סז

רכו

א למנצח בנגינות מזמור שיר. כ' הר"מ אלשיך בספר רוממות אל וז"ל הנה המזמור זה ידבר על ימוה"מ. והנה אז יוכללו שני דברים. אחד שפע ברכות טוב לישראל. שנית אשר יתקדש שמו יתברך בעולם כי ישפוט עמים מישור. ועל ב' הדברים אמר מזמור שיר. מזמור על הראשונה שיר על השניה עכ"ל. ועמ"ש סד"ה מזמור שיר חנוכת הבית דמזמור הוא שיר של המלאכים ושיר הוא שיר של הנשמות. וגם מזמור שיר הוא עליית מל' וז"א כו'. ומ"ש מהרמ"א שיש שיר על כי ישפוט עמים כו' ע' בת"א פ' ויצא בד"ה ושבתי בשלום בפי' באבוד רשעים רנה שהוא בחי' הצחוק והתענוג שנמשך למעלה מבחי' אתכפיא ואתהפכא חשוכא לנהורא. והנה מזמור זה אמרים אחר הספירה של העומר ע"כ י"ל שאז שייך ג"כ בחי' זו כי עומר שעורים מאכל בהמה הוא לברר ז' מדות דנה"ב ונה"ב שרשה מחיות המרכבה שהם בחי' בהמה י"ב בקר ג' פונים צפונה. וע"כ שייך בזה מזמור שיר דמלאכים ואח"כ שיר* כי ע"י עליה זו דנה"ב נעשה ג"כ העליה בנה"א:

קיצור מזמור עלי' מל' שיר עליית ז"א. והוא ענין מלאכים ונשמות. ובימי העומר בירור נה"ב ששרשה משמרי האופנים ועי"ז עליית נה"א לכן אומרים מזמור שיר:

רכט

ב אלקים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה. הנה בבה"ז ר"פ בראשית על המאמר הראשון שבזהר מה שושנה אית בה תליסר עלין אוף כנ"י אית בה י"ג מכילין דרחמי. היינו אשר יג"מ הרחמים דא"א שהן בחי' הארת פנים הם מאירים במל' יותר מבז"א. וזהו אלקים יחננו כו' פי' שבחי' אלקים שהוא מל' יחננו וימשיך לנו אור פני מלך. והמשל לזה כמו אור וזיו השמש שמאיר בכח באויר התחתון הסמוך לארץ יותר מבאויר האמצעי וזהו ענין נעוץ תחלתן בסופן דוקא. אך עדיין אינו מובן דהא בכ"מ מבואר דאלקים הוא מדה"ד. אלא י"ל כמ"ש בזהר שם ר"פ הנ"ל אוף אלקים דהכא משעתא דאדכר אפי' תליסר תיבין לסחרא לה לכנס"י ולנטרא לה ולבתר אדכר זמנא אחרא. והיינו אשר מתיבת בראשית ברא אלקים יש י"ג תיבות עד שנזכר אח"כ עוד שם אלקים בפסוק ורוח אלקים מרחפת ואלו י"ג תיבות שבין שני שמות אלקים הם יג"מ הרחמים המאירים במל'. ולפ"ז פי' אלקים דאפיק י"ג תיבין פי' המק"מ שם שהוא אימא הנק' אלקים שקיבלה אותם מאריך וממנה הלכו אל המל' עכ"ד. והיינו כי הבינה נק' אלקים חיים וכמ"ש בד"ה שוש אשיש בפי' תגל נפשי באלקי. כי להיות ההמשכה מבחי' פנימיות מל' דא"ס ב"ה א"א להיות נמשך כ"א ע"י גבורות וצמצומים כו' ושרשם מגבורה דעתיק שבמו"ס ולכן ג"כ שערי דדיקנא קשישאי מכולהו מ"ט משום דאינון תקיפא דתקיפין לאחסין ולאחתא אינון י"ג מכילין מעתיק דעתיקין בזח"ג נשא קל"א ע"ב. ובפי' תלמידי האריז"ל שם משוש שהם באים לכפות הגבורות ודינים ע"כ הם חזקים. והיינו כי מיתוק הדינין הוא בשרשן דוקא מגבורות עליונות ולכן נק' היג"מ ע"ש אלקים. ועוד כמ"ש הרמ"ז אמור צ"ד שבי"ג ת"ד יש בו בחי' פנימי' וחיצוני' היינו החיצוניות זהו השערות עצמן ושם שרש מציאות אימא וע"כ נאמר אלקים יחננו כו'. והנה מבואר במ"א בלק"ת בד"ה מצה זו שמצד יג"מ עצמן שהם רחמים בלי גבול הי' נמשך גם לעכומ"ז וע"כ בקש משה ונפלינו כו' וזהו ע"י השערות דת"ד דקשישין אינון ונותנים מדה להרחמים דא"ס שיומשכו רק במקום שצריך. ועמ"ש מזה בד"ה ויאכילך את המן בלק"ת פ' עקב. ומכ"ז יובן ענין אלקים יחננו ויברכנו. ויובן זה עוד עפמ"ש בביאור ע"פ כי ביום הזה יכפר בענין ונצבת על הצור שגבורה אין פירושו דין כ"א גבורת החיות כמו ההפרש בין חיה לבהמה שהחיה יש בה זריזות וחיות ולכן נק' חיה כו' וזהו"ע גבורות גשמים כו' ע"ש. ועוי"ל כי משה המשיך יג"מ מאור א"ס בז"א דאצילות ודוד בקש שיהי' ההמכה מאצילות בבי"ע כדרך שהמשיך משה באצילות וע"ד שארז"ל משה פתח בוזאת הברכה מקום שסיים יעקב ומשה סיים באשריך ישראל. וממקום שסיים משה שם פתח דוד בספר תלים אשרי האיש כו' ועמ"ש בת"א פ' בא בד"ה בעצם היום הזה יצאו לבאות. איך משה המשיך התורה באצילות והנביאים המשיכו מאצי' לבריאה. ולכן אמר דוד אלקים יחננו היינו מבחי' אלקים מל' דאצילות יומשך יג"מ הרחמים בבריאה ועדמ"ש בביאור ע"פ כי אתה נרי בפי' מלך יחיד כו' יעו"ש. וענין ויברכנו. כי הנה ארז"ל ע"פ וחנותי את אשר אחון אע"פ שאינו הגון בפ"ק דברכות ד"ז ע"א. ופירש"י את אשר יכמרו רחמי עליו לשעה ואע"פ שאינו כדאי. וא"כ מלשון לשעה י"ל שאין זה רק לפי שעה. א כן אנו מבקשים ויברכנו שלאחר החנינה אע"פ שאין אנו כדאי יהיה בזה ברכה שיהיה לזה קיום עולמית. עוי"ל פי' יחננו ויברכנו שהם ב' בחי' הנמשכות מבחי' קדוש וברוך כתר וחכמה. ע' בדרוש קמיפלגי במתיבתא דרקיע בלק"ת פ' תזריע. שם פ"א. יאר פניו אתנו סלה עיין מזה בלק"ת בד"ה ביאור ענין שעורה. שם ספ"ג. דהפי' שבחי' יאר פניו נמשך אתנו ע"י אתעדל"ת. וע' עוד מענין יאר פניו בד"ה כה תברכו פ"ג. אך שם נאמר יאר ה' פניו. וכאן יאר פניו קאי על שם אלקים

רל

דלעיל מיני' כמ"ש באלשיך בתלים. והיינו אתנו שע"י שישראל ממשיכים יחוד הוי' אלקים. ע"י יינה של תורה המשמח אלקים שממשיך שמחה בשם אלקים ע"י גילוי שם הוי'. לכן עי"ז יאר פניו שיהי' הארץ פנים משם אלקים. וכמו שאנו אומרים הוי' אלקינו. ועד"ז נאמר עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו. אלקים דוקא גם כמ"ש בפי' צחוק עשה לי אלקים שהצחוק ותענוג עליון נמשך משם אלקים. גם כמ"ש בביאור ע"פ והיה מספר בנ"י פ"א בפי' פלג אלקים מלא מים כו'. וע' בביאור דאלה מסעי בסופו בענין הארת פנים שבמל' שה"ס חותמו של הקב"ה אמת. ועמש"ל ב' בה"ז ר"פ בראשית בענין הטעם שהנשים הם יפ"ת ויפ"מ יותר מבאנשים כו' ומזה יובן ג"כ ענין אלקים כו' יאר פניו שהארת פנים דא"א מאיר בשם אלקים כו'. בת"א פ' תצוה בד"ה זכור דעמלק פי' שבנפש יש בחי' פנים ואחור שהוא אתכפייא ואתהפכא וזהו יאר פניו אתנו שנבא לבחי' אתהפכא חשוכא לנהורא:

קיצור אלקים יחננו כו' כי הארת פנים דא"א מאיר במל' יותר מבז"א ע"ד נעוץ תחלתן בסופן. ולכן אלקים דבראשית אפי' י"ג תיבין שהם יג"מ הרחמים. אלקים חיים. ותגל נפשי באלקי. השערות דת"ד קשין. החיה מגבורות. הצור. גם ממה שסיים משה התחיל דוד. ענין ויברכנו. יאר פניו ע"י אתנו. גם ע"י יינה של תורה המשמח אלקים נמשך שגם שם אלקים מדה"ד יאר פניו. עמ"ש בד"ה אד' שפתי תפתח. ובענין אד' מי יעמוד. גם יאר פניו אתנו שנבא לבחי' אתהפכא חשוכא כו':

ג לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך. לכאורה י"ל ע"ד שבקש משה הודיעני נא את דרכך פ' תשא ל"ג י"ג וארז"ל פ"ק דברכות ד"ז ע"א מפני מה יש צדיק וטוב לו כו' ועין מזה ברבות פ' שלח פט"ז דרס"ז ע"ג אני אמרתי לפניך באיזה מדה אתה דן את עולמך הודיעני נא את דרכך העברת ממני (כמו לפני) ויעבור ה' על פניו ויקרא. אותה המדה שאמרת קיים לי ה' ה' אל רחום וחנון כו'. נשמע דפי' דרכך הם יג"מ שבהן מנהיג עולמו. וכן משמע עוד ברבות פ' שמות ר"פ ב' ע"פ יודיע דרכיו למשה כו' ע"ש. והנה צ"ל אע"ג שאין אנו מבינים ענין ההנהגה הזאת כמו שצעקו ע"ז הנביאים ירמי' וחבקוק מדוע דרך רשעים צלחה כו'. עכ"ז הן ודאי מדות רחמניות אלא שהוא ע"ד ואוהבו שחרו מוסר. ומאריך אף לרשעים. ע"כ ביקש דוד שיהי' לדעת בארץ דרכך. שיתגלו המדות שיראה לכל. איך שהן רחמניות והיינו ע"י אלקים יחננו ויברכנו כו' כנ"ל אז יאמרו בגוים הגדיל הוי' כו'. והרד"ק פי' ענין לדעת בארץ דרכך שהוא כענין מ"ש ומלאה הארץ דעה את ה' ובמ"א נת' ענין ומלאה הארץ דעה שהוא כענין והאדם ידע כו' גלוי יחוד העליון כו'. וענין בכל גויים ישועתך ע' ברכות משפטים ספ"ל ע"פ כי קרובה ישועתי לבוא. ובמדרש תלים פי' שענין לדעת בארץ דרכך ע"ד הודעת בעמים עוזך תלים ע"ז ט"ו ושם כתיב אלקים בקדש דרכך כו'. והיינו ע"י הישועה שעושה לישראל דהיינו עושה פלא עי"ז הודעת כו'. ועד"ז נאמר נודע ביהודה אלקים שם ע"ו ב'. ומהו העוז. גבורה לגאלם בזרוע עוזך כו':

ז ישמחו וירננו לאמים. עיין מ"ש ע"פ הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים. וע' בפנ"י פ' הברכה ע"פ שמח זבולון בצאתך. וע' באלשיך כאן. ובהרמ"ז יתרו ס"ז. והענין י"ל שיהי' הקליפה שומר לפניו ולא מתנגד והיינו כמו שהי' קודם חטא עה"ד בחי' ימי קדם ע' בשל"ה די"ט ע"ב. וי"ל כמו מט"ט נקרא אמר שומר בזהר תרומה קל"א לפי שהוא נעל דשכינתא ושומר הרגל כו'. או י"ל כי יצחק רצה לברך עשו שיהי' לגבי יעקב כמו זבולון אצל יששכר כו' וטעה בזה כי הוא קליפה קשה

רלב

ומתנגד כו' אבל לע"ל יוכל להיות שבחי' לאומים יהי' עד"ז וזהו והיו מלכים אומניך וזהו ישמחו וירננו לאומים כו' ויש להעיר עפמ"ש בד"ה ראה ריח בענין י"א כתרים הי"א לבונה או"מ. וא"כ גוים ולאמים. בחי' גוים שרשם מע"כ שהם ברע ממש. ולאמים שרשם מהאור מקיף. ע"כ לא מצירים לצדיקים כו'. ועמ"ש ע"פ ועשית יריעות עזים לאהל על המשכן. ועמ"ש מזה ע"פ ראשית גוים עמלק. שהקשו איך הוא ראשית. ושם פי' עפ"י המדרש תלים והילקוט תלים ע"פ הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים גוים אותן ששיעבדו. והיינו כי ע"פ שני גוים בבטנך ארז"ל שני גאים יעקב גאות דקדושה ע"ד ויגבה לבו בדרכי ה' ועשו גאות דקליפה. ולכן שיעבדו. והנה ראשית גוים עמלק שהוא גאה ביותר ונתגאה על הקב"ה כמ"ש במד"ר נשא פי"ג דרנ"א ג' ע"פ גאות אדם תשפילנו והשפלה שיהי' ואחריתו עדי אובד כמארז"ל הנחש אינו מתרפא לע"ל. אבל שאר הגוים ולאומים יהי' הללו את ה' כל גוים. כי תתעלה ק"נ ותהי' שומר כו'. ועמ"ש בסדור שער חג המצות בענין נר"נ דעשי' נשמות ומלאכים והשרים וא"כ לע"ל יתעלו הע"ש שיהי' ע"ד המלאכים והמלאכים והנשמות יתעלו עוד יותר לפי ערך כו' וזהו הללו כו' שבתהו כו' והטעם כי גבר כו' בעלות העולמות כו' ועמ"ש ע"פ כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה בצפניה סי' ג' ט':