ו

יט

א למנצח בנגינות על השמינית. רבות בהעלתך פט"ו דרס"ד א' ע"פ קח את הלוים כמה נימין הי' בכנור כו' ולימוה"מ נעשית שמונה שכן דוד אומר בנגון למנצח על השמינית. עמ"ש מזה בלק"ת פ' תזריע בד"ה למנצח על השמינית ספ"ג. והנה בפ"ב דמגלה די"ז ע"ב ומה ראו לומר רפואה בשמינית. א"ר אחא מתוך שנתנה מילה בשמינית שצריכה רפואה לפיכך קבעוה בשמינית עכ"ל. ויש לפרש שהוא בחיק בינה שהיא שמינית מלמטה למעלה כמ"ש בלק"ת ע"פ ביום השמע"צ שמאלו תחת לראשי. ומשם מקור הרפואה. כי בבינה התגלות עתיק שמשם נשך ארוכה ורפואה. כי לשון ארוכה היינו שנמשך מאריך אנפין וכן איתא בכהאריז"ל ע"פ כי אני הוי' רופאך ר"ת אריך. ועוד שהרי ארז"ל גדולה תשובה שהיא מביאה רפואה לעולם ועמ"ש מזה בלק"ת פ' נצבים בד"ה כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך ותשובה הא בינה ועמ"ש עוד מענין תשובה שהיא רפואה בד"ה כתפוח בעצי היער ובמא"א אות אלף סעי' קכ"ד אריך אנפין נק' כתר דאצילות כו' וממנו אורך ימים. וממנו ארוכה דאך אפים ר"ל אסוותא דאנפין כו' כי כולו חסדים כו'. וע' בזח"ב פק בשלח דנ"ד ע"א ע"פ אז ישיר אז היינו האל"ף הא בחי' עתיקא דנהיר לזיי"ן. וגם כי אדם היינו ז"א שהוא ז"ת. ושם שרש דשרש של האדם. והרפואה היא המשכת אור וחיות חדש לבחי' האדם והוא נלקח מלמעלה מבחי' ז"א כו'. וע' בת"א ס"פ בראשית בד"ה צאינה וראינה. ולפי שבמזמור זה נזכר ענין רפואה רפאני ה' ע"כ נאמר למנצח בנגינות על השמינית. שמבחי' זו נמשך הרפואה:

(ב) במדרש תלים על פסוק זה זש"ה שבע ביום הללתיך כו' חביבה היא המילה שכל מי שהוא מהול אינו יורד לגיהנם כו' ע"ש היינו כי שבה"כ רק בז"ת ומזה נמשך הגיהנם אבל בינה שהיא שמינית נק' עלמא דחירו דרור והמילה נתנה בשמינית ע"כ מי שהוא מהול אינו יורד לגיהנם כו'. או כי מילה יסוד וממתיק הדינים כו' ונמתקים הגבורות כו'. וע' במד"ר פ' אמור ס"פ ל"א ע"פ מחוץ לפרכת יערוך א"ר אלעזר בן שמוע בזכות יערוך תנצלו מן כי ערוך מאתמול בישעי' סי' למ"ד ל"ג דקאי על גיהנם. וארז"ל פ"ב דעירובין די"ט ע"א אריב"ל שבעה שמות יש לגיהנם ואלו הן שאול ואבדון וכו'. ומהרש"א שם כתב שזהו"ע ויספתי ליסרה אתכם שבע על כל חטאתיכם והיינו שבעה מדורות שיש לגיהנם. וזהו שע"י יערוך את הנרות שהן שבעת

כ

הנרות שבעה מדות עליונות שממשיך בהם השמן והאור בחי' חכמה. ובחי' שמן זהו מעין למנצח על השמינית לכן עי"ז ינצלו משבעה מדורות גיהנם כו'. ועיין בת"א פ' וישב בד"ה בכ"ה בכסליו ובפ' תצוה בד"ה ואתה תצוה את בנ"י ובלק"ת פ' בהעלותך בד"ה בהעלתך ובד"ה מנורת זהב כולה:

(ג) ד"א למנצח על השמינית על ארבע שהם שמונה. הה"ד רישי' די דהב טב. ידוהי ודרעוהי תרין כו' עד ורגלוהי תרין. הרי שמונה שהן ארבעה בבל וכשדים מדי ופרס כו':

וכ"ה בילקוט כאן רמ"ז תרל"ד וע' ברבות באיכה א' י"ד ע"פ ישתרגו עלו על צוארי. דס"ו ע"ד. עשאן עלי סריגות סריגות מכופלות בבל וכשדים מדי ופרס כו'. ולכאורה היינו שיש בכל א' ב' בחי' חו"ג כענין ידוהי ודרעוהי תרין ב' ידים חו"ג כו'. עוי"ל שיש בכל בחי' דכר ונוק. ואפ"ל כמו בקדושה ד' אותיות הוי' מתלבשים בד' אותיות אד' כו'. ובמא"א ד' מלכיות או"א זו"נ דקלי' א"כ ענין הכפל בכל א' צ"ל חו"ג כו' וע' ע"פ ויהי בימי אמרפל ברכות פ' לך מענין ד' מלכיות. וי"ל שמונה בחי' הנ"ל זהו"ע ח' דחמץ שההפרש בין מצה לחמץ הוא בין ה' לחי"ת. ועמ"ש מזה לעיל ע"פ אספרה אל חק סעי' ג'. ובזח"ג פק פינחס דרנ"ב א' תבר ח' חמץ ואתעביד מצה. גער חית קנה כו'. גער בה קב"ה ואתבר ח' חמץ ואתעביד ה'. והמג"ד באות ח' כ' חי"ת וחתו גבוריך כו' ויהי חתת אלקים. הוראת הח' בהוד זו שמינית לאותיות וזו שמינית לאצי' מלמעלה למטה.

(הג"ה. והנה לפעמים מצינו מהוד יש יניקה לחיצונים כמ"ש ע"פ והודי נהפך כו' כל היום דוה אותיות הוד וחנוכה תיקון ההוד. והוד הוא בחי' גבוה כמ"ש בענין הוד בדרוש ל"ג בעומר. וע"פ יהודה אתה ע"ש הפעם אודה כו'. גם בינה היא שמינית מלמטלמ"ע ובינה עד הוד אתפשטת וזהו"ע ונתן ההוד למשה ולכן מאן דלא כרע במודים לא קם בתחה"מ כי תחה"מ ע"י גילוי סוכ"ע א"א להשיג רק בהודאה כמ"ש במ"א והפרדס שער האותיות פי"א בשם ספר התמונה שהוא בהוד שהיא שמינית מלמעלמ"ט ואמר שרומז ג"כ בבינה ממטלמ"ע כו' ח' בגדי כה"ג. גם פי' ח' דאחד מורה על ח' ספי' מחכמה עד יסוד כו'):

(ד) והנה לע"ל נאמר ב"פ זה במד"ר פ' בשלח ס"פ כ"ג ואפ"ל עפמ"ש בגמ' ספ"ג דפסחים בפי' ושמו אחד שהי' נקרא כמו שנכתב ומ"מ י"ל כמו עכשיו שם אד' היכל לשם הוי' כן לע"ל שיהי' נקרא שם הוי' עכ"ז זהו שם הוי' דאצילות ויהי' הוא היכל לשם הוי' דעת"י עיין בת"א פ' בשלח בד"ה וירא ישראל מענין ב' שמות ההוי' ובלק"ת פק תצא בביאור ע"פ ולא אבה. אלא ששם הוי' דאצילות הוא אספה"מ משא"כ שם אד' נקרא אספשא"מ. והנה גילוי זה דשם הוי' דלעילא הסוכ"ע ע"י שם הוי' דאצילות הממכ"ע זהו ג"כ ענין למנצח על השמינית וזהו הנמשך ע"י ארבע שהם שמונה כו'. וע' במד"ר בשה"ש ע"פ שובי שובי השולמית כו' ויוצאין לשלום. ועמ"ש מזה בפ' וארא בענין ד' לשונות של גאולה והוצאתי והצלתי כו' שכנגדן ד' כוסות כו':

(ד)* עמש"ל ססע' א'. והנה בזהר ר"פ נח ע"פ ועמך כולם צדיקים דכל מאן דנטיר ברית אקרי צדיק. ובפ' לך דצ"ג ע"א שע"י המילה נק' צדיק. כי צדיק הוא יסוד עולם וע"ז מורה המילה. והנה גיהנם פי' במא"א אות גימ"ל ס"כ יסוד דנוק' כו' שוחה עמוקה פי זרות. וא"כ א"ש כיון ע"י המילה זוכה לבחי' צדיק יסוד דדכורא דקדושה זהו היפך הגיהנם. שהוא ביסוד דנוק' דקליפה. כ"א זוכה לגן עדן דפי' במא"א

כד

שם סכ"א שהוא יסוד דנוק' דקדושה. ופי' יסוד דנוק' ק"ל הכלי לקבל אור ההשגה אלקית המאיר בג"ע ועמ"ש בזה בדרוש הנותן לשכוי בינה ובסדור שער התפלה שהזכרתי לעיל ע"פ אספרה אל חק סעי' ב':