סב

ריט

ו אך הבל בני אדם כזב בני איש (עיין בפירש"י בסי' מ"ט ג' ע"פ גם בני אדם גם בני איש שפי' בני אדם בני אברהם שנקרא האדם הגדול שבענקים. יהושע י"ד. בני ישמעאל ובני קטורה. בני איש בני נח שנקרא איש צדיק בפ' נח ו' ט'. אמנם בת"י שם פי' בני אדם. בני אדם קדמאה בני איש בני דיעקב. וברבות אמור פכ"ט ע"פ אך הבל בני אדם משמע דקאי על בני אברהם) במאזנים לעלות המה מהבל יחד. ופירש"י אך הבל כו' ואל תיראו מהם מאחר שהקב"ה מחסה לנו בעת צרה. במאזנים לעלות אם גאו לעלות במאזנים הם והבליהם שוין כן פשוטו ומדרשו לענין הזוגות עכ"ל.

(ב) בירושלמי פ"ה דביצה ה"ב במאזנים לעלות המה מהבל יחד ופי' בקה"ט דרשו בויקרא רבא עד שהם עשויים הבל מתוך מעי אמן הם יחד שמעינן דמה' כבר יצאו הזווגים עכ"ל והוא ברבות אמור פכ"ט א"ר חייא עד שהן עשוין הבל בתוך מעי אמן הם יחד. וע' ברבות ויצא ר"פ ס"ח:

עו"ש ברבות אמור פכ"ט א"ר נחמן כל הבלים וכזבים שבני אברהם אבינו עושים בעוה"ז (מזה מוכח דפי' אך הבל בני אדם קאי על בנ"י וכדלעיל) כדאי הוא לכפר בעד כולם הה"ד האדם הגדול בענקים יהושע י"ד (והיינו כמ"ש דבחי' האדם הגדול הוא אריך אנפין ומשם מקור הסליחה) במאזנים לעלות במאזנים הוא מתכפר להם בחדשו שמזלו מאזנים ואיזו זה חדש תשרי. תשרו ותשבוק ותכפר על חובי עמך אימתי בחדש השביעי עכ"ל. בתו"א פ' מקץ בד"ה רני ושמחי פי' מאזי צדק שיש בחי' מאזנים ששוקלים בחי' עומ"ש שנמשך לכל חד וחד לפום שיעורא דיליה עכ"ל. ועמ"ש במ"א בענין מתקלא דאיתא באדר"ז האזינו דר"צ ע"א אתקין כעין דו"נ כו' חכמה אב בינה אם חו"ב בחד מתקלא אתקלו דכר ונוק' כו' עכ"ל. והם חו"ג שצ"ל ב' הבחי' יחד שלא יהי' ריבוי האור כמו בתהו שהי' שבה"כ כו' וצ"ל אור וכלי וז"ס המתקלא שהיא מגבורה דע"י שבמו"ס. ומזה נמשך למטה חיבור אין ויש להיות יש ובטל כו'. וכן משם נמשך ג"כ המשקל כמה יומשך לכל א' בבני חיי ומזוני. וכן משפט לאלקי יעקב בגלוי אלקות שיומשך לכל א'. וע' ברבות פ' בא ס"פ י"ו ע"פ משכו וקחו לכם צאן בענין פי' פלס ומאזני משפט לה'. במשלי ט"ז י"א. וברבות וישב פרשה פ"ד דצ"ג ג'. וע' ע"פ זה בספר כד הקמח באות רי"ש ראש השנה. והנה בינה נק' ג"כ בוצינא דקרדוניתא שהיא קו המידה כי ממנה נמשכים חו"ג שהם כף זכות וכף חובה ב' כפות מאזנים והיא על גביהן ובינה נק' שביעאה זהו ענין בחדש השביעי ולכן מזלו מאזנים ולכן במאזנים לעלות כי מתקלא קו המדה זהו מקור ושרש ההשתלשלות ולכן היו הברכות ליעקב ע"י יצחק דוקא כמ"ש סד"ה ראה ריח בני בת"א פ' תולדות וכמ"ש ע"פ והשיבו לכמכם במשקל כו'. ועוד כי אין הדינין נמשתקין אלא בשרשן כו'. ועוד כי ענין המשקל תלוי במוחין דגדלות שלפי גדלות השכל יוכל למצוא לו זכות ע"ד וירח ה' כו' כי יצר לב האדם רע מנעוריו כו' וכמ"ש בביאור ע"פ החלצו בענין רשב"י שאמר יכולני לפטור את כל העולם מן הדין דהיינו מפני רבוי מוחין דגדלות שהמשיך בשרש כנס"י כו' כי הגבורות בשרשם כלולים עם החסדים ואזי הם גבורות ממותקות אבל כשנמשכים למטה מתפרדים ונעשה הגבורות בפ"ע אזי הם קשים. ועמ"ש בביאור

רכג

מאמר הזח"ג ס"פ אחרי דע"ט ב' הביאו עלי כפרה כו'. ועמ"ש בביאור הזח"ב פקודי דרל"ג ב' בענין כמה מדרגות שיש בקו המדה כו'. וא"כ בשרש קו המדה בחו"ג דע"י שם הגבורות ממותקות בתכלית. וזהו ענין תשרי בחדש השביעי ומזלו מאזנים היינו שרש ומקור קו המדה שבבינה או בגבורה דע"י וע"כ במאזנים לעלות כו':

(ד) ברבות פ' שלח פי"ו דרס"ז ע"ד כתיב אך הבל בני אדם כזב בני איש. א"ר חייא בשם ר' לוי כל הבלים שישראל עושים כל ימות השנה במאזנים לעלות מול להם הקב"ה במזל מאזנים בחדש תשרי עכ"ל. וע' במדרש קהלת רבה בתחלתו ע"פ הבל הבלים אמר קהלת שבעה הבלים שאמר קהלת כנגד שבעה ימי בראשית. וע' מזה בזח"ג תזריע דף מ"ז ע"ב:

יב אחת דבר אלקים שתים זו שמעתי כי עוז לאלקים. סנהדרין פרק אד"מ דף ל"ד א'. מד"ר פ' נשא דף רמ"ו א'. ילקוט ח"א ע"ב ב' פ"ג פ"ב ב' (ח"ב) מ"ט ב' ק"ט ג'. של"ה ק"נ ב' שט"ז ב' ש"כ א' של"ד א' ב' דף של"ה א' ב' חי"ח ג'. בחיי ס"ט ב' פ"א ד' צ"ד ב' ג' קי"ט ד' ר"ג ד'. ממ"י למ"ד ג'. בלק"ת פ' חקת בד"ה אז ישיר ישראל פ"ב. ויובן ביאור הדברים ממ"ש בזה בבה"ז פ' בלק על המאמר הזהר פ' בלק דף ק"צ ע"ב ע"פ ברכו ד' מלאכיו ושם מענין שהמלאכים אין מלאך אחד עושה שתי שליחות לפי ששרשם נמשך ונתהווה מזווג נשיקין דחו"ב שהוא עד"מ המשכות האותיות מהשכל ומאות אחד א"א שיולד חבירו וע"כ גם אין מלאך אחד עושה שתי שליחות אבל נשמות שרשם מזווג גופני דזו"נ ששרשו מעצמיות כח השכל ולא מבחי' הארה לבד כמו אותיות וע"כ יש בהם כח ההולדה ולכן ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל שבה נאמר אחת דבר אלקים שתים זו שמעתי וכמ"ש בלק"ת שם:

אחת דבר. ח"ב פ"א ב'.