פב

רצו

א אלקים נצב. פ"ק דברכות ד"ו ע"א מנין שהקב"ה מצוי בבהכ"נ שנאמר אלקים נצב. עמ"ש מזה ע"פ דרשו ה' בהמצאו. ולפמ"ש בזהר ויצא דק"נ ע"א פי' והנה הוי' נצב עליו הוא המשכת שם הוי' סוכ"ע להתקשר במל' ממכ"ע שהוא שם אד'. ובעה"ק ח"ג פמ"ה נצב הוא היחוד. ויש להעיר לזה ממ"ש והנה קמה אלומתי וגם נצבה עמ"ש ע"ז בזח"ג פינחס דרמ"ב ע"ב:

(ב) ר"ה פ"ד דל"א א' בשלישי היו אומרים אלקים נצב בעדת אל ע"ש שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו וזה סיוע לענין דנצב הוא ההכנה ליחוד כי ביום

חצר

ג' הוא ת"ת והוכפל בו כי טוב: