צז

שנא

יא אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. רבות בראשית א' ע"פ והוא גלי עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא אלו מעשיהן של רשעים שנאמר והי' במחשך מעשיהם ישעי' סי' כ"ט. ונהורא עמי' שרא אלו מעשיהן של צדיקין דכתיב ואורח צדיקים כאור נוגה במשלי סי' ד' ואומר אור זרוע לצדיק. א"ר אבא סרוגניא ונהורא עמיה שרא זה מלך המשיח שנאמר קומי אורי וגו' בישעי' סי' סמ"ך. ועיין ברבות בא פט"ו ע"פ שלח אורך ואמתך. בתלים סי' מ"ג. משמע שהם משה ואהרן. והנה ואמתך נ' דזהו משה כמ"ש ברבות שמות פרשה ה' ע"פ חסד ואמת נפגשו ואמת זה משה א"כ לפ"ז אורך זה אהרן כי אהרן אותיות נראה ע"ד באורך נראה אור וכמ"ש תומיך ואוריך לאיש חסידיך וע"ש שהי' מדליק הנרות בכל יום בהיכל. וע' ברבות בהעלותך פט"ו דרס"ד א' מענין שלח אורך ואמתך. ובילקוט סוף תרי עשר דפ"ח ע"ד ע"פ הנני שולח לכם את אליהו הנביא משמע אורך זהו משיח וכנ"ל ואמתך זהו אליהו דאיתא שם אליהו הרי אחד והשני הן עבדי בחירי והוא ענין הנה ישכיל עבדי כו':

(ב) סדר בא פט"ו דקל"ב ד' אברהם התחיל להאיר (אור הלבנה יעו"ש) שנאמר מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו בישעי' סי' מ"א. בא יצחק אף הוא האיר שנאמר אור זרוע לצדיק וכתיב ויזרע יצחק כו' עכ"ל ע"ש במ"כ. והנה בתד"א ח"ב פ"א כ' יצחק לא נשתבח אלא בצדקה שנאמר ויזרע יצחק בארץ ההיא ואין זריעה אלא צדקה שנאמר זרעו לכם לצדקה בהושע סי' יו"ד. וזהו אור זרוע לצדיק כי צדיק זהו

שנב

העושה צדקה. וענין מאה שערים נש"ב לך הוי' כו' כי כל כו' מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט. והנה ס"ת אור זרוע לצדיק כו' עקיבה. כי ר' עקיבא מסר נפשו על קדושת השי"ת כמו יצחק אבינו:

(ג) שם ס"פ הנ"ל דקל"ג ע"ב וכשם שהלבנה היא של אור (משא"כ החמה היא של אש) כך ישראל נוחלין האור שנאמר אור זרוע לצדיק כו' ואומר קומי אורי כי בא אורך ולכן נאמר החדש הזה לכם שיהא שלכם שאתם בדוגמת' עכ"ל. ועפ"ז אפ"ל פי' אור זרוע כי ענין הזריעה כשזורעים הגרעין בארץ הוא מוסתר ואינו נראה כלל גם נרקב עד שאח"כ צומח ממנו צמיחה רבה ביתר שאת ממה שהיה כך בענין הלבנה הרי עכשיו נתמעט אורה כמארז"ל לכי ומעטי את עצמך כו' וגם ט"ו יום בכל חדש היא הולכת וחסירה ולע"ל יצמח אורה כמ"ש והי' אור הלבנה כאור החמה כו' ובע"ח שער א"א פ"ב כ' כי יהי' לעתיד אורה גדולה מן השמש עכ"ל. ומ"ש והי' כו' זהו לימות המשיח. וע' בגמ' ספ"ו דפסחים דס"ח סע"א שחילקו ג"כ בין אור דעוה"ב לאור דימוהמ"ש. ואפ"ל ג"כ שהצמיחה מזה הוא התגלות אור שנברא ביום ראשון כו'. וזהו פי' שהלבנה היא של אור ר"ל ששרשה מאור שנברא ביום ראשון משא"כ החמה היא של אש כו':

(ד) תרומה ר"פ ל"ה אור שנברא ביום ראשון כו' עמד וגנזו מהן שנאמר וימנע מרשעים אורם (ע' בת"א פ' בשלח משמע דזהו אור א"א והוא סוכ"ע. ועכשיו האור רק מז"א ממכ"ע) ולמי גנזו לצדיקים לע"ל כו' והיכן גנזו בג"ע שנאמר אור זרוע לצדיק כו' עכ"ל. אפ"ל כי ג"ע העליון הוא בינה ששם זרוע וגנוז פנימי' יסוד אבא כו' וכמ"ש בע"ח דפנימי' או"א זהו פנימיות עתיק. והנה כיון שעל אור שנברא ביום ראשון כתוב אור זרוע. א"כ על כרחך הצמיחה יהי' בחי' יותר גבוה גם מהאור ההוא. ואפ"ל עדמ"ש שבעתים כאור שבעת הימים. ואור שבעת הימים זהו אור שנברא ביום ראשון. וא"כ שבעתים היינו שמ"ג פעמים כאור הנ"ל כמ"ש רש"י בפסחים דס"ח ע"א. וע' ברבות בא ס"פ י"ח דפי' שבעתים כאור שבעת הימים כאור שברא הקב"ה בתחלה וגנזו בג"ע והיינו שהאור ההוא שמש כל שבעת ימי בראשית כמ"ש ברבות בראשית פרשה י"א. וע"פ הנ"ל אפ"ל ענין ש"ע נהורין הנזכר בזהר ולפעמים אמרו שע"ה נהורין והיינו שהם מבחי' שבעתים כאור שבעת הימים היינו שמ"ג פעמים ועם ל"ב נתיבות החכמה הם שע"ה נהורין ול"ב נתיבות הם ע"ס וכ"ב אותיות שבהם ועל ידם מאיר אור הנ"ל והיותם ש"ע נהורין היינו שמ"ג הנ"ל עם כ"ז אותיות. ברבות שמיני פי"א דף קע"ז ד' פי' ג"כ אור זרוע שהוא ענין והיכן גנזו בגן עדן. וכ"כ עוד באסתר קי"ז א' בפסוק ויהי בימי אחשורוש:

(ה) ס"פ שלח לך דרמ"ט א' ע"פ ועשו להם ציצית הה"ד אור זרוע לצדיק. וכתיב ה' חפץ למען צדקו וגו' זרע הקב"ה את התורה ואת המצות להנחילם לישראל לחיי העוה"ב ולא הניח דבר בעולם שלא נתן בו מצוה לישראל יצא לחרוש לא תחרוש בשור ובחמור כו' עכ"ל. לפי"ז פי' אור זרוע אור היינו התורה ומצות זרוע מה שנתלבשו בכל פרטי הענינים שבעוה"ז בחרישה וזריעה כו'. ולבושי' כמו ציצית. ובבתים מזוזה וכן בכל שא"ד. גם יש לפרש עפ"ז אור זרוע כי המלאכים בקשו שתנתן להם התורה כמו שהיא למעלה ברוחניות ולא נתנה להם כ"א ירדה ונתלבשה בדברים גשמיים וזהו אור זרוע. ופי' לצדיק היינו הקב"ה. וזהו שהביא ע"ז הפסוק ה' חפץ למען צדקו שלמען צדקו זרע את האור שהיא התורה. וכמ"ש אדמו"ר נ"ע בד"ה צאינה וראינה בפי' תען לשוני אמרתיך כי כל מצותיך צדק. שמה שהמשיך הקב"ה רצונו בתורה ומצות

שנג

הוא חסד וצדקה אשר עשה אלקים לנו כו' כי מצד עצמו ית' הוא רם ונשא מרצון זה כמ"ש אם צדקת מה תתן לו כו' ע"ש. ואפ"ל פי' יגדיל תורה היינו שע"י אור זרוע הנ"ל שהיא ירידת התורה למטה עי"ז תהי' הצמיחה שיגדיל תורה וכמ"ש אדמו"ר נ"ע בת"א פ' יתרו בד"ה זכור את יום השבת לקדשו בפי' חכמות בחוץ תרונה חכמות היינו חכמה עילאה וחכ' תתאה שע"י שנתלבשו בחוץ מה שנמשך התורה למטה עי"ז יהיה בהם עלייה יתירה והוא התגלות אוא"ס בחכמה ע"י אשר קדשנו במצותיו כו' וזהו תרונה כו' ע"ש. ועוי"ל יגדיל תורה הגדלה ממש. והוא דבמקום א' משמע בגמ' פ"ב דעירובין שהתורה היא בבחי' מדה כמש"ש דכ"א א' ע"פ ארוכה מארץ מדה כו' וכמ"ש אדמו"ר נ"ע בד"ה ויהי בשלח פרעה ע"ש. אמנם ברבות בראשית ר"פ יו"ד איתא שהתורה אין לה מדה כו' וכ' ביפ"ת שהמאמר הזה פליג על הש"ס דעירובין. אכן י"ל דלא פליגי. דהנה כתיב עוטה אור כשלמה והיא התורה שבה נברא העולם. ופי' אדמו"ר נ"ע בד"ה ועשו להם ציצית שמצד חיצוני' התורה שהיא נה"י דאבא נובלות חכמה שלמעלה יש לה שיעור ומדה. אבל מצד פנימית התורה אין לה שיעור ומדה כי פנימיות אבא הוא פנימיות עתיק כו' ע"ש. וזהו"ע יגדיל תורה שדוקא ע"י שנמשכה התורה למטה עי"ז יהי' ההגדלה בהתורה והוא שיאיר בה פנימיות עתיק ותהי' בבחי' אין סוף. וזהו ענין עוסק בתורה לשמה לשם התורה עצמה כו'. וזהו ענין טל תורה כו'. ועמ"ש בד"ה שיר השירים בפי' הקב"ה יושב ועוסק בתורה ובד"ה חמשה קנינים קנה הקב"ה בפי' דוד הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה כו'. וזהו אור זרוע לצדיק הוא הקב"ה ועי"ז ולישרי לב שהם המקיימים את התורה שמחה וכמ"ש אור צדיקים ישמח ע"י שיהי' להם גילוי האור הגדול ההוא שבבחי' אין סוף ממש. עוד יש לפרש יגדיל תורה כי המצות דעכשיו להמשיך שיהי' בבי"ע גילוי אור שבאצילות וזהו רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא ז"א אכן לע"ל יהי' המצות להמשיך גילוי אור א"ס באצילות המאיר בעשי' וכענין מצות הוי' ומצותי כו'. כמ"ש בד"ה ועשו להם ציצית הנ"ל. ויש לעיין רבות וארא קכ"ו ב' ע"פ ה' חפץ למען צדקו. אמור ר"א ד'. נשא ר"ס ד'. רס"ג ב'. רס"ט א'. ובשל"ה דרפ"ז ב' ת"ט ב'. ח"ב ל"ה ב' ס"ז א' ע"ד ב' ג' צ"ט ג'. ח"ג מ"ה ב':

(ו) זח"א דף ל"א פי' אור זרוע לצדיק דקאי על אור שנברא ביום ראשון שגנזו הקב"ה לצדיקים וכמש"ל סעי' ד' בשם המדרש וכ"ה עוד שם דף מ"ה. ח"ב פ' יתרו דע"ח ב'. תרומה קס"ו סע"ב ודקס"ז סע"א האריך בפי' אור זרוע איך שהוא זרוע בג"ע ואיך שהוא כמו ענין טיפת זרע הנמשך מן המוח וזהו ענין אור מים רקיע כו'. וביאר זה בפרד"ס שער מהות והנהגה פכ"ו. ועיין מענין אור מים רקיע בסדור ע"פ הללו אל בקדשו:

(ז) ר"פ פקודי דף ר"כ ע"ב ושם פי' הרמ"ז וז"ל שבזמן העוה"ז השפע הבא מלמעלה מתלבש בבחי' שונות כמבואר ביחוד שדי (בשער היחודים פרק ח' יחוד ה' ובע"ח שער מ"ן ומ"ד דרוש ה') דהיינו אור מים רקיע. אבל בעוה"ב יהי' אור גמור בלי התלבשות וזהו אור זרוע בלי שום התעבות עכ"ל. ונראה יותר דהפי' כך דעכשיו האור זרוע לצדיק וכנ"ל בשם המדרש ס"פ שלח. דהיינו אור התורה שנמשך ונזרע למטה. וזריעה זו היינו ע"י אור מים רקיע שנתלבש האור מתחלה בבחי' מים כמשל הטפה. וזהו ביום חתונתו זו מ"ת כו'. ואח"כ נעשה בחי' רקיע וה"ע תושבע"פ. שהוא כמו מטפת האב נעשה ולד בבטן האם כמ,ש בד"ה ביום השמע"צ. וכ"ז בשביל הצמיחה שיהי' מזה לע"ל שיהי' גילוי בחי' האור בלי שום לבוש ולא האור הנזרע לבד כ"א שיתרבה ויתארך ביתר שאת ויתר עז והיינו כי עכשיו שורש ומקור האור רק מחיצוניות עתיק ולע"ל יהי' גילוי פנימית עתיק כו'. אמור דצ"ג. עמה"מ שער ששי פס"ח דל"ח

שנד

ד' פי' ולישרי לב שהם מתקנים ל"ב אלקים שבמעשה בראשית שנפלו למטה והי' לב האבן כו'. ולכן ס"ת ר' עקיבה שהוא מתקן לב הנ"ל והאריך בזה שער או"א פרק מ"ו ע"ט ב' ושער קרית ארבע פנ"ה צ"ג סע"ד ושער רישא דז"א ס"פ כ"ח. מהרמ"א בתלים פי' אור זרוע לצדיק שהפירות שהי' ראוי לאכול בעוה"ז אם לא אכל הם זרועים לו לעוה"ב. ולישרי לב שמחה ר"ל מה ששמח ביסורין שמחה זו זרוע לו ג"כ כו':

ועמ"ש ע"פ כי עמך מקור חיים באורך נראה אור ססעי' ד' י"ל באורך נראה אור זהו גבוה מבחי' אור הגנוז וכ"מ שאור הגנוז הוא לצדיקים שעז"נ אור זרוע לצדיק ובישרים כתיב ישבו ישרים את פניך היינו יאר ה' פניו אליך. ועמ"ש ע"פ באור פני מלך חיים במשלי סי' ט"ז ט"ז:

(ח) בענין אור זרוע עיין בלק"ת בשה"ש ד"ה ששים המה מלכות דרוש הראשון דר"ל כמו ע"י הזריעה נצמח עצמיות הפרי ממש מה גם בזריעת גרעין וצומח אילן מלא פירות משובחים. כמ"כ ע"י הנשמות ועמך כולם צדיקים נצמח גילוי עצמיות פנימית חכ' עילאה שבתוכה שורה אור א"ס משא"כ בסדר השתל' אין נמשך כלל עצמיות כ"א הארה והארה דהארה לבד כו'. ולכן אחת היא יונתי היא למעלה אפי' מבחי' ששים המה מלכות. ששים המה מלכות תושבע"פ שבבחי' פה רק גילוי הארת החכמה ולא עצמיותה ממש. אבל ע"י אור זרוע לצדיק וע"י קיום המצות שהן ג"כ אור זרוע כנ"ל יהי' נמשך גילוי עצם חכ' עילאה ובעילוי רב והיינו ג"כ גלוי חכמה שבכתר מו"ס כו' בחי' עדן העליון כו'. ועמ"ש עוד מענין אור זרוע בת"א פ' ויגש בד"ה וילקט יוסף את ל הכסף ובפ' ויחי בד"ה חכלילי עינים. ובענין ולישרי לב עמ"ש בענין מארז"ל שהצדיקים לבן ברשותן דומין לבוראן כי' ע"פ וירח ה' את ריח הניחוח וע"פ ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה: