י

כד

א למה ה' תעמוד ברחוק. רבות וירא ס"פ מ"ט דנ"ה ע"ג העירו מפסוק לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו. באיוב סי' מ"א ג'. ור"ל שהקב"ה החריש לאברהם למשה ודוד אף שדברו קשות חלילה לך כו' למה ה' יחרה אפך כו' למה תעמוד ברחוק כו' וע' עוד במד"ר פ' לך ס"פ מ"א. אכן בילקוט באיוב בסי' מ"א ע"פ לא אחריש בדיו כ' לאברהם בלבד שתקתי למה שהוא שתק לי אמרתי כי ביצחק יקרא לך זרע ואח"כ אמרתי קח נא את בנך ושתק לי אף אני אחריש לו אע"פ שאמר דברים קשים כו' האף תספה כו' ע"ש:

(ב) נשא פי"א דרמ"ה ע"ב גבי ישא ה' פניו. כתוב אחד אמר קרוב ה' לכל קוראיו וכתוב אחד אומר למה ה' תעמוד ברחוק עד שלא נחתם גזר דין קרוב ה' לכל קוראיו משנחתם גז"ד למה ה' תעמוד ברחוק. וכ"ה בילקוט פ' נשא תחלת רמז תשי"א בשם הספרי ובילקוט בש"א רמז צ':

(ג) במדרש תלים במקומו. א"ר חנניא משל לשיירא כו' אין דרכו של בורגן להפתח בלילה כו' כך אמר הקב"ה דרשו כו' קראוהו בהיותו קרוב כו' כיון שנמסרו כו' למה ה' תעמוד ברחוק כו' כשבקשתי לא בקשתם כו' שמא עד עולם ח"ו עד עדן ועידנין ופלג עדן. וע' כה"ג בילקוט בישעי' סי' ס"ה סוף רמז שס"ח ע"פ נדרשתי ללא שאלו. נ' כי יום זהו מדת החסד יחו"ע אצילות והוא שם הוי' משא"כ לילה מדה"ד בי"ע שם אד'. ולכן כאשר שם הוי' מאיר באד' וכמ"ש בענין והוי' בהיכל קדשו זהו נק' יום. משא"כ בהסתלקות שם הוי' משם אד' ונשאר הנהגת מדה"ד אזי בחי' לילה שהחשך יכסה ואז אין דרכו של בורגן שהוא עד"מ גילוי שם הוי' להפתח. וכענין תרעין דג"ע אסתימו בלילה:

(ד) זח"ב בשלח נ"ח ב'. ע"פ וברוב גאונך. למה ה' כו' קוב"ה סליק לעילא לעילא. ובמק"מ שם בשם הרח"ו נ"ב פנימי' ז"א עולה לאריך עכ"ל וז"ש לעילא לעילא

כז

שפירושו לעילא מן אימא ולעילא מן אבא. עד אריך עכ"ל המק"מ. ועמ"ש מזה בת"א פ' וארא בד"ה וארא אל אברהם. ובזח"ג פ' אחרי דע"ה ריש ע"א שזהו"ע אוי. שהאלף שהוא כתר סליק לגבי ו' ויו"ד שהוא ת"ת ויסוד:

(ה) ח"ג ויקרא ד"כ סע"ב ושעז"נ כי הנני מושיעך מרחוק פ' אחרי נ"ח ע"ב ושם פי' שאע"פ שהוא מרחוק עכ"ז נראה לי. וזה צריך לפרש עדמ"ש בד"ה כי אברהם לא ידענו ע"ד ברח דודי ודמה לך לצבי מה צבי זה בשעה שהוא ישן עינו אחת פתוחה ועמ"ש מזה בלק"ת סוף קיצור מד"ה כי תשמע בקול בפ' ראה. וע' עוד בלק"ת בשה"ש סד"ה מי יתנך כאח. שע"י דאתכפיי' סט"א מעורר מבחי' דאסתלק לעילא לעילא לבא לידי גילוי כו' והיינו על ידי שהתשובה הוא בחי' לרחוק שנעשה קרוב לכן מעורר כן מלמעלה:

(ו) בשל"ה פ' ויחי בדרך חיים ד"ה ויברך את יוסף דש"ה ע"ב הבטה היא מרחוק וזהו"ע למה ה' תעמוד ברחוק. אבל בחי' והתהלכתי בתוככם זהו היפך מבחי' תעמוד ברחוק. ועמ"ש ע"פ דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב. בחיי קס"ח א':

(ז) ילקוט בתלים במקומו ע"פ למה ה' תעמוד ברחוק רמז תרמ"ז ד' נביאים קראו תגר כנגד מדה"ד דוד וירמי' ואסף ובני קרח. וע"ש שכולם אמרו בלשון למה כו':

וע' במד"ר ס"פ נצבים ע"פ כי קרוב אליך הדבר. אמר להן הקב"ה בני אם יהיו דברי תורה קרובים לכם אף אני קורא אתכם קרובים שכן כתיב לבני ישראל עם קרובו הללויה עכ"ל. ועמ"ש מזה בלק"ת פ' שלח בד"ה כי תבאו אל ארץ מושבותיכם פ"ב. וזהו קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת ואין אמת אלא תורה שעי"ז הם בבחי' עם קרובו כו'. וגם כי ארז"ל זאת התורה לעולה כו' שהתורה היא כנגד כל הקרבנות והרי הקרבן הוא ענין קירוב ויחוד. וכמ"ש הבחיי ר"פ ויקרא. גם כמ"ש בלק"ת פ' אחרי בד"ה כי ביום הזה יכפר דרוש השני כמשל ב' בנ"א שעומדים זה אצל זה כו' ואין קירוב אלא בהחזרת פא"פ וזהו ג"כ ענין התורה שהיא בחי' פנים כמ"ש בד"ה ואהי' אצלו אמון פ"ב בענין פב"פ דבר ה'. וזהו"ע כמים הפנים לפנים מים הוא התורה כו' כמ"ש בביאור ע"פ כי תשמע בקול בענין לעשות הישר. ישר יחזו פנימו יעו"ש: