עא

רנ

יט וצדקתך אלקים עד מרום אשר עשית גדולות אלקים מי כמוך. ברבות אמור ס"פ כ"ו ור"פ ל"א כשם שהתחתונים צריכים לעשות צדקה אלו עם אלו כך העליונים צריכים לעשות צדקה אלו עם אלו. יעו"ש. וכ"ה ברבות באיכה ע"פ ממרום שלח אש. ועו"ש ד"א וצדקתך אלקים עד מרום אלו שני המאורות. אלקים

רנח

מי כמוך שאתה כובש על מדת הדין. וענין אלו שני המאורות נראה לפי שכאן נאמר וצדקתך כו' אשר עשית גדולות. וזהו ענין המאורות שנאמר בהן ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים. והיינו עשית גדולות. וזהו ג"כ עד מרום. שהרי הם במרום. וכן מצינו שהשמש נק' שמש צדקה לפ"ז נראה דצדקתך זהו חסד. כמ"ש המדרש פ' נח ר"פ ל"ג. וכן משמע מפסוק משוך חסדך ליודעיך וצדקתך לישרי לב תלים סי' ל"ו. ומהרמ"א שם פי' דחסד הוא גדיל מצדקתך שהוא ענין צדקה. ויש ראיה לדבריו מהש"ס ספ"ד דסוכה דמ"ט ע"ב שאמרו גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה כו'. ובתלים רסי' ע"ב לשלמה אלקים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך פרש"י ד"א משפטיך למלך תן היסורים יהיו כלים בו והצדקה עשה לבנו שיהי' שלום בימיו עכ"ל. ובתד"א ח"ב פ"א ע"פ זה פי' וצדקתך צדקה. וע' במדרש תלים ססי' ע':