כד

פט

ז שאו שערים ראשיכם. בגמ' שבת ד"ל ע"א פירש"י שערי בית קדה"ק. וכן בת"י פי' זקופו תרעי בית מקדשא ראשיכון. ובבחיי ר"פ בראשית דקאי על שערי הרקיע כשהקב"ה יורד לשבת על כסה"כ שברקיע ערבות. וערבות הוא רקיע השביעי דוגמת היכל קדה"ק. ויבא מלך הכבוד ברבות וארא פ"ח שנק' הקב"ה מלך הכבוד ע"ש שחולק כבוד ליראיו. והיינו כי כבוד ל"ב נתיבות החכמה שבהם ועל ידם נמשך השפע ליראיו כו'. ובמד"ר פ' מצורע ס"פ י"ח והקב"ה נותן פרוקפי (פי' הערוך כבוד הובא במ"כ שם) שנאמר שאו את ראש כו' לגלגלותם הרי בחי' זו נק' כבוד. וע' מענין פי' שאו לגולגלותם בלק"ת ר"פ במדבר. והוא המשכת הכתר וע' בלק"ת ס"פ נשא בד"ה זאת חנוכת המזבח פ"ג מענין כבוד. והרמ"ז במדבר קי"ח פי' כי כבוד הוא חכמה והוא מלבוש פנימי לא"א וא"כ א"א נק' מלך הכבוד ועז"נ הראני נא את כבודך והיינו שנמשך בהיכל קדה"ק שהוא בינה שבה התגלות עתיק. ולפי שכדי להיות התלבשות אור א"ס במל' דאצילות הנק' ג"כ כבוד צ"ל המשכה זו ע"י אור אבא כבוד עילאה. וזהו ויבא מלך הכבוד:

צ

(ב) וענין שאו שערים ראשיכם י"ל ע"ד והאופנים ברעש גדול ועי"ז דוקא ממשיכים להיות ברוך כבוד הוי' ממקומו. וכעין זה משמע בזח"ג פ' פינחס דרנ"ג ע"ב. ועד"ז שאו שערים הם מדות דאצילות כמ"ש הבחיי פ' ויחי ס"ד ג' ע"פ עד תאות גבעות עולם כי שערים ל' מדה ושיעור. וא"כ הם ענין מרכבתא עילאה ושאו שערים ע"ד והחיות נושאות כו'. גם כי ז"א בעתיקא אחיד ותליא. ועמ"ש בתו"א פ' יתרו בד"ה ענין האבות הן הן המרכבה ולכן ועי"ז ויבא מלך הכבוד:

(ג) זח"ג פינחס רנ"ג סע"ב פי' שערים נש"ב א"כ לפי"ז ויבא מלך הכבוד שיתפשטו בהם ל"ב נתיבות חכמה כענין שפירשו לבנון דהיינו ל"ב נ"ח עם נש"ב. כמ"ש במק"מ ר"פ שמות ע"פ אתי מלבנון כלה. עוד פי' שערים נה"י כי הם ב' מזוזות ומשקוף ראשיכם חג"ת כו'. ובמא"א אות שי"ן סעי' ס"ב ותחלת אות נו"ן נש"ב כו' ביסוד דבינה והן שערים לקבל בהן היסודות נתיבות דדכורא כו' וזהו שאו כו' ויבא מלך הכבוד ל"ב נתיבות חכמה שהם נתיבות דדכורא כו'. והו"ע יחוד דאו"א שהוא המשכה הבאה מאוא"ס ממש כמ"ש בלק"ת פ' אמור בביאור ע"פ ונקדשתי בתוך בנ"י ובביאור השני ע"פ יונתי בחגוי הסלע ספ"ג. ויובן זה בעבודה עפמ"ש בלק"ת פ' מטות בד"ה עיני כל אליך ישברו כו' ועפמ"ש בד"ה ושמתי כדכד גבי ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ ע"ש פ"ה שמבחי' נש"ב נמשך אהבה ברשפי אש ומבחי' ל"ב נ"ח נמשך אהבה פנימית בחי' חפץ כו' ועמ"ש מענין מוחין דאימא ומוחין דאבא בד"ה מצה זו ובד"ה ושאבתם מים ובענין תשוב ה"י במילוי יו"ד בד"ה ראה אנכי נותן פ"ב שהם רצון וחפץ ע' בד"ה ואהי' אצלו אמון גבי זמירות היו לי כו' לפ"ז נודע בשערים בנש"ב בעלה יסוד אבא אף שעיקר המשכתו בשער החמשים מ"מ נודע בשערים כו'. וזהו פי' שופטים כו' בכל שעריך פי' כל הם נש"ב כמ"ש בד"ה עיני כל וזהו בכל שעריך אשר נותן לך פי' כי כל אותיות לך:

(ד) ת"ז ל"ד א' תיקון י"ח קול דודי דופק פתחי לי. פתחו לי שערי צדק. שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד. וענין פתחי לי קאי על יסוד דנוק' שהיא הכלי לגילוי ההשפעה שהוא ענין התקשרות המקבל בבחי' ביטול וכלי ריקן שיקבל אור ושפע והו"ע חותם שוקע ועי"ז ויבא מלך הכבוד בחי' חותם בולט גילוי האור מלמעלה. מלך ישראל וגואלו כו'*:

(ה) בת"י פי' ב"פ שאו שערים ראשיכם. הא' תרעי דבית מקדשא כנ"ל. הב' זקיפו תרעי דגנתא דעדן. א"כ לפי"ז י"ל ג"כ בפי' ב"פ ויבא מלך הכבוד ג"כ ב' בחי' עדמ"ש בזח"ב ר"פ יתרו אית מלך לעילא שהוא עת"י מל' דא"ס המאיר בבינה. הב' איתמלך לתתא ר"ל מל' דאצילות. אך יש לפרש ג"כ על ז"א והוא הנק' מלך הכבוד. אפשר לפי שמאיר ע"י המל' הנק' כבוד תתאה. או שז"א נק' כבוד עילאה לגבי מל' כמבואר בד"ה כי על כל כבוד חופה. ולכן שאו שערים ראשיכם היינו היכל קדה"ק כי יחוד זה הוא בהיכל קדה"ק דבריאה. ונק' חדר המטות. ולכן נאמר כאן ה' גבור מלחמה. שזהו בז"א שנק' איש מלחמה. ואח"כ נאמר שאו שערים ראשיכם פ"ב היינו תרעי דג"ע. כי גן עדן העליון י"ל בינה. עדן הוא חכמה. ונהר יוצא יסוד אבא להשקות את הגן בינה. ותרעי דג"ע הם חג"ת. ויבא מלך הכבוד עת"י כמש"ל ס"א בשם הרמ"ז. שנק' מלך הכבוד לפי שמלבושו כבוד עילאה. ועוד כי הראני נא את כבודך פי' ברע"מ פ' פינחס דרנ"ה ע"ב שהוא בכתר. וא"כ מלך הכבוד הוא עת"י. ולכן נאמר הוא מלך הכבוד סלה כי סלה היינו בעתיקא בזהר ויקרא דף כ' ע"א ובמא"א סמ"ך סעי' ל"ח. והטעם כי סלה שאין לו הפסק נמשך מע"ק דוקא כמ"ש בענין כ"מ שנאמר לי אינו זז לעולם. וזהו ה' ימלוך לעולם ועד דהיינו ע"י ההמשכה מע"ק מלכותיה מלכות עלם

צא

ועמ"ש סד"ה שובה ישראל עד דרוש השני וזהו גדול יהיה כבוד הבית האחרון ע"י שיאיר בו מבחי' הוא מלך הכבוד סלה כו':

(ו) בזח"ג פ' פינחס דרנ"ג ע"ב. שאו שערים ראשיכם מאי ראשיכם תרין זמנין. אינון חיון דמרכבתא עילאה וחיון דמרכבתא תתאה. והיינו כי מרכבתא תתאה דבריאה הם בחי' והחיות נושאות שהם מרכבה לבחי' מל' כמ"ש הענין בד"ה רני ושמחי דרוש השני בפי' וצדקתך ירננו. ועי"ז ממשיכים ויבא מלך הכבוד ז"א דאצילות היינו המשכת נהורא עילאה בנהורא תתאה. ע' זח"ב וארא דכ"ח ע"ב ע"פ ארוממך אלקי המלך. אמנם מרכבתא עילאה היינו חג"ת דאצילות בעבר הנהר ישבו אבותיכם עלו במחשבה והם מרכבה להמשיך יחוד עליון דאו"א דהיינו המשכת אור חדש מעת"י וכמ"ש בת"א פ' יתרו בד"ה ענין האבות הן הן המרכבה ולכן עי"ז ויבא מלך הכבוד בחי' עת"י להאיר ע"י חו"ב ועמ"ש מענין חיון תתאין וחיון עילאין בסדור ע"פ הנותן שלג כצמר ושם ג"כ ענין ועל ראשי החיות רקיע כעין הקרח. ומזה י"ל ענין שאו שערים ראשיכם. וע' בזח"ג פ' פינחס דרמ"ז ע"א ע"פ ובראשי חדשיכם ראשי הם יעקב ויוסף וע' מזה בזהר ויחי דרכ"ה ע"ב ע"פ וישתחו ישראל על ראש המטה. ועד"ז יש לפרש ג"כ ענין שאו שערים ראשיכם פי' שחיות המרכבה הם יעלו בחי' ראשים הנ"ל וע' זהר ס"פ ויגש דרי"א ע"א ע"פ ויאסור יוסף מרכבתו כו'. ודמות על ראשי החיה כו'. וע"ש במק"מ וז"ח:

(ז) ועמ"ש מכ"ז ע"פ הזהר פ' פינחס דרנ"ג. ושם מה שאומרים פסוקים אלו במלכיות דר"ה להמשיך בחי' בחי' מלוך על העולם כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך היינו ב' בחי' כבוד הנ"ל ועמ"ש בסדור בד"ה ועשו להם ציצית בענין ד' כנפות וד' ציצית שהם ב' בחי' הנך יפה רעיתי הנך יפה י"ל ג"כ ד' חיון דמרכה תתאה וד' חיון דמרכה עילאה. וכן ל"ב חוטי הציצית הם גימ' כבוד ולכן ארז"ל על מצות ציצית שהוא חולק מכבודו ליראיו שתכלת דומה לים וים דומה לכסה"כ וחלק ליראיו תכלת שהוא מעין כבודו במד"ר פ' נשא פי"ד ביום נשיא השביעי דרנ"ז ע"ב כמ"ש במ"א ע"פ ועשו להם ציצית: