נח הוא

פז

יסוד. ומינח זהו מה שהיסוד מושך שפע ממוחי או"א. והו"ע ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן דעביד נייחא לגנתא בזהר ר"פ נח. אך מה שגם מי המבול נק' מי נח. והרי הם היפך מי מנוחות. יובן עפמ"ש בת"א פ' נח שם שהמבול הי' לטהר הארץ בכדי שאז אח"כ תוכל לקבל מי מנוחות:

ה תערוך לפני שלחן כו' כוסי רויה. זח"ב יתרו דע"ה ע"ב נשמתא קרי לעת"י האי קרא תערוך לפני שלחן כו' ע"ש. תרומה קל"ג סע"א דוד אתקין שלחן ע"י פסוד"ז כו'. קנ"ב סע"ב נגד צוררי שהם אוכלים רק העצמות עמ"ש בד"ה עבדים היינו לפרעה כו' ע"ש. קנ"ו סע"ב תערוך לפני שלחן יבאר איך שייך בחי' זו בג"ע והוא דוגמת מן ששרשו מטלא דנגיד מע"ק וקודם שנמשך בגשמיות זהו השלחן שבג"ע ועמ"ש מענין פי' לחם מן השמים בלק"ת פ' עקב בד"ה ואכלת ושבעת ומ"ש בת"א ויקהל בד"ה קחו מאתכם תרומה. ח"ג פ' אחרי דס"ב ע"ב תערוך כו' אז תתענג כו' ע"ש ת"ז פ"ז א'. והמק"מ תרומה קנ"ב סע"ב כ' דשנת בשמן ראשי נ"ב השמן ששון עקרו אליה והמותר יוצא עם מי רגלים בסוד טפין דברכאן עכ"ל ולפ"ז ראשי כענין ראש המטה. ובדף קנ"ו ע"ב בענין פתורא דאתמשך מעלמא דאתי כ' עמ"ש בפ' משפטים דצ"ז בענין שארה ותבין לשון זה שהמ"ן הוא ממוח הבינה. וענין שמן היינו שגם מאבא בא הארה לאימא כו' עכ"ל. וענין שארה אשר ה'. רבות ס"פ חיי שרה פס"ב דס"ח ע"ד זבדי בן לוי ור' יהושע בן לוי ור' יוסי בן פרטא תלתיהון אמרין אלין קרייה כד דמיך חד מנהון כו' ואוחרנא אמר תערוך לפני שלחן נגד צוררי וישמחו כל חוסי בך כו'. וכ"ה ג"כ בפ' מקץ ר"פ צ"ג. וא"ש לפי המבואר מהזהר תרומה קנ"ו סע"ב הנ"ל דבחי' זו שייך בג"ע כו' כנ"ל:

וישב פ' פ"ח ארבעה כוסות של ישועה. א' מ"ש ה' מנת חלקי וכוסי. ב' ג' כוס ישועות אשא. כי ישועות תרין משמע. ד' כוסי רויה. ואפ"ל כי ישועות תרין היינו או"א שהן תרין ריעין. ה' כו' וכוסי כי כוס גימט' אלקים ולע"ל והי' הוי' לי לאלקים לכן ה' מנת חלקי וכוסי. וענין כוסי רויה גימ' ארך כדאיתא פ"ח דיומא זהו עליית המל' בא"א ע"ד הנה ישכיל עבדי עד וגבה מאד בשלח פכ"ה קמ"ב ב' תערוך לפני שלחן היינו ירידת המן דשנת בשמן ראשי זהו השליו ועמ"ש מענין השליו בלק"ת פ' בהעלותך כוסי רויה זה הבאר וכן לע"ל כו' וענין כוסי רויה לע"ל י"ל ע"ד והי' ביום ההוא יצאו מ"ח מירושלים. עו"ש ע"פ כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה ורחבה לראות שלחן שהוא ערוך בגן עדן שנאמר אתהלך לפני ה' כו' ונותנים לדוד הכוס שנא' כוס ישועות אשא וענין אכילה ושתיה זו זהו עדמ"ש במדרש קהלת כל אכילה ושתיה שבמגילה זו בתורה הכתוב מדבר כי התורה נק' לכו לחמו בלחמי וכמ"ש אכלו רעים לעילא שהן או"א שתו ושכרו דודים זו"נ כו'. וצ"ל איך יבא זה עם מארז"ל העוה"ב אין בו אכילה ושתיה. וצ"ל דכוונתם שאין בו אכילה ושתיה גשמיות אבל שייך ע"ד האכילה ושתיה שבאצילות אכלו רעים או"א כו' כנ"ל:

פ' פנחס רפ"ב ב' ע"פ ואמרת להם זה האשה כו' אמר הקב"ה אתם מקריבים לפני לחם הפנים וקרבנות. לעוה"ב אני אערוך לכם שלחן גדול שנאמר תערוך לפני שלחן כו'. וא"כ עפי"ז יובן שכמ"כ בעבודה צריך אתה להקריב כו' וה"ע התפלה שהיא במקום קרבנות. וכן לחה"פ זהו פנימית התורה שאין בו פסולת כו'. וכן דשנת בשמן היינו כשמן הטוב יורד כו' שהוא קיום המצות כו' וכן תורה כו' וכן כוסי רויה גימ' ארך ע"ד כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו. וכוס הוא כנס"י שתהי' רויה ע"י שיאריך באחד כו'. גם כי כוס הוא הבאר והנשמה צ"ל בבחי' באר כמ"ש ע"פ אז ישיר ישראל כו' עלי באר כו':

יומא פ"ח דע"ו א' אמר אביי ש"מ כוס דדוד לע"ל מחזיק רכ"א לוגין שנאמר כוסי רויה כו' ובע"ג פ' וארא פי' שהוא ענין ירויון מדשן ביתך כו' וענין ארך היינו מ"ש חיים שאל ממך נתת לו אורך ימים עולם ועד. ובעמה"מ שער רישא דז"א

פט

ס"פ יו"ד כוסי רויה והם אור השפע של רכ"א נהורין דש"ע נהורין של אריך הבאים אל ז"א כו' והיינו כמ"ש בת"א פ' ויחי בביאור חכלילי כד ז"א מסתכל במצחא דאריך מקבל ש"ע נהורין ובפנים ק"ן נהורין כמ"ש כי יקרא קן צפור כו' ע"ש. נמצא אר"ך נהורין באים ממצחא דא"א שהוא רעוא דכל רעוין כמ"ש בביאור ועשית ציץ בענין קדש למ"ד מלמטה והוי' מלמעלה כו' ע"ש ועיין בלק"ת בביאור ע"פ ואתחנן בשם הע"ח שער א"א פרק י"ד שע"י הסתכלות זו דזו"נ בא"א נמשך בהם כח הזווג וזהו ענין כוסי רויה כו' ע"י שתקבל מבחי' אר"ך נהורין המאירים מרעדכ"ר כו'. עוד יש להעיר לענין כוסי רויה ממ"ש ע"פ והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס כו' וברבות פ' שמיני שעכשיו היין תקלה לעולם אבל לע"ל כו'. ולכן עכשיו ונסכו רביעית ההין כו'. ועמ"ש מזה בהגהות ע"פ אוסרי לגפן כו'. וע' בת"י ע"פ חכלילי עינים מיין מה יאין עינוי כו' והיינו מכוס המחזיק אר"ך לוגין:

ו אך טוב וחסד ירדפוני. עמ"ש בזה ע"פ הודו לה' כי טוב כל"ח סעי' ד' בשם הרמ"ז פ' תצא דרע"ו ע"ב. עמה"מ צ"ו ג' קכ"ח ד'.

(ח"ב) ע"ה ב'. ח"מ י"ג ד' (ילקוט ח"א) ע"ד ג' (ח"ב) פ' א' צ"ח ב' (של"ה) קע"ד ב'. רנ"א א' (וע') י"ח ג'. במדרש תלים דף ג' ד' כ"ב א' (כ"א) ט"ו ב' (מ"ע) רי"ש. בילקוט ח"ב רמז תרצ"ז. אך טוב וחסד כו' לאורך ימים זה בהמ"ק. בזח"ב פ' תרומה קס"ח ב' אמאי אקרי טוב ואמאי אקרי חסד. טוב כד איהו כלול כולא בגויה ולא אתפשט לנחתא לתתא. חסד כד נחתא לתתא ועבדי טיבו בכל בריין בצדיקי וברשיעי ולא חייש. ואע"ג דדרגא חד הוא. מנלן דכתיב אך טוב וחסד ירדפוני אי טוב למה חסד ואי חסד למה טוב דהא בחד סגי אלא טוב כליל כולא בגויה ולא אתפשט לתתא. חסד נחית ואתפשט לתתא וזן כולא צדיקי ורשיעי. והכא כיון דאמר ובטובו חיינו הדר ואמר הזן את העולם כולו בטובו ובחסד כו' עכ"ל. וע"ש במק"מ ד"ה טוב איהו כליל פי' שם ע"ב דחכמה גימ' חסד וכמנין הכ"ל מתגלה ומנין טו"ב נשאר בהעלם (והיינו שם ע"ב יש בו בחי' אבי"ע וג' בחי' בי"ע שבו מתקלים ובחי' אצילות שבו נשאר בהעלם ע' בהרמ"ז פקודי דר"כ ובשבת מתגלה הכל ולכן אז נאמר מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה') והחסדים כשמתפשטים למטה נק' חסד וכשאינם מתפשטים למטה נק' טוב עכ"ל ושם האריך יותר. ועפ"ז אפ"ל בפסוק הודו לה' כי טוב כל"ח דפי' בילקוט במקומו תלים רסי' קי"ח דקאי על התורה שנאמר ותורת חסד על לשונה. והלא גם טוב אינו אלא תורה כמארז"ל מנחות נ"ג יבא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים וכמ"ש כי לקח טוב נתתי לכם. אלא אפ"ל דתשב"כ נק' טוב ותשבע"פ נק' חסד. כי תשב"כ עדיין הכל סתום בה ובתושבע"פ מתגלה רצון העליון. כמ"ש בכמה דוכתי: