ס

רט

ז למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני. רבות באיכה ע"ב ד'. זח"א פ' ויצא קס"ג סע"ב. ח"ב תרומה קס"ט ע"א פקודי רל"ה א'. בחיי פ"ו ב'. רכ"ח ד'. זח"ג פ' שמיני דל"ז ע"א ובפ' חקת דקפ"א ע"ב.

(א) זח"א ויצא קס"ג סע"ב זכאה חולקהון דישראל כו' אלין לימינא ואלין לשמאלה. וצ"ל דהא לעיל מיניה בעמוד זה אמר וכד אחיד ביה בקוב"ה כתי' שמאלו. תחת לראשי וימינו תחבקני הרי שהשמאל של ז"א ת"ת הוא ג"כ מקרב המל'. וע' מזה באריכות בפ' פינחס דרי"ד ע"ב ע"פ חשף ה' את זרוע קדשו כו' ואיך כאן אומר ואלין לשמאלא היינו עכומ"ז מקבלים מבחי' שמאלא. וי"ל עפמ"ש הרמ"ז פקודי רכ"ג ע"ב רכ"ד ע"ב שהגבורות הממותקות בתכלית המיתוק הן מעולות אף מהחסדים. אבל הגבורות כשאין מתמתקות הנה בהשתלשלותן נעשו סיגים כו' ע"ש. וא"כ כאשר שמאלה אתכליל בימינא אזי שמאלי תחת לראשי. אבל מ"ש אח"כ ואלין לשמאלא זהו יניקתן מהשתלשלות הגבורות וכשלא נמתקו הגבורות. שוב מצאתי כן בהדיא בזח"ב שלח דנ"ז ע"א וע"ב ע"פ ימינך ה' נאדרי בכח. כיון דאתחרב בי מקדשא מה כתיב השיב אחרו ימינו מפני אויב. וכ' הזח"מ כביכול היתה לאחור כי גבר כח הקליפה הנק' סטרא דשמאלא. וסטרא דימינא שבה לאחור. ובג"כ כתיב הושיעה ימינך וענני. כלומר הושיעה צד הימין שיהי' גובר על צד השמאל. ונראה דהיינו ע"י גילוי ורב חסד וכמ"ש ע"פ הוי' יחתו מריביו בלק"ת פ' נשא. ואזי יומתקו הגבורות ויהי' גם שמאלו תחת לראשי כנ"ל. משא"כ כשהשיב

רטו

אחור ימינו ושמאלא אתגבר ומסאבא אתתקף. היינו כשאין הגבורות נמתקים אזי מהשתלשלות הגבורות נעשו סיגים כנ"ל. ועיין בלק"ת ר"פ חקת. והיינו כי הגבורות ממעטים השפע מיעוט אחר מיעוט. ואזי יכולים גם הם לקבל כו'. ויש להעיר מפסוק ויאהב יצחק את עשו. ואפ"ל כי טעם יניקתם מהגבורות דהנה מבואר בד"ה ויאבק איש שמצד עצמות אוא"ס הרי כחשכה כאורה. אלא ע"פ המשכת אוא"ס בחכמה נמשך שיומשך האור רק בקדושה במקום הביטול כו'. והנה ע"פ מדת הגבורה והדין שאין הביטול כדבעי וכמה קטרוגים שיש על ישראל בפגמם בתורה ובמצות. וא"כ הטענה מה נשתנו אלו מאלו. ולכן מזה נמשך שלא יאיר הפנים לקדושה ויומשך השפע רק מבחי' אחוריים משום דקמי' כחשכה כאורה. ולכן יומשך להם השליטה וכמ"ש בענין עבדים היינו לפרעה כו'. ע"כ מחמת השמאל דוקא נמשך להם יניקה וזהו שממית בידים תתפש ופי' במדרש פ' תולדות דקאי עמ"ש והידים ידי עשו דהיינו מבחי' ויאהב יצחק כו'. ועוד כי יש להם טענה ע"פ מדת הגבורה שהם לא קבלו התורה משא"כ ישראל שקבלו התורה ואין שומרים כדבעי. וכ"ז ע"פ מדת הגבורה והדין אשר שמים לא זכו כו' אבל ע"פ מדת החסד והימין אשר התומ"צ של ישראל הם דבר גדול ועצם וזהו תכלית רצונו ית'. ואף שפגמו באיזה דבר יוכל למצוא להם טענה כו'. א"כ ע"פ מדה זו נמשך השפע העיקרית לקדושה יאר ה' פניו אליך דוקא. ומה ערך יש לעכומ"ז נגד הקדושה כו'. ומזה יובן מ"ש בזהר ס"פ ויחי דר"נ ע"א החטא על שלמה שדחה לסט' דימינא כו' ושלכן כוס של ברכה צ"ל בימין דוקא כו'. ועמ"ש ע"פ ואומר חלותי היא שנות ימין עליון*:

(ב) זח"ב תרומה קס"ט ע"א מאן דנטיל כוס של ברכה וקא מברך עליה כתיב כוס ישועות אשא. ע' מזה זהר בראשית א' א'. ויחי דר"נ סע"א תשא קפ"ט ב'. מאן ישועות דא ימינא. דאיהו מושיע מכל מקטרגין דעלמא דכתיב והושע לו ימינו. וכתיב הושיעה ימינך וענני עכ"ל. וע"ש שלכן בבהמ"ז אין מזכירין שמאל כדי שלא יקבל הסט"א כו' ושם קס"ח סע"ב מענין נעימות בימינך נצח וענין הושיעה ימינך נ' שצ"ל המשכה מבחי' עתיקא משוםדלית שמאלה מהאי עתיקא ואין שם דין כלל ע"כ משם נמשך הושיעה ימינך. ולכן ישועות ג"כ מלשון וישע ה' ש"ע נהורין כו'. ומ"מ צ"ל המשכה זו ע"י החכמה שהיא התורה שנק' מימינו. דאל"כ הרי גם שממית בידים תתפש כו'. ועוד כי אבא מלביש לחסד דאריך ולכן ולא ע"ה חסיד כמ"ש בלק"ת סד"ה האזינו השמים ואדברה דרוש הראשון. נמצא ע"י אבא נמשך מחסד דא"א בז"א וזהו הושיעה ימינך ולכן ימינך ה' נאדרי בכח שהיא התורה דמחכמה נפקת וכמ"ש בפי' בפי' ושמן ימינו יקרא בלק"ת סד"ה בהעלותך את הנרות. דרוש הראשון. ואפ"ל דמה"ט נק' התורה ותורת חסד על לשונה וכמ"ש מזה ע"פ ואני בחסדך בטחתי לעיל בסי' י"ג. יעו"ש סעי' ב'. ואפ"ל כי הושיעה ימינך זהו ע"י קו האמצעי ע"ד אשר פדה את אברהם כי קו האמצעי ת"ת אין לו מונע ממדת הדין. והוא עולה עד הכתר וממשיך משם בחי' עושה שלום במרומיו וממתיק הגבורה ומטה כלפי חסד וכמ"ש באג"ה סי' י"ב בד"ה והי' מעשה הצדקה שלום. והמק"מ ר"פ בראשית כ' וז"ל האריז"ל כוס ברהמ"ז צריך להניחו על ה' אצבעות דיד ימין והם סוד ה"ג ממותקות כו' עכ"ל המכוון י"ל שהוא מפני שמצד החסד שבחסד לבד הרי י"ל דכחשכה כאורה כנ"ל ע"כ צ"ל ג"כ בחי' גבורה והיינו גבורה שבחסד דוקא ושרשה מגבורה דע"י. וזהו עדמ"ש לעיל סעי' א' בשם הרמ"ז פקודי רח"ג שהגבורות הממותקות הם מעולים מהחסדים. והיינו מטעם זה שאזי לא יומשך יניקה לחיצונים כו'. וא"כ לפ"ז י"ל דענין הושיעה ימינך הוא ע"י ה"ג דע"י וכענין הנז' בזהר נשא קל"א שערי דדיקנא תקיפין כדי לאכפייא דינין וכמ"ש בענין הנותן שלג כצמר. ועכ"פ הושיעה ימינך

רטז

נמשך מע"ק ובזה יובן הפסוק בבן אדם שאין לו תשועה דקאי על עו"ג כי מבחי' ע"ק אין להם יניקה כי שם אין שייך זלעו"ז רק בז"א שייך עת אשר שלט האדם כו'. ועמ"ש בלק"ת ע"פ טוב לחסות כו' וזהו למען יחלצון ידידיך ע"ד חלצני ה' מאדם רע כמ"ש במד"ר פ' בהר בפי' ועצמותיך יחליץ ישזיב צ"ל ע"י הושיעה ימינך כו'. וזהו והשביע בצחצחות נפשך שהם ע"ס דע"ק כמ"ש בזהר פ' אמור דף ק"ד ע"א ובזהר הרקיע שם ועי"ז ועצמותיך יחליץ. ועמ"ש מזה ע"פ הזהר פ' תולדות דקמ"א א ע"פ והשביע בצחצחות כו':

(ג) פקודי דרל"ה ע"א ע"פ ה' בעזך ישמח מלך ובישועתך מה יגל מאד. ישמח מלך דא כנס"י דכתיב ויהי בישורון מלך. ובישועתך מה יגל מאד דא ישועה דימינא דכתיב הושיעה ימינך וענני. אפ"ל כי בעזך היינו גבורות ממותקות ע"ד שמאלו תחת לראשי והוא גבורה דא"א כמ"ש הרמ"ז פינחס רי"ד ב' שסגולות הדין הקדוש הוא להעלות העולמות וכענין שם מ"ב שהוא עליות. וימינא זהו וימינו תחבקני ההמשכה מלמעלה למטה וזהו הישועה. והוא התגלות מה שהי' השיב אחור ימינו שיומשך ויתגלה החסד עליון כו' וכמ"ש בתרגום בשה"ש סי' ב' ע"פ וימינו תחבקני על דעסקין באורייתא שניתנה בימין כו':

(ד) זח"ג שמיני ל"ז א' ובהרמ"ז נ"ח א' משמע באצילות גם הגבורה נק' ימין שכל מגמתם לטובה. והיינו משום דאיהו וגרמוהי חד. ושמאלה נק' עולמות החיצונים. ועוי"ל שבבי"ע הגבורות הם דין ממש ונק' שמאלה כמ"ש בבה"ז אחרי ע"ט. וא"ש שמאלו תחת כו' כי באצילות גם השמאל ימין. ודוגמת באצילות עריות כיון ששם הכל חד. בפי' הושיעה ימינך משמע זהר חקת קפ"א ב' ע"ד קרובה ישועתי שבשביל שהימין ישפיע יתוספו בו אורות ע"ד בעטרה שעטרה לו אמו כו' אימתי גדול כשהוא בעיר כו'. ויש להעיר מענין והמים להם חומה מימינם ומשמאלם. וע' מזה ברבות בשה"ש בפסוק לסוסתי דקאי אק"ש ותפלה. ועו"ש וכי יש שמאל למעלה והלא הכל ימין שנאמר ימינך כו' ימינך כו' והוא ע"ד השולט בשתי ידיו. עוד להעיר מענין נאום ה' לאדוני שב לימיני. ושמאל דקלי' זהו יצה"ר לב כסיל לשמאלו ולב חכם לימינו. בבחיי בשלח פ"ו ב' הושיעה ימינך שהישועה היא לעצמו ממש כו' וע' רבות משפטים ס"פ ל"א ע"פ כי קרובה ישועתי כו':

(ה) בפ' חקת קפ"א ע"ב בענין מיתת אהרן אתבר ימינא דהוה מקרב לה לגבי גופא פי' שהימין מקרב המל' לתפארת דזעיר שנק' גוף וזהו ענין עבודת הכהן בקרבנות כמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה לבבתני אחותי כלה. וע' זהר פ' שמיני דל"ט ע"א וזווג למאן דזווג כו'. ודא הוא רזא דכתיב הושיעה ימינך וענני. פי' שהמל' הנק' אתותי כלה אומרת כן הושיעה ימינך תחלה ואז וענני ע"ד אני אענה את השמים ז"א והם יענו את הארץ מל'. בזהר פ' יתרו דפ"ה ע"ב. וע' בזהר פ' תצוה דקפ"א סע"א בפי' ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ובמק"מ שם שיחוד משה הנק' שמשא והוא ת"ת בסיהרא זהו ע"י אהרן. וזהו הוא אהרן ומשה שע"י שניהם יחד נמשך בחי' הוא דהיינו כי הוי' הוא האלקים. וזהו הושיעה ימינך תחלה ואח"כ וענני. וזהו ג"כ ענין סוכות ושמע"צ כי בסוכות וימינו תחבקני עננא דאהרן ועי"ז אח"כ וענני. וזהו ג"כ ענין סוכות ההמשכה בפנימיות וזהו ענין מוריד הגשם וכן פי' בזהר פ' פינחס דף רי"ד ע"ב לבתר אזדווגת בגופא דקאי על שמע"צ וע' בלק"ת בד"ה ושאבתם מים בששון דרוש הראשון. ובזה יש לפרש מ"ש בד"ה להבין מ"ש ביום השמע"צ תהיה לכם שבחי' שמע"צ זהו ענין תען לשוני אמרתך ובחי' ואמת הוי' לעולם יעו"ש כי פי' תען לשוני אמרתיך המבואר שם י"ל שזהו ענין וענני הנזכר כאן בפי' הושיעה ימינך ואח"כ וענני:

ריט

(ו) במד"ר באיכה ע"ב ד' ס"פ גדע בחרי אף. ע"פ ואתה תעמוד לקץ. לקץ הימים או לקץ הימין א"ל לקץ הימין כו' והוא שאמר דוד למען יחלצון ידידך הושיעה ימינך וענני ועמ"ש מזה בלק"ת בד"ה ושאבתם מים בששון דרוש הראשון ועמ"ש לקמן סי' ע"ז ע"פ ואומר חלותי היא שנות ימין עליון. שם סעי' ח'. בפירוש השיב אחור ימינו. ומזה יובן ענין קץ הימין: