מח

קעט

ב גדול ה' ומהלל מאד בעיר אלקינו הר קדשו. פ"ד דר"ה דל"א ע"א בשני מה היו אומרים גדול ה' ומהלל מאד. על שם שחילק מעשיו ומלך עליהם. ופרש"י שחילק מעשיו הבדיל רקיע בין עליונים לתחתונים. ונתעלה וישב במרום דוגמת שכנו בעירו והר קדשו עכ"ל. ואפ"ל כי הרקיע המבדיל זהו ענין שם אלקים וכמ"ש והבדילה הפרכת ופי' בת"א ר"פ תצוה בד"ה ואתה תצוה גבי מחוץ לפרכת העדות שהפרכת זהו ענין שמש ומגן הוי' אלקים. והוא ענין יחו"ת וזהו ג"כ ההבדל בין מים עליונים יחו"ע שמשם נמשך מים דוכרין משם מ"ה ובין מים תחתונים שמהם נמשך העלאת מ"ן מים תחתונים בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא. והנה בחי' עיר אלקינו שהיא מל' הרי ג"כ נקראת ע"ש שם אלקים שזהו מ"ש בעיר אלקינו וכמ"ש בת"א פ' וארא בד"ה וידבר אלקים כו' וארא אל אברהם כי העיר היא מחיבור הרבה בתים שהם צירופי אותיות שתי אבנים בונות שתי בתים. והאותיות הם כלים והם משם אלקים שהם כלים לאור הנמשך משם הוי'. והנה אע"פ ששם אלקים הוא הרקיע המבדיל כו' אעפ"כ אדרבה גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו לפי שזה ההבדל אינו הבדל גמור. אלא אדרבה ההבדל כדי להיות אח"כ יחוד וחיבור ע"י העלאת מ"ן ממים תחתונים בוכים והמשכת מ"ד. וכמ"ש במא"א אות א' סעי' ד' בפי' אל תאמרו מים מים ב"פ שהם מ"ד ומ"ן ב' גדפי א' כי העליונה מים זכרים והתחתונה מים נוקבין והרקיע המבדיל הכל אחדות אחד עכ"ל וכ"כ בפרדס סוף ערך מים. נמצא בעיר אלקינו ע"ד רקיע המבדיל דוקא גדול הוי' ומהלל מאד שזה הרקיע מחבר מ"ן ומ"ד ונעשים אחדות אחד שזהו אות א' אלופו של עולם. וכמ"כ ביום שני אומרים זה להמשיך בבחי' רקיע המבדיל. בחי' גדול הוי ומהלל מאד. שזהו יחוד העליון כו'*:

קיצור ענין רקיע המבדיל שם אלקים דוגמת בחי' עיר אלקינו והרקיע מחבר ב' בחי' מים מ"ד ומ"ן וזהו תמונת אות אל"ף ב' יודין וביניהם ו' וזהו גדול הוי' כו' בעיר אלקינו:

(ב) ואפ"ל ג"כ כי יש עיר מבחי' לעומת זה והוא ג"כ צירופי אותיות. וזהו עיר ומגדל דדור הפלגה שנאמר בהם ותהי להם הלבנה לאבן. וענין לבנה לא דמי כלל לאבן כמ"ש בפרדס ערך לבנה בענין זקף לבנה כו' והם אותיות שנפלו בשבה"כ ונעשים יש ודבר נפרד וכמ"ש בפי' כרחל לפני גוזזיה נאלמה שהשערות הם אותיות והם גוזזים השערות ומפרידים אותם מהמקור להיות נפרד ונרגן מפריד אלוף היפך מבחי' יחוד הנ"ל דאות א'. ועמ"ש מזה בלק"ת פ' פינחס סד"ה צו את בנ"י

קפ

ואמרת אליהם כו' את הכבש האחד דרוש השני. משא"כ בעיר אלקינו אף מהלבנים נהפך לקדושה כמ"ש בת"א פ' משפטים בענין ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. וזה הי' גלות מצרים בחומר ובלבנים לתקן חטא דור הפלגה ותהי להם הלבנה כו' וזהו ענין עיר ומגדל דקליפה ובמ"א ביאר שזהו בחי' לבונה די"א סממני הקטרת שהאותיות מאירים רק בבחי' מקיף כו'. ולכן נאמר גדול ה' ומהלל מאד בעיר אלקינו. היפך בחי' עיר ומגדל כו' הנ"ל. ועמ"ש מענין עיר ע"פ תבנה ותכונן עיר סיחון. וע"פ אסרי לגפן עירה:

קיצור גם יש עיר ומגדל דהפלגה ותהי להם הלבנה לאבן זקף לבנה. כרחל לפני גוזזיה. אבל בעיר אלקינו דוגמת כמעשה לבנת הספיר. וזהו גדול הוי' כו' בעיר אלקינו:

(ג) אך מדקדוק לשון רש"י הבדיל כו' ונתעלה כו' וכן בפי' המשניות להרמב"ם סוף מס' תמיד והיו השמים תחתיהם אומרים גדול ה'. והענין כמ"ש מהרמ"א בפ' בראשית ע"פ ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים וארז"ל ברבות בראשית פ"ד כי מתחילה היה העולם מים במים. כי ב' מיני מים היו. הא' של רוחניות שעליהם הי' רוח אלקים מרחפת אך התחתונים היו מים גשמיים וע"ש עוד ע"פ ויאמר אלקים יהי רקיע כו' וביאר דבריו אאזמו"ר נ"ע שכשהיו מים במים א"כ כיון שהיו מעורבים בלי רקיע המבדיל א"כ המים התחתונים לא היו גשמיים כ"כ כמו עתה וגם המים העליונים הרוחניים לא היו רוחניים כ"כ כמו עכשיו כיון שהמים התחתונים הגשמיים היו מחוברים ומעורבים בהם וכמשל חבית יין המעורבת בשמריה. וע"י הרקיע המבדיל אזי המים התחתונים נעשו גשמיים ממש ולכן בכו על הירידה הזאת וכמ"ש מזה בלק"ת פ' במדבר סד"ה במדבר סיני באהל מועד ובפ' שלח בד"ה ענין הנסכים. ואזי מים העליונים נתעלו יותר מכמו שהיו תחלה מעורבים. וכמ"ש בלק"ת סד"ה ענין הנסכים שזהו כמשל חבית של יין כו'. אבל כשהשמרים נופלים למטה אזי הין נעשה צלול והשמרים נעשים גסים וזהו"ע מו"ס כו' כחמר טב דשקיט ושכיך על דורדייה. והנה ב' בחי' מים זהו"ע חכמה עילאה וחכמה תתאה. וקרוב לומר הבדלה זו הוא כענין הנסירה כו'. ולכן שייך לומר מ"ש רש"י ובשני נתעלה ויש במרום. ר"ל כיון ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים העליונים. וכאשר המים העליונים נתעלו ונבדלו מן השמרים שבמים תחתונים ע"י הרקיע המבדיל כו' הרי כביכול גם בי' ורוח אלקים המרחפת ע"פ המים נתעלה כו' ועד"ז ג"כ ההפרש בין בחי' עיר אלקינו הר קדשו לגבי ההשפעה שבחול כמו ההפרש שבין מים עליונים שמעל לרקיע לגבי מים תחתונים שמתחת לרקיע וכמשי"ת לקמן סעי' ה' באריכות. ומ"ש בגמ' שחילק מעשיו ומלך עליהן. היינו כי המלוכה היא בחי' התנשאות והסתלקות ומזה נעשו הנבראים בבחי' עם ל' עוממות שה"ע נפרד וכמ"ש בלק"ת פ' בלק בד"ה מי מנה עפר יעקב. ושם פ"ג בענין והים עליהם מלמעלה כו' לכן דוקא ע"י שחילק מעשיו ונעשה רקיע המבדיל כו' שהוא התנשאות והסתלקות גילוי האור של מים עליונים דח"ע מהם אזי שייך ומלך עליהן. והנה במתן תורה המשכת חכמה עילאה למטה היינו המשכה ממים עליונים במ"ת. וכמ"ש בת"א פ' יתרו בד"ה וכל העם רואים בפי' אל תאמרו מים מים ב"פ כו' ורצוא ושוב גימט' תורה והן אש ומים כו' וזהו דבר צוה לאלף. דור דקאי על התורה שעשה"ד מתחילים בא' אנכי הוי' כו' כמ"ש ברבות בראשית פ"א. והיינו כי ב' יוד"י האלף והקו שביניהן מורה על חוד וחיבור מ"ע במ"ת כנ"ל סעי' א' וחיבור זה נעשה ע"י מתן תורה וע"ז מורה האל"ף ועמ"ש מזה מתלים סי' ק"ה ע"פ זכר לעולם בריתו

קפא

דבר צוה כו'. וזהו שביום שני אומרים גדול ה' כו'. והיינו בעיר אלקינו שמהבדלה זו נמשך אח"כ יחוד מ"ע ומ"ת מ"ד ומ"ן. ועוד זאת כי ע"י מ"ת בוכים מעוררים רח"ר כמ"ש בד"ה שוש אשיש מענין בכיה וע"י הנסוך יין נותנים בהם כח שיהי' בחי' מים חיים ועי"ז והיה ביום ההוא יצאו מ"ח מירושלים כו':

קיצור. מרחפת על פני המים. כי מים במים. ב' מיני מים. וע"י הרקיע המבדיל מ"ת ירדו ונתגשמו יותר ומ"ע נתעלו יותר. ולכן ביום שני נתעלה וישב כו'. וכמ"כ בחי' עיר אלקינו והר קדשו לגבי כל העולם כמו מ"ע לגבי מים תחתונים. וענין ומלך עליהן מלוכה היא התנשאות וזהו שבשני אומרים גדול ה'. ועוד זאת כי מזה יומשך שמ"ת יהיו בבחי' מ"ן ויומשך מ"ד כנ"ל סעי' א':

(ד) זח"ב תרומה דקע"א רע"ב ההפרש בין פסוק זה ובין גדול אדונינו. הוא כי גדול אדונינו קאי על מל' הנקרא אדני ופסוק גדול ה' קאי על ז"א. ור"ל כי גדול אדונינו זהו ההמשכה בבי"ע וגדול הוי' היינו מה שמאיר באצילות וזהו בעיר אלקינו שהיא המל' דאצילות וע"ד והוי' בהיכל קדשו היכל גימט' אד'. ולכן בבהמ"ק אומר השם ככתבו כו'. ובזהר כי תשא קפ"ח סע"ב שבני עשו הנק' בנו הגדול אומרים כי הם מקבלים מבחי' גדול הוי' כו' אבל באמת גדול הוי' הוא דוקא בעיר אלקינו כי הגדולה היא שורה במקום הביטול ולא במקום היש והגדולה כו'. ועמ"ש ע"פ ארץ הרים ובקעות בלק"ת פ' עקב בענין מי אל כמוך כו'. לשארית נחלתו למי שמשים א"ע כשיריים כו'. וזהו תלמוד גדול מעשה גדול כו'. וכן בצדקה כל פרוטה מצטרפת לחשבון גדול. ר"ל שעי"ז ממשיכים גדול הוי' כו':

זהר פקודי דרל"ה ע"א ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים היינו בחי' הלבנה זהו הנק' גדול כבודו גדול אדונינו ורב כח. והשמש זהו שמש הוי'. וקב"ה לא אקרי גדול אלא ע"י יחוד שמשא וסיהרא דהיינו מ"ש גדול הוי' ומהלל מאד בעיר אלקינו כו' ע"ש אף שאין זה כלשונו. אבל זהו המכוון. וע' זהר ויקרא דף ה' ע"א מלכא בלא מטרוניתא לאו איהו גדול ולכן גדול הוי' כו' בעיר אלקינו שהוא מל' מטרוניתא שעי"ז נמשך תוספת אור בשם הוי' ממקורא דכולא. כי היחוד העליון הוא שנמשך אור א"ס ממקורא דכולא בשם הוי' כדי להאיר אח"כ במל' הנק' אד' ועיר אלקינו וזהו אימתי אקרי קודב"ה גדול היינו שמאיר בז"א מבחי' א"א ששם מקום הגדולה. ארך אפים וגדל חסד גם כענין שמו הגדול כמ"ש בלק"ת בד"ה את שבתותי תשמרו ובד"ה אני ה' אלקיכם. בפ' שלח דרוש השני שע"ז הפסוק. ובד"ה ע"כ יאמרו המושלים בענין כל פרוטה מצטרף לחשבון גדול וע"ז אומר אימתי הוא גדול בזמנא דכנס"י אשתכחת עמיה שאז נמשך בז"א אורות ומוחין דאבא ואימא ומוחין דגדלות והכל בשביל להאיר בכנס"י ע"ד משארז"ל אין נותנין פרנסה לאדם אלא בשביל אשתו בגמ' פרק הבע"י דס"ב סע"ב ועמ"ש ע"פ מי יתן מציון סעי' ב'. וזהו ענין עושין רצונו של מקום שיומשך אור בבחי' מקום כו'. ועמ"ש מזה ע"פ כמגדל דוד צוארך. ובהגהות ע"פ וכל העם רואים את הקולות:

(ה) בת"א פ' וארא בד"ה וידבר כו' וארא פי' ענין אימתי גדול כו' ע"ש. במ"ע ר"י רי"ח פי' כי בחו"ל המשכת החיות ע"י שרו של עולם מט"ט הנק' נער כמ"ש אי לך ארץ כו' ונער זהו קטן. אבל בא"י בבהמ"ק נמשך החיות שלא ע"י בחי' נער אלא בחי' שמלכך בן חורין שהוא ז"א דאצילות וזהו גדול הוי' כו' בעיר אלקינו כו'. משא"כ בכל העולם הגם כי ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה' אכן

קפב

ההשפעה נמשכה ע"י נער שהוא קטנות. וזהו עצמו כענין הנזכר לעיל סעי' ג' ההפרש שבין מים עליונים ובין מים תחתונים כי מים הוא השפעה יורדים מגבוה לנמוך והמים מצמיחים כל מיני תבואה ופירות מיני תענוג ואפילו בג"ע נאמר ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן הרי אפילו עץ החיים מקבל ההגדלה מבחי' מי נהר והוא יובל שמו כו' והוא שער החמשים דבינה נק' נהר. וכן יסוד אבא נק' לפעמים נהר כו'. אך מים עליונים הם כענין ונהר הנ"ל יובל שמו כו' ומים תחתונים הם ע"ד ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים וכנפיהם פרודות ומהם משתלשל למטה יותר בבחי' נהרות בבל כו' וההבדלה ביניהם הוא פרסא שבין עולם לעולם. ונאמר בפסוק ב"פ ההבדלה מטעם שיש כמה בחי' מ"ע ומ"ת והרי גם בג"ע יש ג"ע העליון ובו נהר כו' וג"ע התחתון ובו נהר ומשם יפרד כו'. ולכן ההשפעה הנמשך ע"י נער מט"ט ששמו כשם רבו כחשבון שדי שאמר לעולמו די בחי' גבול וצמצום כו' זהו הנק' מים תחתונים אבל ההשפעה הנמשך מז"א דאצילות הנק' בן חורין והחירות מבחי' יובל שהוא ונהר היוצא מעדן נק' מים העליונים כו'. ולכן גדול הוי' ומהלל מאד בעיר אלקינו דוגמת ההשפעה בבחי' מים עליונים כו'. והנה עיר הוא מן בתים שתי אבנים בחי' אותיות. וענין עיר אלקינו שאנו ממשיכים אותיות אלו ע"י התפלה. והענין כי יש אתוון זעירין ואתוון בינונים ואתוון רברבין וע' מזה במא"א אות א' סנ"ב. ואפ"ל כי בחי' שרו של עולם שהוא נער וקטנות מקבל מאתוון זעירין אבל האותיות דעיר אלקינו כיון שבתוכם גדול הוי' ומהלל מאד כו' אינן אתוון זעירין כ"א אתוון בינונים או רברבן. ובגלות אותותינו לא ראינו מחמת שנמשך ע"י נער מט"ט כו' ולכן ת"ח נק' בנאים שעוסקים בבנינו של עולם היינו בנין עיר אלקינו להמשיך ע"י אותיות התפלה בחי' אותיות עליונים להיות שתי אבנים בונות כו'. ולכן אמרו בפי' בנות ירושלים בונות ירושלים ולכן בתפלה צריך לכוין את לבו כנגד בית קדה"ק כדי להמשיך בחי' גדול הוי כו' בעיר אלקינו כו'. ומזה יובן ענין המבואר ע"פ כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות שכל פיות פונים בו שזהו שיתפללו כנגד בית קדה"ק. כי הנה העיר הוא מן אתוון בינונים והמגדל זהו בחי' אתוון רברבן ובו נמשך מבחי' ולגדולותו אין חקר כו' אשר למעלה מההארה שבבחי' עיר כו' וזהו הכל נמשך ע"י אותיות התפלה והתורה כו':

(ו) רבות ס"פ וישב פ' פ"ז ע"פ איננו גדול בבית הזה ממני פירשו שיוסף אמר לה מתיירא אני מהוי'. אמרה לו איננו. אמר לה גדול הוי' ומהלל מאד. ופי' איננו היינו כמ"ש בזהר ויגש דר"י ע"א ע"פ רחל מבכה כו' כי איננו כו' היינו מ"ש קוב"ה בגלותא סליק לעילא לעילא וכדפי' בזהר ויקרא דף ק' ע"ב. וזהו ע"ד הנז' במשלי סי' ז' י"ט כי אין האיש בביתו כו'. וארז"ל ע"ז בסנהדרין פרק חלק דצ"ו סע"ב ואין איש אלא הקב"ה. והמכוון כנ"ל דסליק לעילא לעילא כמ"ש בת"א בד"ה וארא אל אברהם. וס"ל שעי"ז סילק השגחתו ועזב את הארץ. ויוסף השיב לה גדול ה' ומהלל מאד. ואע"ג דסליק לעילא לעילא אין זה נוגע כלל לענין ההשגחה וכמ"ש המגביהי לשבת המשפילי לראות ועמ"ש בת"א בד"ה ומרדכי יצא מלפני המלך. ומ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה ששים המה מלכות. דרוש הראשון:

ג יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב. ות"י שפיר היך חתנא (נ' דמפרש יפה נוף על יסוד דדכורא. וכ"כ במא"א יו"ד סעי' י"ב יפה נוף הוא היסוד ענף יפה יוצא מהיסוד. וכן נקרא יפה תואר כי הוא מיפה הפנים כי סריס אין לו זקן עכ"ל. וכ' הי"נ שכן פי' בזהר ויגש דר"ו ע"ב יפה נוף דא איהו

