לח

קמו

ה כי עונותי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני. רבות לך לך פמ"ד דמ"ח ע"א משא כמשמעו שנאמר כמשא כבד יכבדו ממני. זח"א עמוד קס"ב הלא אם תיטיב למהוי שאת לעניי דאינון כבדים כמשא כבד יכבדו ממני אנא אסבול לברך בעלמא ומאריך עלייהו. זח"ג פ' פינחס דרל"ב ע"ב פי' זה על ענין ונשא השעיר את כל עונותם. ופי' כמשא כבד שהכבד שהוא ס"מ מכביד כו'. וע"ש דף רכ"ד ע"ב מענין כבד לב ומוח. ואפ"ל עוד ידוע כי פרסא מפסקת בין אברי הנשימה שהן הריאה והלב ובין הכבד כו'. ובין מוח ללב יש עוד פרסא קרומא דמחפיא על מוחא כו' וזהו יהי רקיע ויהי מבדיל. ונמצא הכבד רחוק מן הראש והמוח ע"י ב' פרסות. ועתה אומר כי ע"י העונות עברו ראשי כמשא כבד כו' שבחי' עביות הכבד מתגבר על הראש. ובפרעה נאמר כבד לב פרעה שנעשה לבו כמו הכבד כו' ולא הי' מקבל דבריו של הקב"ה מחמת קושי לבו ככבד והכא אפילו על הראש יש כבדות מהכבד. ילקוט ח"א כ' א'. ח"ב מ"ה א':

ובמדרש תלים על פסוק זה העיר מפסוק כי עוונותינו רבו למעלה ראש. בעזרא סי' ט' פסוק ו'. וע' בר"ח של"ה צ"ט ב'. רכ"ד א'. רצ"ח ב'. שמ"ט א'. וע' ב"ב.