קיד

תמא

ג הים ראה וינוס רבות מקץ ס"פ פ"ז בזכות עצמותיו של יוסף נקרע הים לישראל דכתיב הים ראה וינוס בזכות ויעזוב בגדו בידה וינס כו'. הנה מבואר באריכות ע"פ אלה פקודי המשכן משכן העדות איך שמצות ל"ת הם גבוהים ממ"ע. שהמ"ע הן בבחי' יחוד ו"ה. המשכות אורות בכלים. אבל ע"י ל"ת ממשיכים יחוד י"ה בחי' מה שלא יכול להתגלות בשום כלי. ונקרא עלמא דאתכסיא י"ה הן בחי' הנסתרות לה' אלקינו ובחי' ו"ה נקרא עלמא דאתגלייא וזהו והנגלות ו"ה נגלות כו'. ולכן הל"ת הן רק בבחי' לא שהוא מה שאין לזה כלי כו' ע"ש. אך הנסיון דיוסף גבוה משאר ל"ת שהוא רק מניעת דבר משא"כ ביוסף שנאמר ותתפשהו בבגדו לאמר כו'. א"כ הוא מוכרח לעשות מעשה רב ועצום ליפטר ממנה כמ"ש ויעזוב בגדו בידה וינס. וא"כ לא דמי כלל לשאר ל"ת שאין בה מעשה משא"כ הכא עשה מעשה רב וזהו הנקרא נסיון שכשעומד בנסיון קורע כל ההסתרות כמ"ש ע"פ אחרי ה'

תמב

אלקיכם תלכו בענין כי מנסה ה' תתכם כו' יעו"ש. ולכן הנה ע"י נסיון דיוסף הנ"ל המשיך גלוי בחי' י"ה שיתגלה בבחי' כלים ממש כמו ו"ה. כי מה שבחי' ו"ה אינה מתגלים בכלי רק נשארו בבחי' עלמא דאתכסייא זהו ע"י קיום מל"ת שאינו בבחי' מעשה גמור רק בבחי' מניעת דבר. וכך עי"ז ממשיך ומעורר האור שלמעלה מהכלים שיאיר בעלמא דאתכסייא בבחי' משכן העדות. אבל ע"י נסיון דיוסף שזהו מעשה רב ויעזוב כו' וינס כו' המשיך האור ההוא בגילוי רב בבחי' עלמא דאתגלייא ע"ד ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה כו' וכמ"ש ביום ההוא והיה שבחי' ו"ה והי' במדרגות י"ה כו' ועל כן בזכות עצמותיו של יוסף נקרע הים. כי הים הוא עלמא דאתכסייא שאינו נמשך בבחי' גילוי ולע"ל דוקא נאמר ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. הרי שהים הוא בחי' שלמעלה מהדעת המושג. אלא רק ע"י יוסף שהמשיך הגילוי שבעלמא דאתכסיא בעלמא דאתגליא ממש ע"י וינס כו' לכן עי"ז נקרע הים שבחי' עלמא דאתכסיא נעשה עלמא דאתגליא ממש. וזהו כי מנסה ה' אתכם לדעת כו' שע"י שיעמדו בנסיון יתגלה להם הדעת הנעלם וזהו ענין קי"ס בחי' ומלאה הארץ דעה כו' כמים לים כו' וכמארז"ל ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא. והיינו ע"י שעלמא דאתכסיא נמשך בבחי' גליוי ממש. ועד"ז י"ל בפי' זכור ושמור בדבור אחד נאמרו זכור מ"ע ושמור מל"ת כדי שיוכל להיות גם בחי' י"ה בגילוי כמו ו"ה כו':

(ב) פסחים קי"ח א' פי' ההרים רקדו כאילים על מ"ת. ופירש"י שנאמר למה תרצדון הרים גבנונים כו'. וא"כ הם טורי דפרודא ע' שרים שבשעת מ"ת גם הם רקדו ועמ"ש מזה סד"ה שובה ישראל. עוי"ל פי' ההרים רקדו ע"ד כיצד מרקדין לפני הכלה ונתבאר ע"פ מאמר הזח"א פ' וירא דקט"ו ע"פ וה' פקד את שרה:

בגמרא פ"ז דסוטה ל"ז ע"א. היתה יהודה לקדשו כו' הים ראה כו' נחשון קפץ לים תחלה כו'. יש לפרש כי יהודה הוא הודאה וביטול כמ"ש בד"ה יהודה אתה. ובחי' הודאה זו זהו בחי' שלמעלה מברכה כמ"ש בביאור דל"ג בעומר שברוך בחכמה. והודאה בבחי' ע"ק דלית מת"ב כלל. וקי"ס בעתיקא תליא. וזהו היתה יהודה לקדשו בהודאה וביטול אמיתי שזהו ממשיך בחי' עתיקא קדישא. וזהו עדות לישראל להודות כו'. ואזי ע"י גילוי זה הים ראה וינוס כו'. רבות במדבר פ"א דר"ט ע"ג לנשיא שנכנס במדינה כו' הים ראה וינוס ועמ"ש מזה בישעי' סי' מ"ב י"א. ע"פ ישאו מדבר ועריו מצרים כו'. רבות עקב רצ"ב ד'. הים ראה שם המפורש ראה כו'. ידו של הקב"ה ראה כו' ע"ש:

(ג) עוי"ל ועיקר. ע"פ מ"ש בזהר ס"פ ויחי דרנ"א ע"א בענין ויישם בארון תרין יודי"ן כו' ובזהר ויקהל דרי"ד ע"ב ע"פ ויעש בצלאל את הארון וס"פ ויקהל דף ר"כ ע"א. מובן כמו שלמעלה ענין הארון שבו הלוחות זהו המשכת בחי' שמש ומגן הוי' אלקים לפי פי' זהר שמות ד"ג ע"ב ובפ' פקודי דף רכ"ד ע"ב שזהו יחוד העליון דסוכ"ע בממכ"ע. כך עד"ז יוסף המשיך בחי' זו ע"י שמירת הברית ונסיון הנ"ל ולכן ויושם בארון תרין יודי"ן כו'. ובזה יובן מארז"ל פ"ק דסוטה די"ג סע"א וכל אותן שנים שהיו ישראל מהלכים במדבר היו שני ארונות הללו אחד של מת ואחד של שכינה מהלכין זה עם זה כו' וכי מה דרכו של מת להלך עם שכינה אמרו קיים זה כל מה שכתוב בזה. והיינו כי המשכת אור ה' בארון הוא ענין זה אלי כו' ונק' ארון הברית אדון כל הארץ כדפי' בזהר בראשית דל"ג סע"ב ויוסף המשיך בחי' זו ע"י שמירת הברית כנ"ל. ע"כ

תמד

היו שני הארונות מהלכין זה עם זה. והנה גבי קריעת ים סוף נאמר מה לך הים כי תנוס כו' מלפני אדון חולי ארץ וזהו ענין ארון הברית אדון כל הארץ וכמ"ש בזהר בראשית שם דבחי' אדון הוא ל' דכר הוא למעלה מבחי' שם אד'. וזהו עדמ"ש בלק"ת פ' שלח בד"ה ועתה יגדל נא כח אד'. שהוא מה שנמשך בשם אד' מלמעלה מעלה. גם ע"ד אדון הנפלאות שהוא בחי' נורא תהלות. משם נמשך קי"ס כדפי' בת"א פ' בשלח בד"ה אשירה להוי' כי גאה גאה. והנה ארון אותיות נורא כמ"ש הבחיי פ' תרומה והיינו ענין נורא תהלות אדון הנפלאות וע"י בחי' זו הפך ים ליבשה. וכיון שיוסף המשיך בחי' זו דהיינו בחי' הנה ארון הברית אדון כל הארץ שלכן היו שני הארונות הללו כו' מהלכין זע"ז ע"כ הים ראה וינוס ע"י ארונו של יוסף כהובא בילקוט בתלים במקומו דקכ"ה סע"ג כי זהו המשכה מבחי' ארון הברית אדון כל הארץ. שע"ז נאמר מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב כו'. ועמ"ש מזה ע"פ ויעש בצלאל את הארון. ושם סעי' ב':