קפג

יוסף הצדיק כו' ושבזהר ואתחנן דף ע"ר ע"ב משמע יפה נוף קאי על המלכות וכן בגמ' פ"ג דר"ה דכ"ו ע"א יפה נוף קאי על כלה וכן ברבות ר"פ תצוה דיפה נוף היינו כלה) חדות כל יתבי ארעא טורא דציון (ובמא"א אות ה' ס"ו הר ציון יסודא דנוקבא בולט כהר. וב' בליטות אשר שם נקראו הררי ציון כי שם צוה ה' את הברכה בין ב' תפוחין קדישין עכ"ל וע' ברבות ר"פ קדושים מענין ציון) שדה דצפונא קריתא דמלכא רבא:

(ב) ורש"י פי' יפה נוף עיר שהוא נוף יפה לשון נוף של אילן. דבר אחר כלת של יופי שכן קורין בכרכי הים לכלה נינפי. ומנחם חיברו כמו שלשת הנפות יהושע י"ז י"א. אבל דונש פתר אותו לשון נוף של אילן ונקרא הר ציון יפה נוף כי הוא הר הזיתים:

(ג) אדמו"ר נ"ע פי' דכתיב צפון וימין אתה בראתם והנה בדרום אין ישוב מתוקף החום ועיקר הישוב בצפון, והטעם כי כל שהמקבל קרוב אל המשפיע הוא בבחי' ביטול וא"א לו להיות יש ודבר בפ"ע רק אחר שנתרחק מן המשפיע. ולכן דרום שוא ימין של העולם הוא קרוב יותר להמשפיע בחי' מלכותו ית' וכמו פני אריה אל הימין נעלה יותר מפני שור שמהשמאל ועמ"ש בענין מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל בת"א ס"פ מקץ. גם כמו שרפים שבבריאה קדמוהי יקומון בבחי' ביטול ואין מהם השפעה ונק' אש שחורה וחיות שביצירה שרחוקים יותר יש מהם השפעה. וכמ"כ בדרום בי' ימין קרוב למדת מלכותו ית' ע"כ אין שם ישוב וצמיחה ע"ד איידי דטריד למיבלע כו' ובצפון בחי' שמאל שמתרחק יותר נעשה יש ודבר ולכן יש שם ישוב. ולכן אע"פ שצפון רחוק יותר עכ"ז תכלית הבריאה להיות עולם ויש. וכמ"ש ע"פ הזהר ויצא בענין ויפגע במקום כו'. והיינו כדי שיהי' יש ובטל כו'. ודרך כלל מל' בנינה מן הגבורות שנק' צפון כדי שיהי' מקור לבי"ע בעלי גבול. ואזי שייך להיות כלה וכלתה נפשי ביטול היש ואזי מקבלת טפת ח"ע היא התורה. ולכן הר ציון ירכתי צפון היא דוקא קרית מלך רב. וקרוב להעיר לענין ב' בחי' הנ"ל דדרום וצפון ממ"ש בלק"ת פ' נצבים בד"ה יו"ט של ר"ה פ"א ההפרש בין יחודא עילאה ליחו"ת כמו בין בחי' השתלשלות עילה ועלול שהעלול מוקף מעילתו ובטל אצלו. ובין בחי' יש מאין. וגם כמו בין נוני ימא ובין בחי' יבשה וארץ כו'. ועמ"ש בד"ה שחורה אני ונאוה בנו"י. ומ"ש בד"ה צאינה וראינה הראשון בענין שאו ידיכם ב' ידים ימין ושמאל כו'. ואפ"ל עוד בזה שע"י ביטול היש מעורר למעלה ג"כ בחי' צפון גבורות ממותקות וכמ"ש הרמ"ז פ' תרומה בדף קנ"ד ע"ב במש"ש בזהר בענין והשלחן תתן על צלע צפון מ"ט בגין דמתמן שירותא דחדוה. שהוא בינה גבורה ממותקת שה"ס השמחה כו'. והגבורות כשהם נמתקים הם גבוהים מהחסדים וכמשנ"ת בביאור ע"פ ואהיה אצלו אמון פ"א שזהו ענין טוב זה יצ"ט מאד זה יצה"ר. והרמ"ז פ' יתרו בדף ס"ח ע"ב עמש"ש בזהר והנה טוב דא סטרא דימינא מאד דא סטרא דשמאלא שכפי האמת הגבורות מעולות מן החסדים כנודע מסוד ועטרותיהם בראשיהם עכ"ל. ור"פ תולדות פי' דעטרותיהם בראשיהם זהו ענין הנשמות החדשות שלא נכללו באדה"ר שיתגלו לע"ל. ועמ"ש מזה בלק"ת פ' צו בד"ה ואכלתם אכול. ועמ"ש מענין שהגבורות בשרשן גבוה מהחסדים בביאור ע"פ שחורה אני ונאוה פ"ה בענין של"ת גבוהים מה"ט ממ"ע ומ"ש בזה סד"ה ויקח קרח. ומכ"ז יובן ענין לחה"פ על צלע צפון. וענין הר ציון ירכתי צפון היא קרית מלך רב ולשון קרית ע' ע"פ להבה מקרית סיחון:

קפד

בגמ' פ"ג דר"ה דכ"ו סע"א אר"ל כשהלכתי לתחום קן נשרייא כו' ופי' בספר אור ישראל דט"ו ריש עמוד שני כי בינה נק' קן צפור כו' ותחום קן נשרייא נמשך מבינה כו'. ופי' לכלה נינפי ע"ד תנ"ו פ"ה בזח"ג בלק דקפ"ח ע"ב. והענין כי יוסף נק' יפה נוף כמ"ש בזח"א ויגש דר"ו ע"ב ע"ש יפה תואר ויפה מראה והיינו שממשיך בחי' יאר ה' פניו שהוא שפע המ"ד כמבואר בד"ה כה תברכו והמשכה זו מבחי' חכמה חכמת אדם תאיר פניו ובלק"ת עקב גבי ארץ זית כי כל הדור פנים תלוי בהאבר שהוא יסוד לפי שהוא מקבל ש"ע נהורין שהם בפנים ולכך סריס אין לו זקן כו' וז"ש זית רענן יפה פרי תואר בירמי' י"ח וברבות ר"פ ואתה תצוה. וע' זח"א ויחי קט"ז ב' בענין דשפירו דיוסף דמי לשפירו דרחל ועמ"ש ע"פ אם לא תדעי לך היפה בנשים בענין ורחל היתה יפ"ת ויפ"מ. וזהו יפה נוף. והנה עיקר הפירות גדלים על הנוף וזהו ופריו מתוק לחכי הנאמר על יוסף בזח"א פ' לך לך פ"ה סע"א כמ"ש אלה תולדות יעקב יוסף ע"ש וע' מזה בפ' וישב דק"פ ע"א כי יסוד דדכורא שרשו מהכתר כו' בביאור ע"פ חגרה בעוז. וע"פ אלה מסעי. ולכן הוא משוש כל הארץ כי הוא המשפילי לראות בשמים ובארץ דאחיד בשמיא ובארעה וארץ בחי' אמונה בד"ה וידעת היום. ויוסף משפיע בה דעת ע"י התורה. להיות צדיק יסוד עולם באמונתו יחיה ממש. והיינו משוש כל הארץ. ועמ"ש בד"ה וידעת היום וע' בזהר במדבר קי"ח א' ע"פ מציון מכלל יופי. ובלק"ת ויצא ציון גימט' יוסף. וזהו ויוסף הוא המשביר הוא השליט על הארץ ונק' הר ציון ע"ש משכן שילה עמ"ש בד"ה ויגש. ועזח"ג ויקרא ד"ה סע"א מענין יפה נוף והנה כ"ז עכשיו אבל לעתיד תהי' הכלה מל' למעלה מהחתן האמונה היא אתעט"ב ע"י בירורי שם ב"ן כמ"ש סד"ה קול דודי גבי ומקפץ. וע' סד"ה ויגש שיהודה למעלה מיוסף. והיינו שמלמטה למעלה המל' כתר שלמעלה מהחכמה ובחי' לעתיד לבא זהו הבינה הנק' קן נשרייא שכינתא עילאה עמ"ש בד"ה כנשר יעיר. ולכן שם קורין לכלה נינפי. נופת תטופנה ברבות ס"פ פקודי נופת משוש כל כו' ע"ש. וזהו ומשוש חתן על כלה שהחתן מקבל השמחה מהכלה. וזהו"ע עומר התנופה בירור נה"ב תנו פה היא המל' ועמ"ש בד"ה מי שם פה. וזהו בחי' הדבור ששרשו ממדבר למעלה מחי והחכמה תחיה' ומדבר כתר. בד"ה חקת. ישיש ב"פ יש תר"ך. ועי"ז לתרנגול שכוי גבריאל אומר ישפה. יש פה ע"ד תנו פה שושדמ"ט בנימין. ובנימין בחי' א' עם יהודה שלכן הי' שבט בנימין עם יהודה תמיד ולכן ויגש אליו יהודה להתווכח ע"ד בנימין וגם המזבח בחלקו של בנימין. ומיכאל שוהם יוסף שודמ"ל ועכשיו שיוסף הוא השליט א"כ מיכאל עיקר כהנא רבא. אבל לע"ל הלוים יהיו כהנים לכן כתרנגול שכוי ראיה לשכוי בינה. בינה יתירה ניתנה באשה כו' ועמ"ש בד"ה אל יתהלל כו' כ"א בזאת כו' בענין עליונים למטה ותחתונים למעלה. ולכן בתחום קן נשרייא הכלה למעלה מהחתן ארץ קדמה לשמים כו'. והנה עד"ז אמר ר' יוסי בשבת קי"ח ב' מימי לא קריתי כו' אלא לאשתי ביתי לומר שאינה מקבל אלא משפיע כי אין נותנין לאדם פרנסה אלא בשביל אשתו וביתו היינו בוניך תשבע"פ וזהו ע"י ולשורי פני שור מהשמאל שדי ורב תבואות בכח שור ג"כ בחי' גבריאל פני שור מהשמאל. כי צ"ל תחלה חרישה דמרפי ארעא כו' אז הברכה משדה לבית כו'. ויש צדיקים נק' בהמת הארץ ויש עוף השמים ע"י שור ובחי' עוף ע"י שכוי כו' קרא הגבר לעשות הכלי בהכלה כו'. והנה ע"י כנפי נשרים ואביא אתכם אלי ממש ומשם לכאן כחותם המתהפך ולכן שם תחתונים למעלה וזהו לכלה נינפי כו' ונינפי ג"כ תנו פה ולכן האמהות יפ"ת ויפ"מ ע' סד"ה

קפה

קול דודי. ע' סוף ביאור כי על כל כבוד חופה עליית הכלה מצד בירורים דתהו שלמעלה מהתיקון וזהו ענין קן נשרייא כי נשר לשון מה שנשר ונפל בשבה"כ כמ"ש בד"ה כנשר יעיר קנו. והרחמים להעלותו משבה"כ נק' יעיר קנו. וזהו קן נשרייא. בפירש"י באיוב סי' ל"ט כ"ז ע"פ יגביה נשר משמע דקנו דנשר היינו בית קדש הקדשים ע"ש:

(ד) רפ"ג דר"ה ארשב"ל כשהלכתי לתחום קן נשרייא היו קורין לכלה נינפי. ולתרנגול שכוי. לכלה נינפי דכתיב יפה נוף כו'. כי הנה ענין קן נשרייא קאי על בחי' תשובה כמ"ש בלק"ת ע"פ כנשר יעיר קנו. ובאיוב סי' ל"ח יגביה נשר פירש"י דהיינו היכל קדה"ק. והיינו ביוהכ"פ שבת שבתון כה"ג נכנס להיכל קה"ק והוא יום התשובה ע"כ נק' נשר. וגם נשר בינה תשובה קדה"ק. והנה חתן נק' תורה וכלה היא כנס"י. ועכשיו ישראל מתקשראן באורייתא שנש"י כלה מקבלים מהחתן משמח חתן וכלה. אבל ע"י התשובה נעשי' אתעט"ב ולכן שם בבחי' היכל קדה"ק קורין לכלה נינפי ועמ"ש בלק"ת סד"ה קול דודי גבי שהאמהות יש בחי' גבוהים מהאבות. ולכן ג"כ ולתרנגול שכוי כי גבר ה"ג גבריאל הפותחים רחמה כו' וגבריאל אומר ישפה מלמטלמ"ע בנימין הנותן לשכוי בינה כו' והכוונה שכשהכלה אתעט"ב אזי יתעלו הגבורות כו':

(ה) רבות קנ"ג א' תצוה ר"פ פקודי קס"ד ד'. ר"פ ויקרא קס"ה ב' רכ"ה א'. שה"ש ל"ה א'. זח"א עמוד נ"ד שנ"ב תנ"ג. ח"ב כ"ח שצ"ח. ח"ג ה'. מ"ע קמ"ז רמ"ט. בחיי קל"ב א' ר"ז ג':

בחיי פ' ויקרא ע"פ על ירך המזבח צפונה וארז"ל רוח צפונית אינה מסובבת וכסא של ג' רגלים אונו עומד ויצטרך רגל רביעי ולכך הקרבנות רגל העולם וכן הכתוב אומר הר ציון ירכתי צפון כו' ע"ש:

בפ' עקב ע"פ כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה. יפה נוף משוש. אקלים יפה. כי פי' נוף אקלים מלשון הכתוב יהושע י"ז בענין חלוק הארץ שלשת הנפת. ות"י תלתא פלכין. ומה שהוא בלשון הגרי אקלים הוא בלה"ק נף כו' ע"ש:

(ו) זח"א וינח קנ"א ע"א ע"פ והי' הוי' לי לאלקים והאבן הזאת יהיה בית אלקים היינו דכתיב קרית מלך רב אית מלך סתם היינו מל' דאצילות ואית מלך רב. ודאי עלמא עילאה היינו בינה מלך רב איהו. ועמ"ש ע"פ הזהר ר"פ יתרו ס"ז ב' בענין אית מלך לעילא דאיהו ברזא דקה"ק כו' שבבינה התגלות עתיק כו'. וזהו שכאשר והי' הוי' לי לאלקים שהוא ע"י גילוי אור א"ס ב"ה עצמו וכמ"ש בלק"ת בביאור ע"פ שובה ישראל דרוש הראשון בד"ה הנה במ"ח. ואזי והאבן הזאת שהיא מל' יהי' בית אלקים היינו בית לבחי' שם הוי' כשמתעלה במקורו באור א"ס עד שנחשב שם בחי' שם אלקים לגבי אוא"ס שאזי הוא גבוה יותר הרבה מבחי' כמו שהוא באצילות שם הוי' ע"ד רגלי החיות כנגד כולן כו' וכמו עד"מ באלפי אלפי הבדלות לאין קץ ענין הוי' כו' לאריות ואל תהי ראש כו' וזהו ענין ואור החמה יהי' שבעתים כו' ואזי המל' תהי' בית לש' אלקים זה. ואזי נקראת מלך רב:

ובזהרי חמה פי' אית מלך במל' וכן בתפארת הנק' מלך סתם אבל עלמא עילאה היא בינה היא מלך רב להיותה מתייחדת בחכמה הנק' רב כי כל לשון רבוי הוא בחכמה ששם הוא רבות קודשא. וע' במא"א אות רי"ש סעי' מ"ה בפי' מרוב אונים אבא כל טפה הנק' און כמד"א ראשית אונו משם נשפעו עכ"ל. ודא הוא קרית מלך רב כלומר ודא דהיינו המל' נקרא' קרית מאותו הנק' רב. ועמ"ש בד"ה קול דודי בלק"ת בשה"ש בפי' שנגלה עליהם מלך מ"ה כו' ועד"ז יובן ענין קרית מלך רב כו' והכוונה כי כל טובות והשפעות הבינה כולם היא משפעת אותם למל' ועמ"ש בזהר

קפט

וישב קפ"ג סע"ב בפי' כעיר שחוברה לה יחדיו ומ"ש ע"פ ביום ההוא יהיה כו':

במא"א אות יו"ד סעי' מ"ה ירכתי צפון נק' יסוד דנוקבא הצפון בין נו"ה שלה עכ"ל ועמ"ש מזה ע"פ ושחט אותו על ירך המזבח צפונה:

(ז) ויגש דר"ו ע"ב בענין ויגש אליו יהודה כי הנה המלכים נועדו חיבור זו"נ. יפה נוף דא איהו יוסף הצדיק דכתיב ביה ויהי יוסף יפ"ת ויפ"מ. עמ"ש ע"פ בן פורת יוסף כו' אלה תולדות יעקב יוסף כי יעקב בריח התיכון כו' ולהיות תולדות יעקב גילוי בבי"ע הוא ע"י יוסף. וזהו יפה נוף ל' ענף יפה ענף ביחזקאל ל"א ג'. והנה הפירות גדלים על הענפים דוקא ולא על גוף האילן. אף שעצם האילן הוא עיקר והיינו כי התולדות שהם הנשמות הנק' פרי נמשכים מן היסוד דוקא בסוד אלה תולדות יעקב יוסף דוקא ולכן הנוף דוקא הוא משוש כל הארץ. ובזהר ויחי דף ר"כ ע"ב ע"פ וענף עץ עבות דא ענפא דאילנא רברבא כו' פי' ז"ח דהיינו תפארת יעקב וכ"ה ברבות אמור פ"ל. משוש כל הארץ איהו חדוה וחדו לעילא ותתא. עמ"ש בד"ה שוש אשיש בהוי' ובד"ה ושאבתם מים בששון. ובפסוק ומשוש חתן על כלה כו'. הר ציון דא משכנא דשילה. עמ"ש בת"א ויגש אליו יהודה ומ"ש בענין ציון בד"ה רני ושמחי בת ציון. ירכתי צפון פי' המק"מ לפי שבנין המל' מהגבורות קרית מלך רב היינו שמתוקנת לקבל האור והגילוי מקדה"ק בינה כו'. ואפ"ל פי' ירכתי צפון קרית מלך רב שהוא להיות גילוי בחי' רב טובך. וזהו מלך רב. והיינו אשר צפנת. לכן הוא ע"י ירכתי צפון וע' רבות דברים ע"פ פנו לכם צפונה:

יפה נוף. זח"א ר"ו ב' כל הפסוק. ח"ב רכ"ב א' ב'. ח"ג ה' סע"א. ע"ר ב'. הר ציון ח"ב י"ז א'. קרית מלך ח"א קנ"א א':