קה

תט

א הודו.ח"ב קצ"ו א'. ח"ג רפ"ו א':

ח זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור. רבות פ' בראשית פרשה א' למחר אני נותן תורה בסיני ואיני פותח אלא בך שנא' אנכי הוי' אלקיך ר' הושעיא אומר למה נקרא שמו אל"ף שהוא מסכים מאלף שנאמר דבר צוה לאלף דור. ופי' המ"כ הקב"ה הסכים לתת התורה אחר אלף דורות. וכמו שדרשו לקמן תתקע"ד דורות עלו במחשבה להבראות ולא נבראו וכ"ו דורות עד מרע"ה הרי אלף. ובמ"ת התחיל באל"ף אנכי וע"כ נקראת אל"ף עכ"ל. וא"כ הענין שאות אל"ף נקראת אל"ף לפי שהתורה מתחלת באל"ף אנכי והיא נתנה לאלף דור. והנה העולם נברא בבי"ת שהוא חכמה הנק' ברוך. וגם בחכמה יבנה בית. והאל"ף זהו הכתר שהוא נק' מופלא פלא אותיות אלף. וזהו והחרש והמסגר אלף א"כ ענין לאלף דור זהו כי התורה נמשכה מכתר ולכן בעשה"ד יש תר"ך אותיות וע"כ ניתנה לאלף דור. ועמ"ש ע"פ כמגדל דוד. בענין אלף המגן:

(ב) שם ברבות פכ"ח אדם אחד מאלף מצאתי כהדא דתנן במנחות פרק כל קרבנות הצבור אלפא ליין. ור"ל דכמ"כ אחד מאלף היינו היותר חשוב ומשובח כו' וכמ"ש ברבות ויקרא פ"ב דקאי על משה:

אלף דור עלו במחשבה להבראות וכמה נמחו מהם כו' תתקע"ד דורות מ"ט דבר צוה לאלף דור זה התורה כו'. ויש דעה זה המילה כו' ותתק"פ דורות נימוחו א"כ זכר לעולם בריתו יש לפרשו על המילה וגם על התורה כמ"ש אם לא בריתי יומם ולילה כי':

(ג) בשה"ש רבה ס"פ ראשו כתם פז דף למ"ד ע"א איתא כפי המאמר שברבות בראשית פ"א הנז"ל סעי' א'. ובקהלת רבה סד"ה מעוות לא יוכל לתקן דפ"ז ע"א איתא כפי המאמר רבות בראשית פכ"ח הנ"ל סעי' ב'. וכ"ה עוד שם ע"פ וטוב משניהם את אשר עדן לא היה דף צ"ד ב':

(ד) שם דף ק"ד ע"ד ע"פ אדם אחד מאלף מצאתי זה משה שבא לאלף דור ואשה זו היא התורה שנתנה לאלף דור. שנאמר דבר צוה לאלף דור. ועיין ברבות ויקרא פ"ב. והענין כי יחידות עשירות מאות הם ג' בחי' בי"ע שהם נר"נ כמ"ש בלק"ת פ' בלק בד"ה מה טובו. ובחי' אלף זהו אצילות ושם הוא בחי' משה. ואשה שהיא התורה בכל אלה לא מצאתי כי בתורה נאמר ואתא מרבבות קדש בחי' רבבה למעלה מבחי' אלף כערך המאה לגבי אלף והיינו שהתורה נמשכה מלמעלה מאצילות כו' וזהו דבר שהיא התורה צוה לבחי' אדם אחד מאלף כו'. ועמ"ש ע"פ גדול הוי' ומהלל מאד בעיר אלקינו לעיל סי' מ"ח בענין שהאל"ף הוא ב' יודי"ן שהם מים עליונים מ"ד ומים תחתונים מ"ן והוי"ו שבין שני היודי"ן אלו זהו הרקיע המחברם כמ"ש במא"א א' ד' ובפרד"ס סוף ערך מים וחיבור זה נעשה ע"י מ"ת שניתנה באלף השלישי שכנגד יום שלישי לבריאת עולם. ואלו מתחלה ביום שני הי' ההבדלה בין מים למים ע"י הרקיע וזה שיהי' הרקיע מחברם זהו ע"י התורה דוקא שירדו מים עליונים חכמה עילאה ונתלבשו במעשה המצות גשמיים דמ"ת ולכן זהו דבר צוה לאלף דור שעשה"ד מתחילין באל"ף המורה על חיבור מ"ע ומ"ת כו':

עמ"ש ע"פ כרמי שלי לפני האלף לך שלמה. ולהעיר מענין והחרש והמסגר אלף:

תיב

(ה) עמ"ש במ"א שמבחי' האל"ף שהוא כתר אשר מצד עצמו הוא למעלה מהשתלשלות ושם כחשיכה כאורה לא הי' אפשר לברוא בו העולם שא"כ היו מקבלים גם החיצונים וכמ"ש בזהר ר"פ ויגש דר"ה ע"ב ואי תימא אל"ף כו' בגין דאתקרי ביה ארור כו' ר"ל ע"ד שממית בידים תתפש כו' וע' בת"א בד"ה ויאבק איש עמו. ע"כ נברא העולם בבי"ת שהוא סי' ברכה שנשמך בבחי' ברוך ההיפך מבחי' ארור. ועי"ז אח"כ נמשך במתן תורה גם האל"ף שהוא הכתר אנכי ע"י שנמשך ומתלבש בחו"ב דוקא ועי"ז אאלפך חכמה ועמ"ש ע"פ ויטע אשל סעי' יו"ד: