פז

שז

ב אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב. וארז"ל פ"ק דברכות דף ח' אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה כו' מיום שחרב בהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה בלבד. פי' דמבואר בזח"ג בסוף האדר"ז ציון הוא בחי' קדה"ק ע"ש דרצ"ו ע"ב. ועיין מענין קדה"ק בסש"ב פנ"ב שהשכינה שהיא מל' דאצילות היא מתלבשת בהיכל קה"ק דבריאה כו'. ושם הוא היחוד עליון ר"ל ההמשכה מסוכ"ע להתלבש במקור דממכ"ע. שכדי שיהי' כלי לקבל גלוי אור זה זהו דוקא בהיכל קדה"ק בחי' ציון. והיינו כי חכמה כח מה בחי' ביטול. וחו"ב תרין ריעין. וכתר קש"י רצון שלמעלה מהשכל כו' וע"י ביטול זה יוכל להיות כוס של ברכה וחותם שוקע לקבל גלוי האור מבחי' סוכ"ע כו'. ועכשיו בחי' זו הוא ד"א של הלכה שהן כחב"ד וע"ש בסש"ב פנ"ג:

(ב) במא"א צ' ט"ו ציון יסוד דדכורא גימ' יוסף. וכן יוד דנוק' נק' ציון. הענין כי ציון בחי' יסוד וב' היסודות דדו"נ ענינם א' כמ"ש בד"ה הנותן לשכוי בינה כי היסוד דדכורא ההתקשרות להשפיע נמשך כחו מלמעלה מהשכל המושג שדוקא מי שהוא בר שכל גדול יוכל להשפיע ולכן בינה רק עד הוד אתפשטת. והחכמה ממנה נמשך היסוד כו'. ועד"ז יסוד דנוק' כח ההתקשרות המקבל לקלוט ולקבל השפע זהו ע"י הביטול דחכמה וזהו אחותי בת אבי היא מבחי' חכמה אזי דוקא תוכל להיות לאשה בחי' מקבל משא"כ מבחי' אמי. וזהו דברי חכמים בנחת נשמעים כו'. וזהו ענין שאוהב ה' שערי ציון דוקא להיות משפיע ומקבל שעי"ז נמשך דירה בתחתונים:

שח

(ג) מבואר בר"ח שעה"ק פ"ו בענין ל"ב חוטי הציצית הם ל"ב נ"ח הנמשכים ע"י צדיק בחי' יסוד לד' חיות דבריאה כו' ע"ש. וזהו ענין שערים המצויינים בהלכה כי ל"ב נתיבות חכמה גימ' כבוד. וכבוד הוא לבוש שהתורה היא לבוש שבה מלובש אור א"ס. וכמ"ש ע"פ ועשו להם ציצית בענין עוטה אור כשלמה. וזהו פי' המצויינים שהוא מלשון מלובשים מלשון מפני מה ת"ח שבבבל מצוייים כדפי' בלק"ת בשה"ש סד"ה צאינה וראינה בנות ציון ונק' שערים המצויינים כי יש חמשים שערי בינה שמהם נמשכה תורה שלכן יש מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור. וכשנמשכי' ל"ב נתיבות חכמה במ"ט שע"ב נק' שערים המצויינים בהלכה. וז"ס לבנון ל"ב נתיבות עם נו"ן שערים והמשכת ל"ב נ"ח זהו ע"י ההלכה תשבע"פ ששרשה מהחכ' שלמעלה מתשב"כ ששרשה מהבינה כמ"ש בלק"ת בד"ה ושאבתם מים בששון וזהו ענין ערבים עלי. דברי סופרים יותר מיינה של תורה בחי' סופר שלמעלה מספר וזהו אוהב ה' שערי ציון דוקא:

(ד) עוד י"ל כמ"ש בלק"ת פ' ויקרא בדרוש לא תשבית מלח. במעלת תושבע"פ שבה מלובש מהות חכ' עילאה ולא הארה לבד. ועמ"ש בד"ה ועשו להם ציצית בענין עוטה אור כשלמה שהתורה היא הממוצע כו'. עוי"ל ציון גימ' יוסף. וענין יוסף כמ"ש יוסף ה' לי בן אחר. שעי"ז מתברר מעולם התהו. ולכן אלה תולדות יעקב הוא יוסף דוקא כמ"ש ע"פ בן פורת יוסף כו'. וא"ש דאוהב בחי' זו יותר מכל משכנות יעקב. שהרי תולדות יעקב בריח התיכון הוא יוסף כו'. ועמ"ש ע"פ כי בחר ה' בציון אוה למושב לו. ובענין כטל חרמון שיורד על הררי ציון. וע' ברבות ר"פ קדושים ועמ"ש ע"פ ציון במשפט תפדה. ע' עוד מענין אוהב ה' שערי ציון במ"ע סי' ס"ט. ויש להעיר מפסוק כי מציון תצא תורה:

ז ושרים כחוללים כל מעיני בך. ופרש"י כחוללים לשון מחוללים (היינו מנגנים והוא על הישועה ע"ש) כל מעיני כל קרבי בך בישועתך. ות"י ואמרי שירין על חנגיא כל מיני תושבחן על קורבנא מתאמרין בגווך עכ"ל. נ' דפירש ושרים לשון שירה. ובמדרש תלים וז"ל אמר ר' יהודה בר' סימון כשם שהבאר נובע מים חדשים בכל שעה. כך ישראל אומרים שירה חדשה בכל שעה.

(עמ"ש מענין פי' שיר חדש בד"ה הללויה שירו לה' שיר חדש גם ע"ד בכל יום יהיו בעיניך כחדשים. עפ"ז יש לפרש פסוק עלי באר ענו לה וכן והנה באר בשדה וארז"ל זו ציון כו' דהיינו שכנס"י הם בבחי' באר שנובע מים חדשים בכל שעה וכך הוא בבחי' חדשים לבקרים שירו לה' שיר חדש כנ"ל. וג"כ ענין ראשי חדשים שבכל חדש מתחדשת הלבנה כו') הה"ד ושרים כחוללים כל מעיני בך רבנן אמרי כשם שאומרים האנשים שירה כך אומרים הנשים שירה שנאמר ושרים כחוללים כל מעיני בך ואומר גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום עכ"ל. וזה הפסיק הוא שיר של מעיינות בשיר שלו בפרק שירה:

בבחיי פ' עקב ע"פ ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה תמיד כ' וזה שאמר דוד ע"ה על א"י כל מעיני בך. באורו עיקר השגחתי ועיוני אינו אלא בך כי משם מתפשט לשאר העולם עכ"ל: