לז

קמ

ג בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ וראה אמונה. ופירש"י ואל תאמר אם לא אגזול ואגנוב או אתן לעני צדקה במה אתפרנס. ועשה טוב ואז תשכון ארץ לאורך ימים. ורעה אמונה תאכל ותתפרנס משכר האמונה שהאמנת בהקב"ה לסמוך עליו ולעשות טוב. וכה"ג פירש"י בישעי' סי' ל"ג ו' ע"פ והי' אמונת עתיך חוסן כו' ד"א והיה כו' ע"ש:

(ב) מדרש תלים סי' ל"ז בטח בה' ועשה טוב אמר לו הקב"ה לדוד אם תראה שאני עושה טובה לרשעים אלירע לך כל כך תוסיף ועשה טוב. ואין טוב אלא תשובה שנאמר אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב בהושע סי' י"ד. ומה אם הרשעים שהן מכעיסין לפני ואין לי מהם תועלת עשיתי עמהם טובה. עמך שאתה בוטח בי ואתה עוסק בתורה ואתה עושה משפט וצדקה על אחת כמה וכמה לכך נאמר בטח בה' ועשה טוב עכ"ל.

(ג) ברבות פ' חקת ער"ה ד' זש"ה בטח בה' ועשה טוב כו' ואומר סור מרע ועשה טוב בקש שלום כו' ע"ש. מוכח שם דטוב היינו שלום והיינו כ' שניהם בבחי' יסוד. ומזה מובן ג"כ מ"ש המדרש תלים דטוב היינו תשובה. כי כן נאמר סור מרע ועשה טוב. ועוד גבי תשובה נאמר ג"כ שלום שלום לרחוק שנעשה קרוב:

זח"ג בהר דק"י ע"ב פינחס דף רכ"ה ע"ב. של"ה ל' ב' ל"א א' ס"ד א' ס"ט ב' תי"ח ב' תד"א ח"א פי"ח:

ה גול על ה' דרכך ובטח עליו והוא יעשה. פי' גול לשון גלגל וסיבוב. וכן תלים סי' כ"ב ט' גל אל ה' יפלטהו יצילהו כי חפץ בו. ופי' במצ"ד המגלגל ומסבב בטחונו אל ה' הוא מצילהו. כי חפץ בו במי שבוטח בו כראוי והלע"ז איין מענטשין גיהער וועלגערין און ווארפען כו' וי"ת שבח קדם ה'. א"כ גלגול זה פירושו שבח. ואפ"ל גלגול זה ע"ד ותתפלל חנה על ה' או ע"ד ואתחנן אל ה'. גם עדמ"ש כי הוא הנותן לך כח. ולא יחשוב עד"מ במו"מ שהסיבה עקרית כו'. וע"ד הנזכר בחוה"ל שער ג' רפ"ח בענין כל אשר חפץ ה' עשה כו'. ואמר תלים רסי' קכ"ז בשיר המעלות לשלמה כו' אם ה' כו':

כה נער הייתי גם זקנתי. בירושלמי ספ"ק דיבמות שרבי דוסא קרא על ר' אלעזר בן עזרי' הפסוק הזה. וכ"ה בגמ' דידן ביבמות ספ"ק דט"ז ע"א. ופי' בקה"ע מפני שראב"ע אמר על עצמו הרי אני כבן שבעים שנה במשנה ספ"ק דברכות ופי' בגמ' פ"ד דברכות דכ"ח ע"א דהיינו כשמינוהו נשיא והיה בן ח"י שנה אתרחיש ליה ניסא ואהדרו ליה תמני סרי דרא חיורתא פירש"י י"ח שורות של זקנה כו' ע"ש. וא"כ זהו"ע נער הייתי

קמב

ומ"מ גם זקנתי שהגיע בו הזקנה בעודו נער. ואפ"ל ענין ח"י שנה הוא בבחי' צדיק חי עלמין. והנה זקן שקנה חכמה היינו יניק וחכים והוא כי חכמה נמשכה ממזל הא' דדיקנא דא"א. ע"כ הזקן שייך לבחי' חכמה וכשנמשכו בז"א מוחין דגדלות י"ל נק' יניק וחכים. כי ז"א נק' ג"כ נער בסוד נער ישראל ואהבהו. גם זקנתי היינו כשמקבל מוחין דאבא א"נ כשמקבל מישראל סבא כו'. וע' מענין דראב"ע בספר הגלגולים בסופו. ואפ"ל שרש ח"י שורות באים מיסוד דאבא המאיר ביסוד ז"א כו'. לחם פי' בקה"ע שהוא ענין לכו לחמו בלחמי:

(ב) רבות ויצא פס"ט דע"ח ב' אף על הפרנסה השיבו שנאמר כי לא אעזבך. ואין עזיבה אלא פרנסה המד"א ולא ראיתי צדיק נעזב. ענין הפרנסה מבואר ברבות ויחי פ' צ"ז ובפ' בראשית פ' כ'. ובגמ' פרק ע"פ דקי"ח ע"א שגדולה מן הגאולה. שהגאולה ע"י מלאך שנאמר המלאך הגואל. ופרנסה ע"י הקב"ה בעצמו שנאמר פותח את ידיך כו'. ועמ"ש מזה ע"פ עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלקים בפ' יתרו י"ח י"א. וע"ש ע"פ הנ"ל סעי' ג':

(ג) ברבות ר"פ בחקתי כנ"ל בפ' ויצא. ועו"ש ד"א אע"פ שזרעו ובניו הם מבקשים לחם לא ראיתי לאותו צדיק אביהם נעזב מיראתו של הקב"ה:

(ד) ברבות בקהלת ע"פ ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש. ר"מ הוה כתבן טב ומובחר והוי לעי תלת סלעין כל שבת והוה אכיל ושתי בחדא. ומתכסי בחדא. ומפרנס אוחרתא לרבנן. אמרין ליה תלמידי ר' בניך מה את עביד עליהון. אמר לון אין הוון צדיקים כההוא דאמר דוד ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם ואם לאו מה אני מניח את שלי לאויבי המקום לכן אמר שלמה ומי יודע החכם יהי' או סכל. וע' במהרמ"א על פסוק זה:

(ה) ביבמות פ"ק דט"ז ע"ב אר"ש ב"נ א"ר יונתן פסוק זה שר העולם אמרו נער הייתי גם זקנתי אילימא קודב"ה מי איכא זקנה קמי'. פי' אדמו"ר נ"ע בלק"ת פ' בחקתי סד"ה בשברי לכם מטה לחם. שהוא ית' למעלה מהזמן ואין הזמן מושל עליו להזקינו. ואלא דוד אמרו מי קשיש כולא האי. אלא ש"מ שר העולם אמרו. ופירש"י מלאך. והתוס' כתבו שבפייט. השר המשרת נער נק' הוא מט"ט הנכבד והנורא אלא מט"ט הוא שר העולם שנקרא נער עכ"ל. והנה במט"ט הביא הציוני בפ' משפטים ב' דעות אם הוא מדת מל' דאצילות או מלאך. ודעת הרמב"ן והבחיי פ' משפטים שם שהוא בחי' מל' וכן פי' הבחיי ס"פ פינחס ע"פ ביום השמע"צ שהמל' נק' נער הייתי כו' שרו של עולם. וא"ש הגמ' אילימא דוד אלא שר העולם בחי' מל' שדוד היה מרכבה אליו. אך קשה כי מל' הוא מאצילות ושייך ג"כ הקושיא איך שייך ע"ז זקנתי שהרי האצילות הוא למעלה מהזמן. וי"ל דנער וזקנה אין פירושו זמן אלא קטנות וגדלות רק בו ית' לא שייך בי' זו כי אני הוי' לא שניתי אבל במל' שייך שפיר קטנות בסוד ושם הקטנה רחל ה' קנה כמ"ש בת"א פ' וישב בד"ה בכ"ה בכסליו. וגם גדלות ע"ד ואברהם ושרה שהיא מל' זקנים כו'. ועוי"ל כמ"ש בסש"ב ח"ב פ"ז כי בחי' מל' הוא מקור הזמן בסוד מלך מלך וימלוך וכמ"ש בלק"ת סד"ה שובה ישראל עד ועמ"ש מזה בפ' משפטים שם כ"ג ע"פ השמר מפניו כו' כי שמי בקרבו:

(ו) בעמה"מ שער רישא דז"א ר"פ ל"ט כי ז"א שערותיו שחורות בסוד קווצותיו תלתלים שחורות כעורב. ובהתגב היום מאיר עליו מבחי' א"א מתלבנים שערותיו. וזהו ענין הת"ח שהוא דוגמא דז"א הנק' תורה נאמר עליו נער הייתי גם זקנתי לשבח שלא נעזב מרבוי שפע חסדים כו'. וכ"כ עוד סוף שער הנ"ל היינו ס"פ ס"ח בסופו ממש דקס"ז סע"ג. ועמש"ל סעי' א'. וא"כ לדברי הבחיי דמפרשים שרו של עולם מל'. כמ"כ יש לפרשו על ז"א שנק' ג"כ כי נער ישראל.

קמו

והוא שרו של עולם כי כן עולם הוא ו"ק מעלה ומטה וד' רוחות ששרשן מו"ק דז"א כמ"ש בת"א בפ' וארא בד"ה וארא אל אברהם. וענין נער וזקנה י"ל כנ"ל סעי' ה'. וגם כי שרש הזמן נמשך מו"ק דז"א דהיינו ענין כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול. משא"כ למעלה מז"א אין שייךת שורש לבחי' זמן כו'. וזהו"ע תשובה קדמה לעולם. שהתשובה היא בינה שקדמה לעולם שהוא ז"א כי אמרתי עולם חסד יבנה. ועמ"ש בלק"ת בד"ה להבין הפסוק מי אל כמוך. ושם פ"ג מענין זה:

זח"א ס"פ לך דצ"ה ע"ב פ' תולדות דקמ"ג ע"א פ' ויצא דקס"ב ע"א פ' וישב דקע"ט ע"ב דקפ"א ע"ב ע"פ עבדו זקן ביתו. ועיין מענין עבדו זקן ביתו ברע"מ פ' פינחס דרט"ו א' ושם דף רי"ז סע"א ע"פ ישמח לבב אנוד דא רזא דההוא נער דסליק לסיבו כו' וע"ד כתיב אנוש כחציר ימיו. וע"ש ג"כ דרי"ו ע"ב מענין נער הייתי ובת"ז תי"א דכ"ב ע"ב מענין ולא ראיתי צדיק נעזב. של"ה ס"פ לך דרפ"ה ע"ב:

עיין תו"א פ' וישב סד"ה בכ"ה בכסליו מענין נער הייתי שרו ש"ע אמרו. וע' בלק"ת פ' צו סד"ה והיה אור הלבנה בענין נערים פני זקנים ילבינו. יש לפרש שהנערים יגרמו המשכה בהזקנים שהם חו"ב מבחי' סבא דסבין שהוא מו"ס דע"ק ולכן ילבינו שימשיכו תוספת הלובן בהזקנים וע"ד הנותן שלג כצמר כו':